- This topic has 30 תגובות, 12 משתתפים, and was last updated לפני 21 שנים, 2 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
הריני מפנה את יושבי הפורום לשתי הודעות רשמיות בנושא הצגת המועמדים לועד בבחירות 2001 ובבחירות 2002.
ההבדל בין אירועי הבחירות הנדונים נעוץ בשיטה. בשנת 2001 הבחירות היו פתוחות לכל מועמד אפשרי, כל עוד הוא חבר אגודה, ולכל מועמד שכזה נתנה האפשרות להציג את המצע שלו דרך מנוע התגובות בהודעה הרלבנטית. גם מועמדים שלא הציגו את מועמדותם מראש יכלו להופיע בזמן האסיפה, להירשם לאגודה (במידה והם לא היו רשומים עד כה) ולהציג את מועמדותם.
בשנת 2002 נכנס הליך של רישום המועמדים מראש. מועמדים מעוניינים (חברי אגודה בלבד) היו צריכים לשלוח אימייל בנדון ובו המצע שלהם. אותו מצע התפרסם בגוף ההודעה הרלבנטית, ורשימת המועמדים היתה נסגרת מספר שבועות לפני האסיפה.
אודה ולא אבוש – הייתי אחד מתומכיה של שיטת הבחירות החדשה (האם היא מעוגנת בהחלטת ועד, כך שכדי לשנות אותה יש צורך בהחלטה דומה?). ולכן אני אהיה הראשון להודות בדיעבד – זו שיטה מחורבנת. היא מרתיעה אנשים מלהציג את המועמדות שלהם (ראו מספר המועמדים ב-2001 לעומת 2002) והיא מדכאת דיון בכישוריהם של המועמדים (ראו אופי הדיונים בהודעה על בחירות 2001 לעומת זה של 2002 – אמת, לחלק מהדיונים ב-2001 היה אופי לא סימפטי, אבל זה מה יש והחיים קשים).
לכן אני מציע בזאת להחזיר את הגלגל אחורה – לשיטת הבחירות הישנה ולשיטת הכרזת המועמדויות הישנה. בעקבות הקריאה של האגודה לרענון שורות הפעילים, אני מאמין שצריך גם לפתוח עבור הפעילים החדשים את הדלת. אני מצהיר כאן שלא אכפת לי אם המועמד הוא חבר אגודה או לא בעת הכרזת המועמדות שלו – מצדי, שישלם דמי חבר דקה וחצי לפני האסיפה. מעניין אותי הרבה יותר מה אותו אדם יכול לעשות. -
-
השיטה הנוכחית, ככל הזכור לי, נקבעה בהחלטת האסיפה הכללית של האגודה ב-2001 או 2002, ורק האסיפה הכללית יכולה לשנות אותה. צריך לבדוק את זה.
רציתי לרגע להעיר שלשיטה הנוכחית יש יתרון בכך שהיא מחייבת את המועמדים להציג מצע ומאפשרת בחינה שקולה שלהם מבעוד מועד, אבל האמת היא שזה לא ממש נכון – המצעים האלה לא מלמדים כמעט כלום.
עקרונית אין לי בעיה עם ההצעה שלך – ספק עם השיטה הנוכחית עדיפה משמעותית על זו שקדמה לה. יחד עם זה, אני לא חושב ששיטת הבחירה היא הסיבה למיעוט המועמדים לועד. גם לפני שנתים, בשיטה הקודמת, היו רק שמונה מועמדים לשבעה מקומות בועד. לא ממש התנפלות המונית על התפקיד. הבעיה העיקרית, נראה לי, היא שהאגודה, בסה"כ מתפקדת לא רע – אין מה שיניע אנשים למרוד או לחשוב שהם יכולים לעשות את זה טוב יותר.
והבעיה השניה היא שעם התפתחות התחום בארץ, אנשים שלא מרוצים מסיפור צרכיהם המיוחדים על-ידי האגודה (למשל הטולקינאים) מסוגלים כיום פשוט להקים לעצמם ארגונים שיתמחו בתחום הצר שלהם וזהו, כך שהתסיסה שבאה מהם מתועלת אל מחוץ לאגודה. -
-
שזה רעיון טוב שמי שרוצה להבחר לועד שישקיע בזה כמה דקות מחשבה לפני האסיפה הכללית ולא יקפוץ ברגע האחרון. זה לא מופרך לחשוב שאדם שרוצה להבחר לועד ידרש להחליט על המועמדות שלו עשרה ימים קודם ולא בזמן פציעות.
זה גם מאפשר לפחות לחלק מחברי האגודה להתרשם מהמועמדים כמה זמן לפני שהם צריכים לקבל החלטלה.
אני עדין חושבת שזה רעיון טוב.
-
אני לא חושב שיש קשר בין מספר המועמדים בשתי השנים הללו לבין שיטת הבחירה. יותר מאסיפת בחירות אחת ניצלה מקטסטרופת-מיעוט-מועמדים ברגע האחרון (באחת הפעמים עשיתי זאת אני, לאחר מרפק ידידותי של דידי) גם בשיטה הישנה. המצעים פחות העניינים אותי מאשר עצם עובדת הגשת המועמדות מראש וההשקעה הראשונית בהם.
החזרת השיטה הישנה כדי להעלות את כמות המתמודדים דומה לכריתת ראשו של חולה כדי להסיר גידול. תודה, אבל לא תודה. צריך למצוא דרכים אחרות להעלות את מספר המועמדים. -
הבעיה לא בשיטה, נכון, ניר. על מנת לגייס אנשים נלהבים שיעשו, צריך לאתר אותם.
בשביל זה צריך זמן, כפי שאתה יודע. לאף אחד אין.
איך יוצאים מזה?
מתחילים לשלוח אי-מילים לחברים, ורואים מי מגיב, בודקים מי נכנסים ולא רק מתלוננים, אלא גם יש להם רעיונות לביצוע (ולא רק רעיון שמישהו אחר יפתח לביצוע), ומגייסים אותם סעזרת טלפון אישי, פניה ישירה וכו'.
זה נשמע לי קצת חוצפה מצדי להציע שיהיה לאנשים זמן, בהתחשב בנסיבות שלי, אבל מישהו צריך לשבת עם האנשים ולדבר איתם אחד-על-אחד, עדיף כמה שיותר מהר.
ואגב, ראוי שיהיו הגדרות יותר מדויקות לבעלי התפקידים באגודה, לדעתי, ולא רק "חבר ועד", כי אש אין שום התחייבות להוצאה לפועל של שום תחוםמצד אף אחד והכל נופל על אדם אחד (יו"ר) ומצב רוחם של מתנדבים.
לא מצב בריא. -
לא ברור לי בכלל.
האגודה צריכה מישהו שינהל את הפנטסי.קון הבא (כי ההוא שעשה את הכנס הקודם לא ינהל גם את הכנס הבא, כפי שהוא חזר והצהיר לא פעם ולא פעמיים). האגודה צריכה להתחיל לעבוד על הפנטסי.קון הבא *מיד* עם תום העבודה על אייקון, ולא חודשיים אחר-כך. האגודה צריכה, דחוף, *עוד* אירועים חוץ מהפנטסי.קון והרצאות גפן (שהם האירועים היחידים ששייכים לאגודה נטו) – כי עם כל הכבוד לאירועים הנ"ל, זה פשוט לא מספיק. והאגודה צריכה אנשים חדשים, עם מרץ ויוזמה, שיקחו על עצמם את כל הנ"ל.
והשיטה הנוכחית, מה לעשות, חוסמת לפחות חלק מהאנשים האלה.
אם יש אדם כזה שהוא לא חבר אגודה – בשיטה הנוכחית הוא לא יכול להתמודד. ומה אם מדובר באדם שירשם לאגודה רק בזמן הכנס עצמו? מגיע לו עונש? ואם יש אדם שלא החליט עד הדקה ה-90 אם הוא מתמודד או לא (לגיטימי לגמרי – חברות בועד היא משהו שגוזל זמן, לרוץ זו החלטה לא-קלה) – אז מה? נפסיד חבר ועד ראוי כי האיש לא הגיש את הטפסים שבועיים מראש?
הנקודה שלי היא שאם אנחנו מפסידים אפילו חבר *אחד* ראוי בועד בגלל השיטה הזאת – יש להעיף את השיטה הזאת דרך החלון, ויפה שעה אחת קודם. האגודה א במצב שהיא יכולה לוותר אפילו על חבר ועד אחד כזה. השיטה הקודמת, שנתנה לכל מי שרוצה להתמודד צ'אנס, עדיפה הרבה יותר. -
אני פשוט לא חושבת שהבעיה היא דווקא באותם עשרה ימים או שבועיים שצריך להגיש בהם מועמדות. לדעתי, לא זה מה שיעשה את הענין. את בעיה החברות באגודה אפשר לפתור בקלות, לא זה מה שיעמוד בדרכו של מועמד רציני להתמודדות בועד.
אני באמת לא חושבת שאותם שבועיים הם אלה שמהווים מכשול בפני אנשים להגיש מועמדות. ואני לא חושבת שזה מה שמונע אפילו מבנאדם אחד מלרוץ לועד.
אבל מה לעשות, להיות חבר ועד זו עבודה כפוית טובה שבה אתה משקיע מזמנך כדי שאנשים שלא מזיזים אצבע עבור אגודה או משלמים אפילו גרוש אחד לכניסה לאירועים שלה יוכלו לזרוק עליך בוץ מהרגע שנבחרת. זו המון עבודה מאוד מאוד כפוית טובה, ואני ממש מבינה את מי שלא ממש מת להתעסק איתה.
-
אני לא רואה את ההבדל הגדול בין חברי ועד שמגישים מועמדות עשרה ימים מראש לאלה שמגישים אותה באספה עצמה. אחרי הכל, אף אחד לא הולך להיות חבר ועד בשביל השכר והבונוסים, או הכבוד והתשואות, אלא מתוך ידיעה שהוא הולך לקרוע את אחוריו, ואני לא ממש ראיתי שהגשת מועמדות מוקדמת מהווה תנאי לקריעת אחוריים יסודית יותר.
-
קריעת אחוריים רצינית? כפיות טובה? אלה בהחלט לא המרכיבים הבולטים בחברות בועד, לפחות לא בשנה הראשונה והיחידה שלי בתפקיד.
חבר ועד באגודה עושה פחות או יותר מה שבא לו – החל מלא כלום (בתיאוריה) וכלה בהתנדבות לכל תפקיד רציני שרק קיים (כמו במקרה של הדס), ומזה נובעת הן מידת ההשקעה שנדרשת ממנו/ה והן הסיכוי לחטוף ביקורת. בשנה האחרונה, לפחות במקרה שלי, השקעתי באגודה לא מעט, אך בהחלט לא ברמה של "קריעת אחוריים", וחלק לא קטן מההשקעה (למשל במימד ובתוכנית התרגומים שפתחתי) היה בנושאים שבהם הייתי פועל גם אלמלא החברות בועד. ניהול כנסים זה באמת עבודה קשה. עצם החברות בועד – ממש לא.
כנ"ל לגבי מה שהדס אמרה על "כפיות הטובה" – בשנה האחרונה היה רוב הזמן שקט ב"חזית התלונות", וגם מה שהיה בא בעיקר כריקושטים מבעיות שהיו בשנים קודמות. ברגע שעושים דברים תמיד יהיו התנגשויות, אבל זה בהחלט לא עיקר העניין בפעילות באגודה. בהחלט לא. מה שכן נכון הוא שלחברות בועד יש מעט מאוד תגמולים אמיתיים מעבר לעצם הכבוד שבחברות והיכולת להניע דברים שאני אוהב ולראות אותם פועלים טוב.
-
-
-
-
-
כפי שכבר נאמר, לדעתי מיעוט המועמדים נובע משתי סיבות:
1. המריבות, ההשמצות והבוץ שהוטחו כאן בזמנו בפני חלק מחברי הוועד
2. האגודה מתנהלת, כאמור, פחות או יותר לשביעות רצון הרוב, כך שאין לאנשים טענות.לגבי הסעיף הראשון, אין הרבה מה לעשות. אישית, פיתחתי עור די עבה כתוצאה מהיותי היו"ר (ומי שהכיר אותי קודם לכן, יודע על מה אני מדבר). לגבי הסעיף השני, הריני להציע את ההצעות הבאות:
תאריך הבחירות ישונה לשלושים לפברואר מדי שנה.
אייקון ייערך בבית העם בירוחם, החל משנה הבאה.
יוקרן ג'קאסס בכל יום מימי הכנס, כולל פנטסיקון.
מועמדי ונבחרי פרס גפן ייבחרו ע"י רני בלבד.
יוכנסו 8 קטגריות חדשות לפרס גפן, שייבחרו ע"י אלי אשד.
דמי החבר לאגודה ישולשו, תבוטל ההנחה לקשישים ולאמהות חד הוריות ותחולק משכורת בשיעור אלף דולר לחודש לכל חבר וועד.עכשיו נראה אתכם…
לגבי שינוי השיטה – השיטה שונתה, בנוסף למה שהדס אמרה, בגלל אירועים מוזרים שקרו בבחירות לפני שנתיים. לא בדיוק זכור לי, אבל היה איזה ליצן אחד שרצה להיבחר, אבל שלח נציג מטעמו… שערו בנפשכם, אדם שרוצה להיבחר לוועד לא מוצא זמן להגיע לבחירות. היו עוד כמה סיבות.
לדעתי, ועכשיו ברצינות, אין סיבה שמי שרוצה להיבחר לוועד, לא יקדיש כמה דקות וישלח מייל על עצמו לפורום. לא נדרש כאן מצע פוליטי רב היקפים. כמה מילים יספיקו. מועמדים שמחליטים בשנייה האחרונה? למה? מתביישים לדבר על זה קודם? לא נראה לי. מי שקשה לו להקדיש את הזמן המועט לשלוח את ההודעה, איך נצפה ממנו שישקיע עבודה במסגרת תפקידו בוועד?
אני גם לא רואה בעיה של חברות. אם מישהו רוצה לרוץ לוועד, ואיננו חבר, יתכבד וישלח הודעה על כך למייל שלי. הבטחתי נתונה שאדם זה יהיה חבר עד הבחירות.
-
בתחום מה תפקידי הוועד ?
הם אחראים למימד ? או שיש מערכת מימד ?
הם אחראיים על הכנסים או שהם אחראים לבחור מועמדים לגייס מתנדבים או מה שלא יהייה לכנסים ?
הם אחראים לאתר האגודה ולתכנים ? בפועל ? פיקוח ? בכלל לא ?
האמ…
אני לא בטוח שיש מסמך של חובות וזכויות הוועד (אולי אני טועה ?) אבל אני אשמח לשמוע לפחות את דעתך בנושא.
כנל לגבי מתכונת פעילות הועד ? מפגשים ? חלוקת תחומי אחריות / תפקידים…
כל דבר שתמצא לנכון …
תודה. -
-
-
לקבל החלטות, כפי שגם אמרה בוג'י, ולדאוג לתפקודה התקין של האגודה. בפועל, בגלל זהות המתמודדים לועד והמחסור המתמיד במתנדבים, יש חברי ועד שלוקחים על עצמם חובות נוספים. מתוך הועד הקיים, למשל, אני אחראי לענייני המזכירות המעיקים ולתוכנית התרגומים לאנגלית, רני אחראי לפרס גפן, הדס לאייקון (ועזרה גם בפנטסיקון), דותן ואני במערכת המימד וכך הלאה. הכל בכפוף לרצונו הטוב של חבר הועד, לכישוריו ולזמן הפנוי שלו – החל מאפס תפקידים וכלה בדחיפת האף לכל חור (:
בפועל פעילות הועד כועד די מצומצמת. את רוב הדברים אנחנו מסכמים במייל (כולל הצעות שמגיעות ממקורות חיצוניים ומחברי אגודה ודיווחים על פעילויות שוטפות). בשעת הצורך, פעמים ספורות בכל שנה, הועד נפגש לישיבות לדון בדברים חשובים יותר ופחות. הזמן שכל הדברים האלה דורשים הוא מצומצם למדי, ויש מעט מאוד אנשים שלא יוכלו להיות בועד רק בגלל קוצר זמן.
מה שגוזל יותר זמן זה הפעילות של חברי הועד באגודה שאינה חלק מעצם חברותם בועד – כלומר התפקידים שאנשים לוקחים על עצמם. רוב התפקידים הם כאלה שבעצם ניתן היה למלא גם בלי חברות בועד: ניהול פרויקטים, העלאת יוזמות וכו'. למיטב זכרוני יש רק שלושה דברים שהמטפלים בהם חייבים להיות חברי ועד: יו"ר ועדת פרס גפן (אלא אם התקנון ישונה מתישהו), ענייני הכספים והמגע עם רשויות המדינה (בעיקר היו"ר + מורשה חתימה), ולמרות שזה לא רשמי – גם האחראיות על ענייני המזכירות.
לגבי שאר שאלותיך: הועד אחראי למימד ולכנסים, ולשם כך הוא ממנה בעלי תפקידים ונותן להם יד _כמעט) חופשית לפעול בתחומם: כך לגבי מערכת המימד וכך לגבי ניהול כנסים (אם כי את אייקון מנהלת בשנתיים האחרונות הדס פרבר שהיא גם חברת ועד) ומנהל אתר האגודה. בשעת הצורך בעלי התפקידים מדווחים לועד על תקלות או עניינים שדורשים את תשומת לבנו, או מקבלים מהועד הנחיות רלוונטיות. פרט לכך פשוט נותנים להם לעבוד.
טוף, תצטרך לסלוח לי על התשובה המבולגנת. ככה זה כשכותבים בשעות לא סבירות (-:
לילה טוף
-
בית העם בירוחם הוא מקום נהדר לערוך בו כנסים ואני מבקשת לא לזלזל בו…בניגוד למקומות אחרים יש שם מקום חניה בחינם ובשפע ונוף הרבה יותר מוצלח מבתל אביב, שלא לדבר על מזג אוויר חסר לחות!
שאלה אחרת – למה לפרסם רק בפורום ?
כיצד אנשים שאינם מחוברים לאינטרנט (פגשתי כמה כאלה בפנטסיקון, אני לא סתם ממציאה אותם) יוכלו לדעת על המתמודדים ?
אם מחליטים על השארת השיטה הנוכחית יש מקום להעביר את המצע לכל חברי האגודה ולא רק לכמה בודדים שמבלים את ימיהם ולילותיהם ברשת. -
-
בזמנו, בתור פעילת אגודה מאוד חדשה, הצעתי את עצמי לוועד באסיפה הכללית רק בגלל שזו היתה הפעם הראשונה שהאגודה הפכה, בשבילי, ממושג ערטילאי לגוף שאפשר לפעול במסגרת שלו – ויותר מזה, שפעילות במסגרת שלו יכולה להניב פירות של ממש.
לא הכרתי את האתר, לא ידעתי שהוא קיים, ואם הייתי מקבלת מכתב לחברים שבו מצויין שניתן להגיש חברות עד כך-וכך ימים מראש, לא הייתי מגישה חברות.אני מאמינה שהשנה במיוחד, עקב הגודל והפרסום חסר-התקדים של אייקון, יהיו לא מעט אנשים שיגלו את קיומה של האגודה ויצטרפו אליה בשמחה ועליצות, ואולי אפילו ירצו להרתם ולעזור לאגודה כזו – שוב, סובייקטיבית, זו היתה התגובה שלי כשגיליתי את קיומה. אני חושבת שחבל מאוד לפספס אותם.
ובאופן כללי, אין סיבה שהתופעות המטרידות בבחירות כשהצגת המועמדים נעשית באסיפה יעלמו במקרה של הצגת מועמדים מראש. אותם ליצנים יכולים להציג את עצמם מראש, ואפילו לבטא את עצמם טוב יותר בכתב. הצגה מראש, לדעתי, היא נהדרת בתור אופציה למועמד – אבל חבל לחסום את מי שלא מוצא באתר את הבית שלו מחברות בוועד.
-
חברות בוועד היא הרבה יותר מהלחליט. הוועד דן בדברים שצריכים להעשות לפני שאחרים יודעים עליהם, והרבה נושאים הם רגישים או בעלי חשיבות גבוהה מאוד לאגודה – לרוב אחד מחברי הוועד מתנדב (או מתנודב) לבצע אותם, במיוחד את הפעילות השוטפת.
גם כשמה שצריך לעשות, פיסית, הופך לתפקידו של מישהו אחר תמיד צריך את חבר הוועד שיפקח ויבדוק שהכל נעשה בהתאם למטרות האגודה, שכספי החברים מתנהלים כמו שצריך ובעיקר – שהדברים ממש נעשים.
החברות עצמה בוועד לא דורשת הרבה זמן (פרט לבדיקת דואל שוטפת, פחות או יותר), אבל סביר מאוד שחבר וועד ימצא את עצמו עובד, ולא מעט.
ואם הוא לא עובד, מעבר להחלטת החלטות, סביר להניח שהוא לא יצליח להבחר שוב.
-
-
כשלושה רבעים מחברי האגודה מקבלים הודעות דרך רשימת הדיוור שלנו והשאר מקבלים את המכתב החודשי בדואר רגיל. במכתב החודשי שיישלח בשבוע הקרוב תופיע, בין השאר, הודעה על הבחירות, אני מקווה שבצורה בולטת, כך שרוב חברי האגודה יקבלו את ההודעה בהכרח עוד השבוע, וגם האחרים יקבלו אותה די זמן לפני אייקון, בכפוף להספק של מזכירת האגודה ולאמינותה של רשות הדואר.
-
-
-
אני הצטרפתי לאגודה ונבחרתי לועד באותו היום, ואני חושב שהייתי חבר ועד סביר. ניר העלה את מועמדותו ברגע האחרון עקב מצב חרום, ואני חושב שגם הוא היה חבר ועד סביר בהחלט.
וכמו שרז אמר, לא לכל אחד יש אינטרנט. יכולים להיות אנשים בעלי רצון לעשות שלא מחוברים כרגע לקהילה, אבל עשויים להפוך לחברי ועד מצוינים.
במצב שבו בבחירות הקודמות היו שבעה מועמדים לועד, אני לא חושב שאנחנו צריכים להערים קשיים בדרכם של אנשים שרוצים להיבחר. חברי האגודה שיהיו באסיפה הכללית יוכלו לעמוד על קנקנם של המועמדים הפוטנציאלים פנים אל פנים. ולבחור.
-
-
-
