ללא כותרת › ללא כותרת › פורום האגודה › המון תודה לעושים במלאכה
- This topic has 29 תגובות, 12 משתתפים, and was last updated לפני 21 שנים, 7 חודשים by רועי, חדש לעניין.
-
מאתתגובות
-
-
גרומיטמשתתף
זהו, חזרנו הרגע מהכנס, וזה הזמן לתת תודה גדולה למארגני הכנס, ובראש ובראשונה לרז גרינברג, אותו ראיתי פחות או יותר בכל מקום במהלך הכנס, ואיכשהו נראה שהוא אפילו מצליח לשמור על מידה כלשהי של שפיות ורוגע – שתי תכונות בלתי סבירות בעליל אצל מנהל כנס.
תודה גם לשאר העושים במלאכה, למרצים שזכיתי לשמוע, למי שדאגו להביא את "דוני דארקו" לכנס, לועדת תחרות הקצרצרים שהחליטה לשבח סיפור מסוים ולשאר האנשים שתרמו רבות להנאה שלי מהכנס. ותודה מיוחדת למתנדבים שראיתי מתרוצצים בכנס בכל מקום, משדלים אותי שוב ושוב להצטרף לאגודה, לקנות ספרים, בודקים איך זה שאין לי כרטיס ועוד ועוד. יישר כוח (:
אה, ותודה גם לגרומיטמוביל שהצליחה איכשהו להתחמק מהקללה הקבועה שלי ושל הדס, ועברה את הדרך לירושלים רק עם פקקונצ'יק פצפונצ'יק בתוך רמת-גן. מי אמר שאין נסים בעולם?
-
גלמשתתף
כאן.
-
NYמשתתף
אני מודה שהופתעתי מהנוכחות העצומה, ביחוד בהתחשב בליצנים המתחרים. אני מודה שאין לי מושג למה השועל לא הכה אותי נמרצות בעוון ניג'וס יתר. אני מודה שאין כמו רז לניהול כנסים בשקט בשקט (ואולי גם לשירת פילקים, אם כי לא בדקתי – עמנואל ואני נכנסנו לחדר האירוע אך קולה של אחת המשתתפות הפוטנציאליות הבריח אותנו משם). אני מודה כי, לפחות על פי השמועה, נעמי הסתדרה יפה מאד בלעדי, ובזאת אני מעביר לה אחר כבוד את שרביט כתיבת הטקסטים לאירועי הפתיחה של כנסי האגודה. אני מודה שאנשי הטלויזיה מטומטמים גמורים, כי בכנס שלנו יש את תמר ואת נעמי, ואין דבר טוב מזה לצלם בשום כנס שהוא. אני מודה ש-Preacher מעצב אתרים לתפארת מדינת ישראל וגרורותיה, ומנדב אותו בזאת לכל מלאכה הקשורה בכך. אני מודה שמראה ע' המפטפטת לה בקלילות עם א' עייף החזיר אותי באחת שנתיים אחורה.
ויש לי גם כמה תודות:
אני מודה לבוג'י על שנמלכה בדעתה והחליטה שלא לנסות ולהניפני באויר.
אני מודה לגרומיט על סייר החלל ועל היותו מחצית מהארגון החדש שייסדנו לאחרונה: "התאחדות העורכים של שלושה כתבי עת למד"ב ולפנטסיה בעת ובעונה אחת" (העששכעלפבבא – שימו לב כי ראשי התיבות מכילים מונח תרגומי שנוי במחלוקת!)
אני מודה לעמנואל על סדנת התרגום (זה היה, לבושתי, ביקורי הראשון בה) ועל כמה סיפורים משעשעים ביותר.
אני מודה לכל אלה שניסו למכור לי גליונות של חלומות באספמיה. נשבע לכם שהייתי קונה, פשוט בדיוק, אה, לא היה לי כסף. זהו. בחיי! (הם ניסו לעשות את זה גם לבוג'י. גם היא לא הביאה כסף. קמצנית!)
אני מודה גם לצמד המתנדבים שניסו לגרום לי להצטרף לאגודה. אתם בסדר. באמת. נראה לי שאצטרף. -
NYמשתתף
הודאה אחת:
לאחר כל האזהרות וההתראות, אני מודה שאם זו הדרך בה Rene מתכוונת להתנקש בחיי, הרי שהיא מוזמנת לעשות זאת כל שבוע. -
רנימשתתף
פה, ממש פה. ויסלחו לי כולם על כך שאני לא מקליד את הכל מחדש.
-
???משתתף
והנה ה – spell המיועד למנהלים לא יעילים:
** The Boss Curse **
Big Boss, Bad Boss
You are cursed upon a cross
I'm a hunter, you're a prey
You will vanish, I'll stay -
NYמשתתף
-
Boojieמשתתף
כנראה עזר שהחזקתי אצבעות כל השעות האלה. אפשר לשחרר כבר?
תודה והידד לכל העושים במלאכה. היה כנס נפלא, צפוף ונהדר. כל הכבוד. -
עופר לובזנסמשתתף
לאחראיות המתנדבים שסבלו )לפחות אותי( בשקט וחיוך במשך כל הכנס, עם כל הסיבוכים הקטנים, ליעל שהלינה אותי בביתה בלי מילת תלונה על השעות המשוגעות שחזרתי בהן, לרז וועדת תכנים על תכנים כל כך עשירים שהיה ממש קשה להחליט ביניהם ולכל האנשים שהפכו את הכנס הזה לאחד הזכרונות הטובים ביותר שלי עד היום.
-
רזמשתתף
הם חברי ועדת התכנים רני גרף ודידי חנוך (הידוע בחוגים מסויימים כ-"הממסד האפל") ועל כך מגיע להם קרדיט.
-
אסטרו-נעמימשתתף
נראה לך שהיינו מצליחים לכתוב טקטס כלשהוא, שלא לדבר על מוצלח, בלי הטיוטא המקורית שלך?
וב-א-מ-ת נראה לך שאני עומדת לחזור על הנסיון המייאש הזה? היה כל כך קשה לכתוב את ערימת השטויות ההיא שאני לא חושבת שאני אחזור על הנסיון שוב.
וזה המקום להודות, ספציפית
– לניר, על הטיוטא המקורית והמבדרת (באפי באפי באפי באפי באפי!)
– לאחשלי וינסנט שהתגייס ברגע האחרון לעזור לי עם כתיבת הטקטס הנוסף, ועשה זאת במומחיות אמיתית. ("שני חלב, פיצה, דלי")
– לחגית, יו"רית באר אמיצה ושולפת חרבות לעת מצוא, על הרעיון לחטיפה – והעזרה הענקית בביצוע ("ואז גיא יעשה את קאטה מספר ארבע, ויניב ירים את המתנדב, ואז–")
– לשי ויבורסקי, דותן ברום, שי דינור ורונן אברבנל על החטיפה המוצלחת.
– לחגית (שובפ'ם), בןדודשלי יניב סקורניק וקרן *אמבר* (ולא בראון!) על ההצלה המוצלחת
– לאנשים הטובים שעודדו אותי לפני וטענו בלהט, אחרי, שלא השפלתי את עצמי נורא (אתם שקרנים נפלאים).ואם למישהו נדמה שאני מתייחסת לאירוע בתור… טראומה, כנראה שהוא צודק
-
יעלמשתתף
אני לא רוצה להעביר ביקורת על אף אחד, גם אין מקום לביקורת כזו, אבל אני בכל זאת רוצה לספר משהו אחד קטן בנוגע לנושא הזה. אולי יש כאן מקום למחשבה של מישהו להבא (ואולי אין, לא יודעת).
ביום ראשון בבוקר ישבתי במשמרת הראשונה בדוכן של אספמיה. בשלב מסוים בא בחור במדים לשאול מה זה הדוכן הזה, ותוך כדי השיחה הצלחתי לשכנע אותו להרשם לאגודה כדי לזכות בהנחה על אספמיה ובהנחה לאירועים בכנס. שלחתי אותו לדוכן האגודה שעדיין עמד בחוץ, לאחר שאמרתי לו שיעלה לו כחייל 60 ש"ח להצטרף לאגודה – תוך כדי שאני מבהירה לו שאני בכלל לא בטוחה מה המחיר ואני לא סמכות בנושא זה וכו'.
אחרי כמה זמן הוא חזר אלי ואמר לי שלא עשה חברות, כי המחיר שאמרתי לו הוא רק לחיילי סדיר והוא בקבע. ומאחר ולא היו מוכנים לתת לו חברות במחיר של חייל סדיר הוא החליט בכלל לא לעשות כזו. הוא אמר לי שהוא סטודנט, ואמרתי לו שזה יעלה לו אם כך 80 ש"ח – הנחה יותר קטנה אבל קיימת, אבל הוא כבר לא היה מעוניין, ובסוף גם לא עשה מנוי לאספמיה.
אני באמת לא יודעת מה היה הקטע שלו, ובטח לא היה צריך לתת לו חברות במחיר של חייל סדיר. אני לא באה בטענות למתנדבים בדוכן האגודה. הם היו בסדר גמור. השאלה בכל זאת היא איך בגלל 20 ש"ח מסכנים האגודה הפסידה חבר ואספמיה הפסידה מנוי. אולי בכל זאת משהו בדוכן האגודה לא היה מלהיב מספיק. אולי צריך לשנות משהו כדי שאנשים לא יגיעו למסקנה שלא שווה להם להוציא רק עוד 20 ש"ח בשביל מה שהם מקבלים עבור החברות.
ואישי לשועל – הפעלתי היום ברכבת את שיטת שלמקו, ומישהו הביע התעניינות ממש רצינית באספמיה. השארתי לו את השם שלי אם הוא יחליט לעשות מנוי.
-
רנימשתתף
-
יעלמשתתף
אפילו לא עשיתי את זה בכוונה. הרכבת היתה די עמוסה, ועוד על הרציף שמעתי משהו על פיגוע. כשעליתי לא היה מקום לבד אז התיישבתי מול חייל חמוד, ושלפתי את אספמיה 5 שלקחתי איתי כקריאה לדרך. אז החלטתי שאני רוצה לשמוע על הפיגוע, אז הנחתי את אספמיה על השולחן מול עיניו של החייל, ושלפתי את הטלפון שלי כדי לשמוע את חדשות ערוץ 2. כשסיימתי להאזין, אז החייל שאל אותי מה זה העיתון הזה…
זו שיטת שלמקו – להניח על השולחן שבין הכסאות את הגליון של אספמיה ולחכות שמישהו יביע התעניינות.
-
גלמשתתף
חובב פעיל: יום אחד קראתי ברכבת ספר של סאגאן. איש מבוגר אחד שישב מולי ראה שאני קורא מד"ב, התחיל לדבר איתי ומפה לשם הגעתי הנה.
האיש היה אהרון שיר.
מסקנה – יש להתחיל ב"מבצע רכבת" לאלתר.
תמצית המבצע: מתנדבים אמיצים יעלו לרכבת כשבתיקם חוברות של אספמיה/מימד/ספר מד"ב או שניים, אותם יפזרו על אחד השולחנות בקרון.
המתנדבים יעברו מקרון לקרון במטרה לחשוף כמה שיותר מהאוכלוסיה התמימה לחוברות הנ"ל, ובכך לחשוף את החובבים הפוטנציאליים. אלו האחרונים יצורפו לשירות האגודה. -
רזמשתתף
מאחר ואת אומרת שהבחור נגש אלייך במדים. מניסיון, האגודה בדרך כלל לא מחטטת בקרביים של הנרשמים שלה – אם אדם אומר שהוא חייל, מאמינים לו, ולא נכנסים לפלפולים בנוסח "סדיר או קבע" – אני, במהלך כל שירותי הצבאי, הייתי חבר באגודה במחיר לחיילים, ואף פעם לא נדרשתי להראות פנקס חוגר או אפילו לספק מספר אישי במשך אותה תקופה. כנ"ל כשהייתי סטודנט. אנשי הרישום באגודה מאמינים לאנשים בנושאים האלה (טוב, אולי זה לא רעיון כזה גדול לפרסם את העובדה הזו בפומבי, אבל…).
לגופו של עניין, אני מבין למה אותו בחור כעס, אבל אני גם מבין את עמדת האגודה בנושא. חיילים בחובה הם אנשים שנותנים כך וכך שנים לטובת המדינה, בלי תמורה ממשית כלשהי (הגרושים שהם מרוויחים לא ממש ראויים לתואר הזה) ונהוג, במוסדות שונים, לצ'פר אותם כהערכה על התרומה הזו. אנשי קבע, לעומת זאת, הם אנשי מקצוע, המקבלים משכורת בעבור עבודתם. מקצוע חשוב ללא עוררין – אך אם האגודה תיתן להם הנחה רק בהסתמך על זה, הא תצטרך לתת הנחה גם לאנשי משטרת ישראל, מד"א ומכבי האש.
אבל יש פתרון לעניין (באם האגודה מעוניינת): ישנו ארגון המטפל בהטבות שונות לאנשי קבע ("חבר" כמדומני) ואפשר אולי לסגור אתם דיל מסוים של הנחה לאנשי קבע, והם יזכירו אותנו בפרסומים שלהם (אני מניח. אחרת איך החברים שלהם ידעו שהם זכאים להנחה?).נ.ב.
אני עובר על רשימת התודות שלי לאחר הכנס ואת מי אני רואה ששכחתי? אותך כמובן. אויש. תאמיני לי, זה לא אישי, זה פשוט הסניליות שתוקפת אותי מוקדם מהצפוי. אני בטוח שעד הפנטסי.קון הבא אני אזכר ב… אה… רוב האנשים שלהם אני אמור להודות. אני מקווה. בכל מקרה, עשית עבודה עשר עם ארגון הלינה עבור אנשים מרחוק. אז תודה רבה -
אסטרו-נעמימשתתף
-
Boojieמשתתף
המנוי, במקרה הזה.
אין לי מושג למה הבנאדם החליט ששישים ש"ח זה בסדר אבל שמונים לא. אולי הוא נעלב שלא מכירים בו כחייל, אפילו שהוא בקבע. אין לי מושג.
הנקודה היא, שהאנשים שיושבים בדוכן לא יכולים לחולל קסמים, ויש גבול כמה נלהב, נמרץ ואגרסיבי אפשר להיות. לפעמים לא מצליחים למכור, פשוט כי לא מצליחים… -
אסטרו-נעמימשתתף
מהאמה – אבל השנה המתנדבים עברו תדרוך מאוד שונה, וניתן דגש ליחס אל אנשים בכלל, ו"למה להצטרף לאגודה" בפרט. אני לא חושבת שיש יותר משני מתנדבים שלא יכולים לפרט את כל הסיבות בעל פה, במהירות, ובהתלהבות מספקת… ואם יש כאלה, הם לא שובצו לדוכן האגודה.
מה לעשות, יש אנשים שלא יצטרפו, לא משנה עד כמה תלך לקראתם. יש לי אפילו – אבוי! – כמה חברים טובים כאלה.
-
רועי, חדש לענייןמשתתף
בהקשר זה, יש עוד פעולות/פעילויות/רעיונות שנעשות מטעם האגודה כדי לחשוף אנשים חדשים לעולם המד"ב? יש מישהו באגודה שאחראי על נושא גיוס אנשים מהחלל החיצון (חובבי מד"ב בפוטנציאל שעדיין לא מודעים לכך וחוצנים)?
-
גלמשתתף
כדי לברר אם האגודה מעניקה הנחה לחיילים בקבע ועניתי שלא. אני מניח שזה היה האיש ההוא.
-
גרומיטמשתתף
והבעיה, כמו תמיד, היא של משאבים: לארגן ארוע זה קל. לגרום לאנשים לדעת עליו – הרבה יותר מסובך.
מה כן נעשה? האגודה תומכת בתאים מקומיים כמו SFIR ברחובות ו"הבאר" בבאר-שבע, ומהם באים לא מעט חברים חדשים לאגודה מזה כמה שנים. האגודה מארגנת סדרת הרצאות בבית אריאלה בתל-אביב. האגודה מנסה לשתף עפולה עם ארגונים אחרים בתחום, האגודה מהווה כתובת לאנשי תקשורת שמחפשים חומר ומרואיינים לכתבות ולמאמרים. האגודה מקיימת שני כנסים קבועים בכל שנה, ועוד ארועים נוספים כמו פאן.קון בשנה שעברה ומסיבות פורים. ועד האגודה גם ישמח לשמוע הצעות קונקרטיות נוספות לפעילות ו/או לפרסום. (-:
-
???משתתף
-
רועי, חדש לענייןמשתתף
מה הוא המקום המתאים ביותר לעלות כאלו הצעות, בפורום כאן או בפורום אורט?
-
NYמשתתף
-
רועי, חדש לענייןמשתתף
אני חושב שהפעילויות שציינת (כנסים, הרצאות, תאים) בעיקר מכוונות ליחסית משוגעים לדבר. אם נסתכל על החלוקה הבאה, שהיא חלוקה אפשרית אחת ולאו דווקא מדוייקת: (מד"ב בהקשר זה = מד"ב + פנטזיה).
אנשים שלא קוראים ספרים.
אנשים שקוראים ספרים אבל לא מד"ב וככלל לא אוהבים מד"ב.
אנשים שקוראים הרבה ואולי גם קצת מד"ב/נחשפים קצת למד"ב/יצא להם.
אנשים שקוראים הרבה מד"ב, רואים סדרות וכו'.
אנשים כנ"ל, שמשוגעים לדבר, ולדוגמא הולכים לכנסים, הרצאות, תאים (לפחות אפשר להגיד שלוגית זה עובד הפוך, אנשים שהולכים לכנסים וכו' בד"כ מתוייגים כמשוגעים לדבר).לכן נראה לי, על פניו, שעיקר מאמצי האגודה מופנים לקבוצה האחרונה שמטבעה היא הגרעין הקשה ושעיקר פוטנציאל פעילויות האגודה הוא מול הקבוצה שלפניה, שגם כך קונה ספרים, מתעניינת ומכירה את התחום.
דווקא בהיבטי פוטנציאל הקבוצות שמעל הן גדולות בהרבה ולדעתי חשיפה שלהן לתחום היא עבודת קודש שיכולה בטווח הרחוק להוביל ליותר קוראים/קונים (ולכן יותר ספרים, כתבי עת וכו') ולהשתתפות גדולה בהרבה בפעילויות האגודה (שוב, בטווח הרחוק).
האם יש פעילויות שמכוונות לקהלים האלו? לדוגמא כמו מאמץ לפרסום ביקורות ספרי מד"ב במוספי ספרים של העיתונים הפופולרים או אפילו חלוקת פליירים עם ספרי מד"ב מומלצים
לקהלים שונים, שלא מכירים את התחום, שיש פוטנציאל שעקב כך יידבקו במגפת המד"ב (מחלה ממארת בלתי ניתנת לריפוי שככל שיותר אנשים חולים בה מצבם של שאר החולים משתפר ורק כשכל האוכלוסיה בעולם תידבק כולם יבריאו ויהיה שלום עולמי וכו')? -
השועל בכרםמשתתף
היא לא הניבה תוצאות עד היום. (או שהאנשים סתם היו רעים ולא גילו לנו את האמת איך הם הגיעו אלינו)
ולעניין איש הקבע, אני אהיה רשע ואומר שמי שלא מוכן להצטרף לאגודה בגלל 3.33 ש"ח לחודש, שלא יצטרף. זה ההבדל בין חברות חיילים בחובה (60 ש"ח) לאנשי קבע (100 ש"ח). אם נזכור שהחברות הזו מקנה לחייל הנחה של 39 ש"ח במנוי שנתי לאספמיה, הרי שמחיר המנוי האפקטיבי עבורו הוא 61 ש"ח. לפיכך, אם איש הקבע רצה את החברות במחיר אפקטיבי של 21 ש"ח בלבד, ולא חשב שהאגודה על שלל פעולותיה "שווה" את התוספת – אז לא צריך.
-
יעלמשתתף
להיות רק 80 ש"ח. וכן, אני מסכימה איתך. אם עשרים ש"ח זה מה שמרתיע אותו, אז אין מה להתאמץ לגביו. זה סתם היה לי חבל שהאגודה הפסידה חבר ואספמיה הפסידה מנוי.
ושוב שיהיה ברור. אין לי טענות לאף מתנדב שהוא. הם היו בסדר גמור בכך שלא נתנו לו את ההנחה הנוספת שרצה.
-
גרומיטמשתתף
לא מספיק, מפאת חוסר כסף, זמן ואנשים שיעסקו בכך, אבל יש: אנחנו מנסים מפעם לפעם להכניס ביקורות ספרים לעיתונים ולטלוויזיה, יש לנו קשרים עם לא מעט עיתונאים ואנשי תקשורת בעלי זיקה לתחום, והם אכן מפרסמים כתבות וביקורות בנושא ומדי פעם מפיקות תוכניות ואייטמים לטלוויזיה. בוויינט מפורסמות לא מעט כתבות מד"ב, הן בזכות פעולתה המבורכת של נועה מנהיים והן בזכות קשרים טובים עם עורכי מדור התרבות שלהם. כמו כן, שוב ושוב עולות הצעות לארגן חוגים לנוער ו/או למבוגרים במתנ"סים ובספריות, אבל לא מוצאים מישהו שייקח את זה על עצמו. (מעוניין?)
אגב, לגבי הקבוצות שהזכרת, אנשים שאינם קוראים אינם בקהל היעד שלנו. לגמרי לא. נאדה. גורנישט. חינוך לקריאה הוא בעיה אחרת שלא בכוחנו לפתור. הקהל הרחב שלנו הוא אנשים שקוראים ספרים ונחשפים לתרבות בכלל, ושאין להם אנטי-אוטומטי למדע-בדיוני ולפנטסיה.
-
רועי, חדש לענייןמשתתף
בנוגע לפעילויות במתנ"סים וחוגים, אלו גם פעילויות שפונות לקהל יחסית מצומצם ועל הסף של משוגע לדבר. למרות שיש סיכוי שילד שלא מכיר את התחום יגיע לכזה חוג וזה מה שיכיר לו את התחום.
לדעתי לא כדאי לפסול פעילויות שפונות לקהל הרחב בקנה מידה גדול יותר (שלצערי רובו לא קורא ספרים, אבל מד"ב זה מקום נהדר להתחיל) בגלל ששם קיים פוטנציאל אמיתי ליצור קידום גדול של תחום המד"ב. התחלתי לחשוב על הנושא כששמעתי כמה מעט ספרים יוצאים בכל סדרה של ספר מד"ב חדש. המספר הקטן הזה (אלף בודד וקצת זה המספר) הוא עדות לגודל המצומצם של קהל היעד. האם להרחיב את קהל היעד הזה ולצרף אנשים חדשים לחלוטין לקהילת המד"ב זאת לא מטרה של האגודה?
מנסיון אני יודע שלפעילות כזו יש פוטנציאל לא רע להצליח. לפני מספר שנים עבדתי בדוכן המד"ב של הוצאת עם עובד בשבוע הספר בירושלים. אחד מהמאפיינים של הדוכן היה ששיווקתי אגרסיבית ספרים גם לאנשים שלא עצרו להסתכל אלא לעוברי אורח שרק עוברים בין הדוכנים. באותו זמן הצלחתי למכור למספר לא מבוטל של אנשים שהעידו על עצמם שהם לא חובבי מד"ב את הספרים – זרע פרא, חולית והסדרה (לפחות את הראשון) של אמבר.
לדוגמא, למה שהאגודה לא תשתלב בשבוע הספר הקרוב ותחלק פליירים על ספרי מד"ב לאנשים שבאים ליריד? אפשר גם ללכת צעד קדימה וליצור פליירים להורים עם ילדים שמצביעים על הקשר בין עיסוק במד"ב למדע ולכך שילדים שקוראים מד"ב ופנטזיה יש להם דימיון עשיר (ובד"כ חכמים). הוצאות הספרים בטח לא יתנגדו שנעודד קניה של הספרים שלהם ואולי אפילו יסכימו לקחת חלק בעלות הפליירים (אם האגודה תעזור בעיצובם ותספק את האנשים, שישמחו להשתתף במסע צלב שכזה).
מה דעתכם?
-
-
מאתתגובות