החייזר מאנדרומדה

[???]

זה הסיפור הראשון שלי רק לאחרונה גילתי את עולם של המדע הבדיוני

החייזר מאנדרומדה
תל אביב עיר של הצעירים, הבירה של התרבות בארץ, כל אחד שהוא כל אחד נמצא בתל אביב.
הדירה שבדיזנגוף הייתה ריקה, אפילו לא היה בה בעלי חיים. אפשר לראות שרווק היה חי שם:
היו ערמות של סירים בכיור, גבעות בגדים זרוקים על הרצפה, והרים של שקי זבל ליד הדלת.
פיתאום נכסו שני שני "בני אדם" לדירה, שני הם היו שיכורים, הם נראו כאילו שהם בילו בכל בר ופאב שהיה בתל אביב. הם היו גבר ואישה הגבר היה בן עשרים ומשהו, קירח, עם משקפים.
והאישה נראתה כמו תלמידה ב י"ב, היא הייתה בלונדינית שופעת, עם עיניים כחולות, היה לה את כל מה שאפשר לרצות. שנהם "התרסקו" על הספה בסלון, הגבר מסתכל על הילדה מקמץ עיניים בנסיון לזכור משהו אבל לבסוף מתייאש ואומר "איך קוראים לך היום מותק?".
"כבר אמרתי לך נועה " אמרה הילדה קצת ברוגז מפני שהוא כבר שאל אותה כבר שלושה פעמים את השאלה הזו.
"כן כן נועם זה מה שחשבתי, אז תקשיבי דינה בת כמה את?"
"18 ועשרים דקות, נו ובן כמה "אדוני"? " שאלה נועה .
"בן 630 ודרך אגב שמי האמית הוא זורוקו" ענה הגבר.
אני לא קצת קטנה בשבילך סודוקו? ".
לא סודוקו זורוקו וזה בסדר אני רק פי 35 גדול ממך ".
"מה זה השם הזה זורוקו? מה אתה יפני? " שאלה נועה בצחוק .
" לא אני גולגולני" אמר סודוקו .
"ואיפה זה גולגוליה, באפריקה? "שאלה נועה.
"לאא זה בגלקסיית מונדייאליה ".
"ברצינות?" שאלה נועה והיא כבר הייתה אדומה מרוב צחוק
"לא אני צוחק אני בעצם מאדרומדה" .
ומה מטרתך בכוכבינו זורוקו?" .
פתאום הטלפון צילצל, הגבר קם והרים את האפרסקת וענה "הלוו" ומתוך הטלפון יצא קול עם מבטא רוסי כבד "היי בני, מה נשמע, תקשיב אני זקוק לך מחר למוסך ב6 בבוקר יש מבין".
"ליאוניד לא עכשיו אני עסוק".
"עסוק, עסוק אבל אם מחר לא למוסך ב6 אני עושה וויכוח גדול " .
"בסדר בסדר מחר ב6 עכשיו עזוב אותי יש לי ידידה בבית !!!!".
"זכור בני מחר ב6 אוו מפוטר " צרח הקול מהטלפון.
זורוקו הוריד את האפרסקת וחזר לספה.
"אני מצטאר על ההפרעה גילה, זה היה השותף החייזר שלי " אמר זורוקו .
ממתי קוראים לך "בני"? זורוקו, שאלה נועה בקול מלגלג .
"אהה זה השם קוד שלי אתה מבינה. "
"אז מה אתה עושה בארצינו הקטנטונת זורוקו?"
" האמת באתי להשמיד אותה ואת כל כדור הארץ , אבל אחרי שראיתי אותך החלטתי לשנות תוכנית.
"ומה התוכנית שלך עכשיו? "
"אני רוצה להביאה אותך לגולגוליה איתי, אני אציג לך את ההורים של מה את חושבת?.
"ומה תעשה איתי זורוקו בגולגוליה ?"
"אני אציג אותך להורים שלי "
"ומה עוד? "
אני תהיה לי לבת זוג בגולגוליה, מפני שאני יורש העצר לשלטון. "
"רוצה לראות את החללית שלי? "
"בטח "
זורוקו קם והלך למסדרון שבדירה שלו ופנה שמאלה.
נועה שכבר מוכנה ליפול על הריצפה מרוב התרגשות עקבה אחריו.
הוא הוביל אותה לדלת ואמר" נוו אז את מוכנה ליראות את החללית שלי ?"
"אני נולדתי מוכנה." אמרה נועה.
הוא פתח את הדלת שלו, ומולה עמדה מיטה שעוצבה בצורה של חללית.
פתאום בלי התראה מוקדמת זורוקו תפס אותה והתחיל להתנשק איתה.
נועה לא התנגדה היא דווקא ציפתה לזה.
"נוו את מוכנה לשיגור? " ובאותו זמן הוא הוריד את החלוצה שלו ותחיל להפשיט אותה.
"רגע בני חכה אני רוצה שנכיר אחד את השני יותר טוב. "
" מה יש להכיר?, קדימה דליה בוא נעשה את זה אל תדאגי יש אמצעי מניעה במגירה, אנחנו כבר מכירים מספיק ."
"אתה בטוח אין שום דבר שאתה רוצה לדעת עלי? "
"אני יודע מספיק עליך בואי נעשה את זה"
"בסדר אבל רק שתדע אני גם חיזרית"
" כן כן אני יודע את חייזרית כמו שאני חייזר בואי נעשה את זה קדימה "
ואז פתאום בלי שהוא שם לב נועה הבלונדינית היפה עם העיניים הכחולות הפכה לגוש ירוק בעל שש זרועות עם עין אדומה באמצע הראש ופה עם לפחות שישים שיניים קטנות וכולה מכוסה בריר גועלי
"אז תגיד שוב, איפה אמצעי המניעה שלך זורוקו? ".

[???]

אבל הכתיבה זוועתית.
אני לא מדברת רק על שגיאות מזעזעות בעברית, החלפה ביו זכר לנקבה, וטעויות שפה מביכות, אלא גם על משהו נמהר בתיאור העלילה, התקדמות גמלונית דרך דיאלוגים לא ממש אמינים, סיום דחוק, כאלה דברים.

אבל אבל אבל.

יש פה משהו.
הפתיחה לא רעה. עד שהשניים נכנסים זה כתוב הרבה יותר טוב מהכתיבה בהמשך, אז מה לקורה פה?
חוסר תשומת לב אולי, או פשוט חוסר ידע והבנה בכתיבה בכלל וכתיבת מד"ב בפרט.
אני אומרת תמשיך לכתוב, בלי לעזוב את עבודת היום שלך בינתיים, ואולי מתישהו זה יתאזן לכיוון הפתיחה.
בהצלחה.

[???]

זה רק הסיפור הראשון שלי, אין רחמים???.

[איש בגלימה אפורה]

סיפור מוזר ולא מוצחל במיוחד, בהחלט טעון שיפור רציני. ישנן שגיאות כתיב והסיפור עצמו איננו מעניין במיוחד.

[???]

אני חושבת שהפגנתי לא מעט רחמים. שים לב לחלק השני של ההודעה.
אתה כותב לא רע, יש לך יכולת להתבטאות, נראה שלא הקפדת על הפרטים, מרחת, חלק מהסיפור.
עצות: הגהה חשובה מאוד, שים לב לשגיאות בעברית, בלבול בין זכר לנקבה הוא מאוד מעצבן, אפילו יותר משגיאות כתיב.מעבר לזה, תכתוב עוד משהו, בסך הכל יש כאן פוטנציאל לפרודיה לא רעה.לא מסכימה עם גלימה אפורה שזה "לא מעניין במיוחד" זה יכול להיות מאוד מענין, ולו רק בגלל שזה משחק בחוקים של הז'אנר, משתעשע איתם.אם כי העניין הזה לא מספיק מפותח.
אז זהו.
ייתי נחמדה, עכשיו לך תכתוב.

[???]

קודם כל אל תילחץ מהביקורת. כולה ביקורת.
עכשיו משכולנו משוחררים כאטריות רפות הנה עוד כמה הערות.
1) כשאתה מסיים לכתוב סיפור עבור עליו עוד כמה פעמים לפחות. לא ייאמן כמה סתירות מהותיות מצאתי במה שרציתי להגיד רק על ידי שקראתי קטע בשנית, וזה עוד לפני טעויות כתיב תחביר וכל הג'אז הזה.
2) בנית סיפור פואנטה שאין מאחוריו שום דבר. כלומר – סוף הסיפור בא להפתיע את הקורא, שזה גם בסדר גמור וגם נפוץ מאוד בז'אנר. עם זאת לא ברור מה ניסית להגיד באמצעותה, אם בכלל. האם היא שפכה אור חדש על הסיפור? העלתה איזה רעיון חדש? גרמה לקורא להבין את מה שרצית שיבין?
3) ומכאן מתחילה הכתיבה – מה אתה רוצה שהקורא יקבל מהסיפור שלך. זה לא חייב להיות רעיון מוגדר או הצהרה פוליטית, אלא גם רגש או אווירה, כמו ב"ריבוע" (המעולה, לדעתי) של SHIF29.
4) וזה סתם דבר קטן שעלה לי על העצבים – אתה לא יכול להגדיר באותו משפט דמות כ"אישה" וכתלמידת י"ב – משמע בת 18.

ותמשיך לכתוב! יש בפורום הזה יותר מדי בורות בין פרסום לפרסום.
בהצלחה, בנצי

[מאת]

תגובות