- This topic has 15 תגובות, 8 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 2 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
"תעצור אותו" זעק המתנדב בהצביעו על המסך, "תראה מה הוא עושה לה!"
השוטר משך בכתפיו. "כן, אני רואה. אישה בכחול וגבר בצהוב מתווכחים. היא עצובה והוא מפחד ממה שהיא דורשת ממנו לעשות. עד כאן אין עברה: אין חוק שאסור לגרום צער או פחד. אסור לנו להתערב אלא אם יש יסוד סביר להניח שנעברת עברה. "
"אבל" התעקש המתנדב, "אבל תראה אותה – אף פעם לא ראיתי צבע כזה כהה! כחול כזה – זה חורג מהתחום של צער – הוא מאמלל אותה, הפחדן הזה! אני בטוח שהשופט היה מרשיע אותו באלימות מילולית או התעללות רק על סמך התצוגה."
"אולי" אמר השוטר, "עד המכשיר היה בבית משפט רק פעם אחת ויש לנו תקדים רק לשימוש עבורו אנו כאן. אם אתה רוצה, אתה יכול להפנות אותה שתגיש תלונה בתחנה, ואולי ההקלטה תוכל לשמש חיזוק. רק אל תשכח מדוע אנו כאן."
"כן אני יודע" נשף המתנדב "לחפש צבע ארגמן כהה ולא לתת לאף אחד לעבור בלי שראינו שהוא לא ארגמני. אבל אני כאן כבר 6 שעות ואין אפילו פרובוקטור ורוד אחד…"
"אם יהיה לנו מזל לא יעבור כאן אף אחד ולא נאלץ להחליט", אמר השוטר, "זכור המכשיר מציג בצבע ארגמן את האנשים שהחליטו להרוג את עצמם לשם נקמה."
"השהידים!" פלט המתנדב בסלידה.
"ולכן המצלמה מותקנת על קנה המקלע," אמר השוטר, "ולכן אנו יושבים כאן, מעל מחסום היציאה מג'נין…" -
-
-
אבל יש לך כאן כמה בעיות
דבר ראשון החלק של בית המשפט מאוד מעורפל – אני לא אומר שתתחיל להסביר בדיוק מה קרה ותאכיל אותנו בכפית (כי אז זה יהיה מאוד גרוע) – אבל בחירת המילים שלך לוקה משהו ולא ברורה, אתה אפילו (לדעתי) לא צריך לספר מה קרה במקרה, דבר ראשון תחליף את המשפט "היה… …פעם אחת" ב"היתה… …פעם אחת" ונסה לקרוא את זה ולגלות האם המשפט מספיק ברור.חוץ מזה כל עניין האישה שמרגישה צער והבחור – שומר ומגורשת? אולי הסבר קטן יעיף כל צל של ספק שבמחסום היציאה בג'נין מתנהלת דרמה בוכיה.
ואם שלמקו הבין שמדובר בעתיד הרחוק – אז יש מקום להוסיף שמדובר בימינו אלה ע"י הוספת תאור קטנטן של המצאת המכשיר, או לחילופין ציון התאריך.
לילה טוב
-
-
-
-
-
הייתי יכול לחפש ולמצוא מה בעייתי במה שכתבת, אבל הבעיה העיקרית – שלי לפחות – היא עם מה שלא כתבת. סיפור הרי אין כאן – עלילה אין בכלל, רק תיאור ארוע יחיד; מה שיש – הדמויות, הארוע, הדיאלוג – הוא מעט יותר מהמינימום ההכרחי כדי להעביר את מה שכן נתת: רעיון.
זה בסדר גמור. לרעיון הזה יש פוטנציאל, ואפשר להוציא ממנו סיפור לא רע בכלל. אבל לא ככה.בשביל סיפור צריך יותר מזה. קח את הרעיון שלך – החידוש, מה שבעצם עושה את הסיפור מד"ב – ותחשוב מה ההשלכות שלו. מה התרחישים שהוא יכול ליצור, ומתוך אלה – מה יהיה מעניין לספר. בשלב הזה יהיה לך רעיון ושלד של עלילה. אחר כך אתה חופשי למלא את העלילה באיזו צורה שאתה בוחר, עם הדמויות שאתה בוחר, סגנון הכתיבה, הדיאלוגים, החברה, הזמן והמקום שאתה בוחר (לאו דווקא בסדר הזה). אבל העלילה שלך צריכה להיות שלמה, לא רק תומכת לרעיון; כנ"ל לגבי כל שאר האלמנטים בסיפור.
כרגע, האלמנטים שלך שקופים מאוד – הם מתאמצים מאוד לתמוך ברעיון, אבל לא עושים הרבה מעבר לזה (למשל ההוא וההיא בהתחלה, שלאחר שסיימו להראות לנו מה המכשיר עושה נשכחים באבדון; או דוגמת ה"אתה זוכר מה היה פעם, כש" זה צורם ומפריע, ובעיקר חסר.
כיוון שציינת שזה הסיפור הראשון שלך, הנה משהו שיכול (אולי) לעזור (ככה אני בונה סיפור, פחות או יותר, אבל זה לא אומר שזה בהכרח חל עליך): נסה להגיע למצב בו אתה יכול לענות על כל אחת מהשאלות האלה במשפט מלא, שיהיה מעניין כשלעצמו:
*רעיון:* "מה שונה בסיפור שלי מהמצב הקיים? מה עושה אותו מד"ב? מה מעניין בו?"
(דוגמת תשובה טובה: "הרעיון בסיפור שלי הוא מכשיר המתרגם רגשות או מצבים של הנפש לצבעים.")*עלילה:* "מה קורה בסיפור שלי? מה כאן הסיפור?"
(דוגמת תשובה רעה: "שני חיילים משתמשים במכשיר כדי לזהות את אויבהם הנצחיים, ובסוף מתברר שמדובר בדור הבא של הסכסוך הישראלי-פלשתיני." כמו שאתה רואה, זה לא מספיק, ולא רק בגלל התמצות.)*רקע:* "איפה, מתי, איך ובאיזו חברה מתרחש הסיפור שלי? האם היא שונה מזו שלנו? איך? (למה?) מה ההשפעות של ה"רעיון" על החברה? איך שניהם משתלבים בעלילה, אם בכלל?"
אלה, לדעתי לפחות, שלושת האלמנטים המרכזיים בסיפור מד"ב. לאחר שגיבשת רעיון כללי לגבי שלושתם, אפשר להתחיל לכתוב, ולמלא את שאר האלמנטים של הסיפור. כמובן שחצי ממה שחשבת עליו ישתנה במהלך הכתיבה, אבל זה יהיה שינוי שלאחר מחשבה, מה שרק יעשה את הסיפור שלך למושקע יותר. כרגע הסיפור שלך עונה על אחד וחצי מתוך שלושה. לא רע בתור התחלה.
דיסקליימר: שום דבר ממה שכתבתי לא אבסולוטי, לא מחייב אף אחד ולא חורג אפילו טיפה מתחום העצה. כל אחד כותב את הסיפורים שלו אחרת, אבל בסופו של הדבר הדרישה של הקוראים היא זהה: סיפור מלא. כל זמן שאתה מספק את זה, אני אהיה בשקט.
אבישי
בהצלחה. -
-
הסיפור מתחיל טוב אבל מפריעה לי המד"ביזציה של הסכסוך הישראלי-פלשתינאי, (או, הפוליטיזציה המקומית של המד"ב).
במהלך הסיפור כל הזמן עלתה בדעתי המחשבה שלא יתכן שאדם המבקש להערים על החוק (או על הצבא או על כל רשות אחרת) לא יכול למצוא דרך לעשות זאת. במילים אחרות, בטח יש אפשרות, במציאות המד"בית של הסיפור, לזייף צבעים. -
-
-
-
-
-
