הסערה

[פרספוני]

היא ידעה שהוא ילך,
היא שמעה זאת בקולו:
למרות האהבה והיאוש,
הסערה הייתה שלו.

גוונים רועמים של כחול
הסתחררו ברקיע,
והיא באה לתבוע אותו.
הסערה הגיעה.

היא נצמדה לזרועו,
והוא רק הביט בעיניה,
והיא נסוגה מצידו,
והליטה בידה את פניה.

והוא הלך קדימה,
אל זרועות הסערה,
לחיות מהר, לחוות הכל,
להיעלם במהרה.

ברעם מחריש, בברק מעוור,
הסערה לקחה אותו.
בחיבוק חונק הסתחרר איתה,
נלחם למען מותו.

הסערה אהבה אותו,
והוא נתן לה את חייו.
רק גופו הסחוף נותר על הקרקע
והסערה שככה בזרועותיו.

וזו שאהבה אותו כרעה לצידו,
ושרה קינה אבלה.
על החיים שלא חיו עד תום
ועל תשוקה מכלה.

על הילדים שלא נולדו לו,
על ילדיו שלא החזיקה בזרועותיה,
על כל מה שלא היה להם,
על מותו ועל חייה.

והיא נותרה לידו,
ובכתה על עתיד שמת,
על נפשו הבוערת שכבתה,
על הסבל שבאמת.

משב הרוח בעצים
לקח את נפשה משם,
ליפול כעלה נובל
ללא כאב ודם.

היא לא יכלה כמותו
בתהילה ויופי למות.
לעד תיסוב במשבי הרוח,
מתנפנפת כקצה חוט.

[פרספוני]

1. אני לא בטוחה לחלוטין שהשיר הזה הוא מד"ב. תכננתי לשלב אותו בסיפור שעד עכשיו אין לי עלילה בשבילו, אלא רק מקום התרחשות. לא משנה.
2. הסיבה העיקרית לפרסום השיר הזה היא הוויכוח שהתנהל מקודם על שירה מד"בית. תחשיבו את זה בתור התשובה שלי.
3. תהיו נחמדים, בסדר? זו הפעם הראשונה שאני מפרסמת שיר שלי במקום שאני יודעת שאקבל בו תגובות, ולמרות שתגובות על הסיפורים שלי בעבר היו די אוהדות, אני לא יודעת איך אני בתור משוררת. גרועה, אני מוכנה להתערב.

[יעל]

זה יכול היה להיות באותה מידה גם שיר לחיילים שנפלו. יפה ועצוב. לא מצאתי שום דבר מדב"י.

[שלמקו]

חייל אל תשאל, מעתה ועד עולם
מאיזה סיפור השיר לקוח
סביבנו ישנם מבקרים שנונים
אז בא למטבח ותקלף לי תפוח

[פרספוני]

מתוך "חייל, אל תשאל" של גורדון דיקסון. יש לי את זה באחד מהאוספים של "הטוב שבטוב".
לא מד"ב? יש בזה משהו.. אלא אם כן לוקחים את השיר בצורה מילולית. *מאד* מילולית. נו, ככה זה.. העיקר שהוא מצא חן בעיניכם.

[גל]

לא מדב או פנטסיה

[???]

המבנה שלו הופך אותו ליותר פואמה משיר, לא?

[גל מבולבל]

[מאת]

תגובות