- This topic has 9 תגובות, 7 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים by
.
-
תגובות
-
-
היום פגשתי חייזר. הוא צלצל לי באינטרקום, אמר שהוא רוצה למכור לי ביצי משק, ונכנס.
הרמז הראשון שהיה לי היה העובדה שהכלב שלי, שבדרך כלל מגיב לאורחים על ידי הבאת כפכף קרוע אליהם בפיו, פשוט התעלם ממנו, כאילו לא היה.
הרמז השני היה האנטנה הכחולה שהשתלשלה לו מהמצח, מוחזקת הרחק מעיניו ע"י פיסה של נייר דבק המודבקת לרקתו.
כשהוא נכנס לבית שלי, הוא כמובן שאל מיד "כמה מגשים של ביצים אתה רוצה." "מגש אחד, בבקשה" עניתי לו, כי יש זו לדעת כי לעולם איני נותן לדבר להפריד ביני לבין מגש ביצים. לאחר שלקחתי את המגש, ושילמתי לו על הביצים, ניצלתי את ההפוגה הקלה בשיחה כדי לשאול "תגיד לי, אתה במקרה חייזר?". "כן, איך ידעת?" שאל החייזר, ועניתי לו "כי לניר יניב יש קרחת." "הגיוני" הייתה התשובה.
"תשמע, כל עוד אתה כאן, אולי תכנס לשתות משהו ונדבר קמעא?" אמרתי. "תודה רבה, יש לך אצטון במטותא?" הייתה תשובתו.
החייזר (ששמו, כך התברר לי, היה בא543פעצ0, אם לתרגם להקס) ליווה אותי לכיוון המטבח, שם הרסתי שתי כוסות פלסטיק לפני שהבנתי שאצטון לא הולך טוב איתם. מזגתי לי כוס מיץ עגבניות, ולו כוס אצטון מזכוכית, וישבנו לדבר.
"אז תגיד לי, מאיפה אתה?" שאלתי. "מקיבוץ פלמחים" הוא ענה. "לא, במקור" הוספתי לחקור. "במקור… תגיד לי, אתה מבין משהו באסטרונומיה?" אמר תוך כדי קימוט מצחו. "לא ממש." "אז טוב, במקור אני מרינגו, הירח הרביעי של אופסילון אנדרומדה 1." "מה אתה עושה כאן, בארץ?" הוספתי לשאול. "מוכר ביצים." "ננסח מחדש… למה הגעת לכדור הארץ?" "בגלל הביצים." "של מי?" "של התרנגולת."
נחוץ כאן להאמר, כי מימי לא ערכתי שיחה כה אינטיליגנטית אך בו במידה ביזארית לחלוטין עם אף אחד כמעט. אך אפילו אני כבר השתוקקתי להבין, מה לכל הרוחות קורה כאן. לכן, במתק שפתיים, התקרבתי לאזנו של החייזר, ואמרתי בקול התקיף ביותר שיכולתי:
"*קח אותי למנהיג שלך*."
"אי אפשר, היום זה התור שלו לנקות את הלול."
ראיתי שהחייזר עבר אימונים רציניים כנגד שטיפת מוח, ושמידע רב כבר לא אצליח להשיג, והתייאשתי.
"טוב, אז תודה רבה על הביצים," אמרתי.
"תודה רבה על האצטון, חבר," הוא ענה. "מתי אתה רוצה את משלוח הביצים הבא?"
"עוד שבועיים, תודה."
באומרי זאת, קמתי מכסאי וליוויתי את החייזר לכיוון הדלת.
"אז שלום, תענוג היה לדבר איתך" אמר החייזר בעודו עומד בדלת.
"תגיד, תוכל להיות בחיפה שבוע הבא? אני רוצה להכיר לך כמה אנשים מעניינים."
"אני חושב שאני אוכל לתכנן את החלוקה ככה… בוודאי." אמר החייזר, והושיט לי ביצה כחולה קטנה. "הנה כרטיס הביקור שלי, תרגיש חופשי לטלפן," אמר, ויצא החוצה.
"מוזר מאד," אמרתי לעצמי, תוך כדי ישיבה בכורסה וניתוח רבע השעה שעברה עלי בנוכחות החייזר. "הוא שכח לתת לי עודף."
-
-
זה סיפור מד"ב פוסט מודרניסטי!
זה סיפור שלא קורה בו כלום, אין בו תובנות או אנלוגיות למציאות העכשווית, אין בו תשובות לכל השאלות שעולות.
יש עלילה- מישהו פוגש חייזר בדירה שלו. יש דמויות- המספר והחייזר.
למעשה, אלמלא הסיפור הראשון שלו שקראתי היה זה שמפורסם במימד החדש, ולכן קשה לי לומר שאני מושפע ממנו (או בכלל יודע מה זה הסגנון הכל כך מושמץ שלו), הייתי אומר שזה סיפור בסגנון אתגר קרת.
-
-
-
-
-
-
-
עזבו אתכם משטויות, כללי הפורום לא חלים על דברים שהצחיקו אותי. אני חושב שאני במצב ממש גרוע, כי למען האמת זה לא *עד כדי כך* מצחיק. ובכל זאת, יותר טוב מהרבה נסיונות אחרים (ר' "עלילות איתי והגרב" או משהו דומה במקום כתום עם איש אדום צועק בצד) של פחותי-יכולת. כל הכבוד.
קרחות מן התחת, אגב, עומדות נכון להיום על 3.24 ש"ח ליחידה, לפני מע"מ.
-
