- This topic has 17 תגובות, 6 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 7 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
סוף סוף ניצבתי מול דלת חדר המגורים הצמדתי את עיני ללחצן והדלת החליקה הצידה ,נשמתי לרווחה שעה שפסעתי אל החלל המוכר והאינטימי.
בעשרים וארבע השעות האחרונות ביליתי בסיפון הפיקוד ,מצפה ביחד עם כולם לפגישה המיוחלת עם צוות הספינה הוולפסונית ,במאה השנה האחרונות התקיימה תקשורת קלושה בלבד בייננו לבין האומה הוולפסונית,מפגש זה עתיד להיות גולת הכותרת של פיתוח היחסים בין התרבויות.
המידע אודות תרבותם זרמה אלינו בקילוח דק ,לאף אחת מהתרבויות הזרות המוכרות לנו לא הייתה קשר רציף עם הוולפסונים ובמידה רבה הציפייה למפגש איתם הייתה ציפייה לפענח חידה בת מאה שנה.
אולם הציפייה עדיין לא התממשה ,מקום המפגש שנקבע בתקשורת האחרונה הוא הערפילית של …………. ונקודת הזמן של המפגש נקבעה לאתמול 18.00.
מאז אנו מחכים לשוא
תהיתי האם הצלחנו להתגבר על מחסום התקשורת במידה כזו שנוכל לקבוע נקודת זמן משותפת .
אכול ספקות משונים הצלחתי להרדם לבסוף לשנה חטופה של שעתיים.
התעוררתי למשמע צפירות חדות ומקוטעות,העפתי מעלי את השמיכה ומהרתי לגשר,זה חייב להיות זה.
כשהגעתי לגשר חזיתי במראה מדהים ,ממולי צפה לה בחלל ספינה אצילית בעל מבנה מיוחד מזה שראיתי בכל ימי חיי,מרגע שהנחתי עיני עליה שרתה עלי הרגשה נינוחה של שלווה עילאית ,מהסוג שכול התורות כולן ודאי היו רק אמצעי להשגת שלווה מסוג כזה .
כעבור שעה קלה כבר ישב ממולי בחדר ההסבה של החללית מפקד הספינה הוולפסונית.
חשתי הקלה למראה האנושי לחלוטין של זורין זה שמו.
בגלימתו הלבנה ושערו הארוך הזכיר לי מישהו אך לא הצלחתי להזכר
מי.
כל שידעתי הוא שהרגשתי בטוח ומוגן יותר מאי פעם בחיי.
לאחר דברי נימוסין ראשונים לא יכולתי עוד להתאפק והגעתי ישר לשאלה שניקרה במוחי מאז שאותה שלוה נחה עלי למראה הספינה הוולפסונית ועתה רק הלכה ונתחזקה שעה שישבתי אל מול הוולפסוני המרשים הזה בעל תווי הפנים האציליות.
מדוע אני חש שלווה כזו ? שאלתי אותו מרגיש חופשי לגמרי לדון איתו על כל נושא שבעולם.
"משום שאנו מגשימים את ייעודנו"ענה ולא הסביר דבר.
למראה פרצופי התמה המשיך והסביר "יעודם של הוולפסונים הוא להשכין שלום ואהבה ביקום ולעזור לטוב שבכל להתבטא"
פי הפעור בתדהמה הסגיר את חוסר יכולתי לעכל את החלום הורוד הזה..
"מדהים "לא יכולתי להתאפק מלהיות בנאלי.
יותר ויותר הפכה השיחה ביננו למונולוג של זורין בו הוא מצליח לענות על שאלותי לפני שנשאלו.
"מטרתנו היא הפצת הבשורה שהאהבה תכסה על כל החטאים".
לבסוף לא יכולתי עוד להתאפק ויריתי לעברו "שמע ,אתה נשמע בדיוק כמו מטיף נוצרי"
זורין הביט בי בעינים טובות ,"איני בקיא בתרבות כדור הארץ במידה רבה אולם אני מאמין שזה קשור לשליח ששלחנו אליכם לפני כמה מחזורים ,בחור צעיר נחמד שנרצח באכזריות רבה….
נדמה לי שקראתם לו ישו. -
אני ממש לא מתכוון לרדת עליך כאן, אבל גם הסיפור הזה לא היה טוב במיוחד. לא רק הגיבור בנאלי, אלא גם כל העלילה.
כשכתבת "וולפסונים" חשבתי שאתה מתכוון לאיזה פארודיה, אבל מכיוון שלא אני מציע לך לשנות את השם בדחיפות, לפני שיגיעו נציגי הגזע השטני "הדיזנגופים" וייצרו פקק תנועה קטלני ביקום.
נקודת המוצא (גזע טוב ומושלם שנראה בדיוק כמו בני אדם ורוצה לפתור את הבעיות של כולם, ועוד השוואתו לדת אנושית) היא מתנשאת ומעצבנת, והפואנטה צפויה להחריד. היית צריך להישאר עם ערפאת.אני מקווה שלא תיעלב ותנסה שוב. צריך כאן כמה שיותר כותבים ולמרות שזה לא נשמע נעים, אני באמת מנסה לתת כאן ביקורת בונה.
-
אם ישו היה רואה מה צמח ממעשיו, הוא היה מגיש תלונה על ניצול זכויות יוצרים. ישו או יהושע אם איני טועה היה קנאי יהודי ואך ורק יהודי; פאולוס הוא אבי הדת הנוצרית האמיתי היות שהוא זה שהסיר את המצוות והעולים של היהדות מהנצרות וכנראה היה אחראי לממבו-ג'מבו הסתום הזה של הברית החדשה על 'אהוב את אויבך'. הסיבה שפאולוס עשה זאת היא כדי להקל על הגויים להתקבל לכת; עד שהוא עשה את זה, פנתה הכת רק ליהודים.
פרט לזה, זהו סתם סיפור נוסחתי שאני חושב שראיתי איפשהו. -
-
אחת הקלישאות הגדולות והמשומשות ביותר בסיפורי חובבים זה "התנ"ך החייזרי" (כמאמר אלי אשד…) – הסבר של מיתוסים דתיים באמצעות חייזרים למיניהם. אלוהים היה בעצם מדען חייזרי, אדם וחווה היו בני נוגה שניצלו מקטסטרופה והתחילו פה את הגזע מחדש, משה רבנו היה נציג של גזע חייזרי שוחר טוב, וכן הלאה וכן הלאה. זה נדוש עד אימה (וקרוב מאד לאחת הקלישאות שמוצגות בלקסיקון טרקי-סיטי, אם אני לא טועה).
והסיפור פשוט לא כתוב מספיק טוב כדי לכפר על הקלישאיות של הרעיון. מצטערת. -
מאז שהיה בפורום סיפור עם פיסוק כל כך בעייתי. אני ממליץ להתחיל עם ההוראות שניתנו בהודעה הזו של בוג'י. מלבד זאת, בהרבה מקומות אתה שם פסיק במקום נקודה או להפך- למשל, הפסקה השנייה מורכבת בעליל משלושה משפטים נפרדים, כשבאחד מהם יש פסיק, בעוד שאצלך היא הפכה להיות משפט אחד.
אני לא אגיב על תוכן הסיפור, משום שאין לי הרבה מה לחדש עליו (אם כי- אני לא חושב שהפואנטה צפויה. אני חושב שהפואנטה מטומטמת). אבל אני באמת חושב שיש לך בעיה הוגנת אבל בסיסית.
הרבה אנשים, בשלב זה או אחר בחיים שלהם, מחליטים להתחיל לכתוב- למשל סיפורים. מכיוון שגם אם הם קראו הרבה, הם קראו רק סיפורים טובים (כי הרעים פשוט לא מפורסמים), הם חושבים שזה קל. רחוק מזה. רובם הגדול נופל על אותן בעיות. בשבילם, הסיפור הוא נהדר- הם כתבו אותו. אם הם נתנו אותו לקריאה לאנשים בעלי אינטרס (משפחה או חברים שלהם) או לאנשים שלא מכירים הרבה סיפורים- הם יקבלו הודעה שהסיפור טוב. אבל ברגע שהסיפור מגיע לאנשים שכן מכירים סיפורים טובים, שכן יודעים מה אמור להיות ומה לא- הסיפור נראה נוראי. בשביל זה, המציאו כמה כללי אצבע.
כרגע, הסיפורים שלך מתחת לכל ביקורת. *אבל*, אם תחליט שאתה רוצה לשפר אותם- אתה יכול. בשנה וחצי שאני כותב סיפורים, הרמה שלהם השתפרה באופן מדהים- הכל בגלל הפנמה של מה שצריך. אני ממליץ לך לקרוא מספר מאמרים- את כללי הפורום, את לקסיקון טרקי סיטי, את המאמר "כיצד לא לכתוב סיפור מד"ב" (אני חושב שהלינקים לכולם מופיעים בכללי הפורום). בנוגע לסגנון, את סימני הפיסוק תתקן לפי ההודעה הזו. אני ממליץ לך לשלוח את קובץ הסיפור לכמה משוכני הפורום המנוסים שיסכימו מראש (אני מתנדב), שיעברו עליו עם *סימון שינויים*, יתקנו את הסגנון ויסבירו בדיוק מהן הבעיות. כרגע הכתיבה שלך קלישאית ובסגנון נורא- אם תחליט שאתה רוצה להשתפר, אנחנו יכולים לעזור לך. אבל בבקשה, אל תפרסם בפורום הזה יצירות נוספות ברמה הזו. מה שכן, פורום תפוז החדש אמור להיות יותר סלחני, כך שאולי יהיה כדאי לפרסם את הסיפור קודם שם.
-
-
הוא אינו מגרש. הוא פשוט ממליץ על פורום אחר שעשוי להתאים יותר לכותב מתחיל, מכייוון שבפורום הזה מצפים רבים (ביניהם אחד ממנהלי הפורום) לסיפורים ברמה סבירה ומעלה, ולא לסיפורים ראשוניים. כלומר, מה ששלמקו אמר הוא: 'אם אתה מעוניין בביקורות שתוכל להשתמש בהן, ולא רק בביקורות שליליות על קלישאיות הרעיון, עשה לעצמך טובה ופרסם במקום שמיועד לכך'. זה הכל.
-
-
-
-
-
-
לתיאור הפרסום שלך וזה שכאן למעלה, הריהי עוול לראשון. האיש בהחלט יכול ללמוד הרבה ממך.
וכעת נעבור לקרבן.
אמיר, המשימה שלפניך אינה קלה, אך נתן לעמוד בה. כמה משוכני פורום זה כבר הוכיחו זאת.
עליך:
1. ללמוד היטב כיצד להשתמש בסמני פיסוק. כללי פיסוק בסיסיים כבר נתנו לך כאן.
2. לקרוא *הרבה* מדע בדיוני, על מנת להכיר את התחום ולהמנע מקלישאתיות.
3. לקרוא *עוד* מדע בדיוני.
4. הבעיה הקשה ביותר – סגנון. הפתרון הטוב ביותר – קריאה. ספרים, עיתונים, תסריטים, מחזות, וסיפורים טובים ומוכרים. למד כיצד לכתוב "רשמי", "כלאחר יד", "סחבק", "ארכאי", "רחוב", וכו'. חשוב, בטרם תכתוב, היכן יש להשתמש בכל סגנון.
זהו להיום. -
-
-
-
-
