- This topic has 25 תגובות, 5 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, חודש 1 by
.
-
תגובות
-
-
השלום והברכה לכם,
בלינק הבא תוכלו למצוא את התוכנית להקמת גוף פעילים עבור האגודה:
קובץ תכנית העבודה לגיבוש גוף פעילים
אתם מוזמנים לדון בה כאוות נפשכם – אם למישהו יש הצעות אופרטיביות, אשמח אם יתכבד נא וישלח אותן אלי, ל-
naomi
אשר ב-
astronomi.tvלהתראות במפגש הפעילים,
נעמי -
כיוון שהפורום לא מזהה את הלינק…
http://www.astronomi.tv/wp-content/uploads/2009/10/תוכנית-שנתית-לגיבוש-גוף-פעילים.doc
-
-
-
ובשעה הזו אני לא מסוגל לעבור על כל הפרטים אבל בהחלט מסמך מרשים.
נקודה אחת שלא עלתה במסמך הנ"ל ודורשת דיון:
האם "פעיל" חייב להיות חבר אגודה?
במסמך ששלחתי לוועד הקודם (ושוב לליאת לפני מספר שבועות) פירטתי רשימה של כמה עשרות אנשים שהיו (או עדיין) פעילי אגודה במידה כזו או אחרת, אבל כיום הם אינם חברי אגודה.
אם אנו רוצים אותם חזרה כפעילים של האגודה – האם יש צורך להתעקש שישלמו דמי חבר (כדי להראות מחוייבות לאגודה?) או שמספיק שהם יהיו פעילים לקידום מטרות האגודה?
האם על האגודה לסרב לקבל סיוע התנדבותי מאדם שלא מעוניין לשלם דמי חבר?דעתי האישית היא שאם אדם בוחר להתנדב למען האגודה אך לא מעוניין לשלם דמי חבר – אנו צריכים לקבל אותו בברכה ולומר תודה. אולי בהמשך יגיע השלב של הצטרפות רשמית לאגודה. ואולי לא. אותו פעיל כמובן לא יהיה זכאי לזכויות של חברי אגודה.
-
דיסקליימר: לא קראתי את המסמך הנ"ל מטעמי חוסר זמן ועייפות קיצונית, ואני מקווה לקרוא אותו מחר. אבל בינתיים – אם יש כוונה כלשהי שגוף הפעילים של האגודה יהיה גוף שיהיה אחראי, בין השאר, על התוויית דרכה, אני חושבת שדרישת מינימום צריכה להיות שלאותו אדם מספיק חשוב מדרכה של האגודה כדי שיטרח להיות *חבר מצביע* בה – וזה, במבנה הנוכחי (המטופש) של האגודה מתקיים רק אצל מי ששילם את דמי החבר. בעיניי לא הגיוני שחבר בגוף הפעילים של האגודה, שאמור להשפיע על דרכה, לא יהיה חבר מצביע בעמותה.
אני חושבת שהרוח שאתה מציע היא יותר מדי רוח של מקבצי נדבות. אני לא חושבת שהאגודה צריכה לכרוע ברך ולהתחנן בפני פעילים בפוטנציה להצטרף לגוף הפעילים שלה. אם אדם לא מספיק רוצה להיות בגוף הזה – עד כדי כך שיהיה מוכן לעמוד בדרישת מינימום של חברות באגודה – אני חושבת שעדיף לוותר עליו. זה יופי שהוא פעיל, ואין לי ספק שהוא ימשיך להיות פעיל, אבל הוא לא חייב להיות בגוף הפעילים של האגודה.
אתה לא הולך ומתחנן בפני אנשים שאתה רוצה שיהיו מתווי הכיוון שלך. הם צריכים להיות מספיק אידיאליסטיים ואכפתיים בעצמם, וזה צריך להיות מספיק חשוב להם בעצמם, כדי שידאגו לעמוד בדרישות המינימום הסבירות לחלוטין.
-
או אפילו ממניע אישי נגד הוועד הנוכחי , אבל עדיין ארצה להתנדב לסגל בכנסים, עדיין אתווכח בלהט בפורום האגודה, אעלה רעיונות ואביע ביקורת – למרות שאני כבר לא חבר רשמי. האם זה אומר שהאגודה כבר לא חשובה לי?
עדיין לא ברור לי מהו "גוף הפעילים" הזה. לפי מה שהבנתי הכוונה היא כל מי שאי פעם התנדב במסגרת האגודה, כדי לבנות מצד אחד מאגר פעילים, ומצד שני לחזק את הקשר בין הפעילים לוועד ולאגודה. אבל אולי אני טועה.
-
כי זה אומר שוויתרת על זכותך להצביע באספה השנתית ולהשפיע על דרכה. וזה, פחות או יותר, הדבר היחיד שמהותי ב"חברות באגודה". ואם אתה מוותר על הזכות הזאת, אתה פעיל קהילה, או פעיל מד"ב, או פעיל סתם, אבל אתה לא פעיל אגודה. יכולה להיות לך השפעה על האגודה, אבל אין שום סיבה שתהיה חבר בגוף שנועד להשפיע על דרכה. על הזכות הזאת ויתרת.
אני, אגב, מבריזה כבר די הרבה זמן מאספות אגודה כי *אני לא רוצה להיות בהן*, ואכן אני לא חושבת שראוי להיות לי מעמד "פעילת אגודה", ואכן לא ביקשתי להצטרף לפורום "ארגון ופעילויות" כשפתחו אותו. (השאלה למה אני עדיין חברת אגודה בכלל היא שאלה מסקרנת יותר, אבל לא זה המקום לענות עליה).
-
על ההצעה, ואני רואה בה בעיה משמעותית מאד: מדובר ב"תקשורת עם הפעילים" ו"תקשורת בין הפעילים לוועד" ו"עידוד פנייה לוועד" וכו'.
כל עוד הוועד יהיה "ועד" ולא קבוצת פעילים שכולם חברים בגוף הפעילים היציב והקבוע, כל זה לא יהיה שווה כלום. "תקשורת עם הוועד" לא אמורה לעבוד דרך זה שבקשות, טענות ומענות (טוב, וגם הצעות ורעיונות) יועברו אל הוועד וממנו (שזו אותה שטות לא יעילה שמנסים, בצורות שונות ומשונות, כבר כמה שנים), אלא בכך שכל גוף הפעילים – *כולל* אותם פעילים שבמקרה חברים בוועד באותה שנה – ישתתפו בדיונים, ברעיונות ובעשייה כשווים. מצב כזה מייתר את קונספט ה"פנייה לוועד" – הדיאלוג הוא מתמיד ונובע ישירות מהעובדה ש*כולם* פעילי אגודה, *כולם* מעורים בנושאים החמים, ו*כולם* משפיעים על ההחלטות.
הרוח שעולה מהמסמך הזה, לטעמי האישית, לא נכונה. היא משאירה את הוועד בסטטוס "הגוף ההוא המנותק אי שם למעלה" (שחבריו מתחלפים כל שנה, אבל מה זה משנה) במקום להפוך את פעילי האגודה לגוף אורגני אחד, שכמה מחבריו עשויים, בשנים מסוימות, לעסוק בפעילות הניהול של האגודה, אבל זה לא מבדל אותם או עושה אותם ל"משהו אחר".
יותר מזה: התחושה שלי ממה שאת מציעה היא גוף פעילים בלי השפעה משמעותית על דרכה של האגודה, אלא רק מאגר עובדים זמין ונוח, שיהיה מעורב בפעילויות האגודה רק ברמת ה"יש דברים לעשות, תתנדבו". אם זה מה שאת מתכננת, זה לא יעבוד. אף אחד לא יפגין את רמת המעורבות שאת רוצה ליצור אם בסופו של דבר את משאירה אותו בדרגת הפועל הפשוט. ואם זה לא מה שאת מתכננת, הניסוח שלך לגמרי לא עובד.
גוף פעילים לא צריך להיות "האנשים האלה שמארגנים כנסים". גוף פעילים צריך להיות האנשים האלה שאכפת להם לאן האגודה הולכת, מה קורה איתה, מול אילו אתגרים היא עומדת. האנשים האלה שמארגנים כנסים, אבל באותה מידה גם משפיעים על קשר האגודה עם אייקון, על ההחלטה אילו פעילויות חדשות צריכות להיות, על הבחירה על מה לשים דגש בזמנים שונים, וכן הלאה. וכל החלק הזה של משמעות המושג "פעילים" לגמרי הלכה לאיבוד בתוכנית שלך. הפעילים שלך הם לא יותר מאשר פועלים, לא אנשים שיש להם השפעה כלשהי על מדיניות, כיוון או החלטות. אולי זה יעזור לאגודה שיהיה לה מאגר פעילים נוח וזמין, אבל זה לא יפתור שום דבר מהבעיות המהותיות שאנחנו ניצבים מולן כבר הרבה זמן. זה בטח לא יפתור את בעיות האדישות, הנתק חוסר המעורבות וחוסר המידע שמאפיין את פעילי האגודה שאינם חברי ועד בימינו.
-
ומה אם אני תמיד עובד רק עבור האגודה ולא עבור הקהילה רבתי?
חוץ מזה, אני, כאיש סגל כנס, יכול להשפיע על מהלך הכנס – ובכך על מדיניות האגודה, גם בלי להיות חבר אגודה [ רק לשם הדוגמה – אם מוטלת עלי האחריות למצוא מיקום לכנס ואני מחפש באזור המרכז או הפריפריה – זו כבר קביעת מדיניות כלשהי]. אני גם יכול להשפיע על מדיניות האגודה בדיבורים – בין אם בפורום או באסיפות או בפניה פרטית לוועד, מבלי להצביע בפועל על ההצעה שאני העליתי.
מצד שני, יכול להיות חבר אגודה, שמעולם לא נקף אצבע לפעילות כלשהי, אבל משתתף פעיל בפורום, משתתף פעיל באסיפות, נמצא בקשר עם פעילים ו/או הוועד וכו'. האם הוא נחשב חלק מגוף הפעילים?
-
בלי להיות חבר אגודה. נגיד, כמו אנשים מסוימים שמשפיעים על מהלכו של אייקון.
האם זה עושה אותך "פעיל של האגודה"?
ואיך בשם אלוהים אתה יכול להיות "פעיל אגודה" בלי לענות על הדרישה הבסיסית של להיות *חבר אגודה*?
לא, ברצינות, אני חושבת שאם למישהו כל כך חשוב סטטוס "פעיל אגודה", הוא יכול לטרוח להיות חבר אגודה. ואם זה לא עד כדי כך חשוב לו… אז זה לא עד כדי כך חשוב לו, לא? אתה ברצינות רוצה בגוף הפעילים של האגודה אנשים שזה לא מספיק חשוב להם? -
לבנות את התשתית למפגשים, להתחיל עם מסגרת נוקשה שתחייב קשרים לועד – ולתת לגוף הזה להתפתח למשהו חי ופעיל, שיתפוס את מקומו באגודה.
אגב – אם כבר ניתוק ובעיות בקשרים עם הועד: אני אישית מרגישה מנותקת מסיבה אחרת לגמרי: כי לא פונים אלי. כי אני צריכה לחכות שיבוא הפעיל שאכפת לו ויספר לי ששאר הפעילים מתלוננים ולא מרוצים – בלי שאף אחד יגיד משהו לועד. אתם לא מרוצים ממני? תגידו לי. אני מקשיבה. אני לא נעלבת. קחו דוגמה מבוג'י – היא אף פעם לא שומרת ביקורת בלב, והביקורת תמיד מגיעה לועד בשלל דרכים. אף פעם לא צריך לנחש מה היא חושבת. ככה אני אוהבת את האנשים סביבי, ברורים. באגודה, אין לי את היכולת לבחור את הסובבים אותי, אבל זה יהיה ממש נחמד אם תבואו צעד לקראתי ותהיו ישירים וברורים… אני מבטיחה להקשיב ולא להיעלב משום דבר שתגידו (בגבולות ההגיון). מיילי תמיד פתוח… -
-
איך חבר ועד – שאמור גם להיות פעיל רציני באגודה – יכול להיות מנותק? את לא אמורה לעבוד עם כל שאר פעילי האגודה? את לא אמורה להיות בקשר רציף איתם? את לא אמורה לדבר איתם על מה שאת חושבת ולשמוע מהם את מה שהם חושבים?
זו בדיוק הבעיה שלי עם כל הסיפור הזה: הרעיון שאמור, איכשהו, להיות מין "ערוץ תקשורת" בין חברי האגודה לבין הוועד, שבו חברי האגודה מספרים לוועד מה מפריע להם, וחברי הוועד מדווחים להם מה הם עשו.כל עוד נמשיך לחשוב ככה, זה בחיים לא יעבוד. את לא צריכה ערוץ תקשורת. את צריכה להיות אחת מפעילי האגודה ולעבוד *ביחד* עם הפעילים האחרים, או שאין לך שום דבר מעבר ל"ערוץ תקשורת" ממלכתי. כל עוד תמשיכי לראות את הוועד כמשהו מעבר לקבוצה של פעילי אגודה כמו כל פעיל אחר – שצריכים, כמו כל פעיל אחר, להיות בקשר עם הפעילים, לעבוד איתם, לדבר איתם, וכן הלאה – תישאר ההפרדה המלאכותית בין "ועד" לבין "פעילים", בזמן שכל מה שצריך להיות זה "פעילים".
את לא "חברת הוועד לילי". את קודם כל "הפעילה לילי". אם את לא עושה את זה טוב, את גם לא יכולה להיות חברת ועד טובה.
-
אני חושבת שהאגודה לא צריכה להתחנף לאנשים שהיא רוצה בתור פעילים. זה צריך להיות מספיק חשוב להם כדי שיעמדו ברף סביר.
להתחנף לפעילים ולנסות בכל הכוח לשכנע כל מי שרק אפשר להצטרף למעגל המובחר הזה כי כדאי לו, יהיו סוכריות, זו הדרך הקלה ביותר ליצור גוף פעילים לא מתפקד, שמורכב מאנשים שלא באמת צריכים להיות בו. אם האגודה באה מראש מנקודת המוצא שהיא מתחננת בפני הפעילים כדי שיואילו בטובם להיות הפעילים שלה, לא כי *להם* חשוב להשפיע, אלא כי היא מתעקשת לקבל אותם בכל מחיר, היא מציבה את הבסיס הכי גרוע שאפשר לגוף שאמורה להיות לו השפעה נרחבת עליה. -
פעילי האגודה הם גם אנשים. הם מסתובבים בעולם, נפגשים באירועים חברתיים שונים ומשונים או סתם חברים אלה של אלה, ובעיקר – יש להם דעות ורגשות. והדרך היחידה בה אנשים (וזה כולל את חברות הועד) יכולים לדעת מה הן, זה אם פעילי האגודה הנזכרים מעלה מספרים להן. התחושה שלי, היא שלמרות שהדברים מאוד חשובים לפעילים, והם מדברים על זה הרבה, הם לא מדברים על זה *איתי*. אבל בכל זאת, אולי מכוח היותי בועד, אני אמורה לדעת את זה לבד. אני מרגישה כמו הקלישאה של בחור במערכת יחסים, על סף הלפרוץ בבכי ולמחות ש"אבל אני לא טלפתית! פשוט תגידו לי מה אתם חושבים!"
-
(כי באמת, לילי, למה שחברי אגודה יפנו אלייך פתאום וידברו איתך? רק כי את חברת ועד? זה לא עובד ככה), אלא שאת לא מדברת *איתם*?
אני בטוחה שאני לא שומעת על הכל, אבל אני שומעת על כמות מגונה של דברים שקורים באגודה ומחוצה לה, ויש לי חשיפה פשוט נתעבת למידע. והסיבה העיקרית שאני שומעת על זה, זה כי אני *מדברת* עם אנשים. כל הזמן. בלי הפסקה. כבר שנים. מספרת להם מה אני חושבת ואיזה דברים נראה לי מגניב לעשות, ושומעת מהם מה הם חושבים ואיזה דברים נראה להם מגניב לעשות, ועל הדרך גם מה הרכילות האחרונה, מה מרגיז אותם, מה קורה מעניין וכן הלאה. הייתי מעורבת במתרחש כל שנות הפעילות שלי, הייתי מעורבת גם בתקופה הקצרה והטיפשית שלי כחברת ועד, ואני אמשיך להיות מעורבת, בלי לחכות שיבואו לספר לי דברים. ומאחר שבכל פעילות שאני עושה נוספים למעגל הזה של "אנשים שאני מדברת איתם" עוד כמה אנשים, היום מדובר בחתיכת רשת רצינית. זה כל הקטע בלהיות "פעילה" – את מחוברת לרשת.
לא להאמין לכמה מידע ודעות נחשפים כשמדברים עם אנשים על הנושאים הרלוונטיים. אבל ברצינות, לילי – למה שאני אבוא אלייך ואספר לך על מה אני חושבת, ככה סתם, בלי התגרות? כלומר, מילא *אני*, שפשוט לא יודעת לסתום את הפה. אבל פעילים אחרים? אם את לא בקשר רציף איתם, לא חולקת איתם רעיונות, לא עובדת איתם ולא סתם מקשקשת איתם, למה בדיוק שהם יבואו אלייך ויספרו לך על מה הם חושבים או מה הם יודעים? את לא הפסיכולוגית שלהם. כולה חברת ועד, שרובם בטח אפילו לא ממש מכירים אישית.
זה מה שאני מנסה להסביר לך: את רוצה להיות חלק מהרשת? תהיי חלק מהרשת. אבל את לא יכולה להיות מנותקת מהרשת (או "מעל" הרשת) ואז לצפות שהמידע יזרום אלייך, רק כי במקרה השנה את בוועד. זה פשוט לא עובד ככה, ולא משנה כמה תרצי שיהיו קיצורי דרך שיאפשרו "תקשורת" בין הפעילים לוועד. או שאתן פעילות כמו כל שאר הפעילים ומשתייכות לרשת המסועפת של הפעילים שבה זורמים מידע ורעיונות, או שאתן לא. אין קיצורי דרך.
-
אבל כן, אני לא מאוד מרושתת. מעולם לא הייתי. לא כי אני לא אוהבת את האנשים (למעשה, מסתובבים בעולם כמה פעילי אגודה שאני אוהבת מאוד), יותר כי זו מי שאני: מעגל חברים קטן, ועולם שמחוץ לו שמצליח איכשהו להתרחש מסביב בלי שהפרטים ייקלטו. אני עושה מאמץ אדיר להיות זמינה: אני בפורום כמעט כל רגע שאני ליד מחשב, אני עונה לכל מייל שאני מקבלת, אני מקשיבה בתשומת לב וחושבת לעומק על כל מה שאומרים לי בלי לזלזל באף אחד, ואני שוקלת את כל נקודות המבט שמגיעות אלי כשאני צריכה לקבל החלטה שקשורה לאגודה. אני עושה כמיטב יכולתי לענות לשאלות, להבין את המתרחש, ולשתף פעולה עם כל מי שזקוק למשהו ממני. אני מקדישה זמן שאין לי לפעילויות אגודה. זה לא משנה את מי שאני, ואת איך הקשרים שלי עם אנשים עובדים.
בלי קשר לזה, כן. אני כן מצפה שכשיש נושאים שצריכים לעבור דרך הועד – אז יצרו קשר עם הועד לגביהם. כמו שיש טענות שהמידע שקיים בועד לא מגיע החוצה – כך גם מידע שמסתובב בקבוצות של פעילים נשאר בתוכן, ולא יוצרים איתנו קשר, ואז מתלוננים כשאנחנו לא מתנהגות על פי הרצונות האלה שאף פעם לא דיברו איתנו עליהם. אם זה צריך לעבור דרך הועד – צריך לדבר עם הועד על זה. עם מישהי בועד, לא בהכרח איתי (למרות שאני זמינה ומקשיבה ובאמת לא בן אדם רע כל כך). גם הפעילות, המרושתות והחברותיות ביותר לא יכולות להיות בכל מקום, ולא יכולות לדעת מה שאף אחד לא אומר להן. אם רוצים שנדע משהו, רוצים שנפעל בדרך מסוימת ולא אחרת, רוצים שנשקיע זמן ומשאבים – צריך קודם כל ליידע אותנו. ככה זה עובד. -
לא ככה זה עובד. אני לא יודעת איך זה עם פעילים אחרים, אבל אני לא נוהגת לבוא לוועד הגדול והחזק ולמשוך לו בחצאית, "ועד, ועד, זה לא מוצא חן בעיניי". אני מעבירה ביקורת על דברים מסוימים, אבל *אפילו* ממני את לא שומעת הכל (אפילו לא מתקרב לזה). ואני מאמינה שרוב פעילי הראש הגדול הם כמוני: מדברים עם חברים שלהם על מה שצריך לעשות, על מה שבסדר ולא בסדר, אבל לא מרגישים צורך לרוץ לאמא כל פעם.
ככה זה אנשים עם ראש גדול: הם לא יוצאים מנקודת הנחה שיש אמא שצריך לרוץ אליה ולספר לה כל דבר. הם ידברו ויחלקו את דעותיהם עם שווים, כחלק מהדיאלוג היומיומי עם אנשים אחרים שאיתם אתה עובד ומחליף דעות. הם לא ירגישו צורך לעדכן את הגוף המנהל.
היום את חברת ועד. מחר ("מחר" אבסטרקטי כלשהו) כבר לא תהיי חברת ועד. אם את רוצה מידע, את צריכה לעשות מה שכל פעיל אחר, חבר ועד או לא חבר ועד, שרוצה מידע עושה: להיות בקשר עם האנשים שעשויים להעביר לך את המידע הזה. כי מה לעשות, רובם לא טיפוסים שירוצו למי-שזה-לא-יהיה שיושב ברגע זה בכיסא המנהל כדי לבכות לו.
לילי, לא משנה כמה פעמים תגידי שזה מה שאת רוצה – זה לא יקרה. אני לא ארוץ לוועד לספר לו על כל הדברים החשובים שאני יודעת ועל כל מה שאני חושבת שצריך לעשות, רק כי הוא הוועד. כמוני גם פעילים רבים אחרים. אם את עובדת איתי ומדברת איתי באופן קבוע, כבר תשמעי על זה. אם לא, את יכולה להמשיך לומר שאת רוצה שידברו איתך עד קץ הדורות. החיים לא עובדים ככה.
בקיצור, אם את רוצה להיות מעודכנת, תדאגי שיהיה גוף פעילים מגובש, ותדאגי *להיות חלק ממנו*. ואז, זה לא יהיה "מה אתם רוצים שהוועד יעשה?". זה יהיה "מה אנחנו רוצים לעשות, כולנו ביחד, *כולל* אלה שבמקרה יושבים כרגע בוועד?"
-
ואני אחזור ואגיד שזה לא עניין של מגדל השן שלא רוצה לקחת חלק בדברים. אני לא אמא של אף אחד, ואני לא מצפה לדיווח על כל צעד. אבל דברים *שקשורים* לועד: בעיות, טענות, מענות, בקשות, הצעות ודברים שמצריכים פעילות של הועד – אני מצפה שיעדכנו את הועד לגביהם. למה? כי *צריך*. כי הועד לא יתעדכן לגביהם מהאויר. אפשר עד מחר לבוא ולטעון כנגדי שאני לא חברותית ולא מרושתת ולא עושה מספיק מאמצים, ולקבל בדיוק את אותה התשובה: אני עושה המון מאמצים, במגבלות האישיות והיכולות שלי. אני לא יודעת לקשור ולתחזק קשרים פוליטיים, עם אנשים שיביאו לי תועלת – אבל אני כן יודעת ליהנות לדבר עם אנשים, ואני יודעת להקשיב. זה כל מה שיש לי להציע. ואת כל זה אני מציעה.
יש הרבה חברים באגודה. חלק מאוד קטן מהם הם חברים טובים שלי. חלק נוסף הם חברים פחות טובים שלי. חלק נוסף הם אנשים שאני בקשר תדיר איתם. כולם ביחד הם עדיין מעט מאוד מאנשי האגודה. מכל אחת מהקבוצות האלה אני שומעת דברים סותרים, ולכל אחת מהן יש ציפיות שונות וכולם ביחד עדיין נשארים חלק קטן מאוד מאנשי האגודה. וזה לא ישתנה. חוץ מזה, אפילו אם אני מדברת עם פעיל כלשהו כל יום על פרויקט משותף, אני עדיין לא אשמע כל מה שהוא מדבר עליו עם החברים שלו אם הוא לא *יספר* לי על זה. כל מי שרוצה לדבר איתי מוזמן. כל מי שיש לו משהו לומר לי שידע שאכפת לי ואני מקשיבה. *וכל מי שרוצה שאני אדע משהו, שיצא מנקודת ההנחה שאם הוא לא אמר לי את זה – אני לא יודעת את זה.*
לרגע לא אמרתי שאני רוצה דיווח על כל דבר שקורה בעולם. למי יש זמן לדבר כזה? כל מה שאמרתי זה שיש נטייה מדאיגה לאנשים להניח שאם הם חשבו על משהו, או דיברו על משהו עם חברים, אז הועד מודע לזה, וצריך לטפל בזה. לדלג בקלילות על שלב ה"לשתף מישהו בועד בסוד העניינים". אז זהו, שזה שלב הכרחי אם רוצים שיתוף פעולה של הועד. זה הכל. -
"כן, לילי, זה אפשרי, החל ממחר כל פעילי האגודה יבואו לספר לך כל דבר שחשוב שתשמעי, רק כי ביקשת?"
טוב, בסדר. כן, לילי, זה אפשרי. החל ממחר כל פעילי האגודה יבואו לספר לך כל דבר שחשוב שתשמעי. רק כי ביקשת.
יותר טוב? אני מקווה ששיפרתי את המצב. אולי באמת אני צריכה לחפש את עתידי בתחום הספרות הספקולטיבית. אחרי הכל, מה שאני מכירה בתור מציאות לא ממש זוכה לפופולריות. -
-
הלוואי שהאגודה היתה עובדת ככה. כגוף מגובש של חברים טובים שחולקים האחד עם השני הכל, מדברים לעיתים קרובות כולם עם כולם.
אני מאוד אוהבת את הגישה הזו, ושואפת אליה כרעיון אוטופי – שאני יודעת שלא אגיע אליו, אבל אעשה הכל כדי להתקרב.
אבל יש כאן שתי בעיות:1. אני לא חושבת שהמצב שאת מתארת הוא מאה אחוז ריאלי. לא משנה כמה מרושת אדם בתוך האגודה, הוא לא נמצא בקשר עם כל פעיליה לעולם – שזה דבר טוב, מכיוון שהן רבים מדי מכדי שלאדם אחד יהיה קשר אישי עם כולם. ולכן אדם כזה לא ישמע את מה שיש להם להגיד לעולם – אלא אם יהיו לו מנגנונים טובים, טכניים בתחילה ומורגלים וטבעיים בהמשך, שיסייעו לו להעביר מידע בין כולם לבין כולם. ויאפשרו לקבוצה הקטנה של פעילים נבחרים לניהול האגודה להגיע לכל המידע הזה, ולהפיץ אותו.
2. אנחנו רחוקים הרבה יותר מדי מהמצב הזה כדי להציב אותו בתור יעד בתוכנית פרקטית שנתית. אני רוצה יעדים פרקטיים ומדידים לגיבוש הפעילים וליצירת מצב של זרימת מידע טובה יותר, ו"מצב שבו כולנו קבוצה אחת גדולה ומאושרת" הוא לא יעד ריאלי, בוודאי לא בשלב זה, ובוודאי שלא יעד מדיד.
שוב, המטרה זהה. אבל האמצעים שלי טכניים וקטנים וקטנוניים, במטרה למצוא משימות קטנות ויומיומיות שיקרבו אותנו למטרה האוטופית הזו. לפחות קצת יותר, השנה.
-
התוכנית שלך מתרכזת – שוב – סביב הוועד. התוכנית שלך מתרכזת באיך גוף הפעילים שיקום ישרת טוב יותר את מטרות הוועד/האגודה כמאגר פועלים, ואיך הוא יקל על הוועד למצוא את הפעיל הנכון למטרה הנכונה. התוכנית שלך לא מתרכזת באיך להפוך את גוף הפעילים של האגודה לגוף אורגני ש*הוא* האגודה. באיך להוציא את הריכוזיות מהוועד ולהחזיר את המידע, את קבלת ההחלטות ואת המעורבות לידי כלל הפעילים (שזה מה שאמור להיות – אספה שנתית עלובה אחת של שעתיים זה לא מה שאמור להיות. מה שאמור להיות זה גוף פעילים יציב ופעיל לאורך שנים שקובע בצורה משותפת את דרכה של האגודה, וועד שמנהל את הביצוע). אין בתוכנית שלך שום דבר שאפילו מרמז על האפשרות שבעוד כמה שנים, הדיונים על אייקון, נניח (סתם כדוגמה – אני ממש מקווה שבתוך כמה שנים הדיונים על אייקון לא יתפסו נתח כל כך גדול ואיום מתוך האנרגיות של האגודה) יתנהלו בין כל פעילי האגודה, לא בין קומץ הפעילים שבאותו רגע חברים בוועד. אין בתוכנית שלך שום דבר שמרמז על זה שמאגר הפעילים הזה ייזום וידון בתוכניות חדשות, בהתוויית דרכה של האגודה, במדיניות. שוב, כמו קודם, הוא משאיר את כל החלקים העקרוניים בידי הוועד, ושומר לפעילי האגודה את הזכות לקבל על עצמם את העבודה שיציעו להם.
בתכל'ס, מה שהתוכנית שלך יוצרת זה מאגר עובדים עבור הוועד, חסר כל דגש על יוזמה וראש גדול. שזה נחמד, אני לא אגיד שלא, אבל אני לא אופטימית לגבי התוצאות, וזה לא מה ש*אני* מחפשת בגוף פעילים. אני פשוט לא חושבת שזה יפתור ולו אחת מתוך הבעיות הדחופות והמציקות של האגודה שזה נועד לפתור. ופייר? אני גם לא חושבת שזה ימשוך ויעודד את פעילי הראש הגדול לפעילות. מי בכלל רוצה להיות ראש גדול בגוף שמייעד לו תפקיד של פועל במאגר הפועלים? מי בכלל רוצה להיות ראש גדול בגוף שכל תפקידו הוא לאפשר לוועד לקבל את ההחלטות בשקט, בזמן שהפרולטריון נוטל מעל כתפיו את מעמסת העבודה השחורה וחסרת האחריות?
-
מה זה אותו גוף פעילים, שגם יודע הכל – כי כולם מדברים עם כולם כנראה, גם מפגין סולידריות מושלמת וכל כולו אידיאולוגיה טהורה?
אם מישהו רוצה לתרום מזמנו, אך לא מכספו, לאגודה – מבחינתי זה מראה על יותר מחוייבות לאגודה מאשר מישהו שמשלם אך לא עושה כלום. (ופעמים רבות, ההוצאות על התנדבות לאגודה – בייחוד בתפקידי סגל או תפקידים לאורך השנה – שווים בכסף יותר מדמי החבר) ומבחינתי זה מספיק כדי לשתף את אותו אדם בלבטים של האגודה, בקבלת ההחלטות – הכל מלבד הצבעה באסיפה בפועל.
ולעניין הדיון שלך עם לילי בתת-פתיל כאן למטה – אני מסכים עם לילי. *את* אולי מקושרת להמון המון אנשים. אבל רובנו, אני חושד, לא ככה. *אני* לא ככה, וכנראה גם לעולם לא אהיה ככה (וגם לא מאוד חשוב לי להיות ככה). האם זה עושה אותי פעיל פחות טוב? ואם אבחר לוועד – האם אהיה חייב לשנות את אופיי למשך שנה, פתאום ליצור לי עשרות חברים ומכרים שאדבר איתם ללא הרף כדי להיות מעודכן בכל דבר? זה לא קצת מגוחך?
ומה לעשות – הוועד הוא זה שצריך להחליט את ההחלטות במשך השנה – אי אפשר לכנס אסיפה כללית כל שבוע או כל חודש. הוועד יכול (וצריך) לפנות לאנשים לעזרה, להצעות, לדיונים והתלבטויות וכולי. אבל בסופו של יום – האחריות היא על הוועד ובגלל זה הוועד הוא בכל זאת תמיד צריך להיות מעט מעל אותו גוף פעילים.
-
וסביב גיבוש קבוצה של אנשים שהאגודה חשובה להם והם פועלים עבורה.
המפגשים ואיש הקשר, מטרתם…
ואני מצטטת:המפגשים:
יערכו שישה מפגשי פעילים לאורך השנה. שלושה מהם בכנסים הגדולים (איקון, עולמות, פנטסי.קון) ושלושה נוספים בריכוזי פעילים מחוץ לאזור המרכז (בדצמבר, פברואר ויוני). באם תקום יוזמה למפגשי פעילים באזור המרכז, הללו יתווספו לשישה ולא יחליפו לפחות שלושה מפגשים בפריפריה.
המפגשים יתוכננו ויבוצעו במטרה להביא לגיבוש, שיפור הקשר האישי עם הפעילים, עידוד להתנדבות בפרויקטים שונים, עידוד לייזום פעילויות ומהלכים באגודה, עידוד להשמעת קולות ודעות בקשר למהלכים נוכחיים באגודה.כלומר – כל חודשיים תיערך פעילות מהנה עבור הפעילים, ובה תעשה עבודה כדי לעודד אותם לייזום לא רק פעילויות אלא גם מהלכים באגודה, ולהשמיע את קולם ודעתם.
איש הקשר:
בנית תפקיד של איש קשר בין הפעילים לוועד: אדם שיעודד באופן פעיל פניה אליו, ירכז באופן פעיל הצעות, תלונות, יוזמות ובקשות העולות בדיונים שונים במדיה שונים (אסיפת האגודה, פורום האתר…), יפנה אותם לוועד ויעקוב אחרי הטיפול בהן. התפקיד יכול להתחלק בין מספר אנשים, כל עוד יש אדם אחד שמרכז אותו ולוקח עליו אחריות.
זיהוי מכשולים בתקשורת בין הוועד לפעילים ומציאת דרכים לסילוקם
חתירה למצב בו העבודה של הוועד ושל הפעילים מול איש הקשר היא מורגלת, יומיומית ונובעת מהוועד והפעיליםאם דיון דו-חודשי חי בנוסף לאיסוף פעיל ותדיר של כל המידע שניתן על הצעות, תלונות, יוזמות ובקשות – ודעות – ובנוסף סילוק מכשולים בתקשורת וחתירה למצב שבו התקשורת היא יומיומית ומורגלת ונובעת הן מהוועד והן מהפעילים לא יובילו לכך שגוף הפעילים יהיה זה שמשפיע באופן תדיר על כיוון האגודה, אני לא יודעת מה כן.
אם יש לך הצעה אחרת למה כן, אני מאוד אשמח לשקול אותה.
אבל כמו שאני רואה את זה, גיבוש של גוף פעילים חי ונושם – ונפגש ומתדיין – ופעיל – ויצירת מצב שהוועד עובד איתו כל השנה תביא לאותה מטרה שאת מקדשת.אבל בואי נעבור הלאה, ללא ספק אני לא אשכנע אותך שכך יקרה, בעיקר כיוון שאת יודעת בדיוק היכן נמצאת מכונת הזמן של האגודה, ואנחנו נתחיל לחזור על עצמנו ממש בקרוב. בואי פשוט נבדוק שוב בעוד חמישה חודשים וגם בסוף השנה, ונראה לאן הולך גוף הפעילים ומה צריך לשפר.
-
