- This topic has 19 תגובות, 8 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים, 6 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
כל אחד מהחברים יכול לבוא ולומר "אני רוצה שהאנשים שכבר עוסקים במלאכה יקחו על עצמם עוד עבודה כדי שאני אהנה יותר. אני, כמובן, לא צריך לעשות שום דבר חוץ מלבקש כי אני משלם דמי חבר ומגיע לי".
נכון, זה בהחלט לגיטימי לומר ככה. לגיטימי גם להציע הצעות, אפילו כאלה שמימושן כרוך בעבודה רבה. וזה גם לגיטימי מצידנו לומר שבמצבת כוח האדם של מתנדבי האגודה אנחנו לא מסוגלים להרים את הפרויקט הזה (לא בלי לוותר על ביצועם של דברים אחרים), ואם למישהו זה חשוב – שיתכבד ויזיז את ישבנו ויעשה את מה שהוא חושב שהוא חשוב.
כי ככה בסופו של דבר האגודה עובדת – למישהו אכפת שדברים יעשו כמו שצריך, והוא עושה אותם. הוא לא יושב על התחת, רואה אנשים אחרים עובדים, וזורק הצעות "ייעול".
-
-
-
ודאי שלגיטימי לגמרי מצידך להגיב להצעה ב"אין לנו כח אדם" או "אנחנו חושבים שזה לא מספיק חשוב" ואפילו ב"לא מתחשק לנו". מצד שני, זכותך לענות באופן זה אינה גורעת מזכותו של אלי או כל אחד אחר *לבקש* דברים מפה ועד להודעה חדשה.
בשורה התחתונה, לא צריכה להיות שום בעיה עם בקשה כלשהי כל עוד היא מנוסחת בנימוס, לכל היותר ניתן לנסח תשובה שלילית מנומסת ולגמור עם העניין ללא "תדהמה" לסוגיה.
-
-
-
-
-
-
ב"שלושה בסירה אחת", שבו הגיבור מגיע לחברים שלו כדי לארוז לקראת הנסיעה, ונעלב קשות כאשר הם זורקים לו את הגרביים ומבקשים שיקפל, בזמן שהוא התכוון לשבת בצד ולחלק עצות.
ולמי ששכח:
. We moved the table up against the window, piled everything in a heap in the middle of the floor, and sat round and looked at it.
I said I'd pack.
I rather pride myself on my packing. Packing is one of those many things that I feel I know more about than any other person living. (It surprises me myself, sometimes, how many of these subjects there are.) I impressed the fact upon George and Harris, and told them that they had better leave the whole matter entirely to me. They fell into the suggestion with a readiness that had something uncanny about it. George put on a pipe and spread himself over the easy-chair, and Harris cocked his legs on the table and lit a cigar.
This was hardly what I intended. What I had meant, of course, was, that I should boss the job, and that Harris and George should potter about under my directions, I pushing them aside every now and then with, "Oh, you – !" "Here, let me do it." "There you are, simple enough!" – really teaching them, as you might say. Their taking it in the way they did irritated me. There is nothing does irritate me more than seeing other people sitting about doing nothing when I'm working.
-
