- This topic has 10 תגובות, 3 משתתפים, and was last updated לפני 14 שנים, 7 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
1. הצלחתי להטעות את הפעילים בהרבה יותר מדי שאלות בחידון המתחכם. אפילו את חברות הוועד. מוהאהאהא! רק גל יודע הכל.
2. פעילי האגודה אוהבים עוגיות מקרון שוקולד יותר מאשר נשיקות קצף.
ולעניין: אני מצרפת מיד את המסקנות מהדיון (שהיו יעילות להפליא, ויזכו מייד ליישום!), כל המביע דעה הרי זה משובח.
רשימת הפרויקטים שנסקרו ותפקידים לא מאוישים תצורף מאוחר יותר, לאחר שנשב ונפרוט את התפקידים לפרטים, במסגרת יישום המסקנות המיידי הנ"ל.
-
ההצעות היעילות להפליא שעלו במהלך הדיון:
א. פירוט המשימות: יש צורך אקוטי בהגדרות תפקיד מפורטות שיבהירו בדיוק מה נדרש. פירוט משימות וזמנים לפרויקט, כישורים ומיומנויות נדרשים (אפשר לפנות לאנשים שכיהנו בתפקיד על מנת שיכתבו כאלה).
ב. הפירוט ייעשה בפורמט קבוע ? נעמי התנדבה לכתוב אותו ? אותו ימלא מי שזקוק למתנדבים.
ג.להוסיף בקולות הקוראים כתובת להתייעצות, מישהו שיש לו פרטים, אבל לא ינסה לגייס אנשים לתפקיד. נעמי התנדבה להיות הכתובת הנ"ל.
ד. כדאי לבקש בקולות הקוראים שאנשים ימליצו על אנשים, יפיצו לחברים, וכו'.
ה.אורן הציע שכל קול קורא ינוסח (מבחינת הסגנון והאווירה ? מבדר או מעונב) על פי אופי התפקיד והאנשים שמחפשים.
מה דעתכם בנושא? יעיל? רלוונטי? מסובך מדי? עדיף פשוט לפנות לאנשים ספציפיים?
-
א. צריך דף באתר האגודה שאומר מה חסר, ובמיוחד ? מה לא אויש, וכמה זמן מנסים לאייש את התפקיד. אורן קפלן התנדב לתכנת כזה.
ב. קשה יותר להתעלם ממייל אישי מאשר מתפוצה כללית (לטוב ולרע – זה עלול להביא אנשים שאין להם באמת זמן להגיד כן, וזו בעיה).
ג. כשמאיישים תפקיד, כדאי להתייעץ עם אנשים שעובדים עם מתנדבים בכנסים (לא רק אחראי כוח אדם) כדי שימליצו על אנשים מתאימים.
ד. נעמי תגייס "חונכים": פעילים וותיקים שיעזרו למי שרוצה ליזום פרויקט, אבל לא יודע איך. יעזרו לפרוט רעיונות שהעלו לפעולות, יספקו גישה לקשרים שלהם וכו'.
מה דעתכם בנושא? יש לכם הצעות נוספות? רעיונות ותובנות מעניינות? רוצים לעזור באחד התחומים?
-
סקירת הפרויקטים שהאגודה עובדת עליהם כרגע הביאה לכמה הצעות מעניינות. אתם מוזמנים להתעדכן ולחוות את דעתכם המלומדת:
פרויקט ספרית גפן:
סיגל גפן מעוניינת לתרום לאגודה את הספריה העשירה של אביה, עמוס גפן ז"ל. האגודה החליטה לקטלג את הספרים ולנסות למכור אותם לחברים. את הספרים שלא ימכרו, לתרום לספריה כל שהיא כגוש אחד.רעיונות והצעות:
– לבדוק אם הספרים חתומים בזמן המיון.
– לוודא שהספרים לא יגיעו למכירות עודפי ספרים (במיוחד בבית אריאלה).
– נועה רייכמן הציעה למצוא ספרייה ביישוב עם הרבה דוברי אנגלית אולי מרכז קליטה או מדיהטק, והכי כדאי למצוא ספריה מתחילה (אולי במודיעין).פרויקט ההרצאות:
האגודה בשיתוף עם הטולקינאים החלו בפרויקט לכתיבת הרצאה לעידוד קריאה לנוער ובמיוחד לנוער בסיכון, שתדגיש את הכיף והרווח בקריאה בהשוואה לסרטים. המטרה היא לייצר הרצאה אחידה, שמרצים שונים יוכלו להעביר במקומות שונים.רעיונות והצעות:
לפנות לרועי צזנה, מרצה מוכשר.שנתון – רעיונות והצעות:
– שיווק – לחבר את השיווק של פרס גפן והשנתון, אולי עם סימניות עם הלוגו של שניהם.
– להשאיר שנתונים במועדוני הנוער בהם יועברו הרצאות לעידוד קריאה.
– תחרויות שקשורות בשנתון: שירים או סיפורים קצרצרים.
– תוכן ? גל הביע רצון ביותר שירים, נועה רייכמן ביותר סיפורים קצרים.מה דעתכם? רוצים להוסיף רעיונות והצעות? זה הזמן!
-
-
כאשר דנו בשנתון (ובגיוס צוות תומך לשנתון) עלתה ההצעה ליצור תחרות יחודית לשנתון, בדומה לתחרויות לקראת כנסים. אחרי ויכוח קל בקהל ("אבל אם ההצעה תאומץ נהיה חייבים לפרסם את הזוכה בשנתון, ולך תדע אם הוא יהיה טוב מספיק") צומצמה ההצעה לכדי תחרות עם תוצר קצרצר – תחרות קצרצרים או שירים, או אפילו חמשירים – שהתוצר שלה, גם אם לא יהיה משובח, לא יפגע הרבה בשנתון.
מה אתה חושב בנידון? זו הצעה שנראית לך?
-
ומשתי סיבות.
הסביה הראשונה והחשובה היא שאני לא מוכן להתפשר באופן כזה. אני לא חושב שיש לפרסם בשנתון סיפור שלא נבחר ספציפית על ידי העורך (לא משנה מי העורך).
נוסף לכך, אחד היתרונות של השנתון הוא בדיוק האפשרות לפרסם דברים *ארוכים*, והרעיון לפתוח תחרות שמטרתה המוצהרת היא להכניס אליו דברים קצרצרים נראית לי לכן אבסורדית משהו. גם ככה רוב התחרויות מוגבלות באורך. -
-
הקדמה – הדברים שאומר להלן עלולים להיראות מתנשאים או כאילו נפגעתי או אפילו כאילו אני הולך לזרוק את המפתחות וללכת הביתה, אבל זה לא המצב. זו פשוט הדרך שבה אני רואה את התפקיד של עורכים ומוציאים לאור.
לעורך יש זכות יתר וחובה – לבחור את החומרים שייכנסו לאסופה על פי מיטב שיפוטו וטעמו. תפקידו של המוציא לאור, האגודה במקרה זה, הוא לבחור עורך שעליו הוא סומך ולדעתו ישיג את התוצאה הטובה ביותר עבורו (מכירות, איכות, ייצוג וכו'). במערכת היחסים הזו על המוציא לאור להאזין לקהל שלו, ועל העורך לדבוק בעקרונות שקבע לעצמו. אין זאת אומרת שעקרונות אלה אינם יכולים להשתנות, רק שדעת הקהל אינה בהכרח חלק חשוב בשינוי זה. אם המוציא לאור סבור שהיענות לטעם הקהל היא חשובה יותר, שמורה לו הזכות והחובה להחליף את העורך.
רוב סיפורי המדע הבדיוני הנכתבים ומתפרסמים בארץ היום הם במסגרת תחרויות או במדיומים שונים באינטרנט – שתי מסגרות שמטבען נוטות לסיפורים קצרים יחסית. היתרון הגדול של מדיום מודפס כמו השנתון, יתרון שהוא חשוב להתפתחות הכתיבה בז'אנר בכללה, הוא היכולת להכיל סיפורים ארוכים ומורכבים יותר. זו לפחות דעתי.
-
ואם כך, התנצלותי, זה לא.
הוועד סקר את הדברים שקורים היום באגודה, עם דגש על אילו שרוצים לגייס צוות תומך. הפעילים – מהיותם האנשים שהאגודה חשובה להם – שמעו, התנדבו, וגם נתנו אינפוט. סיכמנו את האינפוט כאן, ואני גם מעבירה אותו לאט לאט לאנשים הרלוונטיים.
אתה חושב שיש משהו בעייתי בזה שפעילי האגודה מחווים דיעה, או בזה שאני מפרסמת כאן את הדיעה הזו?
-
-
