- This topic has 10 תגובות, 6 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים by
.
-
תגובות
-
-
האסיפה התכנסה שוב. היא לא התכנסה לעיתים תכופות, מכיוון שלא היה צורך.כמה בעיות כבר יכולות להיות למושבה בת עשרים אלף תושבים, שכל העושר של העולם עומד לרשותם? בכל ימיה(הקצרים, יש לומר) לא התנסתה המושבה באף שערוריה אמיתית. אם היה מישהו בעל שאיפות לשליטה או שגעון גדלות-הרי היה מתחבר,כך שלא נוצרה סכנה לדמוקרטיה נוסח אתונה ששלטה במושבה, אך היום סערו הרוחות. הסיבה למהומה היתה בחור צעיר בשם וונדל ליבוביץ'. לחצוף הצעיר היה רעיון: לנתק את העולם!
^הוא רץ במעלה גבעה שנדמה שלא נגמרה. משהו היה חשוד,הוא עצר. האדמה מתחתיו נהפכה שחורה הוא הסתובב וראה מולו שלושה זאבים.אחד זינק לעברו. הוא שלף משהו שהיה נראה כחרב סייף והחל להכות בהם. במהלך הקרב ידו נגדמה, אך לפני ששם לב היא היתה מחוברת שוב.כאשר הקרב נגמר, החלו צמחים פראיים בוקעים מגוויות הזאבים,שהיו כעת תיבות אוצר.הוא מצא את עצמו ביער עבות ומסתורי.^
"אם אתה פה אתה אמור להיות ריאלי!" צעק אחד המבוגרים "וזה נשמע לי הדבר הכי דמיוני בעולם". "מי שלח אותך להיות להיות המשיח המזורגג!?"קרא אחר,"אף אחד לא ביקש ממך לגאול אותו מ'יסוריו', אתה בחרת והם בחרו,אל תכפה על אף אחד את בחירתך!"
הצעקות והאשמות המשיכו לזרום, אך וונדל לא התרגש. הוא ייתן להם להתרגל לרעיון. אחר כך זה ילך הרבה יותר קל.^הוא עשה אהבה. היא היתה נסיכה, והם עשו את זה בראש צריך שהשקיף על ארץ פראית. הוא חפן את שדיה וקירב את פניו לפניה, שנהפכו יותר ויותר לוהטים. הם התאחדו בנשיקה מדהימה ומסחררת,שאיחדה אותם כמו היו גוף אחד^
הוא נאם בככר המרכזית.היו שם לפחות ארבעת אלפים איש, יותר משהעז וונדל לקוות."לא מדובר פה ביחידים!" קןלו נישא בככר, נכנס לאוזניהם "מדובר פה באנושות! אנו התקווה האחרונה בהחלט של המשמעות. המשמעות של קיום העולם, של המצאות האדם והיותו נעלה משאר היצורים. עלינו לשלוט בעולם בחכמה כמו שעשינו במשך מאות שנים! עלינו להתפשט לכוכבים, לעורר את הילודה,לפעול! לא לגווע…" מבטו הנבון, שהביע שהוה יודע מה לעשות, קולו הסמכותי אך החברי.. הם האמינו בו, הם תמכו בו, והוא עמד לבצע את יעודו.
^הוא הגיע לגבעה וטיפס עליה. שוב קפצו עליו מזיקים, אך הפעם הם היו רבים וחזקים. הוא נלחם בעוז אך הם לא נכנעו. הוא החל לסוג. צעד אחר צעד הוא הלך אחורנית, והם קיפצו והשתגעו.- 'לעזזל' הוא צעק והתחיל לרוץ. הוא כבר כמעט ונחלץ מהם, אך אז הוא הגיע למצוק ולא היתה דרך מילוט. הוא היה תקוע.^
האסיפה כמובן הסכימה, בסופו של דבר. הם שלחו אותו ביחד עם עוד שלושה אנשים,חשמלאים, אל איי שלמה, מקום בו עמד הגנרטור העולמי. תוך כיממה הם נחתו שם. על האזעקות הם הם התגברו, אך הבעיה הגדולה, למצוא את הדרך לנתק את כל מוקדים של מכשירי החלומות בלי לנתק את כל שאר המכשירים עמדה להעסיק אותם לעוד הרבה זמן. וונדל נראה לא מרוצה בעליל כששמע על כך."למה אתה כל כך קצר רוח?" שאל אותו אחד החשמלאים,"הם חיכו עשרים שנה, הם יוכלו לחכות עוד כמה ימים"
"אתה צודק, זה מהתרגשות," התחמק וונדל. "תגיד, מה הסיבה האמיתית לכל זה?" הרהיב עוז החשמלאי "את ההמונים אולי הצלחת לשכנע, אך לא אותי" וונדל חייך אליו:"אתה נבון מאוד. ישנה הסיבה העיקרית, אך אותה לעולם לא אשמיע לעם. מדובר בתרבות של נוכרים, שאותה גילינו לא מזמן.." הוא המשיך לדבר אליו בפרצופו המשכע, אך החשמלאי היה יותר נבון ממה ששיער..^רגע לפני הסוף, באופן שידוע רק לשר החלומות, אולי, היה לו רגע של הארה: 'זה רק חלום ',הוא אמר לעצמו,מתמלא תחושת הבנה ורגיעה 'עוד רגע אני אתעורר והכל יבוא על מקומו בשלום'^
החשמלאי התעורר.זה היה עלות השחר . אינסטינקטיבית העיף מבט במזרונו של וונדל. הוא לא היה שם.
הוא רץ במלא כוחו ותוך דקה הגיע לשם. המפסק הראשי. וונדל עמד שם במבט משולהב."לעזזל!" זעק החשמלאי "אתה לא יודע מה אתה עושה! אתה מנתק גם את המושבה! אין לנו מקור אנרגיה אחר!" וונדל לא הקשיב. החשמלאי זינק לעברו, ווונדל,בכל כוחו משך את המתג כלפי מטה. חשכה השתררה. החשמלאי התישב ביאוש, ואז שמע את קולו של וונדל מתוך העלטה, בקול מלא שמחה ועליצות שיכול לבוא רק בבוקר:"בוקר טוב אחי הקטן"
השמש החלה לזרוח אי שם בקו המשווה.^הוא התעורר. התחושה שהרגיש היתה הלם גמור, כאילו נזרק אל רצפת בטון לאחר שחי בין ענני נוצה.רק לאחר שעה ארוכה החל שואל את עצמו: מי אני? ולאחר מכן: איפה אני? לאט לאט זכרון עמום החל לחדור למוחו. כולם הלכו לישון, התחברו ל'מכונות החלומות', הוא נפנה להזכר בשמו. שעה ארוכה התאמץ, ואז ידע: אלכסיס, אלכסיס ליבוביץ'! הוא התעייף.כמה אירוני, חשב, אך המעבר הפתאומי תשש אותו. לפתע תנועותיו היו מוגבלות כל כך. כשיתעורר יצא ויפגוש את כולם, אמא ואבא, וחבריו, ואחיו הגדול. כמה התגעגע לאחיו. אחיו! נזכר,הוא לא הסכים ללכת לישון, וכשנפרדו הבטיח להעיר אותו כמו כל בוקר.הוא חייך בחושבו על זה, וכך נרדם, וישן שינה ארוכה נטולת חלומות^
-
-
-
-
-
אני מצטרף למפלגת האחדות: באמת לא מובן.
הכוונה, בכל מקרה היתה: כל העולם, פרט לקומץ, 'הלכו לישון' בעזרת מכונות וכך הם חיים ללא דאגות. בסיפור, וונדל, אחד ממושבת ה'לא ישנים' מחליט לנתק את הגנרטור העולמי ולהעיר את כולם בשם החזון האנושי.בitalics מסופר החלום של אלכסיס, שמתברר שהוא אח של וונדל, וזו הסיבה האמיתית שוונדל החליט להעיר את כולם(כדי לפגוש את אח שלו)
כמו שהודיתי הסיפור לא-מובן לחלוטין(כשכתבתי אותו לא שמתי לב) ואני מתנצל. -
מה זה, לעזזל, אומר:ל"ת "לודמילה תיכון"?!!
-
-
-
-
אפילו פוטנציאל מצוין. אבל אולי זה בגלל ש… הבנתי אותו. לפני שקראתי את התגובה המסבירה של יששכר הבנתי כל מה שהיה כתוב בה. אולי חסר קצת, בעדינות, אצל אלכסיס, כדי שנבין שהקול הראשי המדבר והקול באיטליקס הם שני אנשים שונים. יותר מזה, הייתי משפר קצת את הסגנון של הקטעים ה'רגילים', ואולי מכניס אליהם טיפה יותר תיאורי רגש, כדי שייבנה מתח בקשר למטרתו הסודית של וונדל. זה נראה כמו סקיצה לסיפור שיכול להיות לא רע בכלל, אפילו מצמרר – אבל בינתיים זו רק סקיצה וצריך הרבה לעבוד.
הערות קטנות נוספות:
1. למה השמות האלו? יש משהו שפספסתי? למה לא לכתוב שמות עבריים?
2. השימוש במילה 'מושבה' בהתחלה מטעה, וגורם לנו לחשוב על קולוניה בכוכב-לכת זר. חפש מילה אחרת. ('הקבוצה'?)
3. נסה לשפר את סגנון הדיאלוגים. הם נשמעים מעט מאולצים ולא טבעיים. האם אנשים באמת מדברים ככה?ולסיום, אחזור ואדגיש: יש פוטנציאל ברור לסיפור טוב. לך על זה.
-
