- This topic has 15 תגובות, 7 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 4 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
השנה הוחלט לצמצם את הקטגוריות ב"פרס גפן" לארבע: ספר המד"ב המתורגם הטוב ביותר, ספר הפנטסיה המתורגם, ספר מקור וסיפור קצר.
לדעתי הצמצום בהחלט מבורך, ודי בארבע קטגוריות. אלא שחסרה לי מאוד הקטגוריה של ספר ילדים ז'אנרי – מד"ב או פנטסיה – שהיתה קיימת בשנה שעברה.
הרבה מאוד ספרים, בעיקר בשנים באחרונות- אבל לא רק, מערבים בין מד"ב ופנטסיה. זו הסיבה שלפעמים מתנהלים דיונים בפורומים לגבי "מיונם" של ספרים, ושפעמים יש תהיות על שיבוץ הכותרים בקטגוריות הפרס השונות. גם במועמדויות בקטגוריות של סיפור וספר מקורי אין הפרדה כזו.
אני מציעה לאחד את הקטגוריות גם בספרות המתורגמת, ולהוסיף ספרות ילדים ונוער (מד"ב ופנטסיה) כקטגוריה רביעית. כך יהיו הקטגוריות:
ספר מתורגם, ספר ילדים ונוער, ספר מקור וסיפור קצר מקורי.
מה דעתכם? -
לעגן את הקטגוריות במסגרת אסיפה כללית והחלטה שלא תשתנה בהתאם למצב רוח של הוועד באותה שנה.
אני יודע שזו הייתה הכוונה בזמנו ואף פורסם בפרוטוקולים שבכוונת הוועד (לפחות כל עוד הייתי שם) הייתה להביא את הקטגוריות לדיון והצבעה בפני האסיפה הכללית.
את יכולה להעלות לדיון את הנושא במסגרת האסיפה הכללית ולמעשה לעגן את הקטגוריות – או שאת יכולה לחכות לוועד שיעלה את הנושא באסיפה בעצמו (אני חושב שהם אכן מתכננים לעשות זאת, אבל אני ספקולטיבי לחלוטין בנקודה הזו).
מעבר לכך – אם את סבורה שדי בארבעת הקטגוריות הקיימות בלבד – איך את מציעה להכניס את הקטגוריה החמישית מבלי להגדיל את מספר הקטגוריות?
אני יודע שבזמנו הצעתי לאחד את הספרות המתורגמת – מד"ב ופנטזיה ביחד, אבל איחוד שכזה מאוד בעייתי היות ואת מעוניינת לקדם את שני התחומים ולפנטזיה יש בארץ קוראים רבים יותר ממד"ב – מה שיגרום להטיה מובהקת של תוצאות ההצבעה כתוצאה ממצביעים קוראי פנטזיה.
אז אני תוהה אם את מציעה להגדיל את מספר הקטגוריות ל – 5 בכל זאת, או שמא חשבת על חיתוך קטגוריות שונה שישאיר את המספר על 4 בלבד?
-
הכוונה אכן היתה לאחד את קטגוריות המד"ב והפנטזיה בספר המתורגם, בהנחה שבקרב חברי האגודה – שהם המצביעים בשלב א' של הפרס- אין את ההעדפה הגורפת לפנטסיה, בניגוד לקיים בציבור הקוראים הכללי.
הטייה של התוצאות, כתוצאה מהצבעת הציבור המגיע לאייקון, ממילא קיימת. כך למשל, לדעתי, זכה "אני האגדה" בשנה שעברה.
כך שנשארנו עם 4 קטגוריות, כולן מד"ב+פנטסיה. -
השינויים בפרס גפן נבעו מהעובדה שהיו שינויים גדולים – מה גדולים, ענקיים – בשוק בשנים האחרונות. גם פרס גפן וגם שוק המד"ב הישראלי הם צעירים, ועוברים עדיין שינויים גדולים. למשל, בעבר "ספרות מקור" הייתה גם ספרות של סופר ישראלי שתורגמה מאנגלית, וזה נבע מהעובדה שבראשית דרכו של השוק, משום שלא היה שוק, הרבה סופרים ישראליים התרגלו לכתוב לשוק דובר האנגלית. דוגמה אחרת היא שתי קטגוריות המקור באופן כללי, ששתיהן קטגוריות חדשות (2002 לסיפור הקצר, 2003 לספר, אם זכרוני אינו מטעני, ולא בא לי לבדוק כרגע), והן עברו שינויים שאופייניים לקטגוריות בשוק שמשתנה בהתמדה (כמו למשל מעבר קטגוריית הספר מהצבעה דו-שנתית להצבעה שנתית).
פרס גפן צריך גמישות, וזה עדיין לא הזמן לקבע אותו. תן לו – ולשוק – עוד כמה שנים להתפתח, לגדול ולהתייצב, ואז תקבע אותו תקנונית.
אני מצרה על כך ששתי הקטגוריות החדשות משנה שעברה הורדו השנה. אני חושבת שקטגוריות חדשות צריכות לזכות ביותר משנה אחת ניסיון, במיוחד אם השנה שבה ניסו אותן היא שנה שבה ניהול הפרס עבר תהפוכות גדולות ובסופו של דבר הקטגוריות החדשות לא קודמו כהלכה ולא זכו ליחסי ציבור נאותים. ואין שום סיבה שלא יהיו יותר קטגוריות בפרס – אם נסתכל על הפרס המקביל, פרס ההוגו, יש בו *הרבה* יותר קטגוריות, בהפרש עצום, והקהל מתמודד עם זה יופי.
http://www.thehugoawards.org/?page_id=3
אז לא שאני חושבת שאנחנו צריכים כל כך הרבה קטגוריות (ממש עדיף שלא, ובטח לא בשלב הנוכחי), אבל מצד שני, אני לא חושבת שצריך להנחות אותנו קו של "רק ארבע קטגוריות".ואני ממש ממש תומכת בהחזרת קטגוריית הילדים והנוער. על אף האינטרסנטיות הברורה שלי (קטגוריית התרגום יותר חשובה לי אישית), אם הייתי צריכה לבחור איזו מבין שתי הקטגוריות שהיו שנה שעברה צריכה לחזור, הייתי בוחרת בילדים ונוער. זו קטגוריה טובה גם משום שיש בה צורך וראוי לעודד באופן מיוחד את הספרות הייעודית לקהל הצעיר יותר, ולשים עליה דגש ספציפי, וגם מפני שהיא פותחת פתח ליחסי ציבור וקהל שאנחנו לא מגיעים אליהם אחרת.
-
איך את מבחינה בין ספרות "ילדים ונוער" לספרות למבוגרים? האם קורליין הוא ספר לנוער או למבוגרים? מה עם פרסי ג'קסון? והארי פוטר? וחומריו האפלים?
כמו בחלוקה מדע בדיוני לעומת פנטסיה גם כאן בעוד שמקרי הקצה ברורים, הרי שהמקרים הגבוליים נתונים לשיפוטו של כל אדם ואדם.
אני לא חושב שיש מקום לאחד את המדע הבדיוני והפנטסיה.
-
-
-
-
-
כל הספרים שציינת הם אכן ספרי נוער – כך לפחות חשבו המחברים.
לדעתי להגדרת ספרי נוער כטובים יש אמות מידה שונות משל ספרי מבוגרים : גישה מוסרית בעייתית למשל לא "עוברת" בספרי נוער, דמויות הבנויות לפי סטריאוטיפים שליליים מונעות לדעתי מספר נוער להחשב כ"ראוי לאכילה" וכדומה. בנייה "עגולה" מאוד של דמות, או הגיון/סבירות בפיתוח המדעי המתואר – פחות משמעותיות (ובספרי מבוגרים דמות לא מפותחת או לא עקבית יכולה לפגום מאוד בקריאה). אפילו להיפך : דמות "מתוסבכת" עלולה לבלבל את הקורא הצעיר, וקורא מבוגר בהחלט יהנה.
למעשה – מנסיוני, מספר ילדים ונוער איכותי יהנו גם מבוגרים, ואילו הרבה ספרי מבוגרים מעולים לא מתאימים לנוער. -
-
-
לא חסרים אנשים שדעתם האישית על ספרים מסוימים שמועמדים לפרס היא שהם לא ז'אנריים. ואנשים אחרים שדעתם האישית היא שהם כן.
מה, זה מדע מדויק? זה לא. ואנחנו חיים עם העובדה שזה לא, מציבים רף באיזשהו מקום שנראה לנו הגיוני, ועם זה עובדים. ביום שבו לא נהיה מסוגלים להתמודד יותר עם העובדה שבחיים ההבחנות הן לא מוחלטות, אני מאמינה שנעזוב את העיסוק בספרות ונעבור למשהו מוחלט יותר. שרברבות אולי, לא יודעת. -
-
-
(טוב, יש הרבה מאוד הבדלים גדולים בין השניים. אחד מהם):
מצביעי ההוגו, ואני אומר זאת ממדגם לא מייצג אך בכל זאת מחכים שנתקלתי בו השבוע – שיחה מעמיקה עם מצביעה בהוגו הקרוב – נוטים להפוך את הנושא לקריירה שניה. אותה מצביעה היתה בעיצומו של מרתון קריאת-אמוק כדי להספיק לקרוא את כל המועמדים.
עם כל הצער והכאב, אני לא חושב שיש מספיק מצביעים כאלה בפרס גפן, גם במצב הנוכחי של ארבע קטגוריות. וכשההצבעה הסופית נעשית באופן פתוח לכל, קשה לי להאמין שהמצב הזה ישתנה.
אני גם לא חושב שגודל השוק בישראל מצדיק יותר מארבע הקטגוריות שקיימות כרגע – אם יש ספר ז'אנר ממש משמעותי, הוא בהחלט יכול להכנס לקטגוריית ספר המד"ב או הפנטסיה (מה שאכן קרה השנה עם שני ספרים כאלה). אני לא רואה יותר מדי טעם בקטגוריה נפרדת לספרים כאלה.
-
