הגעתי לאייקון השנה בשעה 1400 והעברתי את הזמן ממש בכיף עד לאחר ההרצאה של קיי.
התחלנו בהרצאה של דר' לוטם- שהייתה ממש מעניינת ומשעשעת. רק חבל שלא היה מיזוג- וכל היושבים היו צריכים לסבול את חוסר האויר הנורא. בנוסף, לוטם התעצבן- ובצדק מוחלט- שבאמצע ההרצאה שלו נכנס איש מטעם אשכול פיס והעביר סולם ודברים אחרים בצורה רעשנית וקולנית. מה עוד שאותו איש לקח ללוטם את השולחן (!) באמצע ההרצאה.
זה היה ממש לא מכובד.
לוטם ציין בדברי הפתיחה שלו כי הגענו ל*כנס* של מד"ב ולא לפסטיבל. הוא הוסיף כי הוא אינו מאותם אנשים שיקראו לאייקון פסטיבל- לא משנה מה. היה משעשע לאחר מכן, במופע הפתיחה, לשמוע את נציג עיריית ת-א להדגיש את העניין שאייקון הוא פסטיבך ולא כנס…
לאחר מכן העברנו את הזמן בדוכנים (יצאתי עם שני ספרים- אריות אל ראסאן והשתנות) עד למועד תחילת מופע הפתיחה. השנה הלכתי עם חברים שלא קשורים לקהילית המד"ב בארץ בכלל- הם מאוד אוהבים מד"ב אך אינם מתעניינים באגודה ופעילותיה. יש לציין שהם מאוד התרשמו מארגון הכנס ומתכניו- אך ציינו בפני כי אירוע הפתיחה אינו מותיר את הרושם הראוי על הכנס כולו. אולי כדאי להעניק לאייקון טקס פתיחה מקצועי ורשמי יותר?
סיימנו בהרצאתו של גאי גבריאל קיי- שהיתה מעניינת ומשעשעת.
אני כולי מצפה ליום השלישי של אייקון (חיילים לא יכולים להגיע לכל הימים…)- ובמיוחד להענקת פרס גפן והרצאתו האחרונה של קיי.