- This topic has 15 תגובות, 7 משתתפים, and was last updated לפני 18 שנים, 7 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
יש איזה בלוג אחד שנמצא בקבועים שלי בישרא אם מישהו מכיר. זה בלוג של אחד שעובד בהוצאת ספרים וכותב סיפורים מצחיקים על החיים שלו. הרגע הוא כתב משהו על האגודה ואם זה ככה אז מישהו צריך לבדוק את עצמו נראה לי.
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=164027&blogcode=3816935
-
בנאדם, כולה בלוג. תרגיע את דחף ה"לא שאני רוצה לסכסך" שלך. לא צריך לקפוץ על כל ציוץ שכותב כל בלוגר. אפשר לחשוב, מינימום כתבה ב"הארץ".
אז הנה, חדשות: בלוגים הם יומנים אישיים. הם נועדו לאפשר לאנשים לאוורר את הדעות האישיות שלהם. יש גם אנשים עם דעות אישיות לא מחמיאות על האגודה. קורה.
לא שיפריע לי אם מישהו מהוועד יחליט להגיב על זה, אבל לא צריך לעשות מזה עניין. ברחבי האינטרנט יש בלוגים כמו זבל ועדיין מותר לאנשים לכתוב בהם את דעותיהם וחוויותיהם האישיות, תודה לאל. -
-
-
אבל האמת היא שארז מצביע שם על בעיה נושנה של האגודה – אין לנו מי שיטפל באופן קבוע בחסויות, שישמור קשר רציף עם נותני חסויות ויציע להם שיתופי פעולה שיועילו לשני הצדדים. במקום זה אנחנו נאלצים בכל כנס להמציא את הגלגל מחדש, וזה ניכר מההתרשמות שארז מביע בבלוג שלו. למעשה,
בחודשיים האחרונים של הועד הקודם ניסינו להתחיל להקים צוות חסויות קבוע שיפעל לכל אורך השנה להשגת חסויות לאגודה ולסיוע לצוותי החסויות של אייקון ועולמות. לצערי לא השלמנו את גיבוש הצוות הזה (מי שגייסנו למשימה טרחו בראש ובראשונה על כיבוי השריפה הבוערת ביותר – מימון אייקון והאירוח של טים פאוורס), וכשהועד התחלף זה התמסמס. האגודה חייבת להקים צוות כזה. יש לזה עבורנו חשיבות קיומית: המצב הכלכלי של האגודה אמנם מאוזן והניהול זהיר, אבל המצב גם מאוד לא יציב. כנס אחד גדול שיכשל כשלון חרוץ (נניח, פיגוע שיקרה, חלילה, באייקון) יכול למוטט את האגודה לחלוטין מהבחינה הכלכלית. אנחנו חייבים לעבות ולייצב את הבסיס הכלכלי שלנו, ולזה אנחנו זקוקים לצוות קבוע שיטפל רק בזה, כל שנה, כל השנה. הייתי מתנדב בעצמי בשמחה לרכז את הצוות הזה אלמלא הייתי משוכנע שלא אהיה טוב בזה.
-
מזה ארבע שנים רצופות מזמינה האגודה סופרים של הוצאת אופוס: אורסון סקוט קארד, גאי גבריאל קיי, טים פאוורס וניל גיימן. ובקנה עוד סופרים פופולריים נוספים של הוצאת אופוס.
הסופרים מגיעים לארץ במסגרת פסטיבל אייקון, המאורגן על-ידי האגודה, סטארבייס והעמותה לקידום משחקי תפקידים בישראל. הסופרים מגיעים לארץ בעלות גבוהה מאוד, הממומנת כולה על-ידי אייקון – בין באמצעות השגת חסויות (כגון מימון משרד החוץ) ובין באמצעות הכנסות אחרות של אייקון.
אייקון מפרסם את אורחי הכבוד שלו באתר האינטרנט, בפוסטרים שמופצים במאות עותקים בתל אביב, בפלייירים שמופצים באלפיהם ברחבי הארץ, בהודעות לעיתונות, בתכניית הסינמטק (מאות אלפי עותקים) ועל לוחות המודעות ל הסינמטק שמוצבים, כידוע, במקום מרכזי בתל אביב.
אורחי הכבוד נהנו גם מסיקור תקשורתי אוהד ומעמיק בכתבות בטלויזיה ובעיתונות המודפסת.
את כל הדברים האלה אייקון עושה על חשבונו ובאמצעות הסגל שלו, כאשר ההוצאות הכרוכות בהזמנת אורח הכבוד גבוהות בהרבה מהמימון שאופוס נתנה.
במהלך אייקון נמכרים ספרים של אורח הכבוד בכמויות.
בפועל, אייקון תורם בצורה משמעותי לפרסומם של סופרי אופוס בארץ ולמכירות שלהם. לכן קצת תמוהה לי הטענה של "מה יוצא לי מזה" – פרסומת ומכירות, זה מה שיוצא לו מזה. אם הוא לא מבין למה זה כדאי לו – חבל מאוד.
החסות של אופוס מצויינת באתר האינטרנט של המשרד, בפוסטרים, בפליירים ובתכניה, בהתאם להסכם איתם. כך שהם קיבלו את הכרת התודה המגיעה להם.
כל הדברים האחרים: ההשוואה לכדורגל, התיאור של נציגי אייקון כקבצנים פושטי יד וכל השאר – לא ראויים להתייחסות.
-
בויכוח ההוא על הספרים של וולף היתה קבוצת אנשים שהתעקשה שעל הוצאת אופוס להוציא המון כסף על מיזם שידוע שהם יפסידו עליו (לפחות להם זה ידוע, ואני יכולה להבין למה הם חושבים ככה) בשם הכבוד.
למרות שהאגודה לא קשורה לויכוח הזה, חלק מאלה שחשבו שעל אופוס להשקיע את הכספים בתרגום שאר הסדרה הם חברי אגודה.
אז נראה לי שמה שהעלה ללי קאו (אם נשתמש בכינוי איתו הוא חתם בבלוג) את הסעיף זה המחשבה: "לא מספיק שהם משנוררים ממני כסף לפני כל כנס, עכשיו אני גם צריך לממן את השגעונות שלהם ולהשקיע בספרים שאני יודע שאפילו לא יכסו את עלות הפקתם".
אין הרבה הגיון במחשבה הזו – בגלל ההסברים השונים שעלו פה בפתיל, וגם בגלל העובדה שאין שום קשר בין האגודה לבין תירגום הספרים. אבל לדעתי כאן מתאים המשפט "אין אדם נשפט בשעת כעסו".
-
ההודעה הנ"ל הופיעה ביומן פרטי של אדם פרטי. אולם, מכיוון שקישור אליה ניתן בפורום, הנה תגובת הוועד, אך ורק על מנת להעמיד דברים על דיוקם:
– אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה לא מבקשת נדבות. לפני שני הכנסים הגדולים נציגי האגודה בשיתוף עם הכנס פונים לגופים שעשויים להתעניין במתן חסות, הווה אומר, תמיכה כספית בכנס תמורת פרסום ואזכור החסות בכל פרסומי הכנס, הכל תחת חוזה מסוכם מראש וחתום. הוצאת אודיסיאה קיבלה את כל המסוכם עמה בחוזה החסות, כולל אירוע חתימות פרטי של הסופר המדובר בחנותו של המו"ל והחתמת עשרות ספרים שבעל החנות יוכל למכרם במחיר גבוה יותר מכיוון שהם נחתמו.
– ענייניה הכספיים של האגודה מנוהלים היטב, תחת פיקוח רשם העמותות ורו"ח בשכר מצד אחד, ויו"ר העמותה המכהן כגזבר מצד שני. וועדת ביקורת אף היא עוברת על הדו"חות הכספיים ומאשרת אותם. הוועד מאשר כל הוצאה ואת כל הדו"חות הכספיים. הסיבה היחידה שהאגודה פונה לגופים חיצוניים היא לשם הצעת אותה החסות הנ"ל – אין לאגודה כל גירעון, כפי שיעידו גיליונות המימד העשירי שיוצאים כעת באופן מסודר (ולא רק פעמיים בשנה, כמו בימים בהם לאגודה היו קשיים כספיים מהותיים), למרות שעלות כל גיליון גבוהה מאוד, הפעילויות הסדירות בהרצאות גפן, הפקת ימי העיון השונים, התמיכה בסדנאות הכתיבה וכן הלאה. האגודה תמיד תשמח לגייס כספים נוספים על מנת לאפשר פעילויות נוספות, אך מכאן ועד "כיס ריק" דרך ארוכה מאוד.
– האגודה פונה כל שנה להוצאת "אופוס" בהצעת חסות, היות וביקור הסופרים באייקון מקדם את מכירות ספריהם. כפי שציינה הדס, רבים קונים את הספרים כדי להכיר את הסופר המבקר או כדי להחתים אותו עליהם, הסופר וספריו מקבלים חשיפה תקשורתית רחבה מאוד שלא היו מקבלים לולא הכנס וקהל היעד של ספרי ההוצאה – קהל חובבי המד"ב והפנטסיה – נחשף אליהם ביתר שאת. בשל הרווח להוצאה, בעולם נהוג שהוצאות ספרים הן אלו שמטיסות על חשבונן את הסופר שאת ספריו הן מוציאות. אולם בארץ, כנס איקון, וכחלק ממנו האגודה, נושא בעלות הגבוהה מאוד של הטסת הסופר לארץ, שיכונו במלון, כלכלתו והסיורים ברחבי הארץ. גם חסות זאת ניתנת תחת חוזה חסויות חתום מראש, על אף הרווח הנ"ל להוצאה.
-
-
שהחנות היחידה של הוצאת אופוס היא החנות המקוונת באתר ההוצאה, ושבעליה של "קדמת עדן" (אם זו החנות שאליה התכוונת) נמצא בסכסוך משפטי עם הנהלתה הנוכחית של הוצאת "אודיסיאה". נעמי – מאיפה בדיוק הפרטים הלא מבוססים שהבאת בפיסקה הראשונה? באיזו חנות בדיוק מדובר? מה היה ההסדר שעליו את מדברת ועם מי הוא נעשה? עשית פה סלט.
ועוד תיקון – הסיבה לכך שיוצאים כיום יותר משני גליונות "מימד" בשנה היא קודם כל בזכות התמיכה שהאגודה מקבלת בשנים האחרונות ממנהל התרבות. אין ספק שהניהול הכספי של האגודה כיום טוב למדי (הרבה בזכות ארז אברמוביץ'), אבל זה לא ממש קשור לשאר דברייך. ובאשר לכך שלאגודה אין כל גרעון – זה נכון, אבל לאגודה לא היה מעולם גרעון, ולמיטב ידיעתי היא גם לא יכולה להיכנס לגרעון – הבנק לא יאפשר לה יתרה שלילית.
-
-
-
-
-
ואת צודקת שהרבה יותר קל להשיג חסויות לאירוע ספציפי מאשר לתפעול שוטף. צוות גיוס כספים טוב חייב להתחשב זה. הוא יכול, למשל, ליזום ארועים שכל תכליתם היא השגת תרומות. הוא יכול גם להשיג מבצעים עבור חברי האגודה, ליצור שיתוף פעולה מתמשך עם נותני חסויות ותיקים (מה שיקל על הפניה אליהם לקראת הכנסים הגדולים), להציע פרויקטים לקרנות ממשלתיות (מה שבוועדים הקודמים היה עיסוקו הבלעדי של ארז) ולמצוא רעיונות אחרים שלא ניסינו עד כה, או שניסינו באופן מאוד לא שיטתי בעבר.
-
כמובן שבילבלוני הרמיזות בפוסט, וכמובן שחשבתי על קדמת עדן ולא על אודיסיאה. צר לי ואני מתנצלת – הבנתי לא נכון את הרמיזה של הכותב לגבי עזרה בהבאת סופר. הפרטים נכונים, אבל לגבי חסות שנתנה קדמת עדן, ולא קשורה לדברים האמורים.
מצד שני, כל האמור לעיל לגבי חוזה חסות עומד תקף – האגודה לא מבקשת נדבות, ולא מבקשת חסויות תמורת "הכרת תודה" אלא תמורת פרסום ופרטים שונים, המסוכמים מראש בחוזה.
-
