המפץ השני

[דניאל 3]

לא מדהים, אבל ממש חיפשתי ביקורת בונה…

קצת אחרי ה"מפץ השני" , גשם יורד, יורה על גגוני החניות שכבר מזמן לא נפתחו
הכל שומם ולא נראה כי מישהו ימצא בכזה לילה ברחובות
אחד גבוה בעל מעיל ארוך וצעיף כחול ארוך אשר מכסה את אפו ופיו,
עין אחת סגורה ,חרוכה נראה כי כדור המס את עינו
הולך הוא ללא רגש נראה כאילו הוא מחכה למשהו , למישהו
השעה כבר מאוחרת ,שעתיים לאחר חצות , והנה נשמע ציוץ ציפור שיר אשר בקושי נשמע מבעד לגשם השוטף
האיש בוחן את הרחוב במהירות , ומסתתר באחת הסימטאות בעוד חצי עינו לרחוב
ושוב אותו ציוץ, אך הפעם נשמע כי בה מהכיוון הנגדי.

כאילו יוצאים מתוך הלילה מתגלים שני דמויות גבריות האחד שמן בעל משקפיים עגולים והשני
אינו כי ההפך הגמור, רזה וצועד בביטחון לאורך הרחוב , הם מגיעים לחנות מסויימת עומדים עם פניהם אל הכביש מחכים , שצעדים מספר מהם אותו גבוה עדיין מתחבא , מציץ עליהם
מהסימטה,דקות עוברות והגשם נחלש , רק הטיפות אשר נותרו על הגגות עוד משמיעות צליל ,ושוב צעדים אך אילו מכנים… בעל המשקפיים לוחש משהו לחברו והולך לעבר פינת רחוב ,בעל הצעיף אותו אילם עתה קם חרישית ומוצא את דרכו דרך הסימטה ומעל גדר אל תצפית שניה אל עבר אותו בעל משקפיים , מוציא מכיסו מעין משקפת קטנה מנגב אותה במהירות מהמים אשר חדר לכיס מעילו ומשקיף אל עבר בעל המשקפיים אשר עתה נעצר.
מספר שניות והנה אדם מופיע חולצה קצרה קיצית קולר על צאוורו הוא פותח את ביטנו , ומוציא איזשהו מכתב , מעטפה אשר הגיע על פי החותמת מבית האצילים האדומים אותו סמל של גולגולת ועליה האותיות BD ,
השני לוקח במהירות את המכתב וחוזר על צעדיו לכיוון החנות אל חברו
ואילו אותו סיבורג פונה לכיוון הנגדי
אותו בעל משקפת בתנוע מהירה קופץ מהחומה מוציא אקדח ובעודו רץ אליהם שולח שלושה כדורים אל אותו סיבורג אשר פוגעים בראשו בדיקנות ומשביתות אותו
ואחד את בעל המשקפיים ישר אל ראשו…
עד שמגיע אליהם שניהם… המשקפיים כבר מכוסות בדם, והמכתב מספר מטרים מהגופה, כאילו ניסה להחביאה לפני בואו של רוצחו.
חוטף את המכתב מהמדרכה המתחיל לרוץ לעבר פארק המשחקים הקרוב למקום , הוא שומע יריות אקדח שורקות לו הוא ממשיך לרוץ בעודו דוחף את המכתב לכיס מכנסיו , הוא מגיע אל הפארק ומתחבא מאחורי המגלשה היתומה אולי תצליח לעצור כמה מין הכדורים ,
היריות לא מפסיקות , וגם אקדחו שלו מצטרף למחול יורה הוא בשאננות כאילו יודע כי לאמיתו של דבר כלום לא יכול לקרות… לאחר מספר דקות ישנה הפוגה מיריותיו של השני , הוא קופץ מעל המגלשה , ומתחיל לרוץ במהירות לעבר אותה קיר שמאחוריו הסתתר חברו למחול ,
הוא הספיק , הוא מסתכלים זה לעיניו של זה , הרזה צונח ליד אקדחו אשר מחסנית מבצפצת ממנו מחכה לעוד דחיפה קלה פנימה.
וכך שוב אותו גבוה שוב לבד רק הפעם עימו שני גופות ושני נחשולי דם אשר זורמים להם מתחת למגפיו
הוא נשען על הקיר מוציא חבילת סיגריות משובחות, אותם גנב במשימתו הקודמת
ומעשן להנאתו במשך מספר דקות… משליך את הנשאר אל נחשולי הדם.
הוא קם מסתכל אל השמיים שבנתיים השתתקו ולוחש לעצמו
"כמה חבל ,ניו יורק הייתה כל כך היה לפני"

[???]

ארר, ייקח לי עוד קצת זמן כדי לכתוב ביקורת מלאה, אבל בעיה אחת שלך שאת כותבת משפטים ארוכים מדי. השימוש בפסיקים מעולה, אבל איפה הנקודה?
מצאתי רק נקודה אחת (שלא חלק ממקבץ של שלוש נקודות).
ככה שכמעט פסקה וחצי שלמה קראתי כאילו זה משפט אחד… די חבל

[מאת]

תגובות