- This topic has 5 תגובות, 5 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 7 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
-
1. להשתתף באסיפה הכללית שמתקיימת (לרוב) פעם בשנה. האסיפה בדרך כלל מחליטה על מהלך הדברים וכמובן בוחרת את ועד האגודה. כמו כן בדרך כלל באמצע השנה יש גם אירוע לא רשמי – "פגוש את הועד" שבעזרתו אפשר להעלות לועד נושאים ונים לדיון. ואפשר גם לפנות ישירות לועד.
2. להשתתף בדיונים בפורום האגודה ופורום ארגון ופעילות – אם כי הצעות ללא תמיכה ביצועית בדרך כלל לא שוות הרבה ולא זוכות לקידום כלשהו (ר' סעיף 4).
3. לתרום הרבה מאוד כסף לאגודה, עבור מטרה מסויימת שאתה מעוניין בה (למשל המשך הפקת "המימד העשירי" או קיום כנס מסויים וכדומה).
4. לכל דבר אחר אין ברירה אלא לשנס מותניים ולהתנדב לתפקיד כלשהו – בין אם לוועד, לתפקידי מפתח שונים (למשל אחראי על תחום מסוים – מזכירות, גזברות, או חבר סגל או ועדה של אירועים וכנסים, פרס גפן, פרס עינת, צוות האתר או השנתון שיחליף את המימד העשירי וכו'), או למטרה מסויימת שחשובה לך (למשל פתיחת תא חובבים בישוב שלך, ארגון אירוע ספציפי או כל דבר אחר שלא נמצא ברשימת הפעילויות ה"רגילות" של האגודה).
-
-
אם אתה מדבר על השפעה על הוועד, כתיבה נמרצת בפורום היא מספיקה. הוועד מושפע בצורה עצומה על-ידי כותבי הפורום, והם מהווים כ-10% מחברי האגודה בלבד, כאשר קולם של 90% חברי האגודה נשאר דומם. מבחירה, כמובן. אין סיבה להיות חבר אגודה כדי לכתוב בפורום.
אם אתה מדבר על פעילויות, אז להתנדב לרכז פעילות, לנהל פרויקט או לנהל כנס זה דבר יותר משמעותי מאשר להיות חבר אגודה משום שיש לך אוטונומיה פחות או יותר מלאה מהוועד, שהיעדים שלו הם לרוב "שהאירוע אשכרה יתקיים" (ע"ע אירוע לארי ניבן במרץ).
"מהלך הדברים באגודה" לפעמים נותן הצצה קטנה באסיפות אגודה, שם חברות באגודה נותנת לך זכות הצבעה. גם בדרך זו אתה יכול להשפיע, למרות שזה תלוי אם ההגדרה שלך של "מהלך הדברים" רחבה מספיק כדי לכלול מה שמצביעים עליו באסיפות אגודה….
אני אציין שלחברי אגודה יש עוד כמה זכויות שההשפעה שלהן על "מהלך הדברים" תלויה במי שמשתמש בהן ובזהות חברי האגודה האחרים. חברי אגודה יכולים לפנות לוועדת ביקורת ולבקש ממנה לבדוק דברים מסוימים; הם יכולים לקבל גישה לכל מסמך שנראה להם רלוונטי שיש לאגודה, החל מסיכומי פגישות וכלה בדוחות כלכליים של כנסים; בעזרת חתימות של 10% מחברי האגודה ניתן לכנס אסיפה שלא מן המניין, וכמובן אפשר לנסות להעלות נושאים שונים לדיון באסיפה. האסיפה היא הכלי הכי חזק, אם כי הכי מסורבל, של חברי אגודה, משום שהיא מאפשרת להם להחליף ועד, להקטין או להגדיל ועד, לשנות את מטרות האגודה, לשנות את תקנון האגודה, ועוד ועוד ועוד.
לדעתי, לא צריך להיות חבר אגודה כדי להשפיע על "מהלך העניינים" באגודה. צריך שני דברים: לדעת איזה שינוי אתה רוצה לעשות, והרצון לעשות אותו. זהו. 99% מהאנשים מעדיפים לדבר במקום לעשות, לכן למי שקם ועושה יש יתרון עצום עליהם, וזה לא משנה חבר של מי הוא.
-
גרייף, בדרכו הציורית והייחודית, מעלה מספר נקודות – שחלקן נכונות וחלקן פחות.
אני לא מסכים עם חוות דעתו בפסקה האחרונה הטוענת שאין צורך להיות חבר אגודה בשביל להשפיע, אבל יש לציין שאכן לא חייבים להיות חברי אגודה כדי לנסות ולהשפיע –
יש לציין כי מידת ההשקעה שתידרש ממך כ – לא חבר, תהיה גדולה הרבה יותר. וזאת מכיוון שתצטרך להתאמץ יותר להעלות רעיונות, לגרום להם להישמע ולאנשים סביבך להקשיב להם.
כחבר אגודה, כפי שצויין בהודעה הקודמת, קיימות מספר אופציות המקלות על חבר אגודה להעלות את דעתו כלפי מעלה – למקבלי ההחלטות – ולהשפיע.
אמיר ארד,
יו"ר האגודה. -
-
