השנתון ופרס גפן

[גל]

נתחיל בכך שהשנתון מקבץ סיפורים ממש טובים, אז אגודלים למעלה לכל העוסקים במלאכה.

בכל אופן, תהיתי מהו הסטטוס של השנתון מבחינת פרס גפן?
האם השנתון נחשב לספר, כמו אסופות סיפורים אחרות? כי אם כן, אז יהיה קצת מגוחך שהאגודה תעניק פרס ל… אגודה [במידה והשנתון יזכה, כמובן].
אז אני מניח שהוא נחשב לכתב עת וכל סיפור בו יהיה מועמד בנפרד. אני מאמין שלפחות חלק מהסיפורים שפורסמו בו השנה יגיעו לשלב הגמר. מכיוון שהם פורסמו בשנתון, אין טעם לפרסם אותם גם בגיליון הבא במדור של מועמדי פרס גפן.
אז בעצם, מה המחשבות לגבי הגליון הבא? האם מדור פרס גפן השנה היה חד פעמי, או שמתכננים להמשיך איתו בכל שנה, ולפרסם את כל המועמדים, למעט מועמדים מתוך "היה יהיה"?
[באופן כללי אני בעד פרסום המועמדים בספר. הם לא תופסים נפח גדול ממנו, ואני אישית מעדיף לקרוא על גבי נייר כרוך ולא על גבי צג המחשב]
ועניין נוסף – בתור כתב עת – חסרים לי האיורים שמאפיינים כתבי עת למד"ב. זה חלק מהקסם שבהם.

[kenny]

קודם כל תודה.

הנושאים האלה נדונו ונידונים, ולמיטב ידיעתי השנתון לא יהיה מועמד כספר, אבל הסיפורים בו כן.
לגבי פרסום מועמדי גפן מתוך השנתון בשנה הבאה, אני לא בטוח אם הם יפורסמו בו או שהם יפורסמו בנפרד.
אסייג את דבריי ואומר שאני לא יודע אם התקבלו כבר החלטות רשמיות, זה מצב קצת חדש ולכן ישנן התלבטויות.

בנושא איורים, אני לא חושב שיש להם מקום. זה ספר, לא כתב עת, ולכן מקומם לא יכירם שם.

[Boojie]

והאמת, אילו יכולתי להשיג לסיפור שלי איורים מקוריים של סידני פאג'ט, הייתי מתמוססת לשלולית קטנה ומאושרת על הרצפה. (וכנראה שלולית קצת מבועתת, גם כן, לאור העובדה שהבנאדם מת כבר מאה שנה…)
http://en.wikipedia.org/wiki/Sidney_Paget

[מוניקה]

מסכימה לגבי איכותו – אני מתענגת עליו.
לדעתי כל הסיפורים בנפרד צריכים להיות מועמדים לפרס גפן, לא יודעת, זה נראה לי ברור.
לגבי איורים – למרבה הפלא – ממש לא חסרו לי. אמנם לא התלהבתי מעיצוב הכריכה, אבל מלבדו, כספר, הוא בסטנדרד גבוה כפי שהוא.

[???]

הייתי רוצה את הסיפור *הזה* באסופה.

[גל]

לגבי מועמדי הגפן – אם הם לא יפורסמו בשנתון, אני לא רואה סיבה לפרסם אותם בנפרד: הם כבר פורסמו הרי (ולכן מועמדים) ואני לא רואה סיבה להוציא עוד כסף (ולהשקיע את העבודה) בחוברת נפרדת רק בשביל זה.

[MuchRejoicing]

קודם כל – יש משהו בסיפור מודפס. אבל יותר מזה – יש גם משהו בחוברת/ספר שאפשר לדחוף לאנשים עם תירוצים משונים כמו "אבל לא קראתי את הסיפורים המועמדים" כשמשכנעים אותם להצביע לגפן…

כל השאלות הנ"ל, אגב, הן שאלות מצוינות, ואכן עלו. אנחנו עדיין מתלבטים לגבי התשובות… מה שכן, השנתון בהחלט לא יהיה מועמד כספר (על אף היותו ספר נפלא ונהדר), אלא כסיפורים נפרדים.

[יעל]

אבל איורים זה גם יקר. העבודה על כל הספר נעשתה בהתנדבות, ואלא אם מישהו מתנדב לאייר סיפורים תמורת שכר דומה לזה שמקבלים הכותבים (2 עותקים נכון לכרך 1) לא יהיו איורים.

האם זו כפפה שם על הרצפה?

עריכה: תיקון טעות ניסוח.

[Boojie]

אם במסגרת השנתון ואם במסגרת החוברת המיוחדת כמו שנעשה בשנים קודמות, הוא לקדם עוד את פרס גפן עצמו. ולמטרה הזאת, אגב, נדמה לי שהחוברת יעילה יותר מהשנתון (במיוחד אם, כמו במקרה המטומטם של השנה, השנתון לא נמכר באייקון, ולכן לא תורם דבר לחשיפה לסיפורי גפן לפני ההצבעה).
חשיפה נוספת לסיפורי פרס גפן מקלה על אנשים באייקון להצביע להם, ומגבירה את המודעות לפרס באופן כללי. כך שאני חושבת שהדפסה שלהם בחוברת נפרדת (כמו שנעשה עד היום) זה רעיון טוב.

(הערה: או, אם הסיפור של רותם מהשנתון יהיה מועמד, בספר נפרד… P-: )

[דותן דימט]

עכשיו שיש שנתון, ועדת גפן יכולה להחליט אם ההבדל בין סיפור לספר הוא האורך או הכריכות…

[Boojie]

נדמה לי, מאחר שאין לנו עדיין קטגוריות אורך נפרדות (ואני מקווה שגם לא יהיו, כי זאת תהיה זוועה להצביע להן), שכל מה שהוא מתחת לאורך של "ספר" (40,000 מילה, לפי ההגדרה של ה-SFWA שתקפה בפרס נבולה) נכנס לקטגוריה של "סיפור".

תוספת: גם לפי ההגדרה של פרס הוגו.

[יעל]

והסיפור של רותם הוא נובלה.

עריכה: תיקון הקלדה

[רז]

אנתולוגיה שכל הסיפורים בה שייכים לאותו מחבר (כמו הספרים של ניר או בוג'י) – צריכה להיות מועמדת בקטגוריית הספר. אנתולוגיה של מחברים שונים (כמו השנתון) – הסיפורים צריכים להיות מועמדים בנפרד.

[מאת]

תגובות