- This topic has 4 תגובות, 3 משתתפים, and was last updated לפני 19 שנים, 10 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
הקוטב השלישי – סיפור קצר
מאת shaykohראש הממשלה כסוף השיער נשען לאחור מקמט את מצחו. "לרגע חשבתי שאתה מתבדח", אמר לשר לאיכות הסביבה.
"אדוני ראש הממשלה, זאת לא בדיחה". ענה השר בחרישיות.
המדען הראשי, פרופ' חנוך שרעבי ידע שהגיע לרגע הגדול בחייו. מחקר של עשרות שנים עומד סוף-סוף למבחנה של הראשות המבצעת. עשרות אלפי שעות אדם רצופות אכזבות, קשיים ותקוות מתנקזות לכאן, לחדר הישיבות הזה בקרית הממשלה בירושלים. הוא התבונן סביבו, אוצר בקרבו את הדמויות: חברי המטבחון, ראש הממשלה, ממלא מקומו, סגן ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר ושר החוץ. וממש לידו השר "שלו", השר לאיכות הסביבה ובכירי משרדו וכמובן, ראש הועדה לאנרגיה אטומית ונציגי הקריה למחקר גרעיני.
"אדוני ראש הממשלה", המשיך השר לאיכות הסביבה בקול נמוך ודראמטי, "שילמנו מחיר יקר ביותר תמורת הפרוייקט, יקר במשאבים אנושיים וכספיים. ויותר מהכל, כידוע שילמנו אף בחיי אדם. האמריקאים שהרשו לנו להצטרף לפרוייקט החלל שלהם יודעים רק חצי מהאמת. סיפור הכיסוי על מחקרי מדבריות וסופות חול אינו מופרך לגמרי, אך כידוע מסתתר מאחוריו סיפור שנשמע אולי כמו מדע בדיוני, אך הוא מציאותי לחלוטין. מציאותי בדיוק כמו השולחן הזה שאנחנו יושבים כרגע מסביבו" אמר כשהוא דופק באצבעו על השולחן בנחישות, "כיום ברור לכל כי ניתן, באמצעות כלים אנרגטיים-גרעיניים להזיז את הקטבים של כדור הארץ ולכוון אותם למיקומם האידיאלי".
"האידיאלי למי", שאל שר החוץ, מכווץ את מצחו בדאגה מעל למשקפיו.
"האידיאלי לעם ישראל", השיב השר, מישיר מבטו לפניהם הנדהמות של חברי המטבחון, "מדובר בתהליך מורכב שעלול להיות אף מסוכן, אך גלומים בו יתרונות אדירים. בבקשה חנוך", העביר השר את זכות הדיבור לפרופ' שרעבי שישב לצדו.
"מכובדיי", פתח פרופ' שרעבי בקול נרגש, "פרוייקט הקוטב השלישי יצא לדרך לפני כשלושים שנה. בתחילה תמך בפיתוח אך ורק שר הביטחון דאז. בהמשך כאשר מונה לראש ממשלה קיבל הפרוייקט דחיפה אמיתית והופקד בידי "ועדת הקוטב", גוף בין-משרדי של משרד הביטחון והמשרד לאיכות הסביבה. מה שנחשב עד לפני כשנה לקוריוז שהעלה חיוך על פניהם של חלק משותפי הסוד עומד לשנות את פני המזרח התיכון והעולם כולו. רבותיי", והוא לקח נשימה עמוקה, "מאחר ואין באפשרותנו לקרב את ישראל לאירופה אנו נקרב את אירופה לישראל"!
פרופ' שרעבי המתין שניות ספורות על מנת לאפשר לחברי הפורום הנכבדים לעקל את מלוא המשמעות ואז המשיך בדבריו: "הקוטב הצפוני יועבר בהדרגה למיקומו החדש בעיר Kuopio שבמרכז פינלנד כחמש מאות קילומטר מהגבול הרוסי. המשמעות היא כי בתוך כחמש שנים תתמקם ישראל על קו רוחב חדש המקביל פחות או יותר להולנד של היום. משטר האקלים החדש ישפר את איכות החיים באזורים נרחבים בעולם ובראשם המזרח התיכון שיהפוך למעין אירופה קטנה. ישראל תהנה מכמויות משקעים מרשימות ביותר שיתפרסו לאורך כל השנה ובעיקר בעונות המעבר ולשלגים רציפים בהרים שמעל לגובה 400 מ"ר במשך חודש ינואר ובהרים מעל גובה 800 מ"ר לאורך מרבית חודשי החורף. חורף 1992 המיתולוגי ייחשב כחורף מתון לעומת מה שצפוי באזורנו. בתוך כעשור יעבור מרבית מדבר סהרה תהליך של ארקטיזציה, שפירושו התקרבות למזג אויר ארקטי ויהפוך לאזור בר התיישבות עם משטר משקעים שנתי שינוע החל מלמעלה מאלף מילימטרים לשנה לאורך חופי צפון אפריקה ועד לכמה מאות בודדים במרכז-דרום הסהרה דהיום. אלסקה ומערב קנדה, שטח אדיר של מדבריות שלג יהפוך לאזור פורה ונוח".
"אם הכל כל כך טוב", העיר ראש הממשלה ביובש, "אז איפה הבעיות ששמעתי עליהן"?
"בהחלט לא אכחיש כי חלק מהשינויים ייצרו קשיים, אדוני", ענה המדען הראשי, "למרות שאנו צופים כי יקרו בעיקר דברים טובים, אכן צפויות מספר תופעות בעייתיות. כלומר למרות שהיתרונות הגלומים בשינוי מיקום הקטבים הם אדירים, עלול מאידך השינוי ליצור משטר אקלימי פרובלמטי במספר אזורים גיאוגראפיים אחרים".
"איפה למשל"? שאל שר החוץ.
"לדוגמא", ענה פרופ' שרעבי, "תושבי דרום מערב ארה"ב, כגון קליפורניה יעברו תהליך של טרופיזציה, שפירושו התקרבות לאקלים טרופי. תושבי הפיליפינים, אינדונזיה וצפון אוסטרליה יעבור תהליך של סוב-טרופיזציה ויסבלו מעונות שחונות ממושכות, וכמובן, תושבי סקנדינביה וצפון מערב רוסיה יסבלו מקור עז, אולם בסך הכל, נכבדיי, בהתחשב בעובדה שמרבית היבשה תתקרב לקטבים בעוד את עיקר המידבור יספוג האוקיינוס השקט מדובר בצעד אדיר שיאפשר ליישב אזורים רבים יותר ובכך לסייע רבות לפריסת האוכלוסין בעולם".
השתררה דממה בחדר הישיבות. למשך רגעים ספורים שקעו חברי המטבחון במחשבות.
"המממ"…הפר שר האוצר את השקט. "מה לגבי צריכת האנרגיה, היא צפויה לעלות האין זאת? הרי שעות האור צפויות להצטמצם באופן דרסטי, הקור יגדל ותיווצר בעיית ניידות בחורף, יהיה צורך להשקיע בתשתיות שיתאימו לחורפים ארוכים וקשים. בנוסף, ייתכנו תופעות חברתיות של שכרות, דיכאון ואלימות. אתה מדבר פה על שינוי אדיר, פרופסור, זה לא עניין של מה בכך".
"אדוני ראש הממשלה", ביקש שר הביטחון את זכות הדיבור, "כמי שעוקב אחרי הפרויקט המדהים הזה בשנתיים האחרונות אני חייב לציין כי אני מאמין שהשינוי המוצע ייצור הזדמנות אמיתית לשיפור תנאי החיים של מאות מיליונים במזרח התיכון ובכך להקרין באופן חיובי על האיזור כולו. עם זאת, חובה עלינו לשמוע את חוות דעתם של הגופים המייעצים, ובראש וראשונה אמ"ן, שכידוע הוא עדיין הגוף המופקד על הערכת המצב הלאומית".
"בהחלט", אמר ראש הממשלה בפסקנות. "זה לא עניין של מה בכך. נשב כאן עד שייצא עשן לבן ועד שכל המשמעויות ייבחנו ויילקחו בחשבון. החלטות יתקבלו היום".
הישיבה התארכה הרבה מעבר לצפוי בעת שפרופ' שרעבי וראש המועצה לאנרגיה אטומית פרסו בפני חברי המטבחון את משנתם המדעית.
רק לפנות בוקר נכבו האורות במשרד ראש הממשלה, לא לפני שנתקבלה החלטה עם לוחות זמנים מחייבים. השרים התפזרו איש איש לביתו, מהורהרים ומשועשעים קמעה.
"הולנד", חשב לעצמו ראש הממשלה וחייך לעצמו בשביעות רצון.
-
-
-
-
אני לא יודע אם אתה מודע לזה, אבל גם הרעיון לא לגמרי חדש. רעיון הזזת הקוטב מופיע עוד באחד מספרי זול וורן. אני גם לא חושב שיש יתרון ממשי במעבר למזג אוויר ארופאי. זה שכיף לשחק בשלג לא אומר שבאמת כדאי שיהיה לנו יותר ממנו. זה סתם פגיעה בכלכלה ובחקלאות, וזה לא שאנחנו במצב נורא ואיום מבחינת משקעים.
למרות זאת, טוב שעשית את הצעד הראשון. אני אישית עדיין לא כתבתי שום סיפור של ממש…
נ.ב: מישהו יכול בבקשה למחוק את ההודאה הקודמת שלי? שלחתי אותה בטעות.
-
