- This topic has 8 תגובות, 4 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 6 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
אני רוצה לפתוח את הנושא הזה, כי כבר די הרבה זמן שנראה לי שהגישה אליו באגודה לא נכונה (גם אמרתי את זה כמה פעמים, אבל אני לא חושבת שאני אמורה לצפות מהציבור לעקוב אחר כתביי כאן ובפורום הפעילים הישן).
עדי אומרת כאן:
http://forum.sf-f.org.il/read.php?10,50662,50742#msg-50742
דברים שמשתמע מהם שהיא חושבת שקבלת ההחלטה לגבי קיו-קון הייתה דבר שולי, משום שיש לה ולחברי הוועד האחרים המון עבודה התנדבותית לעשות עבור האגודה, ואין להם זמן, ואי אפשר לצפות מהם לבזבז זמן בקבלת ההחלטה איך צריכה האגודה להתנהל מול "כנס מתפורר" כשיש להם עבודה התנדבותית בשם האגודה.
אני חושבת שהאמירה הזאת משקפת – שוב – את צורת המחשבה שכולנו טועים בה ושכבר התייחסתי אליה כמה פעמים בעבר, שחברי ועד נכנסים לוועד כדי לעבוד נורא קשה על הפרויקטים של האגודה. לעבוד כל כך קשה, עד שלפעמים אין להם מספיק זמן להקדיש לקבלת ההחלטות של האגודה. התפיסה הזאת כל כך שגורה עלינו, שבשנים האחרונות מי שמציג מועמדות לוועד מתבקש להכריז איזה תחומי אחריות הוא מעוניין לקבל עליו בוועד – הווה אומר, איזה נתח של העבודה ההתנדבותית הוא מתכוון להעמיס על שכמו – ולכולנו זה נראה מובן מאליו. לכולנו זה נראה מובן מאליו שכשמכריזים על חברת ועד חדשה שצורפה לוועד, באותה נשימה מכריזים גם על התפקיד ההתנדבותי שהיא מקבלת עליה במסגרת הוועד, כאילו זה חלק עקרוני ומהותי מכך שהיא חברת ועד, עד כדי כך שזה נמצא באותו סעיף בפרוטוקול.
המצב הזה מעוות. חברי הוועד הם הגוף המנהל של האגודה, והם נמצאים בוועד קודם כל ולפני הכל כדי לקבל החלטות עבור האגודה. להתנדב לעבודה קשה בשם האגודה *כל* חברי האגודה יכולים – לא צריך להיות בוועד בשביל זה, ולמעשה, כמעט אין תפקידים התנדבותיים עבור האגודה שצריך להיות בוועד כדי לבצע אותם – בערך כל תפקיד שחשבנו שחיוני שחבר ועד יבצע אותו, גילינו בשלב זה או אחר שיכול לבצע אותו גם מישהו שאינו חבר ועד. למעשה, בריא יותר שתפקידים עבור האגודה לא יהיו קשורים לחברות בוועד, כי אז יהיה יותר סיכוי שאותו אדם ימשיך לבצע אותו תפקיד במשך כמה שנים ברציפות, בלי קשר לשאלה אם הוא בוועד או לא.
לעומת זאת, לקבל החלטות בשם האגודה *רק* הוועד יכול. זה הדבר היחיד באגודה שרק הוועד יכול לעשות.
אני חושבת שהתפיסה שעל פיה העבודה ההתנדבותית הקשה שחבר ועד עושה עבור האגודה קודמת לצורך שלו ללמוד לעומק את הנושאים שבהם הוא אמור לקבל החלטות, גדולים כקטנים – יותר מזה, שהצורך להשקיע זמן בקבלת החלטות עבור האגודה עלול, חלילה, לבוא על חשבון עבודתם ההתנדבותית של חברי הוועד – היא אחת התפיסות השגויות הבעייתיות ביותר שיש לנו באגודה כבר שנים.
חבר ועד לא נכנס לתפקידו בוועד כדי לנהל את פרס גפן, לארגן כנסים, לבנות, להקים, לערוך, לסדר. חבר ועד לא נכנס לתפקידו כדי שיהיו שבעה אנשים לחלק ביניהם את העבודה – לאגודה יש כמה עשרות פעילים והעבודה צריכה להתחלק ביניהם, לא בין חברי הוועד. חבר ועד נכנס לתפקידו כדי *לנהל* את האגודה. ללמוד נושאים ולקבל החלטות עבור האגודה. יותר מדי מאיתנו – כולל אותי כשהייתי בוועד בזמנו, מודה באשמה – לא תופסים את זה. לא תופסים את העובדה שלחברי ועד יש קודם כל אחריות על תהליכי קבלת ההחלטות של האגודה, ורק אחר כך על כל דבר אחר. ניהול פרס גפן הוא שולי. את ניהול פרס גפן אפשר לעשות גם מחוץ לוועד. קבלת ההחלטות בשם האגודה היא מה שחבר ועד אמור לעשות.
התפיסה של חברי הוועד – ושל כל פעילי האגודה – שהאחריות הראשונה במעלה של הוועד היא ללמוד את כל הנושאים הניצבים בפני האגודה ולקבל לגביהם החלטות היא זו שתקבע אם ההחלטות – הקטנות והגדולות כאחד – שהאגודה צריכה לקבל במרוצת הקדנציה של אותו ועד יתקבלו כראוי או לא.
-
-
-
עכשיו, אחרי שצלחנו את תגובת האנטי האוטומטית, תנסי את זרם המחשבות הבא: ורד כבר יותר מעשר שנים באגודה, הייתה חברת ועד שנה פלוס ופעילה כבדה הרבה מאד זמן, יודעת הרבה יותר מדי על מה שקורה, קרה ויקרה באגודה, והיא גם לא אדם טיפש. אז אולי כדאי לקרוא את ההודעה שלה בלי לחשוב כל הזמן רק על "יו, הוורד הזאת, היא עצבנה אותי נורא, כל מה שהיא אומרת הוא רק אישי נגדי, והיא לא יודעת שום דבר מהחיים שלה".
אם תנסי את זה, יש מצב שתגלי שההודעה הנ"ל מתעסקת בעניין עקרוני, לא מדברת אישית עלייך, ואולי אפילו יש בה דברים ששווה לחשוב עליהם ולהתייחס אליהם. כמו, למשל, העובדה שכבר שנים חברי ועד נבחרים לוועד עם דגש על הפן ההתנדבותי של התפקיד, כשהפן שראוי, חשוב וחיוני להדגיש הוא העובדה שחברי ועד אמורים לקבל החלטות. -
אני מסכים איתך לגבי מה שצריך להיות.
אבל בפועל, וזה קורה בכל שנה, חלק נכבד, אם לא רוב הנטל של העבודה ההתנדבותית נופל על חברי הוועד.
למרות שיש באגודה כמה מאות חברים וכמה עשרות "פעילים", רוב הפעילים הם או מתמחים בתחום מסויים (למשל אני – מזכירות) או שהם פעילים מדי פעם (למשל סגל כנס), או בדברים קטנים יחסית (למשל שיפוט בתחרות, מתן הרצאה).
ומה לעשות כשרוב נטל העבודה נופל על הוועד, כך יש להם פחות זמן לדברים אחרים, כמו השקעת זמן בלימוד כל נושא לעומק. -
זה ככה כי אנחנו בוחרים שזה יהיה ככה. יש לנו מספר עצום של פעילים. אם *רוצים* לאייש תפקיד מסוים, כמעט תמיד מצליחים בזה. אבל מאחר שאנחנו חיים בהשקפה שחברי ועד הולכים לוועד כדי לעבוד ושהם אלה שעושים את רוב העבודה באגודה, מלכתחילה כל צורת המחשבה שלנו וכל האופן שבו אנחנו בונים את התנהלות האגודה סבה סביב התפיסה הזאת.
האגודה *יכולה* לעבוד אחרת. בשנים האחרונות יותר ויותר תפקידים יוצאים מחוץ לוועד, ויותר ויותר מתגלה שגם דברים שחשבנו שחייבים להיות בידי חבר ועד, יכולים בהחלט להתנהל על ידי פעיל חיצוני לוועד עם ראש גדול.
זה דורש סוויץ' מחשבתי, וסוויץ' מחשבתי הוא לא דבר קל. אבל קודם כל צריך להבין שמשהו פה לא בסדר. שהתפיסה שלנו שאנחנו בוחרים חברי ועד כדי שהם יעשו את העבודה ההתנדבותית השחורה שגויה מעיקרה. -
-
ולשון הרבים שלי בהודעה לא הייתה לשון רבים מלכותית, בניגוד למנהגי… הפנייה שלי היא אל חברי האגודה ופעיליה, לא אל הוועד, כי זה דבר אחד שהוועד *לא* יכול להיות זה שיחליט עליו ויבצע אותו. זה דבר שצריך להשתנות בתפיסה של כולנו.
*אנחנו* שמים את הדגש הלא נכון באופן שבו אנחנו תופסים את תפקיד הוועד. *אנחנו* אלה שחושבים שחברי ועד צריכים לספר במצע שלהם איזו עבודה שחורה הם מתכוונים לעשות עבור האגודה, לא כמה לעומק הם מכירים את המצב הפוליטי שבו נמצאת האגודה וכמה יכולת ניהולית יש להם. הסוויץ' המחשבתי צריך להיות אצל כולנו, לא בוועד. -
האגודה צמחה מאז ימיה הראשונים שהיה בה קומץ קטן של מתנדבים שהקימו, יסדו, ניהלו וגם קרעו את התחת. לא חייבים לשמר את הנורמות שנולדו כשהמצב היה שונה לגמרי. היום יש לאגודה *המון* מתנדבים, אפשר להתחיל לשנות את הדברים בכיוון של גוף מנהל שמתמקד בניהול (או לפחות בעיקר בניהול) והרבה מאד מתנדבים שעושים את העבודה השחורה.
-
