- This topic has 5 תגובות, 4 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 3 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
זה היה יופי, יופי, יופי של כנס.
לא רק שמאוד נהניתי על אף הוירוס המעיק שלי, אפילו שילמתי (!) ונכנסתי (!!) לשני (!!!) אירועים שונים, ששניהם היו משובחים. (עמנואל על הרומנטיקה של טולקין והפאנל התלת ראשי, למקרה שתהיתם). למעשה, מאוד רציתי להכנס גם לפאנל הסופרים שנשמע נהדר על הנייר, אבל נאלצתי להקריב אותו לטובת פגישת עבודה. ומאוד מאוד רציתי להשאר לדראג, אבל חבר טוב מאוד חגג יומולדת. מצד שני, גם את תחושת ההחמצה הקשה של אלה אני זוקפת רק לטובת הנהלת הכנס.
אבל מעבר לזה, הרגשתי שייכת והרגשתי כנס. הרגשתי תוך כדי שהחשיבה על כל אספקט של הכנס היתה חשיבה לעומק. היו שם הרבה דברים שחשבתי לעשות בכנסים שונים שהייתי מעורבת בהם אבל מעולם לא הספקתי, או לא הצלחתי, ועל כך שאפו גדול ומפואר, כולל נוצה שתדגדג את הרצפה בזמן שאני מסירה אותו.
למה אני מתכוונת?
תמיד חשבתי שכדאי להכניס לאתר של כנס תוכן מוסף, שיגרה אנשים לבקר בו שוב, אולי אפילו יעניין אנשים שהם חובבים בפוטנציה אבל לא שייכים לקהילה. "זוג משמיים", כולל אושיות הקהילה והאנשים החיצוניים, עשה זאת היטב לטעמי.
העיצוב של הכנס היה נהדר, ונתן את התחושה הנהדרת שיצאתי מהעולם האמיתי ונכנסתי למובלעת שלו, ששייכת לי. הקופידונים שמילאו היטב את החלל, הבאר עם הצפרדע שקירקרה עלי, שמות החדרים השנונים והשלטים המצביעים עליהם.
שיבוץ התכנים המעולה. לא לכל התכנים התחברתי, אבל בהחלט, ביום אחד קצר, היה שם מספיק בשביל (כמעט) כולם (כי הרי אי אפשר לרצות את כל האנשים כל הזמן, אפשר לרצות חלק מהאנשים חלק מהזמן. בחלק באחר, שיסתובבו בכנס, זה חשוב). פאנדומים קטנים ונושאים כלליים, קהיתיות ולפחות פאנל סופרים אחד שיעניין גם אנשים מבחוץ ויכול להיות נקודת משיכה חיצונית. הכל מורכב היטב, לא ברנדומליות אלא מתוך חשיבה על הקהלים השונים והחיבור שלהם לכנס אחד קצר.
ההשקעה בתוכניה הברורה והנעימה לעין ובאתר המשובח כנ"ל.
התחושה שהכנס תיקתק להפליא: אני יודעת לזהות את הגליצ'ים, אבל הם היו שקטים ולא הפריעו להנאה של המבקרים, כמו שזה נראה לי.
אני חושבת שיותר מכל, הכנס היה… מנוהל. בקולנוע, אתה מנסה ליצור עבור הצופה תחושה שהוא בידיים טובות. שגם אם תפחיד אותו או תגרום לו לבכות או תמתח אותו, זה בסדר, אתה יודע מה אתה עושה. הוא יהנה, בסופו של דבר. הוא יכול לעזוב קצת את המושכות ואת העולם האמיתי ואת הביקורתיות, לשקוע בסרט, לסספנד. זה, פחות או יותר, מה שהרגשתי לאורך רוב היום בפנטסיקון. שמישהו חשב בשבילי על הכל, עשה את הבחירות, קישט את הקירות, חיפש ומצא מה לעשות ואיך כדי שיהיה לי כנס נהדר.
והיה לי.
ועל כך, תודה. -
-
-
-
באתר האגודה:
http://www.sf-f.org.il/story_1136 -
-
