- This topic has 25 תגובות, 8 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 6 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
אפשר לכתוב ב"כאילו" שירי הייקו בעברית, אבל בעברית יש דיפתונגים, וביפנית (למיטב הבנתי המוגבלת) לא. לכן אפשר, בשפה שמורכבת כולה מהברות שהן רק עיצור+תנועה, ואין בה עיצורים סמוכים ותנועות מורכבות, לכתוב שירים עם מספר הברות קבוע. בעברית, אי אפשר.
אפשר להעמיד פנים, וזה סבבה, אבל זה לא באמת.
חוץ מזה, וזה ניטפוק שלא הייתי מוסיף אבל מנהלת התחרות אמרה שהיא אוהבת ניטפוקים, שירי הייקו צריכים לכלול מוטיב מהסביבה עם קישור לטבע ולעונות שבהן מתרחש הרגע המתואר בשיר. התייחסות לז'אנר זה לא מספיק.
-
יש הייקו מסורתי, הייקו מודרני וטווח שלם באמצע. האזכור לטבע/עונות השנה, למשל, הוא על פי מסורות מסוימות אבל לא בהכרח על פי אחרות.
ובאופן כללי כשמתייחסים למקצב, נהוג להתייחס לכל דבר שנשמע כמו הברה כאל הברה. כך למשל, שווא נע (שטכנית הוא לא תנועה מלאה) יכול לתפקד כתנועה מלאה בשירה. לגבי הדיפתונגים תצטרך לתת דוגמאות למה אתה מתכוון, כי לי אישית אין מושג על מה אתה מדבר. -
-
פרשנות שמבוססת, כמובן, על זה שמזדמן לי פה ושם לתרגם שירה באופן מקצועי ויצא לי להתעסק קצת עם הנושא כחלק מהעיסוק המקצועי שלי, אבל פרשנות אישית לחלוטין. אם אני צריכה לתרגם שיר במשקל אוקטאמטר יאמבי (יצא לי לפני כמה זמן, תאר לעצמך), מן הסתם אני אמורה לדעת איך עובדות ההברות העבריות במשקל ובמקצב, כדי שהמשקל ייצא גם בעברית.
לגבי הדיפתונג, עכשיו הבנתי למה אתה מתכוון, וברוב המקרים זו לא בעיה – ברוב המקרים, החלוקה להברות בעברית, גם במקרים של דיפתונגים, היא לא מסובכת במיוחד, כפי שעשוי לזכור כל מי שעשה אי פעם בגרות בלשון ולמד את חוק ניקוד ההברות על מגוון הסתעפויותיו (זוועת עולם, מי בכלל זוכר מזה משהו, אבל נעזוב זה). פייר, אפילו לא צריך את חוקי הלשון בשביל זה – כל מה שצריך זה אוזן טובה למקצב. שזה באופן כללי מצרך הכרחי כשרוצים לכתוב שירה.
-
רציתי רק להציע תוספת לסעיף 7 של ההוראות. אני מציע , במידה ולא תוכנן לעשות זאת, שכל הודעת מייל שתשלח לתיבה תיענה ע"י מנהלת התחרות בהודעה "המייל ששלחת הגיע למנהלת התחרות. תודה על השתתפותך" או משהו בסגנון. כך, אם כותב שלח מייל ולא קיבל מענה, הוא ידע שאולי יש תקלת מייל שבגללה הוא עלול להפסל.
צריך פשוט להוסיף הבהרה בסעיף 7 שאמורים לצפות לתשובה על קבלת המייל. -
-
נזכרתי בפתיל מפורום הסיפורים משנת 2001. אחח, איך הקדמנו את זמננו…
http://forum.sf-f.org.il/read.php?17,33486,33486#msg-33486 -
-
-
-
-
הייקו בכל שפה שאינה יפנית הוא "הייקו בכאילו" וכשמדובר בעברית זה לא רק כאילו, אלא גם קשה במיוחד. אבל לא בלתי אפשרי. וגם אם אני טועה – מה זה משנה? אנשים ינסו לכתוב, יהנו מהתהליך וכולנו (או לפחות אני) נשתעשע מהתוצאה שאמורה, אגב, להיות שיר סייפיקו (כפי שהוגדר בלינק שמופיע בהודעה על התחרות) ולא הייקו (כלומר – בלי תיאורי טבע עם תיאורים מעולם המד"ב).
-
אני קורא לזה שינוי החלטות כי לא משנה אם מדובר בהחלטה לבטל את הממד, לשנות סעיף בתקנון, להעמיד פנים שהוועד לא קיבל החלטות שהוא קיבל או כן קיבל החלטות שהוא לא קיבל, המציאות באגודה נזילה כמו באחד מהסיפורים שאתם כותבים. כל טקסט שמופיע כאן, בין אם פרוטוקול ישיבה, הודעה של האגודה, או תקנון תחרות, אפשר לתקן כי שלושה אנשים רבים על זה בפורום.
לילי, את חושבת שזה רק מכעס? ועד האגודה החליט על פגישה ומאז הוסיפו חצי תריסר סעיפים לסדר היום רק כי צועקים עליהם בפורום. ורד מבקשת תשובה רשמית אם הוועד קיבל או לא קיבל החלטה לפרוש מאייקון, אם קיבל או לא קיבל החלטה לכנס אסיפה כללית. אהוד מימון עדיין לא יודע אם מוציאים לאור את החד-ממד באייקון, בעולמות, או בחג-המולד. שום דבר לא משתנה מאז שהתחלתי להשתלח בסגנון ההתנהגות הזה.
זה נראה לך קטן כי זו רק תחרות שירה? נראה לי שאי אפשר למצוא מישהו שיהיה מוכן לעמוד מאחורי החלטה שלו (חוץ מביטול המימד; הוועד הולך להיצמד לזו כאילו חייהם תלויים בכך, ככל הנראה) בכל האגודה הזו.
-
-
-
אני גם חושבת שבהרבה מהמקרים האחרים שאתה מדבר עליהם – באמת יש בעיה. ואני בעיקר חושבת שהכעס שלך מטשטש את הגבולות, ואתה קצת מפריז בתגובות שלך לדברים הקטנים, מה שגורם למין אפקט "זאב, זאב" כשזה מגיע לבעיות האמיתיות. אם מישהו מסוגל לשלוף את ציטוט "כעס מוביל ל…" בשבילי, כי המוח שלי מתפקד רק בכשמינית מהרגיל (אני משערת. זו השערה גסה. אין לי נתונים מדויקים, אם כי כן יש לי ידע בנושא)…
-
כן. מנהלת הכנס. כן, תחרויות בעיני הן כיף ונועדו להנאתם של היוצרים ושל הקוראים. באופן אישי אני נוטה לחשוב שהייקו בעברית הוא צל חיוור של היצירה היפנית, אבלי אני אני לא יכולה להצהיר באופן גורף ומחייב משפטית שאין הייקו אמיתי בעברית. אולי יש. אני לא שולטת בשפה היפנית ו/או ברזי ההייקו היפני כדי לערוך השוואה מלאה ומקיפה בין היצירה היפנית וזו העברית.
-
אני חושב שאם ועד האגודה היה נשאר נאמן להחלטות הרות גורל, כמו ההחלטה למנות ועדת היגוי בפאקינג 2006, שמורכבת רובה מאנשי אגודה, או ההחלטה לנהל את אייקון עם מנהל יחיד ולפקח עליו בצוות מצומצם כמו ב-2007, אז אולי לא היה אכפת לי שהם משנים את דעתם כל שני וחמישי לגבי תקנון תחרות שירה מטופשת. טעות? סבבה. טעות. כמובן, יעל יכלה לכתוב "זו הייתה טעות; התכוונתי לכתוב את זה כך והתפלק לי", ואז לא הייתי אומר כלום. אני לא נכנס באנשים על טעויות. מי שעושה, יעשה גם טעויות.
-
-
-
-
הווה אומר, ב"רוח" יש שתי הברות, ב"אחדים" שלוש, עיצור מנוקד בשווא נע (שבעברית מדוברת ממילא נשמע כמו סגול) הוא הברה.
מספר הברות בשיר רלוונטי לצורך מקצב, ולפיכך, מה שרלוונטי זה איך זה *נשמע*, לא איך זה מוגדר מבחינת כללי השפה (שבדרך כלל גם מבוססים על ישויות היסטוריות שאין להן קיום משמעותי בשפה המדוברת בימינו – נראה אותך מוצא הבדל בהגייה בין אות דגושה לאות לא דגושה – דגש קל או חזק, לא משנה; או בין ט' ות'; או בין תנועה ארוכה, קצרה וחטופה; וכו').
הערה: כותבת ההודעה אינה משתייכת לסגל התחרות, אבל מאד מתקשה להאמין שסגל התחרות יגלה התנגדות כלשהי לדבריה. -
-
-
-
-
