זקן

[???]

הסבא של גורג' מל וסינובי שוחרר בערבות ע"י המשטרה,עד להרכבת
הגופה מחדש.

הכל בסדר סבא שאלו אותו גורג' מל וסינובי,רק בעיות בצנרת ענה בבדחנות.

מה קרה סבא ? תהיה רציני לא כל יום מאשימה אותך המשטרה בהריגתה של
מרת אברהמס ע"י חומצה.

עזבו שטיות,אני חף מפשע,המשטרה תגלה זו במהרה,יש להם כל מיני קשקושי
היי-טק שמוצאים את הרוצח חיש-חש והם יעזבו אותי בשקט.

מה בכל זאת קרה סבא,נעצו בו הנכדים מבט חקרני.

נו טוף,השיב הזקן ,כנראה שתצטרכו לשמוע את כל הסיפור מתי שהוא
מוטב שזה יהיה ממני.

בבוקר יום ראשון שעבר,השמיני לאוגוסט 2012 חזרתי לי מטיול של מועדון
אספני הקומיקס של מרקורי,חבורת זקיינים פטפטנית שלא להגיד פלצנית.
האנשים האלו ימכרו את הדי אנ אי של אמא שלהם בשביל חוברת מספר אחד
של קפטן יופיטר והמוטציות מאותגרות כוח המשיכה.

אחרי שהייתי קצת בבית שהיה רק מאז שנפטרה סבתא (מספר 6 ),הלכתי לי
למועדון הקשישים,"מישהו מעשן פה" ,נשמע קול חרוק מזקנה ועישון
זה היה רב-סרן מאייר,האיש היחיד ביקום שעוד הולך עם מדים ומחזיק סיגריה בידו
."דמקה הולך" שאלתי אותו,מה פתאום ענה לי דמקה זה משחק לענתיקות מהמאה
שעברה,אנחנו נשחק סלאגפאסט תלת מימדי.

סאלגפאטס שאלה סינובי,מה זה ? וגורג' התחיל להסביר ,זה משחק ישן כזה
יש במחשב מידע על די אנ אי של כל מיני לוחמים וחיילים מהעבר,משחזרים
את החברה לתוך זירת קרב וירטואלית והם נלחמים עד המוות.
פוי הפטירה מל,איזה משחקים ברברים היו להם פעם,הם לא יכולים לציור בתלת
מימד סוסי פוני ? ,אוף אמר גורג' ,עוד פעם את והסיפטיה שלך למעלי הגרה
הללו.

לא נכון אמרה מל,כן נכון אמר גורג',אתה רשע.

ילדים שקט צעק סבא,אתם רוצים שאני אמשיך,כן סבא תמשיך אנחנו נשתוק הסכימו.

טוב,אנחנו היינו בסלאגפאםט,איך שפתאום הוא מנחית עלי את הברון פון ריכטופן
ולי נשארו רק חניבעל ואיגנץ מאלפא סנטאורי,ואז בום תותחי האבק שריפה
שלי מפוצצים את חלליות האטום שלו ואז עוד בום,היה קצר והמשחק נגמר.

אמרנו אחד לשני,זה תכף יגמר,הרי חברת מייקרוספט שהתקינה את מווסט החשמל
במעדון יודעת מה היא עושה,לא סתם נהיים מונפול גאלקטי,אבל זה לא נגמר
חיכינו דקה,שתי דקות שלוש דקות והחלטנו להוריד את המשקפים,לתדהמתנו גילינו
שאנחנו היחידים עוד בהכרה,כל השאר היו עוד מחוברים למכונות תלת המימד שלהם.

בו ננסה לבדוק איפה הבעיה,וככה התברברנו במועדון במשך שעה,עד שהמשטרה
הגיעה שאלה אותנו איפה היינו ומה עשינו,התחלנו לגמגם ,הרובוטים האלו די
מפחידים,הם אמרו לנו שהיה פה רצח ואנחנו חשודים,כי היינו היחידים שהיו
בהכרה.בחוץ כבר חיכתה העיתונות ושניה אחר כך כבר ריצדה הכותרת ברשת
המידע הגלאקטית "מיליטריסט מטורף וחברו אחראים לרצח אכזרי".

וכל זאת עוד היה לפני שאנחנו יודעים מה רוצים מאיתנו,אפילו לא הכירנו
את מרת אברהמס זו,שמסתבר שהייתה מליינית ויכלה לסדר את שנינו בחיים כרגע.
אחרי שלוש שעות של חקירה מאומצת,שבה רוב הזמן ישב רובוט מאיים ואמר בלופ
"תודה" "תודה" ו"תודה",נשברתי ואמרתי שאני מודה,בגדתי באישתי הרביעית
עם השכנה הגרוזינית,לא מצחיק אמר הרובוט,תודה תודה …..

אוף,לקחנו ממני די אני אי ושחררו אותי בלי להגיד מילה.

אז מי בסוף כן רצח את גברת אברהמס,שאלו הילדים ?
דיוויד מאייר,הוא חיפש מסיר כתמים למדים,מצא איזו חומצה רעדו לזקנצ'יק הזה
קצת הידיים והחומצה נשפכה על גברת אברהמס שישנה שנת ישרים ולא התעוררה.

מה יעשו לחבר שלך שאלה סינובי,כנראה שיתכנותו אותו מחדש,הגיע הזמן
המדים האלו כבר ג'יפה.

[טרי רוז]

יש לי כמה וכמה הערות על הסיפור הזה אבל הראשונה והבסיסית יותר היא – אחי, *הגהה*! תעבור על הסיפור שוב ותקן את כל שגיאות הפיסוק והמבנה שיש בו, כל פעם שאתה מפרסם משהו התסכל עליו, הטעויות שיש לך כאן נובעות בעיקר מלחיצת אנטר בדף העריכה (בו אתה כותב את הסיפור, או מעתיק אותו מוורד או משהו), כדי להמנע מזה אתה צריך לכתוב את הפסקא שלך בתור משפט אחד ארוך ותאמין או לא, התוכנה כבר תסדר לך אותו בשורות.

כמו כן אני ממליץ בחום לגשת לחלק הכללים של הפורום ולהכנס לדף של האקדמיה בנושא פיסוק.

בכל מקרה
פסיק נראה כך: מילה, מילה (אצלך היה מילה,מילה)
נקודה, סימן קריאה, סימן שאלה ושלוש נקודות אותו דבר.
קו מפריד נראה כך: מילה – מילה
ואגב שלוש נקודות – יש קטע חביב בסרט של מונטי פייטון – the search for the holy grail.
זה הולך ככה בערך
and he shall count to the number three, three is the number, that shall be count, four, will not be counted nor the number two, five, is far beyond three and therefor…

אה, ראית את השלוש נקודות ששמתי בסוף?
ספרת כמה נקודות יש שם?
אני מניח שהבהרתי את העניין

בנוגע לסיפור עצמו, (אגב אני מצטער על חוסר הדיוק עם מונטי פייטון) צ'מע, זה יותר בדיחה מסיפור. לא בקטע של, היי הסיפור גרוע וזה בדיחה, אלא פשוט העלילה פה מגוכחת ולא אמינה, דמות המספר מדברת בצורה לא הגיונית (מתי בפעם האחרונה אמרת, זה היה ביום שני שעבר, הרביעי לאוגוסט 2002? שלום נכדיי, אתמול הייתי בבית שהיה ריק מאז שסבתא מתה (?!). קרא את הסיפור בשנית תוך נסיון לדמיין מישהו מדבר ככה ותגלה כמה דברים שפשוט לא מסתדרים, ובבקשה אל תספר לי שזהו העתיד ותרבות הדיבור השתנתה, זה התרוץ הכי עלוב שקיים) ושום פרט בסיפור לא תורם לשום דבר חוץ מנסיון להצחיק.

סיפור הומור עדיין צריך להיות סיפור כדי להיות סיפור הומור טוב, כשאתה מארגן כמה בדיחות אחת אחרי השניה, לא השגת דבר מלבד כמה בדיחות אחת אחרי השניה.

עבור על הסיפור בשנית וארגן אותו כך שיראה כמו סיפור מבחינה פיסוקית ומבנית (פסקאות הבנויות ממשפטים, רווח בין כל פסקא ופסקא, לא בין כל משפט ומשפט), חשוב, האם אתה רוצה שהסיפור יבקר משהו, יתאר איזה מצב יוצא דופן שעלול לתת נקודה למחשבה למישהו, יעביר איזה מסר, תהיה לו איזה פואנטה (לא פאנץ ליין, פואנטה!).

ואז נראה מה יצא
לילה טוב

[???]

לא מצאתי הגיון בסוף של הסיפור.
מאייר חיפש מסיר כתמים ונשפך לו בטעות על הגברת שישנה?
מתי בדיוק זה קרה? איפה? באמצע המשחק? לפניו? הגברת ישנה שם במועדון בדיוק באותו מקום שמשחקים בו משחקי מלחמה? ומאייר בדיוק באמצע המשחק פתאום הלך לחפש מסיר כתמים? או שזה בכלל קרה קודם, ואז מה הקשר להפסקת החשמל?

בקיצור, כפי שכבר אמר טרי, אין כאן ממש סיפור.

[שלמקו]

אם בתחילת הסיפור עוד חשבתי שיש לו מטרה, הוא נגמר, בלי שום דבר יותר מסיטואציה שמתוארת רע, שלא מתחברת לשום מקום, ועם ניסוחים שיצליחו לשגע את הפיל של חניבעל.

מלבד זאת, הסיפור חסר הגיון לחלוטין, הוא לכאורה מתאר את החיים בשנת 2012, אבל מתעלם מהעובדה שכל טכנולוגיה שמתוארת בו היא או בלתי אפשרית, או דורשת טכנולוגיות מתקדמות הרבה יותר, או פשוט לא יכולה להתרחש בעשר השנים הקרובות.

חיפשתי להגיד משהו טוב על הסיפור, באמת. אבל אי אפשר. הוא נופל לכל המלכודות שסופרים חדשים נופלים אליהם בפורום. ועל הסיפור אני אפילו לא יכול להגיד שכתיבה מחדש תעזור- כי פשוט אין בו שום דבר.

[יעל]

הוא פיל מאוד נחמד, והוא בכלל לא היה מתעסק בשטויות כמו מייקרוסופט והפסקות חשמל, חוץ מזה הוא הלך להשתין לפני רגע וזה ממש לא יפה לדבר על מישהו כשהוא משתין. זה בכלל לא אשמתו שהוא היה של חניבעל. ובכלל לחניבעל עשו רצח אופי. הוא היה טיפוס מאוד סימפטי ומתחשב והוא תמיד, אבל תמיד, עזר לזקנות לעבור את הכביש, לא שהיה כביש אבל היה כאילו. אבל מה, כשהוא היה מתרגז, חבל על הזמן כמה שלא היה נחמד להיות לידו, אז אולי בגלל זה כל הזמן יורדים על הפיל שלו…

אז אפרים, מה שכתבתי למעלה זו התחושה שעברה בי כשקראתי את הסיפור שלך. מן להג שנמשך ונמשך ולא נפסק ולא הולך לשום מקום חשוב (חוץ מזה ששלי מפוסק יותר טוב). אני מסכימה עם כל מה שאמרו לפני. ואני גם מציעה לך ללכת לקרוא את לקסיקון טרקי סיטי (יש קישור מכללי הפורום). יש שם סעיף על דמויות שמספרות לדמויות אחרות דברים שהן כבר יודעות כדי שהקוראים ידעו את זה גם כן. זה תמיד יוצא רע.

(ואין בכל האמור מעלה כוונה לייאש אותך או לפגוע בך).

[???]

קרלוס שתן היה בשירותים.
והשתין להנהתו פתאום אמו
גם הייתה צריכה לשירותים.
ונכנסה וקרלוס צעק:היי אני משתין
אך לאמו של קרלוס לא היה
אכפת והשתינה עליו.

[???]

גרגמל אמר לאמו:אמא יש לי פיפי
ואמו אמרה:אוי ואהבוי הוא צריך להשתין.
מה אעשה?עכשיו גמרתי לשתות מיץ אז
תשתין בכוס.וגרמל השתין בכוס וסיים ואחר מכן
שאל:למה הייתי צריך להשתין בכוס רצית
לעשות לי בדיקת שתן?לא אך רציתי
שתשפוך את זה על אבא שלך

[???]

לשלמקו בדיחתך מאוד מצחיקה
ממני עדי כהן

[מאת]

תגובות