- This topic has 41 תגובות, 7 משתתפים, and was last updated לפני 12 שנים, 6 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
כי הציעו להם תיקונים, פה, ממש בתגובה הראשונה, אבל בטופס המועמדים שהתפרסם היום מופיעות בדיוק אותן שגיאות שתיקנו.
שם הסיפור שלי הוא לא "נשמות טהורות" אלא "גאולת נשמות". צריך גם לכתוב את זה בפונט יותר גדול, או שזה מספיק? -
-
פרסמתי הודעה פה, תגובה בדף האגודה בפייסבוק ושלחתי מייל לוועדת פרס גפן ולוועד האגודה. ארבעה ימים אחרי, יש לי תגובה בדף האגודה בפייסבוק שמבקשת ממני לשלוח מייל לוועדת פרס גפן (שכבר שלחתי עוד לפני אותה תגובה), ותגובת מייל של דותן (איזה דותן? לא יודעת. הוא לא רשם שם משפחה) שאמר שאין לו גישה לטופס ההצבעה והוא ביקש ממישהו לטפל בזה.
למותר לציין שהטופס נותר על כנו.
אז מה, אין יותר מי שמטפל בדברים כאלה? ארבעה ימים נראים לכם זמן סביר להשאיר טעויות בטופס ההצבעה של פרס גפן? -
שלום ורד.
לגבי ההערות שהיו טעונות טיפול, שם הסיפור שלך תוקן ועכשיו ביקשתי שיתקנו את שם הסיפור של רותם (שלא תוקן למרות שביקשתי).
לגבי "אביר הורד השחור", הספר הינו תרגום חדש ולא רק הוצאה מחודשת ועל פי התקנון הוא ראשי להיות מועמד.אני שוב מתנצל על התגובה האיטית אבל מלבד העובדה שכל הצוות חדש בתפעול הפרס, ושכולנו עובדים במקביל, אני אישית לא גולש קבוע בפורום הזה ומסיבה לא ברורה לא קיבלתי עדכונים מדף האגודה.
-
-
-
-
קודם כל, משהו לגבי הסיבה לסעיף הזה: כשיוצא ספר לאור מחדש, הוא נכנס לתחרות לא הוגנת עם ספרים שיוצאים באותה שנה. כי הקהל כבר הכיר את המהדורה הקודמת שלו. לכן נקבע הסעיף שקובע
שיצירה לא תהיה מועמדת לפרס גפן פעמייםשהוצאה מחודשת לא תהיה מועמדת לפרס גפן (תוקן בגלל ניסוח שגוי) – כדי למנוע את התחרות הלא הוגנת הזאת. במחי יד, וכדי להתחנף למתרגמים (כנראה), אתם מבטלים את כל משמעותו של הסעיף.פרס גפן הוא פרס שניתן על *יצירה*, לא על תרגום. מי שזוכה בפרס הוא הסופר. באופן מסורתי מתרגמים מקבלים אצלנו את הפרס *בשמו של הסופר* כי הם אלה שנמצאים בדרך כלל בקהל (בעבר כבר קרה שנציגי הוצאה היו בקהל, ואז הם עלו לקבל את הפרס בשמו של הסופר) – וכשוועדת פרס גפן שולחת את התעודה מאוחר יותר (כמו שהיא אמורה לעשות) היא שולחת אותה לסופר שזכה בה, לא למתרגם. גם כשסופר שכותב באנגלית (כמו גיא חסון או לביא תדהר) מועמד על סיפור קצר בקטגוריית המקור, הוא זה שמועמד, לא המתרגם שתרגם את סיפורו.
התפיסה שפרס גפן ניתן על תרגום ולא על היצירה עצמה נטו היא תפיסה שגויה ומעליבה כלפי הסופרים – כי אז היא מעוררת את ההנחה שסופר שבמקרה זכה למתרגם טוב לעברית ראוי יותר לפרס גפן על אותה יצירה, מאשר אותו סופר אילו במקרה לא היה זוכה למתרגם טוב לעברית.
הייתה לנו קטגוריית תרגום בעבר, ביטלו אותה, למרבה הצער. זה לא בסדר לנסות להכניס את זה בדלת האחורית.
רוצים לקבוע שתרגום שונה זו יצירה שונה? רוצים לקבוע שמי שזוכה בפרס זה לא הסופר, אלא מין ישות מאוחדת של סופר+מתרגם? תכניסו את זה לתקנון. כל עוד לא עשיתם את זה, פרס גפן הוא פרס על יצירה, לא על תרגום, והיצירה היא אותה יצירה.אה, ובדקתי, סתם כי זה נראה לי מוזר: המתרגם של "אביר השושנה השחורה" עבור מיצוב היה בועז וייס. המתרגם של "אביר הוורד השחור" הוא בועז וייס (שכבר לא עובד באופוס כמה וכמה שנים). תרגום חדש? גיחי. הניחוש שלי הוא שמדובר בתכנים שאופוס ירשה ממיצוב בזמנו והוציאה מחדש לאור. ויתקנני צפריר גרוסמן אם אני טועה (ואם הוא בסביבה).
-
-
-
סופר שלא באשמתו תורגם רע ולכן לא קיבל את ההזדמנות ההוגנת לזכות בגפן – האם ראוי לשלול ממנו את הפרס כשסוף סוף הוא מגיע לקוראי ארצנו באופן קריא?
ואם להיות קצת יותר רצינית, זה לא עניין של להכניס פרס על תרגום בדלת האחורית. לא להעמיד לפרס יצירה שרק יצאה במהדורה נוספת, הוצאה מחודשת וכו' זה הגיוני – כי הקהל לא קיבל שום דבר חדש. אבל אם טרחו לתרגם מחדש, אם הספר המוגמר שמגיע לקורא הישראלי הוא ספר שונה (ואין מה לעשות, הוא שונה. גם שני תרגומים מצוינים יהיו שונים זה מזה), זה משהו אחר. כמו שלא מעניקים את הגפן לספרים על המקור האנגלי אלא על הגרסה העברית, כך ניתן להתייחס לגרסאות עבריות שונות לא כהוצאה נוספת גרידא. נכון, היצירה היא של הסופר – אף אחד לא מנסה לקחת את זה ממנו ואף אחד לא טוען שהמתרגם הוא זה שלו מגיע הקרדיט על ספר טוב. אבל התרגום הוא הפילטר שדרכו עוברת היצירה בדרך לקורא הישראלי שמחליט לקרוא אותה בעברית, וזה פילטר שמשנה את היצירה בדרך. אולי לטובה, אולי לרעה, אולי באופן מקבילי, אבל משנה. זה לא מוריד מחשיבות הסופר בשום צורה.
אם במקרה הזה המתרגם הוא אותו מתרגם – ובכן, זו כבר טעות וצריך לתקן אותה. אבל אם מדובר בשני תרגומים שונים מהותית, הרי שזה כבר עניין של פרשנות התקנון ואני די בטוחה שבמצב כזה ההחלטה היא בידיה של ועדת הפרס. -
ספר גם מרוויח מכריכה טובה, מדפוס טוב, מעימוד מוצלח (כמה אנשים קיטרו בזמנו על הספרים של אודיסיאה כי הפונט לא היה אסתטי ו/או נוח?), מנייר איכותי ומעוד הרבה מרכיבים.
זה לא משנה את העובדה שפרס גפן ניתן על יצירה. והיצירה היא של הסופר. ואם הקוראים – לשם הדוגמה – נחשפים פעם שנייה לספר של אסימוב שכבר היה להיט בפעם הקודמת שבה יצא בשנות השמונים, הרי שהספר זוכה ליתרון לא הוגן על פני ספר שיצא רק השנה ושהקוראים נחשפו אליו השנה בפעם הראשונה.
האם זה קשור לתרגום? לגמרי לא. מי שקרא את ספרי המוסד בשנות השמונים מכיר את מעלליו של הארי סלדון בדיוק כמו מי שיקרא אותם בתרגום אחר בימינו, וסיכוי טוב שיצביע גם בלי שקרא את המהדורה הנוכחית, פשוט כי הוא כבר מכיר את הספר. הוא מצביע ל*ספר*, לא ל*תרגום הנוכחי*.
ומה יוצא מזה? יוצא מזה שלספר יש מאסה של מצביעים שקראו אותו במהדורה הנוכחית, פלוס מאסה של מצביעים שקראו אותו במהדורה הקודמת. ולאף אחד לא אכפת מהתרגום, אבל כן יוצא שלאותו ספר יש מאסה גדולה יותר של מצביעים פשוט מעצם העובדה שהוא יצא פעמיים. וכך הכנסנו במו ידינו חוסר הגינות מובנה להליך ההצבעה, חוסר הגינות שהסעיף המדובר בא לפתור, ושבפרשנות החדשנית שלכם לכללים, סירסתם באופן טוטאלי.
אה, מה אכפת לי אני. יצא לי לתרגם השנה מחדש את "עולם טבעת" הקלאסי של לארי ניבן (לא הייתי מאזכרת את זה אילולא ההוצאה כבר פרסמה את זה מזמן באחד הפורומים). אז שנה הבאה הוא יהיה מועמד לגפן, ואם הוא יזכה אני אוכל להתהדר שזה בזכות התרגום המופתי. לא, חלילה, מפני שהספר מוכר לדורות של קוראים ישראליים מאחר שההוצאה הקודמת שלו הייתה להיט ונכס צאן ברזל עבור הקהל הישראלי, ולכן יש לו מספר לא פרופורציונלי של מצביעים.
-
אני אתן דוגמה קטנה במספרים, רק כדי לסבר את האוזן:
נניח שבשנת 2012 יוצאים לאור שני ספרים: "עולם טבעת" הוותיק של לארי ניבן, בתרגום חדש (ומעולה!), ו"אולם הדלעת" המופתי של לאני ריבר, ספר מעולה אבל לא ממש מוכר.
"עולם טבעת" יצא לאור בארץ לראשונה (בתרגומו המצוין של עמנואל לוטם) בשנת 1983. הבה נניח (ואני משתמשת פה במספרים מפוברקים לגמרי, רק כדי לסבר את האוזן) שמאז ועד היום קראו אותו אלף אנשים.
הספר יוצא לאור מחדש ב-2012, וקוראים אותו עוד חמש מאות איש בשנה הראשונה ליציאתו.
לעומתו, "אולם הדלעת", שהוא ספר חדש לחלוטין, יוצא לאור ב-2012 וגם אותו קוראים חמש מאות איש. אותו נפח שוק.
כשמגיעה ההצבעה לפרס גפן, הבה נניח ששני הספרים זוכים לאהדת הקהל בדיוק באותה מידה: ל"עולם טבעת", עם פור של כמעט שלושים שנה, יש קהל מצביעים פוטנציאלי של 1500 איש, מתוכם 1000 קראו אותו במשך עשרים ומשהו שנים, בתרגום הישן. ל"אולם הדלעת", שיצא רק השנה, יש קהל מצביעים פוטנציאלי של 500 איש.
מה הסיכויים ש"אולם הדלעת" יזכה? אפילו אם הוא יותר טוב? ואם הוא אכן יזכה – מגניב! עשה את הבלתי אפשרי. אבל אם "עולם טבעת" יזכה, מה זה אומר לנו? שהוא הרבה יותר טוב? או שפשוט הייתה לו חשיפה של כמעט שלושים שנה יותר, ולכן הוא הספיק לצבור הרבה יותר אנשים שמכירים אותו ומזהים את שמו כשטופס פרס גפן פרוש לנגד עיניהם?
כן, *ברור* שהתרגום החדש הוא זה שעושה את ההבדל, ולא, חלילה, פור של שלושים שנה של חשיפה לקהל. -
אבל היא בעייתית בשני הכיוונים. כי הספר המצוין אך לא מוכר שיוצא בתרגום חדש, ונחשף לדור חדש, והם אוהבים אותו – למה שלא יצביעו לו?
וכל כך קל להכיל את הלוגיקה הלאה: הרבה מאיתנו קוראים באנגלית, למשל. בואו נפסול ספרים שיצאו באנגלית לפני יותר משנה-שנתיים. זה לא פייר, כל ההחלטות האלה לתרגם סוף סוף קלאסיקות בז'אנר. זה מטה את הגפן. והרבה מאיתנו קראו ואהבו, אוי, לא יודעת, ניל גיימן, או רולינג, ויצביעו להם אוטומטית אם הם ברשימה גם אם לא הספקנו לקרוא את הספר החדש. זה מטה את הגפן. בואו נפסול ספרים של סופרים שיש להם עדת מעריצים.
הגפן הוא לא פרס מושלם, יש בו בעיות. אלה בעיות שמטרידות את חברי ועדת הפרס שנה אחר שנה, כי מה לעשות, התקנון, כמו כל טקסט, פתוח לפרשנות. וזה נכון שיש בעיה בכל שההחלטות משתנות משנה ולשנה, ועובדים על ליצור מאגר החלטות שתסייענה ביצירת אחידות, אבל בסופו של דבר – התקנון מעניק את סמכות ההחלטה בידי הועדה. האם אני בהכרח אוהבת את כל ההחלטות שלהם? לא. אבל זה לא אומר שהן מנוגדות לתקנון, או שהם לא חשבו על העניין לפני שהם קיבלו החלטה.
איוש ועדת גפן הוא תמיד בעייתי – הרי רוב האנשים שהנושא בוער בעצמותיהם פסול מלהתנדב, כי אלה האנשים שעורכים, כותבים, מתרגמים, מוציאים לאור. זה תפקיד לא פשוט, ושנה אחר שנה האנשים שממלאים אותו זוכים להמון ביקורת על ההחלטות שהם מקבלים, לא משנה באיזה כיוון הם בחרו. אני לא אומרת שלא צריך להעלות את הנושאים האלה לדיון, צריך – כדי לקבל החלטות טובות יותר משנה לשנה, זה חלק מההתפתחות של הפרס. אבל לפסול על הסף את דעתם של האנשים שהתנדבו לוועדה? לא נראה לי שזה מקדם אותנו לאנשהו. -
כדי למנוע מצבים כאלה. זה לא שהוא נמצא שם לקישוט. ישבו אנשים וחשבו לעומק על תקנון פרס גפן (אני יודעת, הייתי אחת מהם. רמי שלהבת היה אחר, היו עוד), הקדישו די הרבה שעות מזמנם כדי לנסות לפתור מצבים ידועים ובעייתיים, וזה היה אחד מהם. והסעיף הזה הוכנס לתקנון (הוא לא היה קיים בגרסה הקודמת של התקנון) בדיוק מפני שזו לא הפעם הראשונה שדבר כזה קורה.
שיקול דעת של ועדת הפרס זה דבר נחמד. אבל אנחנו מדברים פה על מצב שבו שיקול הדעת הזה מוביל אותם לפרשנות שלא קשורה בשום צורה שהיא לסעיף הכתוב. הסעיף מדבר על כך שהוצאה חוזרת של יצירה לא תהיה מועמדת לפרס. בלי הסתייגויות. בלי "אלא אם כן מדובר בתרגום חדש". זה סעיף מאד חד וחלק, והוא נכתב כך במכוון. ועם זאת, הפרשנות של ועדת הפרס היא שהוצאה חוזרת של יצירה כן מועמדת לפרס. אני לא רואה איך הפרשנות הזאת תקפה לנוסח התקנון הקיים, ואני לא רואה איך שיקול הדעת של ועדת הפרס רלוונטי לפרשנות שלא קשורה לנוסח התקנון. תקנונים לא נועדו כבסיס ליצירתיות.
את רוצה שאני אכבד את שיקול הדעת של הוועדה ולא אחשוב שהוא שגוי מעיקרו? ובכן, עדכנו אותי כאן שיש לנו ועדת פרס גפן חדשה, שעדיין לא מעורה היטב בעניינים (אם כי משום מה לא עדכנו בזה את הדף הרלוונטי באתר האגודה); אני רואה שאותה ועדת פרס (או קודמתה, אין לי מושג) לא טרחה לבדוק אם התרגום החדש הוא אכן תרגום חדש; אותה ועדת פרס מפרשת פרשנות יצירתית סעיף שמנוסח בצורה מאד חסכונית וברורה, שנועד למנוע בדיוק מצב כזה, ושלגמרי במקרה אני יודעת את זה ממש טוב כי הייתי בין מנסחיו; ואותה ועדת פרס כבר ביצעה טעויות בוטות בטופס ההצבעה לפרס וזמן התגובה שלה לצורך התיקון היה ארוך במיוחד.
תזכירי לי – למה אני לא אמורה לפסול על הסף את דעתה של הוועדה בעניין הזה, אם ברור לי לחלוטין ומעבר לכל ספק שהיא טועה? ובאמת, עם כל הכבוד לחבריה המתנדבים שאכן עושים עבודה חשובה מאד – אבל איך מישהו שכרגע הוצנח לתפקיד, שעוד לא ממש מתמצא בו, ושכבר ביצע טעויות, הוא בעל שיקול הדעת שאני אמורה לסמוך עליו בעיניים עצומות?
-
ואני, כשאני כבר מצביע, מאוד קשה לי *לא* להצביע לספר שקראתי לפני עשור או שניים שמועמד עכשיו רק בגלל תרגום חדש, או אפילו אם מדובר באסופה אחרת של אותם סיפורים, או אותו ספר בתוספת סיפור קצר חדש וכן הלאה וכן הלאה (כולן דוגמאות אמיתיות). רק למען ההגינות אני לא עושה זאת (בדרך כלל. אלא אם כן זה היינליין
). קשה לי להאמין שרוב המצביעים יעשו כמוני.הסעיף שבוג'י מצטטת הוא מאוד ברור, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר באותו מתרגם.
-
נכנסתי לאתר פרס גפן כדי להצביע. איפה בדיוק יש קישור *באתר הפרס* להצבעה המוקדמת? או בכלל איזו מילה בכלל על קיום הצבעה כזו? משהו על 2012?
ומה לגבי אתר האגודה עצמו? אין שום התייחסות להצבעה באתר האגודה. אין קישור לטופס. גורנישט.
הייתי צריך לנבור בתיבת המייל ולמצוא את המכתב החודשי האחרון כדי להגיע לקישור לטופס ההצבעה.
-
לכל הפחות – לכל הפחות! – תשימו פוסט בראש האתר שאומר שהאתר אינו מתעדכן והציבור מתבקש לפנות לאתר האגודה לעדכונים נוספים.
או תסגרו את האתר. כבר המון זמן שהוא לא ממלא את המטרה שלשמה נוצר, ובכך הוא גורם יותר נזק מאשר תועלת. כבר עדיף להעביר את התכנים שבו לאתר האגודה ולסגור אותו.
(עכשיו אני מנסה להזכיר לעצמי שכבר לפני כמה זמן החלטתי שנואשתי מעניין אתר פרס גפן ואין לי כוח לנג'ס יותר לגביו. תתבייש לך, גל). -
הרי שגם עמוד גפן באתר האגודה לא עודכן כבר שנתיים: http://www.sf-f.org.il/story_187
מה קורה, אנשים?
הרי זה אמור להיות *ה*פרס של האגודה – חוד החנית של פעילויות האגודה בנושא עידוד הכתיבה. מה קורה?עריכה: וגם עמוד השאלות הנפוצות קצת מיושן. המימד העשירי? באמת? עברו 3 שנים מאז!
-
-
בעקבות דיון בפורום תפוז, רציתי לבדוק משהו באתר "היה יהיה".
אז לא רק שאין קישור לאתר השנתון בעמוד הראשי של אתר האגודה (או אפילו ב"קול קורא" לסיפורים שמפורסם כידיעה ראשונה באתר) והייתי צריך לחפש דרך גוגל, אלא שאתר השנתון עצמו לא עודכן גם הוא כבר שנתיים.אז תגידו – מה הטעם בכל האתרים הנלווים האלה? תסגרו הכל, תשאירו רק את האתר הראשי לצורך מאמרים וחדשות ואת אתרי הכנסים וזהו.
איזה תסכול! -
אם לא כדאי לכל הפחות לשנות את הדף הראשי של אתר השנתון כדי שיסביר למי שמגיע אליו שהאתר לא עודכן ושפרטים על השנתון אפשר למצוא באתר האגודה, והיא אמרה שתעשה את זה אבל כנראה לא הצליחה למצוא זמן. אני יודעת שכבר כמה זמן מתכננים עדכון גדול של האתר, אבל כנראה כל העוסקים במלאכה עסוקים.
לאגודה חסרים נואשות אנשים שיתחזקו את האתרים הקבועים שלה. זה די ברור גם על פי מצבו של אתר פרס גפן וגם על פי מצבו של אתר השנתון. -
יכול להיות שבוג'י צודקת, אבל בדיוני הועדה הפירוש שנתנו לסעיף היה שלתרגום חדש כן צריך לתת במה.
בנוסף אציין שמשיחות שלי עם לא מעט מצביעים (הייתי דייל פרס גפן לא מעט בשנים האחרונות), אני מקבל מהם לא מעט פידבקים של "לא קראתי את הספר בעברית אז אני לא באמת יכול להצביע לו" כלומר שקהל המצביעים שלנו או לפחות חלקו לא מצביע בלי לחשוב.
אם אתייחס לעוד משהו שגל כתב – "או אפילו אם מדובר באסופה אחרת של אותם סיפורים" אני בטוח שהוא התכוון לפרסום מחדש של כתבי אסימוב, ועל זה לא שמעתי תגובות שליליות פה וגם לא המון בשנים האחרונות.לסיכום, בוג'י, את מוזמנת להעלות הצעה לשינוי התקנון של גפן לקראת האסיפה הכללית בעולמות (למי שלא יודע, שינויים בתקנון יכולה לעשות רק האסיפה), כדי שבשנים הבאות לא נצטרך להתווכח על העניין הזה שוב.
-
-
-
מה שעשיתם זה לא "פרשנות", זה שינוי של הכללים בניגוד לתקנון.
רוצים לשנות את התקנון? בקשו מהוועד שידון בנושא, יבדוק את הבעד והנגד, ויחליט אם הוא רוצה לשנות סעיפים בתקנון. רוצים לשנות כך סתם את הכללים בניגוד למה שכתוב בתקנון? אסור לכם. בשביל זה יש תקנון.
ואגב, שים לב למה שגל אמר. אני ממליצה שתקראו את התקנון ביסודיות. הקטע הזה שוועד האגודה הוא זה שרשאי לשנות את התקנון כתוב בו. -
-
והיות ששנינו היינו בין אלה שניסחו את תקנון פרס גפן הנוכחי, יש סיכוי סביר ששנינו גם יודעים מה הייתה הכוונה מאחורי ניסוח הסעיפים ומדוע ניסחנו את הסעיף הזה בצורה חד משמעית.
פרס גפן אמור להינתן ליצירות שפורסמו בפעם הראשונה בעברית, לא לפרסומים חוזרים – כולל תרגומים. כך אומר התקנון במפורש וזאת גם הפרשנות הנכונה שלו.
-
הפרשנות הזאת של התקנון אינה פרשנות, כי אם צעד שמנוגד לחלוטין הן לתוכן המילולי של הסעיף שהוזכר בתקנון והן לכוונה שמאחוריו.
ואוסיף גם שהצבעות העבר מוכיחות שאכן יש הטיה עצומה של הכרות מוקדמת בהצבעות לטובת פרסומים חוזרים של ספרים. בהיותי מתרגם שעובד עם חלק מההוצאות הרלוונטיות אני לא יכול לציין יצירות ספציפיות שנהנו מההטיה הזאת הן לפני הכנסת הסעיף הרלוונטי והן לפחות פעם אחת אחריו, אבל מספיק לרפרף על רשימת הזוכים כדי לראות את הבעייתיות בזה שפרסומים חוזרים של יצירות מוכרות (וטובות, בהחלט) לא מאפשרים ליצירות חדשות (וטובות) אחרות התמודדות הוגנת על הפרס.
אבל הטיעון הזה כולו חסר משמעות, משום שההחלטה שהתקבלה בפועל מנוגדת בכל מקרה לתקנון הקיים. אם אתם או הוועד חולקים על התפיסה שבבסיס הסעיף הרלוונטי בתקנון הנוכחי, קומו ושנו את התקנון לשנה הבאה. זו לגמרי זכותכם. לדעתי, אם כבר, סעיפי פרס גפן צריכים להיות מנוסחים בצורה עוד יותר מחמירה ולמשל לקבוע קריטריונים הרבה יותר קשיחים לגבי הזכאות של ספרים בהוצאה עצמית – סעיף שבתקנון הנוכחי השארנו לשיקול דעתה של ועדת הפרס. בפועל למיטב ידיעתי ועדות הפרס לדורותיהן נמנעו לחלוטין מלהפעיל את שיקול הדעת הזה והעדיפו את הפרשנות המרחיבה ביותר האפשרית.
-
כנראה שאתם צודקים לגבי הכוונה שהייתה מאחורי הסעיף המסויים בתקנון (הרי אתם כתבתם אותו).
אני יכול להבטיח לכם שהבלבול נעשה בתום לב ולא מתוך כוונה מפורשת להפר סעיף זה או אחר בתקנון.
אני גם לא בטוח אם אנחנו יכולים להסיר מועמדות של ספר אחרי שאישרנו את מועמדותו (מישהו יודע על תקדימים?)
אני גם מבטיח להעלות את הנושא בישיבת הועדה הבאה שתהיה (כנראה אחרי עולמות) ואולי אפילו נחליט לשנות את הנוסח בתקנון לאחד עוד יותר חד משמעי – לטובת השנים הבאות.
דותן.
ועדת פרס גפן. -
-
הסמכות הזו היא של הוועד, ובנושאים מסוימים – של האסיפה הכללית. אבל כמובן שאם הוועדה תבדוק את העניין לעומק ותמליץ לוועד, הוועד ישקול את הצעותיה (תוך התייעצות עם פעילים אחרים, למשל מנסחי התקנון). אני אומרת את כל זה באופן תיאורטי בלבד, מהיכרותי עם הנפשות הפועלות, אגב – לי אסור להשתתף בדיוני פרס גפן בוועד, בתור מועמדת.
-
-
-
(אני מניחה שהתעוררה בעיה כלשהי שבגללה הוועדה התחלפה, מה שהוביל לפספוס של פרטים), אבל כל הדיון הזה היה צריך להתפתח בדף שבו ועדת הפרס ביקשה פידבקים. אם הוועדה הייתה מגיבה שם – לפני פרסום הטופס – לאדם שציין שאביר הוורד השחור לא אמור להיות מועמד, כל הנושא היה מובהר לפני פרסום הטופס.
מה באמת קרה שלא הייתה התייחסות לדף ההוא? -
ולמען האמת אני לא באמת חושב שמאוד מהותי שהספר הספציפי הזה יוצא מרשימת המועמדים לשלב א'. מילא. מה שיותר חשוב הוא לחדד את הכללים לשנים הבאות ולדאוג שטעויות כאלה לא יוכלו לקרות בכלל. ויש עוד כמה דברים חשובים יותר, אבל אותם אני מתכוון להעלות ישירות בפני הוועד ווועדת הפרס.
בכל מקרה, עם או בלי תקדים, ברור שמותר לועדת הפרס ולוועד לומר "סליחה, טעינו" ולהוציא את הספר בדיעבד מרשימת המועמדים, אם הם מסכימים שזה הדבר הנכון לעשות. אם כן, מוטב לעשות את זה כמה שיותר מהר, לפני שיתחיל זרם ההצבעות העיקרי לשלב א', בטח סביב עולמות. בפרס ספיר לפני שנתיים עשו את תרגולת ה"סליחה, טעינו" הזאת בשלב הרבה יותר מדי מאוחר ועם פגיעה חמורה הרבה יותר ביוקרת הפרס.
-
-
אני קצת נואשתי מזה. יש לנו אותה בעיה שכבר הזכרתי כמה פעמים בעבר: חוסר קשה בשימור ידע באגודה. כשכוח אדם מתחלף בצורה אקראית ותכופה, והנושא לא בדמו של אף אחד, לא נשמרים שום כללים ושום לקחים מוועדה אחת לבאה אחריה. ממציאים את הגלגל מחדש שוב ושוב.
לא, אין לי פיתרון לזה. פעם קיוויתי שוויקי האגודה יוכל לעזור לפחות קצת בשימור ידע בתחומי עבודה קבועים, אבל הוא הלך בדרך כל וויקי ולא נראה שהוא הולך לחזור. אולי לדאוג שחברי ועדות וכד' יחזיקו גוגלדוקס קבוע ומתעדכן שבו יתעדו את הכללים, ההחלטות והנימוקים. לא שאני בטוחה שלכל דור חדש של כל ועדה תהיה סבלנות לקרוא מחדש את כל החומר, אבל מי יודע. -
-
-
-
המינימום שבמינימום זה לפתוח את האתר, להיכנס לדף הראשי, ולהוסיף שורה: "האתר בעדכון. לפרטים עדכניים נא פנו לאתר האגודה", עם קישור למה שזה לא יהיה שמעדכן על מצבו הנוכחי של השנתון.
באמת, זה חמש דקות עבודה (נגיד עשר, אם צריך לעדכן גם משהו באתר האגודה) והאתר יהיה מספיק עדכני לצרכי כל מי שנכנס לבדוק מה הולך עד שהאתר החדש יושלם.
-
