- This topic has תגובה 1, 2 משתתפים, and was last updated לפני 21 שנים, 5 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
האלימות חייבת להפסק
חבר הכנסת המשופם נעץ בד"ר נחמני מבט חודר ושאל בקולו העמוק: "זאת אומרת, דוקטור, שגם הילד שלי עלול להפוך פתאום לרוצח סדרתי בהשפעת משחקי מחשב?"רחמים נחמני, קרימינולוג בעל שם עולמי, לא אהב שאלות פשטניות. הוא כחכך מעט בגרונו, והשיב בזהירות: "תשמע, אני לא מכיר את הבן שלך באופן אישי, השאלה היא עד כמה מבנה האישיות שלו נתון להשפעות מסוג זה, עד כמה הוא חונך לביקורתיות, באיזו מידה הוטמעו בו בילדותו המוקדמת יסודות של הבחנה בין טוב לרע…"
ניכר היה כי חבר הכנסת לא היה שבע רצון מתשובה זו, והוא נע בכסאו בחוסר נוחות. הקרימינולוג לא סיפק את הסחורה לה ציפו חברי וועדת הכנסת למלחמה באלימות. העם דרש תשובות חדות וחלקות, ורצוי – כאלו שעל בסיסן ניתן לשלוח שוטרים לבצע מעצרים פוטוגניים. המדען סיפק פתרונות חלקיים ועמומים. פוליטיקאי טוב ניחן ביכולת להשיב באריכות על שאלות קצרות, אך לענות בפשטות על שאלות מורכבות. ד"ר נחמני, כמדומה, לא ידע להשיב בפשטות על כל שאלה שהיא.
יושב ראש הועדה קם ממקומו. "מר נחמני, אני מודה לך על זמנך," הוא הניד קלות בראשו לעבר הקרימינולוג, "אני מבקש לקרוא למומחה הבא שיעיד בפנינו. פרופסור גדעון הינטרנקופף, בבקשה."
גדעון הינטרנקופף, פסיכולוג הילדים הנודע, פסע למרכז החדר בצעד בוטח. הוא סרק במבטו את הנוכחים בחדר, והתעלם במופגן מד"ר נחמני שחלף לידו בדרכו החוצה. "רבותי, אני מבקש הקשבה מלאה" פתח הפסיכולוג ואמר, קולו השקט כופה על חברי הועדה דומיה וריכוז מירבי. "הנושא בו אנו דנים היום הינו בעל חשיבות עילאית לעתיד ילדינו."
"משחקי מחשב מייצגים תמונת מציאות פשטנית וחד-מימדית. הדמויות במשחקים אלה אינן בעלות אינטליגנציה אמיתית, אלא – בדומה לסרטים הוליבודיים – באים לשרת עלילה ליניארית, בסיסית, המבוססת לרוב על סדרה של משימות אותן נדרש המשתתף להשלים. ההשגיות במשחקים מתבססת על תפוס-ככל-יכולתך, או הרוג-ככל-יכולתך, לעתים במרוץ נגד השעון.
"השחקן מוצא עצמו נתון בסיטואציות בהן תפיסת המציאות מצטמצמת לכדי מספר מזערי של חוקים ואילוצים, בדרך כלל בעלי אופי של חוק ג'ונגל. ישנם לעתים קרובות הבטים מתוחכמים של טקטיקה ואף איסטרטגיה, אך תמיד בכפוף לאותם כללים בעלי אופי מיליטרי או קרימינלי. לרוב, מרבית הדמויות במשחק יהיו אויבים, והשחקן מוצא עצמו בעמדת בדידות מול העולם כולו.
"התוצאה: תבנית החשיבה של המוח הופכת לתבנית של צייד/ניצוד. העולם נתפס כמקום שבו כל אדם עלול בפוטנציה להרוג אותך אם לא תשכים להורגו. כל פינת רחוב עשויה להפוך למארב. שימוש רציף וממושך במשחק מחשב עשוי לגרום לתבנית חשיבה זו להמשיך ולשלוט בתפיסה ובחשיבה אף במשך שעות לאחר סיום המשחק.
"במחקרים שנערכו באוניברסיטה, דיווחו נחקרים כי כאשר נהגו במכוניתם, במשך מספר שעות לאחר שימוש במשחק בו עליהם לדרוס הולכי רגל, הם חוו מידות שונות של רצון לפגוע בעוברים ושבים. רובם היו משועשעים מהעניין, וטענו כי הם היו מודעים לחוסר ההגיון וחוסר הישימות של רצון זה. למרות זאת, הצלבה של נתון זה עם מידע הידוע לנו לגבי אותו אחוז של האוכלוסיה שמידת יכולתו להבדיל בין טוב ורע פחותה, מעוררת חששות כבדים."
פרופסור הינטרנקופף הוסיף להציג נתונים מחקריים במשך כעשר דקות, כשהוא מוסיף לדבר באותו טון שקט וחודר, ורק לקראת סיכום דבריו הרים את קולו: "רבותי, משחקי המחשב מעמידים אותנו בפני סכנה ברורה ומוחשית. פלח נכבד מהאוכלוסיה נעשה נתון לפעולת תכנות, למעשה, בה מקובעת במוחו תבנית חשיבה אלימה, נקמנית וחסרת עכבות. לא מדובר פה בהסתה לאלימות או במתן מוטיבציה לילדים בעלי בסיס אישיותי רעוע, כפי שסברנו לפני מספר שנים; מדובר כאן, בפשטות, בתכנות לרוע! את המסקנות, ואת דרכי המחשבה לפתרון הבעיה, אני משאיר לכם. תודה."
לאחר מספר שניות נוספות של שתיקה קם חבר הכנסת המשופם ממקומו וזעק: "חברים! אנו על פי תהום, לא פחות! חייבים לפעול, לא מחר אלא עכשיו!" חברי הועדה הנהנו בהסכמה. יושב הראש הודה לפרופסור המכובד, והזמין את המומחה הבא – ראש מחלק הנוער במשטרה. חברי הועדה חככו ידיהם בהנאה. לכולם כבר היו תכניות פעולה דרסטיות שהוכנו מראש. ראש מחלק הנוער פתח מיד בסבב של לחיצות ידיים חמות.
חבר הכנסת המשופם הגיע לביתו בשעת לילה מאוחרת, אך האדרנלין שזרם בדמו מנע ממנו כל תחושה של עייפות. בלית ברירה הוא הפעיל את מכשיר הפלייסטיישן, והדליק את הטלביזיה. הוא ידע שכמה סיבובים קצרים של המשחק החביב עליו, "Max Patrol", יעזרו לו להרדם. מספר שניות לאחר מכן, הופיעה על המסך דמותו של מקס פטרול, השוטר הנועז. רחובות העיר היו מלאים בפשיעה, זוהמה ורקב. מקס ידע כיצד לטפל בבעיות הללו.
-
-
