- This topic has 43 תגובות, 11 משתתפים, and was last updated לפני 21 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
-
-
העירו הערות רציניות על ליקויים שונים בתקנון. כזכור, בעקבות כך היו"ר ביקש להעביר אליו את ההערות, והובטח להתייחס אליהן ולתקן את מה שצריך. זה היה מזמן. סביר היה לצפות שהתיקונים ייעשו, או שלפחות תפורסם הודעה שהתיקונים נדונים, והתקנון יתוקן עד תאריך X. לא הייתי ממליץ לשכוח מהעניין רק מפני שהוא לא דחוף כרגע, כי הוא הרי יצוץ מחדש מתי שהוא, לכל המאוחר בסמוך לאייקון הבא.
-
-
-
התחולל כאן, למיטב זכרוני, דיון גדול למדי ובו הערות, הערות נגד, דיונים, חילופי האשמות וכו'. אני חושב שהבקשה מהמעוניינים בשינוי לרכז את טענותיהם ולשלחן בדוא"ל היא סבירה בהחלט, ואיני רואה כל סיבה כי אדם המתייחס לנושא ברצינות והמעוניין שדיעותיו ישמעו בישיבת הועד לא יקדיש חמש דקות מזמנו היקר לכתיבה ולמשלוח של הודעה אחת.
נכון – הפורום מיועד לדיונים בנושאים הקשורים לאגודה. אך אני חושב כי אין לצפות מחברי הועד שישחיתו את זמנם במיון וסינון הודעות כאן – אני בטוח שיש להם, במסגרת תפקידם, דברים חשובים יותר לעשות. האופן הראוי, לדעתי, הוא משלוח דוא"ל *לאחר סיום הדיון*, כדי שכל השולחים יהיו מודעים לנקודת המבט של שאר חברי האגודה והועד. -
מילא אם היה מתקיים כאן דיון קצר וממצה, אבל מה שהלך כאן היה בלגן אחד גדול. ואם אנשים שהעירו כל כך הרבה הערות שהיו מיועדות לקריאה פומבית לא יכולים לטרוח ולהשקיע חמש דקות כדי לשלוח אימייל, מדוע שאנו נתייחס לכך ברצינות?
זאת ועוד:
ארז ביקש במפורש בפורום הזה לשלוח אליו את ההערות כדי שניתן יהיה לרכז אותן ולדון בהן באחת מישיבות הועד הקרובות. אז למה רק שני אנשים שלחו? או שכל השאר לא חשבו שההערות שלהם לא היו מספיק חשובות? -
-
אבל:
כשיש פתילפלצת כל כך ארוך כמו שהיה כאן, וכאשר יש המון המון המון הודעות לא תמיד ממוקדות, לגטימי לבקש (באותו הפורום ובפתיל נפרד, כדי שיהיה בולט לעין כולם) מכל אותם אנשים שהציעו כל כך הרבה הצעות, לשלוח את הצעותיהם במייל (בס"ה קופי אנד פייסט פשוט מההודעות הפומביות שהיו כאן) כדי שניתן יהיה לרכז הכל באופן ממוקד לקראת דיון. וראה זה פלא: מכל אותם עשות מציעים, רק שניים טרחו ועשו זאת.אנשי הועד, בואו נזכור, עושים את תפקידם בהתנדבות מעבר לשעות העבודה, וכאשר בענין מהותי כל כך עולה בקשה פשוטה למדי שנועדה להקל על העומס הרב,ההיענות לאותה בקשה מלמדת גם היא על החשיבות שמייחסים אנשי הפורום לנושא.
אבל:
עדיין לא מאוחר מדי. ישיבת הועד הבאה עדיין לא התקיימה. כל מי שיש לו הערה בנוגע לפרס גפן מוזמן עדיין לשלוח אותה או אל ארז או אלי (ranigraff@yahoo.com) ומובטח לו /לה שהנושא יעלה לדיון בישיבת הועד. כל מה שצריך לעשות הוא לשלוח מייל אחד קטן ותו לא. (ומצידי אפשר גם לחזור עליו אח"כ בפומבי באיזה פורום שלא יהיה).קדימה רוצו!
-
-
אולי חלק מהמציעים לא קראו את הודעתו של ארז שבה הוא מבקש לשלוח לו את החומר באימייל? אתה יודע, דברים כאלה קורים, בפורומים.
בגלל זה אני טוענת שאם פורום הוא דרך תקשורת לגיטימית, אז צריך להתייחס אליו ככזה, וכשמודיעים בפורום "נא לשלוח את ההצעות באימייל", צריך לקחת בחשבון שלא בהכרח כל מי שהציע הצעות קרא את ההודעה הרלוונטית. לא כולם קוראים הכל. -
-
-
-
-
העתקה של עברית מהרשת היא דבר קשה ביותר. בתור התחלה, הפורום כתוב בוויזואלית, מה שאומר שכל העתקה מתהפכת. בשביל פשוט "להעתיק" מהפורום, כאשר אין תוכנית היפוך זמינה, חייבים לסמן את הקטע הרלוונטי, להעתיק אותו, "לשלוח" אותו בתור תגובה באתר האגודה, להעתיק את הטקסט (שנראה הפוך) ממסך התצוגה המוקדמת, ורק אז אפשר להעתיק אותו. בכלל לא עסק טריוויאלי.
ובהחלט, אם וועד האגודה אומר שמה שהיה בפתילפלצת לא נחשב, וחייבים לדוג את ההערות הרלוונטיות בעצמנו, זה מה שאני אעשה. אני אדוג את ההערות המקוריות שלי, שהיו מפורטות עד רמת הנטפוק, ואשלח אותן מבלי להתייחס לשינויים שהן עברו בהמשך הפתיל. כי אחרי הכל, אם הוועד לא יכול לעבור על הפתיל ולדוג ממנו את ההערות הרלוונטיות, למה שאני אעשה את זה?
-
-
אני, בהודעתי המקורית, *לא* הזכרתי Copy&Paste, וזאת באופן מכוון למדי. *אל* תעתיקו את תוכן הודעותיכם. כל הרעיון הוא לכתוב את ההצעות מחדש, *לאחר* שנדונו בפורום, *לאחר* שראיתם מה דעתם של אנשים אחרים, שאולי (חס וחלילה!) השפיעו עליכם, גרמו לכם לחשוב שנית על חלק מההצעות.
ובנוגע לשאלתך "למה שאני אעשה את זה" – אין שום סיבה, כמובן. עם זאת, במצב זה של העניינים יכולים חברי הועד לשאול את אותה שאלה לגבי הערותיך ולקבל את אותה תשובה. Two can play this game…
-
כל הפתיל הזה הוא הטפלות לאחת קטנה מאד- השאלה האם הפורום רלוונטי לקשר עם הוועד או שבסוף צריך לסכם אותו בדואל.
וכמובן שאתה לא הזכרת העתבק. לכן הגבתי לרני…
ואני יודע שזהו משחק לשניים. לכן אני, ברגע שיהיה הזמן לנבור שוב בפתילפלצת, אוציא רשימה של הערות. מצד שני, אני סתם ניטפיקר. לחברי הוועד יש אחריות כלפי פרס גפן.
-
-
-
אני שמח לשמוע שאתה, לפחות, מתייחס ברצינות לנושא ומתכוון לסכם את הערותיך.
אם לסכם את דעתי בנדון: הביטוי "אמצעי קשר רלוונטי" הנו מעורפל משהו. הפורום הנו אמצעי לגיטימי לשאלות, הערות ותשובות, אך, לדעתי, במקרה בו מבקשים חברי הועד או היו"ר לרכז את התשובות בדוא"ל, זכותם המלאה לעשות כן.
מי ש*באמת* מעוניין להשפיע לא ימצא בכך, אני בטוח, מחסום ליכולת הביטוי שלו. -
-
אה… כי זה התפקיד שלהם? סתם השערה.
אנשי ועד האגודה נבחרו לתפקידם על סמך הבטחות מהבטחות שונות, שבין השאר כללו "להיות קשובים לציבור". למיטב זכרוני, זה חלק מהתפקיד שלהם.
פורום האגודה הוקם כדי לאפשר, בין השאר, תקשורת בין חברי האגודה לחברי הועד.
מה שיוצא מזה, הוא שלחברי הוועד, מתוקף תפקידם, יש *חובה* להיות קשובים למה שקורה בפורום האגודה, ומצד שני, לחברי האגודה שמבקרים אקראית בפורום אין חובה כזו.
כמובן, אילו הייתי מציעה הצעות כלשהן באותו פתיל, הייתי מלקטת אותן בשמחה ושולחת אותן לחברי הוועד, מתוך רצון טוב לעזור ולהקל. אבל להגיד "אם לא תעשו את העבודה בשבילנו, נתעלם מההצעות שלכם" זו לא ממש גישה טובה לניהול ועד.
אל תנסה להציג סימטריה בין חבר אגודה מן המניין לבין חבר ועד. אין סימטריה כזו. חברי ועד נטלו על עצמם יותר חובות מחברי האגודה הרגילים, מתוך בחירה (או מזוכיזם – זה לא התפקיד שלי לאבחן). -
אף חבר ועד לא אמר, כחלק ממצע הבחירות שלו או בכלל, "אני אהיה קשוב לכל מה שנאמר בפורום האגודה בלי יוצא מן הכלל". לו עשה זאת מישהו מהם, הייתי מייעץ לו לוותר על הרעיון המופרך במהירות.
נכון, הועד אמור להיות קשוב. אבל, אללי *עד כמה* קשוב? לדעתי מידת הקשב שהופגנה כאן היא הנכונה: לנהל דיון בפורום ואז, *לאחר מכן*, לבקש מהמשתתפים הרציניים לסכם את דעתם ולשלוח בדוא"ל.
כפי שאמרת – המצב אינו סימטרי, אך אבקש לתקנך מעט: *חובתם* של חברי הועד לפעול למען קידום האגודה. *זכותם* של חברי הועד להתעלם בשלווה מכל אדם, חבר אגודה או לא, שנראה להם כלא רציני מספיק. כזה, למשל, שמשתתף בדיון אך מתעצל לשלוח דוא"ל. זכותם? למעשה, לדעתי, *חובתם*. אני, כחבר באגודה, מעוניין שחברי הועד יוציאו את זמנם על נושאים חשובים, ולא על כל אחד שקוטל או מברבר בפורום אבל "לא שם לב" לבקשת הועד לאחר מכן, או סתם פתאום "אין לו זמן".
ולמען הסר כל ספק – אני לא מדבר כאן על מישהו ספציפי אלא על מקרה כללי. -
כן, הפורום הוא אמצעי להעלאת נושאים לדיון ולשאלת שאלות. כן, קרוב לודאי שלפני הדיון הרלבנטי בישיבת הוועד, אחד מאיתנו יעיין בפתיל הרלבנטי וידוג משם הצעות קונרטיות לשינויים. כן, בהחלט הופיעו בדיון הנ"ל הצעות שכדאי לנו לשקול ברצינות לקראת הגירסה הבאה של התקנון.
יחד עם זה, בהחלט יש יתרון להערות שנשלחות במייל – הן מגיעות בניסוח בהיר ואחרי שהמציע הספיק לשנות את דעתו שלוש פעמים במהלך הויכוח הארוך בפורום, הן נגישות יותר, והן חוסכות לאנשי הועד עבודה מיותרת. אם לא די בזה, יש בשליחת המייל גם משום אינדיקציה לחשיבות שהשולח רואה בעניין, מה שעשוי להגביר את הסיכוי שעמדותיו יתקבלו. שליחת מכתב מאורגן עם הצעות שיפור מנומקות היא ביטוי של רצינות, כמו גם של נימוס והתחשבות – בעיקר לאור הבקשה המפורשת של ארז בפורום.
-
-
בוודאי יכולת להבחין בזה מהפסקה האחרונה בהודעתי.
אני נגד הגישה של ניר ש"אם אתם לא תטרחו לשלוח את הרעיונות שלכם במייל לחברי הוועד, חברי הוועד לא יטרחו להתייחס לרעיונות שלכם".
זה לא עובד ככה. אם חבר אגודה כלשהו, מסיבה כלשהי, לא ידע שהוא התבקש לשלוח את הצעותיו במייל, לא ביקר בפורום, אין לו זמן, אין לו כוח, אין לו חשק, או מה שזה לא יהיה, זו לא סיבה להתעלם מההצעות שלו, שבסך הכל הועלו במדיום רלוונטי ולגיטימי למטרה זו. כל הצעה שהועלתה כאן בנוגע לתקנון, נדמה לי, לא הועלתה למען רווחתו של המציע אותה, אלא לתועלת האגודה בכללותה, ולפיכך נקמנות מעין זו, "אתה לא מתחשב בנו, אז אנחנו נתעלם מהבקשות שלך" היא לא רק לא לעניין, היא גם מחמיצה את מטרתה, שכן היא לא "פוגעת" באותו חבר אגודה סורר שהעז להתעלם מבקשתו של יו"ר האגודה ולא לשלוח את הצעותיו באימייל, אלא באינטרסים של האגודה בכללותה.
הגישה הנקמנית לעניינים מעין אלה נראית לי קצת תמוהה, מה אני אעשה. -
כיון שכך הגישה ה"נקמנית" (ואני לא מסכים עם ההגדרה הזו, אבל לצורך הדיון וכו…) לא תהיה זו שתשלוט בדיונים.
מצד שני, אם מכל עשרות המציעים בפתיל רק שניים טרחו ושלחו, יש פה – לא יעזור – איזושהי אינדיקציה למידת הרצינות של המציעים.
זה לא אומר שנתעלם מהצעות שהופיעו רק בפתיל, אבל הצעותיהם של אלו וטרחו וניסחו בבהירות את דעתם * לאחר * שהסתיים הפתילפלצת, ו * לאחר * שהספיקו כולם לשנות את דעתם או לא חמש מאות אלף פעם, תזכה – מן הסתם – להתייחסות רצינית יותר.
ואתם יודעים מה? בצדק! (ולא, זו אינה גישה נקמנית, למרות שאני בטוח שבתגובה להודעה הזו תוכיחי לי באותות ובמופתים שכן
). -
אני רק מביע כאן את דעתי, כמו כולם. כולי תקווה כי הדבר לא מעורר רגשי קיפוח במישהו, ואם כן, זה מה יש…
כמו כן, איני רואה כל סיבה לכנות את הגישה שהצגתי "נקמנית". אין כאן כל עניין של נקמה, אלא (להבדיל) של חלוקת זמן נכונה מצד חברי הועד, ושל דרך הפעולה אותה הייתי אני, כחבר אגודה, שמח למצוא אצלם. אם לחבר ועד X יש Y שעות בשבוע להקדיש לענייני אגודה, הייתי מאושר לדעת כי הן עברו עליו באופן אינטליגנטי ומועיל מעט יותר מחיטוט חוזר בפתילי הפורום. -
-
אחד מחברי הועד לחטט בנבכי הפתיל ההוא ןלדוג את ההצעות. אבל, לו היו לאותו חבר ועד גם ערימת מיילים מנוסחים בבהירות הדבר היה מאד עוזר, בין השאר משום אותה חלוקת זמן שניר דיבר עליה, ובצדק.
ואני חושב שתסכימי אתי שקל הרבה יותר לדון ברעיונות מנוסחים בבהירות שכותביהם כבר גיבשו אותם, מאשר בכל אחת מהודעות הפתיל ההוא, דיון שיכול להימשך חודשים.
מה שמעניין ומטריד עוד יותר הוא שגם לאחר שנפתח הדיו הנוכחי, ובו הקריאה לשוח שוב הודעות אימייל, התקבלה בתיבת הדואר שלי רק הודעה אחת, של אחד מהשניים שכבר הציעו בעבר.
כל השאר – יוק!
האם זה אומר שנתעלם מכל שאר ההצעות? לא. האם זה אומר שבהצעות המנוסחות בבהירות של אותם שני מציעים שטרחו ושלחו יערך דיון מעמיק יותר? מן הסתם כן.
-
-
וגיליתי שאחרי הכל, הרבה שינויים לא הוצעו שם (ואלו שכן, נטחנו עד דק). התוצאה הישירה היא שהנטפוקים שלי כמעט לא השתנו. הם הועלו על הקובץ הבא:
http://forums.ort.org.il/files/30/1620836/3837323.doc
והם ישלחו אליך ולארז.
מה שכן, היה תענוג לקרוא שוב את חילופי הדברים…
ועלתה לי שאלה אחרת. התקנון קובע בפירוש שמי שקשור ליצירה המועמדת לפרס גפן לא יכול להיות בוועדה. מישהו מודע לעובדה שזה יוצא כ30 איש לגבי הגליון הנוכחי של חלומות באספמיה בלבד? כל מי שפרסם סיפור בחלומות באספמיה, אוטומטית לא יכול לכהן בוועדת הפרס. כמה חברי אגודה בדיוק יישארו אחרי הגיליון השישי, למשל? ומה קורה אם חבר וועדת הפרס פרסם סיפור בחלומות באספמיה *אחרי* שהוא התמנה?
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
