- This topic has 7 תגובות, 6 משתתפים, and was last updated לפני 21 שנים, חודש 1 by
.
-
תגובות
-
-
את שיטת בחירת היו"ר" כאן.
ןבעצם גם בהמשך לדיון בפתיל למטה על שינוי שיטת הצגת המועמדים.תראו, בכל שנה בשלוש או ארבע השנים האחרונות, נדמה לי, נערך שינוי בשיטת הבחירות.
קודם, זה היה המעבר מהצבעה גלויה לחשאית. יופי.
אחר כך, שינוי שיטת היו"ר (פעמיים – להזכירכם, לפני שנתיים *כן* היתה הצבעה ליו"ר. נדמה לי שהיינו צריכים לסמן בעיגול או משהו כזה) . יופי
אחר כך, שינוי שיטת הצגת המועמדים. יופי.ועכשיו באים אנשים שרוצים להתחיל לשנות שוב. מה זה כאן – יו יו?
שיטת בחירת היו"ר, נכון להיות – *עובדת*. הרי היו"ר כיום, ותקנו אותי אם אני טועה, פועל לשביעות רצון הועד וחברי האגודה.
ולטענה שהיור לא נבחר ע"י חברי האגודה – לי, בתור חבר אגודה זה לא מפריע. להיפך, אני, כחבר אגודה 'פשוט', סומך ידי על הועד שידע לבחור את האדם ה_מתאים_ ביותר לתפקיד מביניהם.
אני, כחבר אגודה, לא רוצה למלא שני פתקים, ואז לחכות פי שניים זמן עד לקבלת התוצאות.
לגבי שינוי שיטת הצגת המועמדים:
א. השיטה עובדת.
ב. נקודות שכבר הועלו – יכולת לשאול את המועמד שאלות מראש כאן באתר, הרצון שלנו באנשים "רציניים"ולא כאלו שיקפצו ברגע האחרון (אם אדם לא יכול להחליט שבועיים מראש אם הוא רוצה לרוץ לועד, איך ניתן לצפות ממנו שיחליט החלטת בישיבות ועד?).
ג. לגבי אנשים 'חדשים' שרק שמעו על האגודה בכנס וככה "נפסיד" אנשים טובים לועד – אני לא רואה את זה ככה. אם מישהו רוצה לתרום – יכול לעשות זאת גם מחוץ לועד. שיוכיח במעשים קודם.
ד. יוצא הדופן בסעיף ג הוא מקרה עזר מבורך.
ה. השיטה כיום מאפשרת לנו לדעת *כמה* מועמדים יש. כדי לדעת שיש לנו לפחות 7 ו-2 כשאחד מהם עוד/רוח. אנחנו לא רוצים לגלות זאת ברגע האחרון, נכון? (ראו סעיף קודם). _*זו_* לדעתי הסיבה החשובה ביותר למה להשאיר את השיטה כפי שהיא כיום ולא לחזור אחורה.לסיכום, אני רק רוצה לומר שוב שאני נגד שינוי שיטה כל שנה, כמו יו-יו. שיטה שעובדת – תנו לה לפחות שלוש-4 שנים ככה. רק אם השיטה לא עובדת אז צריך לחשוב מה לא בסדר ולתקן.
-
ובקשר לבחירת היו"ר. הענין הוא קצת יותר מורכב מ"הועד ידע לבחור את היו"ר הטוב ביותר".
ליו"ר יש תפקידים שאין לחברים האחרים, הוא מייצג את האגודה מול הרבה מאוד גופים, ובעיקר גופים פורמליים. הועד הוא זה שצריך להחליט על חלוקת התפקידים בין החברים שלו, ובמסגרת הזאת הוא צריך להחליט מי יהיה זה שיעשה את התפקיד הזה. זה התפקיד של הועד לחלק את העבודה בין כולם, וקביעת היו"ר היא חלק מזה.
וכן, אבל צר לי, בדרך כלל חברי הועד יודעים יותר טוב מהאסיפה הכללית מי עובד ומי סתם מקשקש, למה אנשים מסוגלים ואיזה תפקידים ניתן להטיל עליהם.
-
-
-
-
-
אני חושבת שהאגודה הסתמכה הרבה זמן על שיטה שהונהגה בה, ולכן היא עדיין מחפשת את השיטה הטובה ביותר לבחור. כשהיא תמצא, אני מהאופטימים האלה שמאמינים שהיא תחזיק מעמד.
ההצבעה החשאית, למשל, מחזיקה מעמד יפה – כי היא מתאימה למצב ונוחה. שינוי מבורך.
הצגה מוקדמת כתנאי לבחירה, לדעתי, היא בעייתית יותר. תמכתי בה בהתחלה, אבל לדעתי – היא אחד הגורמים לכך שבשנתיים האחרונות ישנן מעט מדי מועמדים לוועד. היא התאימה כאשר היתה תסיסה בקרב חברי האגודה, והרבה אנשים לא-מתאימים קפצו רק מתוך ביקורת – אבל עכשיו, כאין תסיסה, הרבה אנשים פשוט לא שוקלים את עצמם כמועמדים או לא יודעים שאפשר להציג מועמדות ואיך לעשות את זה, בעיה שתפטר – שוב, לדעתי – עם הצגת מועמדות באסיפה הכללית. ואני אחזור על הטיעונים:א. אדם לא מתאים יכול להציג את עצמו אפילו בקלות רבה יותר דרך האתר, והניסוח בכתב דווקא יכול לעזור לו להבחר למרות חוסר ההתאמה.
ב. מחשבה של שבועיים מראש היא לאוו דווקא אינדיקציה לחבר וועד טוב – ישנם חברי וועד שהציגו מועמדות בזמן ולא מתפקדים היטב כמו שאר חברי הוועד, ישנו חבר וועד מסוים שהגיש מועמדות שבועיים מראש ואז נוכח, במהלך השנה, שהוא לא יוכל להמשיך, ואני יכולה להעיד על עצמי שוב, שבמקור – לפני שש שנים – לעולם לא הייתי מציגה מועמדות אם הייתי צריכה לעשות את זה שבועיים מראש. רק בכנס התחלתי לשקול את עצמי כמתאימה, ורק בגלל הכנס. וישנו גם המקרה המבורך של עזר.
ג. השנה, מה לעשות, אני מאמינה שחשוב יותר שיהיו מספיק מועמדים ואפשרות בחירה מאשר שיוכיחו את עצמם אנשים חדשים בתחומים אחרים. אנשים מוכיחים את עצמם כל הזמן, אבל האפשרות הטובה ביותר להתערות במה שקורה ולפעול – אין מה לעשות, היא עדיין במסגרת הוועד. והוועד זקוק נואשות דווקא לאילו שעדיין לא נשחקו בשום תפקיד אחר.
אני חושבת ש*אסור* לנו לפחד משינויים רק בגלל שהם שינויים, אלא לנסות שוב ושוב את האפשרויות השונות עד שנמצא משהו שיתאים לנו.
-
השיטה. הרי הודעה על האפשרות להציג מועמדות נשלחה לכל חברי האגודה, ומופיעה כאן באתר באופן בולט למדי. מי שהתעניין לא יכול לפספס את זה.
מיעוט המועמדים הוא כי אנשים *כן* מעורים קצת במה שקורה, רואים כמה זו עבודה קשה ולא רוצים. זו דעתי. או שאנשים פעילים, אבל בתחומים אחרים – מועדון, עמותה, אספמיה, באפי – מה שתרצי.
בכל אופן – עובדה שיש לנו כבר 8 מועמדים, מחציתם מעולם לא היו בועד לפני כן.לגבי הסעיפים
א. נכון. אבל אם זה מישהו לא מוכר – אז לפחות יש לנו שבועיים להכיר אותו יותר – לשאול שאלות, לתהות על קנקנו. וולא ה-5 דקות שיש בישיבה עצמה.ב. נכון. נו אז? ובשיטה הקודמת זה לא היה? ושוב, אני חוזר על הנקודה של מקרה עזר: בשיטה הנוכחית לא נצטרך לסמוך על המזל שימציא לנו מועמד ברגע האחרון, אם יש חסר.
ל-ג אין לי מה לומר כרגע.
לסיכום – לא צריך לפחד משינויים, אבל גם לא צריך לשחק אותה יו-יו וכל שנה לשנות כי *"השנה"* זה לא יצא מושלם.
-
