- This topic has 60 תגובות, 10 משתתפים, and was last updated לפני 21 שנים, 3 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
כידוע לכולכם, החל מהשנה תתווסף קטגוריה נוספת בפרס גפן, המיועדת לספרי מקור. הפרס בקטגוריה זו יחולק פעם בשנתיים כדי שניתן יהיה לצבור מספר מועמדים גדול יותר בכל פעם בה יחולק הפרס בקטגוריה זו.
יחד עם זאת, כיון שהשנה יחולק הפרס בקטגוריה זו בפעם הראשונה הוחלט, באופן חד פעמי, כי השנה יחולק הפרס לספרים שהתפרסמו משנת 1997 ועד לתום שבוע הספר האחרון.
בימים אלה אנו מרכיבים את רשימת המועמדים הסופית, שתתפרסם באופן רשמי ביום 18 באוגוסט.
יחד עם זאת, על מנת לוודא שלא החמצנו אף ספר, מתפרסמת פה הרשימה שהורכבה עד כה. במידה והחמצנו ספר, אנא הודיעו לנו כדי שניתן יהיה להכניסו לרשימה לפני פרסומה הרשמי.
ניתן להודיע לי על כל ספר שלדעתכם צריך להיות ברשימה לתיבת הדוא"ל שלי:
rani_g@netvision.net.ilעל ההודעה להכיל את הפרטים הבאים:
שם הספר
שם הסופר
שנת ההוצאה
כמה מילים על עלילת הספר, כדי שנוכל לקבוע אם הוא אכן עומד בקריטריונים.שימו לב!
רק ספרים שיצאו החל משנת 1997 (כולל) יכנסו לרשימה. אין טעם לשלוח שמות ספרים שהתפרסמו לפני כן!!!והנה הרשימה, לעיונכם:
גל אמיר:
לילה אדוםורד טוכטרמן:
לפעמים זה אחרתאדי בן מיור:
ללא מיליםגייל הראבן:
הדרך לגן עדןגלעד עצמון:
מורה נבוכיםחמוטל שבתאי:
2020אורלי תורן:
נשיקת מוותאלכס אפשטיין:
אודיסאה – רומןאמיר אור:
שיר טאהירהיעל ישראל:
סוף סוףמנואלה דבירי:
ביצה של שוקולדשריאל שני:
נוכרי בסבך הגדהרועי רוזן:
ג'וסטין פרנקג. גולדפלוס:
ישראל בשנת 2000אסף גברון:
אייסאגת יעל בר:
מסע קרקור עובר כל גבולברי פריגת:
הארץ המובטחתגיא חסון:
הצד האפלגיא חסון:
הצל של אלוהים (פורסם בפורמט אלקטרוני בלבד)שלמה שובל:
במדינות השמייםשלמה שובל:
למה העב"מים טסים בדרך כלל בשלשות ומדוע החייזרים לא אוהבים להצטלםרז קולר:
הבוגד ממנדגןנטלי בלהסן:
קרני אורקרלוס בן-נון:
האמת -
ואפשר פשוט להשתמש בלינק המופיע בשמי שבראש כל אחת מההודעות שלי.
-
-
-
-
-
-
בעיקרון אני מוצא את הרשימה המוצעת של מועמדים לפרס גפן משביעת רצון . אני הייתי מכניס גם את "אישה זרה" של שלמה לניאדו ( הוצאת ידיעות , 1999 ) שעוסק בעולמות מקבילים .
עוד ספר רלבנטי של שלמה לניאדו הוא " אדום ". ידיעות אחרונות . 2003 .)
על זוג חסוך ילדים שמשבט את האישה . הספר מוגדר במפורש על העטיפה כספר שאינו מד"ב אלא כספר "שיכול להתגשם בעתיד הקרוב" אבל אנחנו יכולים להתעלם מכך .
ספר שזוכה לתשומת לב של הביקורת הספרותית בכלל לאחרונה שמגדירה אותו כבר כספר הטוב של השנה וכולל סיפור מד"ב הוא ספרו של
דרור בורשטין. אבנר ברנר (בבל 2003) סיפור חייו של של צעיר דתי משולב בסיפור מד"בי על מסע ארוך שנים של כלי רכב חללי קטן לטריטון ירח של נפטון ומסתיים בסיפור פרי עטו של הגיבור על אביו של סופרמן.הייתי מכניס גם את שני ספרי הפנטסיה של מיכאל עומר "הגיאוגרפיה של סוף העולם ( אופוס 1997 ) ו"מיתקפת הברוז " ( ירון גולן 1999 )
את ספרו של שלמה בן צור "נשורת מילולית " ( חלונות 2000 ) שהוא ספר מד"ב סוריאליסטי שמבוסס על הפואמות של דויד אבידן
את ספר הפנטסיה של אלכס אפשטיין "מתכוני חלומות " ( בבל , 2002) יצירה משובחת שבהחלט זכאית לכל פרס.
ספרה של ש. שפרה "עלילות גלגמש " ( עם עובד, 2000) ספר פנטסיה לנוער שזכה במדלית אנדרסן הבינלאומית .
ספרה של גליה שנברג "הדלת של פולי " ( בית אור וילנאי 2001 ) פנטסיה לנוער על עולם מקביל שבו שולטים ההאלים המצריים שחודרים משם לעולמנו.
יש עוד אבל הם בהחלט אינם רואיים לכל פרס ואני משמיט אותם יש כבר מספיק ספרים מועמדים. -
-
-
הרפתקאות בחלל – סיפורי מדע בדיוני מאת ג'ול דיימונד
סדרת סיפורי המד"ב של רויטל יהלום, הוצאת קוראים – דור.הבעיה עם הספר הזה כפולה,
ראשית כנראה שזה ספר מקור – אין שם מתרגם וגם התוספת על רויטל יהלום רומזת לכך. שנית, אין עליו שנת הדפסה.
למיטב זכרוני (המצוי במצב עגום באופן כללי…) הוא אכן ראה אור בחמש השנים האחרונות
ניתן אולי למצוא פרטים בפקס של ההוצאה- 03-5283535
או בהפצה- דני ספרים טל 07-6818555 07-6812225
כל הפרטים מתוך הספר – שאגב, אינו ראוי למאכל אדם. -
-
-
-
טיאמה והטנגה סנגה – י.ר. רומאנו, הוצאת ספרים תיאמה (הוצאה עצמית) 2001
והערה נוספת:
הספר ישראל בשנת 2000 של ס. גולדפלוס ראה אור לראשונה בהוצאת "הספר" בשנת תרפפו!
(בעצם זה היה ב תשי"א – אולי מישהו יודע לתרגם את זה לעברית) לעניות דעתי, זה קצת כמו להעמיד את מכונת הזמן של ה'.ג'. וולס לפרס ההוגו כי הוא יצא במהדורה מחודשת. -
-
-
-
-
-
-
שאני מאמין שהם מקוריים –
http://www.dbook2.co.il/add_result.asp?id=1&Subject1=0&Search1=חללי%20אלי -
אז אולי כדאי שאותו מישהו ישלח להוצאה אימייל, ויבקש מהם להכנס הנה ולתת את הפרטים המדויקים.
אני מסכימה עם רני בקטע הזה. הוצאה שלא טורחת לרשום על הספר שלה אפילו מתי הודפס, לא צריכה שועדת הפרס תרדוף אחריה. אם להוצאה חשוב שהספר ישתתף בתחרות, שתשלח לועדה מידע מהימן לגבי תאריך הוצאת הספר והכותב שלו.
ולגבי העניין עצמו: אני קראתי עד עכשיו רק שני ספרי מקור חדשים מד"ביים (נחשו איזה). על רוב אלה שברשימה ובתוספות בכלל לא ידעתי. אני לא מתכוונת להצביע. זה לא הוגן כלפי הספרים האחרים. יש מישהו שכן קרא את הרוב ומתכוון להצביע?
-
"לפעמים זה אחרת", "הצד האפל" ו-"לילה אדום" ("לפעמים" ו-"הצד" נפלאים, "לילה אדום" לא רע בכלל). אולי עד ההצבעה אני אספיק לקרוא גם את "הצל של אלוהים". ואלה הספרים שיקבלו את הקול שלי, מטעמי חוסר היכרות עם המועמדים האחרים (לכמה ספרים צריך להצביע בשלב המוקדמות?).
אין ספק, יש כאן בעיה (עבורי לפחות). אבל את הויכוח בנושאם האלה אני משאיר לאחרי פרסום ההתפלגויות בהצבעה. -
-
-
-
-
אם ניתן לברר מצויין, אם לא – אז את כמובן צודקת.
באשר לספרי ילדים, אני מניח שאת לא מתכוונת לספרים לבני שנתיים או ארבע – כאלה אינם מופיעים ברשימה, אם את מתכוונת לספרי נוער הרי שכן, חלק מהספרים הנם ספרי נוער אבל כאלה הם גם 'אליסה בארץ הפלאות', 'הקוסם מארץ עוץ' ו'סדרת נארניה' שראתה אור בסדרת מרגנית, סדרת הנוער של זמורה ביתן, יחד עם סדרת 'הקוסם מארץ ים' ועוד כהנה וכהנה יצירות פנטסיה.
באשר להוצאה עצמית, אני חושב שאם אדם קם והשקיע מכספו, והוציא ספר בהשקעה כספית ניכרת, המעט שניתן להעניק לו (וזאת מבלי להתחשב בדעתי האישית על יצירתו, שם אני נוטה להסכים איתך) הוא הכבוד של מועמדות לפרס גפן.
הנקודה היא שכאשר מתחילים לצנזר, היכן שמים את הגבול? עדיף לדעתי להביא את הרשימה המלאה (והלא כל כך ארוכה) לחברי האגודה ואני סומך עליהם שיבחרו בספר נאות.
-
-
קיימת הגבלה לגבי סיפורי מקור, המאפשרת רק לסיפורים שעברו עריכה מקצועית להשתתף בתחרות. כיון שהגבלה כזו לא קיימת לגבי ספרי מקור (פשוט עקב חוסר מודעות לכך שישנם, באופן יחסי, לא מעט ספרים כאלה) הוחלט לנהוג מנהג בית הלל ולהניח להם להשתתף. עם זאת, פרס גפן אמור לעודד הוצאה מקצועית של ספרים, ובדעתי להציע לועד בשנה הבאה שינוי תקנון שיאפשר רק לספרים שעברו עריכה מקצועית (הווה אומר יצאו בהוצאה שאינה עצמית) להתמודד בתחרות.
-
-
-
-
ילדים או נוער.
שנית, לא אחזור על מה שכבר כתבתי, מעט כבוד לעבודתם של אנשים אחרים, מקצועית או לא מקצועית ככל שתהיה, לא תזיק לאיש.
שלישית, כאמור, כרגע אין הגבלה בעניינים אלו ואולי כדאי שלא לפתוח שוב בדיון שבו עמדות הצדדים ידועות והוא אינו מוליך באמת לשום כיוון.
כרגע הספרים הללו צרכים להיכנס מכיוון שאין כל מניעה לכך בתקנון – ואני סבור שעל כך יש הסכמה.
במידה ויוחלט בועד האגודה לשנות את התקנון, הרי שזו זכותו של הועד להכתיב את חוקי המשחק בפרס המוענק מטעם האגודה, ואז יהיה צורך להתייחס לכללים החדשים – להתווכח עליהם בקולי קולות וכמובן לנהוג לפיהם.
-
-
לפרס גפן 2000.
"המצפן הזהוב" של פולמן מועמד השנה, אני מאד מקווה שאת לא מציעה לפסול אותו.
לפי אותו הגיון ספרי נארניה לא היו יכולים להיות מועמדים – לו היה פרס גפן קיים בשנים שהם יצאו – משום שהם ספרי ילדים ובני נוער. ואם הם יכולים מועמדים כספרים מתורגמים, הרי שעיקרון זהה חייב להיות קיים גם לגבי ספרי מקור.
-
-
-
שמבוגרים יכולים לקרוא. לפחות בחו"ל הוא יצא בשתי עטיפות – לילדים ולמבוגרים והיה מועמד גם לפרסים הרגילים של הז'אנר.
ועם כל הכבוד לנרניה, הויכוח הוא לא אם הספר הוא טוב או לא (כי זה לחלוטין לא רלוונטי ), אלא האם לכללו במועמדים לפרס גפן.
והתשובה שניתנה לכך בכל השנים שחולק פרס גפן היא שספרי ילדים ונוער לא נכללים בפרס גפן. רשימות המועמדים מעולם לא כללו ספרי ילדים ונוער מהז'אנר, אחרת הם היו כפולות באורכן מהרשימות שפורסמו. וגם השנה רשימת המועמדים לא כוללת ספרי ילדים ונוער , פרט לאותו אחד שציינת.
וכן, אני מציעה להיות עקבית. או שאף ספר ילדים לא נכנס לרשימה או שכולם נכנסים לרשימה.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
אז אוטומטית אתה זכאי להכלל בפרס גפן? או שזה ספר של אופוס? או שועדת הפרס החליטה שאתה ספר טוב?
או שספרי ילדים ונוער נכללים ברשימת פרס גפן או שהם לא נכללים. אם הם נכללים – אז כולם צריכים להכלל, למשל – ההוצאה החדשה של אגדות המלך ארתור (שאני בטוחה שגם לה יש אפיל למבוגרים), ואז צריך לפנות גם להוצאות שמפרסמות ספרי ילדים ולבקש להכליל גם אותם בפרס גפן.
אם הם לא נכללים – אז אף אחד לא צריך להכלל, אפילו לא ניל גיימן.
-
ולא קשור בכלל לטיבו של הספר: בפרס גפן כבר נכללו ספרים לבני נוער (הארי פוטר וכו…) ולכן אין שום סיבה שלא להכליל אותם עכשיו. קורלין והמצפן הזהוב פונים לאותה שכבת גיל, פחות או יותר, כמו קורליין – וכולם יחד פונים גם למבוגרים (אני בטוח שכולנו מכירים לא מעט מבוגרים שקראו את כולם או חלק מהם) ולכן אין שום סיבה שלא יכלל במועמדות לפרס. ואת זה לא אני החלטתי, החליט מי שניהל קודם את פרס גפן והכליל את הארי פוטר ברשימות המועמדים. ובצדק.
בקשר לאגדות המלך ארתור: תודה על הטיפ, אני אבדוק.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
אוקי, קראתי שלושה. אני לא חושבת על הצל של אלוהים בתור ספר, לא יעזור כלום.
טוב, אולי אני כן אצביע להם בסוף. אני נורא רוצה שגיא או ורד יזכו. אבל אני עדיין חשה שזה לא הוגן כלפי אלה שטרם קראתי (ללא מלים, לילה אדום) ושאני כנראה אקרא רק אחרי תום המועד להצבעת שלב א', וגם כלפי אלה שכנראה לא אקרא גם אחר כך (כל השאר…).
-
עובר עריכה מקצועית מאוד. אני בהחלט יכולה לדמיין מצב בו אדם שיש לו די והותר כסף, כותב ספר ז'אנרי, לוקח את אחד העורכים הכי טובים בארץ באופן פרטי – נותן לו יד חופשית – ומוציא את הספר לבד. למה? כי הוא יכול, ולא בא לו על הוצאה מקצועית.
לדעתי הקריטריון צריך להיות נוחות העבודה של ועדת הפרס. אם הספר מכבד את עצמו ויש בו את כל הפרטים הרלוונטים לועדת הפרס (המחבר, שנת ההוצאה, שם ההוצאה), יש להכניס אותו לתחרות. אם לא, ועדת הפרס לא צריכה לשבור את הראש. גם ככה יש לה מספיק עבודה.
-
אז בואי נסכים שלא להסכים בשלב זה (כי הייתי יכול לפתח פה פתיל ארוך ארוך על הנושא) ונתווכח שוב כשזה היה רלוונטי שוב.