אלים

[אורי קורליינצ'יק]

א.
כולם מתו. אף אחד לא שרד. אז הם הגיעו. הם לא ידעו. הם מצעו את שרידי המתים. הם קיבלו השראה. הם בנו עולם חדש. הם זה אנחנו.

ב.
הוא ברא מיליוני כוכבים, מיליארדי גזעים, אינסוף תרבויות. הוא טייל בין עולם לעולם כמו פסל המטייל בין פסליו. הוא לא היה מרוצה ולכן נטש את היקום הזה וברא ייקום חדש, טוב יותר. היקום הישן, בלי טיפול האמן, החל להתפורר, העולמות נהרסו, הגזעים נטבחו, התרבויות נשכחו. אך לא הכל נהרס בגלל שהאמן ,שהתגעגע ליקום הראשון, חזר ומצא את בריאתו מתפוררת. הוא היה עסוק מדי בשביל לתקן את היקום הגוסס אך בכל זאת הציל אותו הוא עצר את הזמן וגרם לו לחזור על עצמו פעם אחר פעם עד אינסוף. מאז דבר לא השתנה.

ג.
בראשית היתה מלחמה, כל האנשים הטובים, החזקים והיפים מתו. הפחדנים והחלשים שרדו כי הם היו כמו העכברושים הקופצים מספינה בוערת. כל פלאי הטכנולוגיה, כל השגי האומנות, הכל נהרס. הניצולים היו טיפשים מדי, או חלשים מדי, או פחדנים מדי בשביל לשקם את ההריסות. עם הדורות כל ההריסות חזרו לאדמה ממנה באו. האנשים למדו לחיות ביערות, כמו החיות שלפני מספר דורות נחשבו לנחותות. לא נשאר שום זכר לתרבות המפוארת שפעם שלטה בעולם, צאצאי הניצולים שמעו סיפורים על האנשים האדירם שפעם היו אך נכחדו, כול דור שינה מעט את הסיפורים בהתאם לתקופה ולמצב הפוליטי. עברו אלפי שנים, צאצאי הניצולים התחזקו, גיבורים חדשים נולדו ויצרו תרבות חדשה, טכנולוגיה חדשה.
מעניין כמה זמן יעבור עד שיעשו אותם הטעיות, עד ששוב יחרב העולם, עד שאלים חדשים יוולדו?

[NY]

1. הואל בטובך ואל תפרסם יותר מסיפור אחד בשבוע, נניח, על מנת שיהיה בידך סיפק לתקן טעויותיך הרבות אשר יפורטו להלן.
2. דרושה הגהה רצינית – הסיפור סובל מטעויות כתיב ותחביר מבעיתות. "מצעו", "הם *זה* אנחנו", "ייקום" ועוד ועוד.
3. סגנון – חזרה מיותרת על מילים ("זה" בפסקה הראשונה, למשל), שימוש עודף בפסיקים, משפטים מסורבלים או סתם מכוערים.
4. מה, בשם אלוהים וגרורותיו, אמור להיות מעניין בסיפור זה, שאת גרסאותיו השונות אנו אוכלים בערך מאז הומצא הז'אנר?

לסיכום: על הסיפור להיות *מקורי*, נקי משגיאות ו*קריא*.
חזור לשולחן השרטוט.

[שלמקו]

אם להיות בוטה, הדבר הזה נראה כמו הסיפור של גיימן מהמימד החדש, רק עם הנושא של אייקון במקום הנושא של פנטזיקון. שלוש אפיסודות, לא חדשניות, לא מעניינות, והכי גרוע- לא מתקשרות כלל אחת לשנייה. במקרה הטוב זוהי פילוסופיה. במקרה הפחות טוב- זה לא סיפור. במקרה הרע- (הכנס כאן ציטוט אקראי של NY).

רק דבר אחד- "הם זה אנחנו" הוא משפט בעל חן מסויים, עם סגנון פשוט ולא קונבנציונלי. דווקא את המשפט הזהף למרות שאינו בהכרח נכון דקדוקית, הייתי משאיר. די חמוד.

[יעל]

אם אתה מנסה לקרוא את הסיפור שלך, תוך כדי כך שאתה מתעלם מהעובדה שכתבת אותו, ומתעלם מכל דבר אחר שאתה אולי יודע על המציאות שהוא מתרחש בה ואינו מופיע בסיפור, האם גם אז אתה באמת אוהב אותו?

[???]

נכון שברגע הראשון קצת הפריעו לי שגיאות הכתיב, אבל אחרי שהיתעלמתי מהן, הייתה זרימה לא רעה מבחינת ההיתנסחות.
בניגוד לשלמקו אהבתי את שלושת הסיפורונים שבאים ליצור תמונה אחת אבל:
1) הרעיון באמת נדוש לחלוטין
2) לא יצרתה מצב שבו באמת זקוקים לחלק השלישי – כלומר, ברור למה אתה מכוון את הסיפור כבר בסיום חלק "ב".
– לדעתי אתה יכול לשפר מעט את הבעיה האחרונה אם תחליף בין חלק "ב" לחלק "ג", ותוריד בחלק "ג" (שברצוני להפוך ל-"ב") את הסיום בסיגנון "מעניין מתי שוב יחרב העולם?". מובן שאז צריך גם לשפץ את חלק "ב" (שיהפוך ל-"ג") כך שיבוא בצורת פואנטה…

אני לא רוצה ליכפות סיגנון, אבל אם כבר, אז זאת נראית לי הדרך היעילה ליישום של הפיצול לשלושה סיפורונים.

[???]

נכון שברגע הראשון קצת הפריעו לי שגיאות הכתיב, אבל אחרי שהיתעלמתי מהן, הייתה זרימה לא רעה מבחינת ההיתנסחות.
בניגוד לשלמקו אהבתי את שלושת הסיפורונים שבאים ליצור תמונה אחת אבל:
1) רעיון המחזוריות באמת נדוש לחלוטין.
2) לא יצרת מצב שבו באמת זקוקים לחלק השלישי – כלומר, ברור למה אתה מכוון את הסיפור כבר בסיום חלק "ב".
– לדעתי אתה יכול לשפר מעט את הבעיה האחרונה אם תחליף בין חלק "ב" לחלק "ג", ותוריד בחלק "ג" (שברצוני להפוך ל-"ב") את הסיום בסיגנון "מעניין מתי שוב יחרב העולם?". מובן שאז צריך גם לשפץ את חלק "ב" (שיהפוך ל-"ג") כך שיבוא בצורת פואנטה…

אני לא רוצה ליכפות סיגנון, אבל אם כבר, אז זאת נראית לי הדרך היעילה ליישום של הפיצול לשלושה סיפורונים.

[מאת]

תגובות