- This topic has 156 תגובות, 15 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 6 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
הצעה לשיפור הקשר עם פעילי האגודה
תהיתי אם כדאי לי לפתוח שוב את קופת השרצים הזו (המדובר הוא איתי גרייף) אבל מצטער, נמאס לי.
שני פתילים מתחת לפתיל זה, הנ"ל מכנה את יו"ר האגודה הקודם בכינוי גנאי וכמובן שהודעתו נמחקה מיד. כלומר, כמובן שלא. מנהלת הפורום לא רק שמתעלמת מכינוי הגנאי, היא אפילו משתתפת בדיון שבפתיל. והוועד? אל תצחיקו אותי.
ולמה זה משנה? למה לוועד להתעסק בזוטות כמו הודעות בפורום האגודה?
בואו ואספר לכם סיפור קטן.
לפני כשנה וחצי האגודה פתחה פורום "פעילים" שנועד לחזק את הקשר בין הוועד לפעילי האגודה. הכל היה טוב ויפה עד שהנ"ל הצטרף לפורום. די מהר הפורום נסגר. במהלך אותה תקופה התפטרו מהוועד גם היו"ר ושני חברי ועד נוסף, ואני חושב שלפחות התפטרות אחת, אם לא כולן, קשורות לנ"ל [קבלו תיקון: ראו הודעתה של בוג'י למטה].
עבר חלף זמן (והנ"ל המשיך בשלו בפורום האגודה), והגיע חודש מרץ השנה, ואיתו הנ"ל שהשתלח בי בפורום האגודה, ללא שום סיבה נראית לעין. הנ"ל גם כתב הודעות מזלזלות באגודה ופעיליה על ימין: http://forum.sf-f.org.il/read.php?10,49653,49653#msg-49653 ועל שמאל: http://forum.sf-f.org.il/read.php?10,49871,49886#msg-49886
הוועד, בתגובה, סגר את הפורום ויו"ר האגודה התפטר (אתם רואים איזו תבנית פעולה?)
במהלך השנה נפתח גם פורום פעילים חדש, שעומד לו די שומם (וגם, הקישור אליו מהעמוד הראשי נעלם). מעניין למה. מה קרה לקשר בין הוועד לפעילי האגודה?
והנה הוועד שוב פתח את פורום האגודה לקהל הרחב. ומה עושה הנ"ל בפתיל הראשון שהוא פותח? מכנה את יו"ר האגודה הקודם בכינוי גנאי. איש לא מגיב (מלבד מייל אחד שנשלח לוועד בנושא לפני יומיים).
וכשמנהלת הפורום, והוועד שמינה אותה, מתעלמים מההשמצות, ההכפשות והזלזול שהנ"ל מפזר ברחבי הפורום הרשמי של האגודה, פלא שהאגודה מאבדת פעילים?
למה לי (אני, גל, לא חבר אגודה פלוני) להמשיך להתנדב לארגון שנותן לאדם מחוץ לאגודה (וכמובן גם מתוך האגודה) לפגוע בפעיליו כל הזמן?
ההצעה שלי ברורה ? לא לתת לגרייף (או כל אדם אחר) במה להכפשות. אם הוא כותב באופן מנומס וענייני ? בכיף. אבל אם הוא כותב הודעה מכפישה, מזלזלת, מעליבה ? יש למחוק או לערוך אותה מיד. -
אני נגד לעשות את הדיון הזה לגופו של אדם. יותר מזה, אני חושבת שאם אדם אחד – עם פה מלוכלך ככל שיהיה – מצליח לטלטל את המים בצורה כל כך גרועה שהאגודה לא מצליחה להתמודד איתה, צריך לעצור ולחשוב למה לעזאזל הוא מצליח בזה ומה לא בסדר באגודה שהיא לא מצליחה להתמודד עם זה.
לגבי תרבות הדיון בפורום, פניתי לוועד במייל בעניין הזה (חשבתי שיהיה יותר לעניין לעשות את זה מחוץ לפורום) אבל מאחר שלא הייתה מצדם תגובה עד עכשיו – ומאחר שגל פתח את הנושא – אני אומר את זה גם כאן: אם הוועד רוצה תרבות דיון בפורום הזה, זה לא בסדר לאפשר ל*אף אחד* להכפיש *אף אחד*. שימוש חוזר ונשנה בכינויי גנאי כדי להתייחס לאדם – ובפרט, לפעיל לשעבר של האגודה – זה לא דבר שצריך להיות לגיטימי בשיח מהסוג שמנסים ליצור כאן. העובדה שהוועד – או המנהלת מטעמו – לא טרחו להגיב כשהפגיעה הייתה באדם שמבחינת הוועד הוא "פרסונה נון גראטה" אומרת לי שכל הקשקושים על "תרבות דיון" הם צביעות אחת גדולה. אם זה מישהו שהוועד בעדו, אסור לפגוע בו. אם זה מישהו שהוועד נגדו, סבבה, דווקא מגניב שמישהו אחר מקלל אותו כשהוועד לא יכול.
ורק כדי להבהיר: לא יודעת לגבי האחרים, אבל לפרישה *שלי* מהוועד לא היה כל קשר לאיתי גרייף. פרשתי מהוועד – ומפעילות עבור האגודה – כי האמנתי שהיו"ר שהייתה באותה תקופה ניהלה את האגודה, ובמיוחד את קשריה עם ארגונים אחרים, בצורה הרסנית לאגודה ולז'אנר בכלל. ככל שאני יודעת, הפרישה של היו"ר נבעה מזה שלאחר שבמשך תקופה ארוכה (לדעתי יותר משנה) הוועד הצביע נגדה כמעט בכל החלטה בעלת משמעות אסטרטגית, חוסר ההסכמה וחוסר הגיבוי שהיא קיבלה מהוועד לדרך שהיא האמינה בה הניעו אותה לפרוש. ולדעתי האישית, טוב שכך, כי כמו שאמרתי, אני חושבת שהדרך שהיא האמינה בה (וכנראה עדיין מאמינה) היא דרך הרסנית לאגודה ולז'אנר.
-
אני מסתכנת ב"סימון" עצמי כמטרה עבור גרייף – אבל אני תומכת בדבריו של גל. פעמים רבות רציתי להגיב על נושאים שונים שעלו בפורום – ונמנעתי, כי לפני שהדיון הפך ענייני איתי הגיב בדרכו הבוטה והפוגעת, הטה את הדיון לכיוונים אחרים (בדר"כ אישיים) וגרם לי להמנע מכתיבה. בכנס עולמות האחרון גם "זכיתי" לראות אותו בפעולה מאחורי הקלעים, ומבחינתי האישית : אין מצב שאני מוכנה להתנדב בפעילות שתחייב אותי לקשר (כלשהו) עם מר גרייף.
יש לי קצת יותר נסיון מרבים מחברי האגודה בארגונים, התכנסויות ופורומים (לא אינטרנטיים) שונים, פשוט בגלל יתרון הגיל… מעולם לא נתקלתי בסובלנות מפליגה והרסנית כמו זו ממנה נהנה גרייף באגודה. הופתעתי גם לשמוע שאינו חבר אגודה, ואיני מבינה מדוע כולנו צריכים לסבול מבריון כזה. -
ועד האגודה רואה בחומרה רבה את המצב בפורומים, ומטפל בו כפי שהוא רואה לנכון. איננו מעוניינים שפורום האגודה יהפוך לשדה קרב, אך מצד שני, אין זה מקום הועד לתמוך באדם זה או אחר בדיונים המתנהלים בפורום. תפקיד הועד הוא להבהיר ולהגיב בנושאים הקשורים להתנהלות הועד, ענייני האגודה ומדיניותה.
הועד מינה את מנהלת הפורום והחל מפתיחת הפורומים מחדש, המנהלת מנהלת את הפורום בהתאם לשיקול דעתה, ככל אדם הנבחר ע"י הועד לתפקיד מסויים.
לאחר שכל זה נאמר, הועד מבקש מבאי הפורום להמנע מתקיפה אישית של כל אדם שהוא, ולשמור את הדיונים בפורום ענייניים. -
-
הוועד מינה אותי למנהלת, ואני אעשה כמיטב יכולתי לשמור על הפורום בתור מקום שנוח לאנשים לדבר בו.
במילים אחרות, עד עכשיו קיבלתי מספר החלטות שאני עומדת מאחוריהן ואני אמשיך לעשות זאת כל עוד זה יהיה תפקידי.
כל מי שמרגיש שמה שעשיתי היה לא נכון בשלב כלשהוא מוזמן לפנות אליי באופן אישי ואני אקשיב ואולי אסכים.
ונקודה נוספת, עד כמה שאני מבינה האגודה מתעדכנת בכל מה שקורה בפורום, ולכן כל דיעה שמובעת פה עוברת אליה. -
ועכשיו, אם הוועד יואיל בטובו לקחת אחריות על הפורום שנמצא תחת אחריותו כמו גם על המנהלת שנמצאת תחת אחריותו, ולתת לחברי אגודה ששואלים אותו שאלה את התשובה הבאה: למה נשארות בפורום הזה הכפשות כלפי פעיל עבר של האגודה בזמן שהוועד טוען ל"תרבות דיון" ושאר שטויות?
ולא, "הוועד מינה אותי למנהלת וככה אני החלטתי" זאת לא תשובה. הוועד גם ממנה מנהלי כנסים, ואם מחר ייעשה בכנס של האגודה משהו שייראה מאד לא בסדר לחברי האגודה, הוועד עדיין יהיה חייב להם תשובה מה פתאום הדבר נעשה, מעבר ל"מינינו מנהל לכנס וזו הייתה החלטתו".
הוועד מינה אותך למנהלת. חברי האגודה מינו את הוועד. ועכשיו חברי האגודה רוצים תשובה לשאלה למה הוועד (או מנהלת הפורום שמינה) בוחר להשאיר בפורום הזה הכפשות. את מוזמנת לנמק בשמך או שהוועד ינמק בשמו, לא אכפת לי, אבל "מינינו מנהלת וזה מה שהיא החליטה" זו לא תשובה קבילה. -
מכפיש, מעליב או מזלזל באדם שעובד (או עבד) איתכם, ומשקיע הרבה זמן ומאמץ, בהתנדבות – בדיוק כמוכם.
אני מבין נכון? אתם כמו שווייץ.
וכמובן,פעילי האגודה אינם נוגעים כלל לענייני האגודה או מדיניותה.
אולי בגלל זה האגודה מאבדת פעילים.
ולא עניתם לי על השאלה, הרצינית לגמרי, למה לי להשאר פעיל, לאור מדיניות שווייץ שלכם? או שעלי פשוט לקוות שגרייף לא ישים אותי שוב למטרה לזבל שהוא מוציא תחת מקלדתו? או לקוות שאולי הפעם המנהלת כן תמחק את הודעתו? -
-
ואם בעברית פשוטה עסקינן.
אז הרי שאנוכי , לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, כחבר אגודה רוצה להאמין שהכפשות והתבטאויות שאינן נאותות
לא תיכתבנה בפורום, ואם כבר נכתבו, תימחקנה.
רק על עצמי להעיד חפצתי – אחת הסיבות העיקריות לחוסר תגובותי בפורום משלב מסויים והלאה היתה התנהגות גסת רוח ולא נעימה של איתי ולאו דווקא כלפי.
אז, צריך להחליט , האם רוצים לשמוע מה שיש לי להגיד בפורום האגודה, או לא.
זה תלוי בהרבה דברים, החל בעובדה האם אני חש שיש לי מה לתרום לדיון ורואה בבמה הנ"ל כלי מועיל לדיון וכלה בהאם אני חפץ להשמיע את קולי, אבל באם לא תהייה פה תרבות כתיבה/דיבור, אני פשוט מוותר.לדעתי הקפדה על תרבות דיבור נאותה היא חלק מחובותיו של מנהל הפורום , אם לא העיקרית שבהן.
גם תפקיד שמבוצע בהתנדבות (ועל כך תודתי) נושא בחובו מחוייבות. -
הראשון הוא שאני מבינה מהודעת הוועד שהם לא הולכים לתת לאף אחד להכפיש אחרים בפורום, וכידוע קונפליקט דורש לפחות שני צדדים. קראתי את הויכוחים כאן על פני החודשים האחרונים, ואף אחד לא היה שה תמים. תרבות הדיון הדרדרה בכללי.
השני, הוא החלק שבגללו יוליה עלולה למחוק את ההודעה שלי…זה מה שיגרום לך להפסיק להיות פעיל? אתה באמת מצפה שהוועד יצא להגנתו של כל אחד שמתווכחים איתו בפורום? אין לוועד דברים יותר טובים לעשות? באמת. אם אתה צריך שהוועד יתן לך עוד סיבות להמשיך להיות פעיל, ולך באופן אישי אין כאלה, אז כנראה שהגיע הזמן להפסיק, ואין זכות, לדעתי, להאשים את הוועד בזה.
-
הבהרה לפני ההודעה:
יתכן ויופיעו בהודעה זו הנחות שגויות לגבי כוונותיך המקוריות.
אין לי שום כוונה להכניס מילים לפיך. אנא תקן אותי אם טעיתי.
אם הבנתי אותך נכון יש כאן שתי נקודות עקרוניות.
הראשונה עוסקת בעלבון פרטי שלך כחבר אגודה מדרך התבטאות של אדם אחר- עלבון אותו אתה חולק עם רבים אחרים.
השניה עוסקת ביחס של הנהלת האגודה לפעיליה- ספציפית נכונותה של ההנהלה להגן על חברי האגודה.שתי הנקודות עוסקות במשהו שכינית למטה "שוויץ"- אנסה לתרגם זאת ל"מנטליות אי התערבות" שהנהלת האגודה מפגינה כלפי חבריה מצד אחד ו"סבלנות קיצונית" כמדיניות חוץ- מול אנשים שאינם חברי אגודה.
לפי איך שאני רואה את זה יש כאן בעיה של זהות האגודה.
האגודה (לפי מיטב הבנתי את התלונה שלך) יצרה לעצמה תדמית שלי ולך קשה למצוא בה מקום.
בעבר חלקנו עם האגודה את תחושת הקהילה, הזהות האגודתית, אהבת התחביב והזאנר ביחד עם אנשים נדירים כמונו- שגם הם מחפשים להם כיף זאנרי לעסוק בו בזמנם הפנוי.כיום יש יותר תחושה של עיסוק בגרייף מאשר הפניית משאבי האגודה לערוצים חיוביים שיקדמו את הזאנר ויתנו מקום וזמן להנות מהתחביב בשקט חף מסלידה. אם עד היום חיפשנו שקט מסלידת המיינסטרים, היום נראה שאנחנו מחפשים שקט גם מסלידת הגרייף (הסלידה שהוא מפגין כלפי חברי האגודה, הסלידה שמעורבת אוטומטית בכל דיון בו מופיע שמו, או אולי סלידה מנטיית שמו להופיע בכל דיון- כדוגמת הפסקה הזאת).
כמובן שצריך להשקיע בתדמית כלפי חוץ ובחברי האגודה ובפרוייקטי האגודה.
לי נראה שהאגודה פשוט צריכה לשנות את סדר העדיפויות שלה.
אגודה שמאבדת את הזהות הפנימית שלה צריכה להחליט על סדר עדיפויות בו השקעה בחברי האגודה קודמת להשקעה בפרוייקטים וקודמת להשקעה בתדמית חיצונית.חברי האגודה הם המשאב הכי חשוב של האגודה בסופו של יום.
אגודה בלי חברים איכותיים איננה אגודה אלא על הנייר.הארגונים האחרים איתם האגודה עובדת לא יעלמו מחר ולא יפסיקו פתאום לשת"פ עם האגודה גם אם האגודה תפנה משאבים ראשיים לטיפוח פנימי שכזה. אחרי הכל האגודה היא הגוף הגדול ביותר, המנוסה ביותר והוותיק ביותר במה שמכונה בחיבהסלידה "הביצה".
כשהאגודה תיתן לחבריה תחושת בית חם גם אני אשוב אל חיקה בשימחה.
ומי שנותן את התחושה הזאת אינם רק האנשים הטובים שיש במקום אלא החופש בו הם מבטאים את הנאתם מהחברותה.
מרירות, עלבון וסלידה הפושים בכל דיון לא עוזרים לתחושת בית חם אפילו אם החולקים בסבל הם כולם אנשים טובים ונפלאים. -
-
הוועד צריך להחליט האם חשובה לו תרבות דיון בפורום – שאז הוא אמור להבהיר למי שמתבטא פה בהיעדר תרבות כזאת שככה לא מתנהגים – או שהיא לא חשובה לו, ואז מי שבא לו יכול לומר בפורום הזה מה שבא לו.
גילי, בחיאת. קודם סגרו את הפורומים כי הוועד לא היה מסוגל להתמודד עם זה שגרייף קורא פה לאנשים "שקרן" (שלא יספרו לנו שזה היה תרבות הדיון של *שאר* המשתתפים בפורום שגרמה לסגירתו, כי לא היה פה משהו יותר גרוע מזה), עכשיו הוועד שותק שתיקה רועמת כשאותו גרייף עצמו קורא לפעיל פורש שוב ושוב "המוקיון".
זה מחליא. עזבי אותך מלהגן על אנשים. זה מחליא שהוועד הזה, שמספר לנו על השאיפה שלו לתרבות הדיון בפורומי האגודה, לא עושה שום דבר כדי לקדם את תרבות הדיון הזאת, אפילו לא טורח להבהיר שצורת התבטאות כזאת לא קבילה בדיונים בפורום. אז מה בדיוק עושה הוועד כדי לקדם תרבות דיון בפורום? אומר לכולם "בבקשה תדברו יפה"? או, רגע, יש לי רעיון: אולי אפשר לסגור שוב את הפורומים לכמה זמן? זה עבד יפה בפעם הקודמת, בימים שבהם הפורומים היו סגורים אף אחד לא קילל אף אחד.
-
-
הי גל,
עברתי סתם ככה בפורום של האגודה לראות מה חדש.
הסיפור העגום של הפתיל הזה וזה שהוביל אליו העלו בזכרוני את מילות השיר ששמו בכותרת.
זה יהיה יום עצוב נורא אם תנטוש את האגודה בגלל דינמיקת פורומים ירודה.
אני מקווה שהפתיל הזה יגרום לשיפור איכות הדיון בפורומים.
אפילו אם זה אומר שצריך לרסן "אושיות" בעלות נטיות השתלחות.
(מה שבטח ידרוש יותר ברזל בדיאטה כדי לבנות עצבים קשוחים. לפחות כפית ביום).
בכל מקרה, כבר המון זמן שלא יצא לנו להפגש וסתם רציתי להגיד
"לא ידעתי עד כמה התגעגעתי עד שלא ראיתי את ההודעות שלך כאן"
|נפנוף ידיים שמח| הי גל-קרן אמבר
-
אני מצטערת, אבל את משתמשת בשפה שלדעתי היא מאוד חזקה, שזו כמובן זכותך כי אלו הרגשות שלך שאת מתארת, אבל המצב שתיארת הוא לדעתי פחות חמור מהרבה מהבעיות האחרות העומדות בפני האגודה כרגע- למרות שאולי הוא תסמין של הבעיה הכוללת.
מה ניסיתי להגיד במשפט המאוד ארוך הזה? שכמו שגל בעצמו אומר, גם הוא לא טמן ידו בצלחת בגזרת העלבונות האישיים, ואני עדיין חושבת שההודעה של הוועד בפתיל הזה רלוונטית גם לשאר הפורום, וגם לפתיל שכבר לא נמצא בראש הדיון כי הוא קצת דעך, לשמחתי הרבה. שלאיתי, גם הוא פעיל שפרש, קראו הרבה יותר גרוע מ"מוקיון", ושבין כל השמות שאני יכולה להצמיד או להעניק לדר' ארד, בחיי ש"מוקיון" הוא כנראה הכי סימפטי.
הוועד? שבעה אנשים. מנהלת הפורומים? אחת. חברי האגודה? כמה מאות, מהם אולי 25 שכותבים בפורום. אם רוצים לקדם תרבות דיון, ההגיון אומר שהרוב יכול לעשות את זה יותר בקלות מהמעט. שכל אחד יקח אחריות על עצמו ולא יפזול לראות איך מענישים את האחר על חריגה מהכללים. אנחנו לא בגן.
-
יש דברים יותר חשובים. ולכן לא צריך לטפל בדברים הפחות חשובים. לא עקרוני אם תהיה תרבות דיבור בפורומים. ועד האגודה לא צריך להטריד את ראשו הקטן והעייף בכך, שחברי האגודה יקחו על זה אחריות.
את מזכירה לי את האנשים האלה שכל פעם מתעקשים שלא צריך להתעסק כרגע עם שוויון זכויות לנשים ולהומואים, כי אנחנו במלחמה ויש דברים יותר דחופים על סדר היום. -
-
כל מה שאני חושבת (וככל הנראה גם עוד איזה שלושה-ארבעה-חמישה אנשים אחרים בפתיל הזה) הוא לא בפרופורציה, כל מה שאת חושבת כן. עברנו את השלב הזה, או שאת רוצה עוד קצת לעשות דה-לגיטימציה לעמדה שלי ביחס לשלך? כי אני אשב בשקט ואחכה שתגמרי.
מה אני רוצה שהוועד יעשה?
א. ימנה מנהל/ת פורומים עם ניסיון כלשהו בניהול פורומים אתגריים. הפורום הזה הוא *פורום אתגרי*. אני אומרת את זה כמי שניהלה אותו לפחות פעמיים, אולי יותר (מי זוכר, אחרי כל השנים האלה), בנוסף לאיזה מיליון פורומים אחרים. וכן, מינוי האנשים הנכונים לתפקידים הנכונים הוא אחריות של הוועד.
אגב, יכול להיות שמנהלת הפורום כן כשירה לנהל אותו ועד עכשיו לא קיבלה הזדמנות לזה מסיבה שאני לא יודעת מה היא (אולי כי לקחו לה את הזכות למחוק הודעות והשאירו אותה אימפוטנטית? לא יודעת). במקרה זה, תיקון לסעיף הזה יהיה: ימנה מנהל/ת פורומים עם ניסיון כלשהו בניהול פורומים אתגריים ויתן לו/ה סמכויות ניהול מספקות והנחיות מספקות לגבי מדיניות האגודה בפורומים.ב. יגנה באופן מפורש צורות התבטאות לא נאותות כלפי פעילים/פעילי עבר. לא אכפת לי מה מישהו בוועד חושב שאמיר ארד עשה לו או לאמא שלו, לא אכפת לי איזה טרוניות יש למי שזה לא יהיה כלפיו – אמיר ארד הוא פעיל עבר של האגודה, ואדם שהקדיש לאגודה הרבה מאד שעות מזמנו, והאגודה חייבת מידה *כלשהי* של נאמנות כלפי אנשים שקרעו עבורה את התחת. כנ"ל, לא אכפת לי כמה האגודה צריכה את איתי גרייף או פוחדת מפניו, כשהוא מכנה אחד מהפעילים שלה "שקרן" בפורום שלה ובלי שום הצדקה, מישהו רשמי צריך לומר משהו בעניין. וכמובן, זה נכון גם לגבי כל אדם אחר שקורא לאמא של מישהו בשם כלשהו, לא רק לאיתי גרייף, אם כי הוא נוטה לעשות את זה לעתים קרובות מאחרים. אפילו יותר ממני, ואני לא ידועה בעדינותי הרבה.
ואגב, אם כבר מדברים, הכעס הגדול של איתי גרייף על האגודה נבע מדבר זהה: מכך שיו"ר האגודה אמרה עליו, בפורום הפעילים, שהוא לוקח קרדיט על עבודה שלמעשה אחרים עשו, ואיש לא טרח לתקן את דבריה (או לא ידע מספיק כדי לתקן את דבריה) באופן רשמי. וכן, *גם* זה לא היה בסדר, וזה היה בדיוק אותו דבר. דבר ש*לא צריך לקרות*. -
אלא, אם נשתמש באותה אנלוגיה, גורם המחלה. לא תרבות הדיון כשלעצמה, אלא היחס של הוועד לפעילים ולחברי האגודה. והיחס הזה, או נכון יותר חוסר היחס (או כמו שבוג'י אמרה, חוסר הנאמנות) לפעילים, הוא הגורם למחלה המאוד קשה של הצטמקות האגודה – לא רק במספר החברים, אלא גם במספר הפעילים.
ואני לא מדבר באוויר, רק בשנה וחצי האחרונות נטשו את האגודה כ-15 פעילים "כבדים" (ובנטשו אני מתכוון לא חידשו חברות, או ביטלו חברות). האגודה עצמה הצטמקה לגודל שבו היא היתה בשנת 2001-2 אני חושב (באיזו שנה הייתי בוועד?) וזאת למרות שיש הרבה יותר אירועים בשנה והרבה פחות ארגונים "מתחרים" מבעבר.תמיד התלוננתי על כך שאין לאגודה תוכנית שימור חברים. כשהייתי בוועד ניסיתי כל מיני שיטות שהצליחו באופן דל למדי. ובפורום הפעילים החדש (ז"ל? הנה עוד חלק מאותו גורם מחלה) התנדבתי להשתתף בצוות חשיבה בנושא, ואף התחלתי להעלות נקודות לדיון בפני הוועד.
הפתיל הזה נולד, כמו ש"חבר אגודה לשעבר" ציין, מהתחושה שבמקום לנסות ולקרב את הפעילים, הוועד למעשה מתרחק מהם, כלומר מאיתנו. כן, אייקון הוא חשוב, ולצערי, גרייף עומד כיום בדיוק במרכז הבעיות שלנו עם אייקון, אבל בלי הפעילים האגודה גם ככה לא תוכל להשתתף באייקון. בלי פעילים האגודה לא תוכל לקיים אירועים נוספים וכו'.
אני מבין את הדילמה של הוועד לגבי גרייף, אני פשוט ממש לא מסכים עם דרך הטיפול שלהם בנושא. -
פעם, חברי וועד נהגו להתבטא כאן בפורום בחופשיות, בין אם מתוקף תפקידם ובין כאנשים פרטיים עם דעות משלהם שלפעמים נוגדות את הדעות של רוב חברי הוועד.
לאחרונה יש תחושה שהוועד מגיב רק כגוף אחד, רק באופן רשמי, רק הודעות שלוקח יום-יומיים-שלושה לנסח אותן. אני משער שזה נועד להמנע מבעיות שונות כמו מידע חלקי או שגוי, להראות סולידריות של הוועד, וכדומה. אבל אצלי לפחות זה גורם לתחושת ניכור של הוועד כאן בפורום. אני נמצא בקשר עם חברי הוועד במייל מתוקף תפקידי וגם שם יש תחושה רבה של רשמיות.
היחידות שמגיבות כאן גם באופן פרטי הן חברות ועדת הביקורת.
אני רוצה לראות כאן בפתיל מה הדעות של חברי הוועד השונים, גם אם הן מנוגדות לשלי. אני רוצה להרגיש שחברי הוועד הם מתנדבים כמוני, ולא גוף אחד עם שבעה ראשים שיושב לו שם למעלה וחושב "אוף, שוב פעם הנודניק הזה עם הבעיות הקטנוניות שלו" -
לקבוע מדיניות לטיפול בגולשים בעייתיים בפורומים שלו. גולש פתח ג'ורה בפורום פעם אחת? הודעתו נמחקת. פעם שניה? הודעתו שוב נמחקת, והוא מקבל כרטיס צהוב. פעם שלישית? המשתמש שלו נחסם. לא מסובך. זו מדיניות מקובלת לחלוטין בכל פורום שמכבד את עצמו ואת גולשיו – אלה שטורחים להתנהג באופן נאות (ולא, בניגוד לרמיזות שפיזרת כאן, בפורום הזה הם דווקא כן הרוב. הרוב המוחץ, אפילו).
-
-
-
-
האגודה אוכלת יושביה.
למי שמורידים את הראש על כל מילה (או קימונו) קשה לשמור על נכונות להתבטא בחופשיות.
רק בפתיל הזה קראתי לפחות 2-3 הערות נבזיות למדי של בוג'י הנוגעות אלי – כשאני מחוץ למערכת כבר חודשים ארוכים ארוכים
וזו הפעם הראשונה מזה חודשים ארוכים ארוכים שטרחתי לעבור לראות מה נשמע בפורום הזה ומצאתי מישהו לנופף לו לשלום.
חשוב לי לציין שהאגודה עדיין יקרה לליבי עד מאוד.
אני עדיין מאמינה ביכולת האגודה לעמוד במטרותיה הנעלות, לספק את הכיף הקהילתי שאני מחפשת לפרקים ולהיות מקום טוב לפגוש בו חברים וותיקים וחדשים.
אני עדיין חברת אגודה מטעמי האידיאולוגיים ואני עדיין מקדישה ממשאבי הפרטיים כדי לעזור כמיטב יכולתי. בשקט.
בתקווה בפעם הבאה שאחזור לבקר בפורום אמצא פתילים יותר ידידותיים להגיב בהם
אני טיפוס אופטימי חסר תקנה לפעמים-קרן אמבר
-
-
עוד בתחילת השנה החליטו חברי הועד הנוכחי, בעקבות נסיון הועד הקודם, כי הם מעדיפים לא להתערב בדיונים בפורום. גם, כפי שציינת, כדי להמנע מנתינת מידע סותר, אך גם מכיוון שמענה רציף בפורומים דורש זמן והשקעת אנרגיה שלא לכולם יש.
הועד הקודם, וגם דובר הועד שהתפטר השנה, השקיעו כמויות אדירות של זמן ואנרגיה בדיונים בפורומים. אנחנו מאמינים שהפורום צריך להיות במה לחברי האגודה להביע את דעתם, אך האם להתערב בדיונים, זו בחירה עצמאית של כל חבר ועד. מה גם, שגם כשחברי ועד מציינים במפורש שזו דעתם הפרטית, עמדתם עדיין נתפסת כעמדת הועד.
-
חברי הועד הלא כל כך נכבדים,
אם אשים רגע בצד את הביקורת שיש לי או אין לי על נקיטת עמדה כזו או אחרת, אבקש לדייק בעובדות.
אין צדדים ניצים בפתילים האחרונים.
אין הטחת האשמות הדדית בפתילים האחרונים
ואין הדדיות בתגובות בפתילים האחרוניםאני חושב שהסברתי לכם את עקרון ההדדיות בכל הנוגע להוצאת דיבה, לשון הרע והכפשת שם ברבים באחת מישיבות הוועד שלנו.
בכוונה לא הגבתי לאף אחת מההודעות בפורום ולפיכך טענתכם, כמו גם טענתה של גילי, כאילו מדובר ב"צדדים ניצים" הינה, בלשון המעטה, לא נכונה.
לפחות גילי לא מסתתרת מאחורי מילים צבועות באצטלה של אחריות אי משוא פנים.
-
זה לא עניין של דה-לגיטימציה. להפך, אני חושבת שמה שנאמר כאן, וההצעות שניתנות, טובות וחשובות וחשוב לי מאוד שהוועד יתייחס אליהן ברצינות. עם כל זאת אני אעדיף להשאר on speaking terms איתך בסוף התהליך, וזה הולך ונעשה קשה יותר. פרופורציה, זה הכל. בדיון על תרבות הדיון לזרוק דברים די מעליבים מביס את המטרה. וכן, גם אני חטאתי בזה. אני אנסה להפסיק.
-
-
ורד עשתה לי טובה ופירטה למה היא וקרן התנדבו, אני אוסיף ואומר שד"ר עמנואל לוטם התפטר לאור חוסר הסכמות שהיו לו מול אורי אביב, והיו"ר לשעבר שברח מהחדר אחרי רצף האשמות חסרות ביסוס ושקריות במקום להגן על האמירה שלו כמו מינימום ילד בן 13 (אני מצטער, המילה "מוקיון" פשוט קצרה יותר מאשר לציין בכל פעם מחדש שמדובר באדם שלא היה מתנדב יום אחד לפני שבחר להיות יושב ראש של ארגון מתנדבים באחת מהשנים הכי מאתגרות שעומדות מולו, שגרם לאגודה לפרוש מאייקון ללא מנדט מהוועד שלו או מהאסיפה שלו, וזלזל בעבודתם בקשה של אנשים שהצטרפו לוועד רק כדי לתמוך במה שטען בזמנו שהוא הולך לקדם) התפטר בגלל שהרגיש שהוועד שלו בגד בו. אני יכול לתהות בקול רם למה אחרי שכתבת דברים לא נכונים בעליל, ותיקנו אותך, אתה לא במינימום עורך את ההודעה שלך כדי להיפטר ממידע שעכשיו אתה יודע שהוא מוטעה?
אני חושב שאני ואתה יודעים את התשובה.
התשובה היא: צביעות. מישהו זוכר את הריבים האוימים של ורד עם רמי מיד אחרי ההתפטרות שלה? מישהו רושם את כל ההכפשות של רותם, יעל, קרן, או נעמי? זה חדש שבפורום הזה נותנים להכפיש אנשים מסוימים ומגנים על אנשים אחרים?
אני מנסה לצמצם את מילות הגנאי כי אני שונא שמוחקים לי את ההודעות, אבל ההתלהמות וההתעלמות מהמציאות של גל ודומיו מעוררת כעס ובוז. את הרעל והרפש הבאתי איתי מפורום אורט ומפורום הפעילים הסגור; לא המצאתי כאן שום דבר. רוצה לשנות את תרבות הדיון? תפסיק לכתוב כאן, אולי יתחיל להיות נעים יותר.
-
אחד שמבין כתב:
> ורד עשתה לי טובה ופירטה למה היא וקרן התנדבו, אני
> אוסיף ואומר שד"ר עמנואל לוטם התפטר לאור חוסר
> הסכמות שהיו לו מול אורי אביב, והיו"ר לשעבר שברח
> מהחדר אחרי רצף האשמות חסרות ביסוס ושקריות במקום
> להגן על האמירה שלו כמו מינימום ילד בן 13 (אני
> מצטער, המילה "מוקיון" פשוט קצרה יותר מאשר לציין
> בכל פעם מחדש שמדובר באדם שלא היה מתנדב יום אחד
> לפני שבחר להיות יושב ראש של ארגון מתנדבים באחת
> מהשנים הכי מאתגרות שעומדות מולו, שגרם לאגודה לפרוש
> מאייקון ללא מנדט מהוועד שלו או מהאסיפה שלו, וזלזל
> בעבודתם בקשה של אנשים שהצטרפו לוועד רק כדי לתמוך
> במה שטען בזמנו שהוא הולך לקדם) התפטר בגלל שהרגיש
> שהוועד שלו בגד בו. אני יכול לתהות בקול רם למה אחרי
> שכתבת דברים לא נכונים בעליל, ותיקנו אותך, אתה לא
> במינימום עורך את ההודעה שלך כדי להיפטר ממידע
> שעכשיו אתה יודע שהוא מוטעה?
>>
או שתוסיף כי להבנתך, להערכתך ומתוך ספקולציה טהורה אתה חושב שזו הסיבה להתפטרותי.
או שתמחק כליל את סיבת התפטרותי.הדברים שאתה מציין בשמי לא נאמרו כלל.
-
אני מניח שחלק מהגישה המתירנית של הוועד נובע מכך שאדם שדורס בצורה פומבית את הזכות של המואשם לענות על ההאשמות שנגדו, מקלים בזכות שלו לאותו הדבר.
קראתי את המשפט הזה, ואני חושש שאולי לא תבין (כפי שלא הבנת את המשפט עם העץ ולטפס עליו בלי לתכנן איך יורדים ממנו)
אחרי שעמדת במשך שלושים דקות והבכת, בעיקר את עצמך אבל גם את הוועד שלך, ברצף של האשמות אישיות, שרובן ככולן היה חסר ביסוס ושקרי, ואז עזבת את החדר ואת הוועד, בלי לתת הזדמנות לאף אחד לשאול שאלות או להגיב לרצף ההאשמות שלך, קשה לוועד לעמוד לצידך ולהגיד "הוא לא מוקיון, תפסיק לקרוא לו מוקיון."
אני אוסיף ואומר שלשים אותך באותה שורה עם קרן אמבר או ג'ו בראון ולהגיד "יו"ר האגודה לשעבר ד"ר אמיר ארד" זה מביך. יש לי ביקורת רבה על הסיבות שבגללן קרן התפטרה, אבל היא לפחות החזיקה בתפקיד במשך שנה וחצי ועשתה יותר מרק לבטל את הממד.
-
-
אנחנו לא עורכים "רק וויכוח".
נניח אני חושב שגרייף מכוער. אני כותב "גרייף אתה מכוער!" והוא נעלב, ומיד כותב לי בתגובה "ערוך את הודעתך מר אמת בפרסום! אני לא מכוער, רק לא מושך במיוחד ומאוד לא פוטוגני!" זה "רק וויכוח" ואין סיבה לערוך אותו בפורום, מעבר לערך הבידורי.
אבל אם חבר אגודה, דוגמת גל, כותב "גרייף הוא הסיבה לכך שארבעה חברי ועד התפטרו", זה לא "רק וויכוח". זו טענה מאוד חזקה שחברי האגודה חייבים לקבל עליה תשובה. אם גרייף הוא הסיבה לכך שארבעה חברי ועד התפטרו, זו בעיה עצומה באגודה.
אם אני כותב בתגובה "הסיבה לכך שארבעה חברי ועד התפטרו היא מערכת היחסים הפנימית בתוך הוועד", זו טענה חזקה אחרת. אם היא נכונה, חברי האגודה צריכים לשאול את עצמם איזה מתחים היו בוועד שהובילו להתפטרויות הללו, והאם מתפקידם א. בכלל לדון בנושא הזה וב. האם יש משהו שהם יכולים לעשות לגביו?
ורד חברת הוועד היחידה שכתבה את הסיבה להתפטרות שלה, ונשארה בפורום כדי להגן על האמירה הזו. קרן לא נתנה סיבה טובה, ד"ר עמנואל לוטם לא נתן סיבה טובה, וד"ר אמיר ארד עזב את החדר במהירות מיד אחרי ההודעה על פרישה מהוועד. אף אחד משלושת האנשים הללו לא עמד מול השאלה "למה התפטרת, באמת?" ולא הרגיש צורך לתת עליה תשובה.
Onyx לא מספק תשובה חליפית לתשובה שאני נתתי. הוא לא כותב "הסיבה שהתפטרתי היא גרייף" או "הסיבה שהתפטרתי הייתה ששכחתי משהו מאוד חשוב בעבודה, והייתי חייב לרוץ חזרה לטפל בזה". הוא פשוט אומר "אל תכתוב שהתפטרתי בגלל שהרגשתי נבגד מצד הוועד". אבל למה לא? למה שאני לא אכתוב דברים שאני יודע שהם אמיתיים, למה שבמקום זאת אני אשתוק, ולא אכתוב שום דבר?
-
כן, זה בהחלט יהיה משמח אם תהיה בעולם קצת יותר תרבות דיון. כן, אנשים מסוימים בהחלט צריכים ללמוד קצת שליטה עצמית. אבל.
אני חושבת שלסתום את פיו של גרייף בנוגע לאמיר ארד, לאחר שסתמנו בעליצות את פיו של גרייף בנוגע ליחסיו עם אמיר ארד בזמן שהאחר קיבל במה פומבית (ורשמית בהרבה מהפורום הזה), לאורך זמן, לפזר הכפשות גרועות בהרבה מ"מוקיון" (מי יודע, אולי היתה בהן אמת. זו כל כך לא הנקודה) זה בעייתי. זה לא אומר שצריכות להיות הכפשות בפורום. זה אומר שלא היו צריכות להיות הכפשות כבר במפגש האגודה בעולמות. היות והיו – אני חושבת שזה הופך את עמדת הוועד כרגע למאוד מאוד מורכבת, ואני מאוד לא מקנאת בהם עליה.אני חושבת שצריך להתמודד עם העתיד, ולא העבר, כי זו ביצה ש(שוב) לא נצליח לצאת ממנה. אני מבינה למה ההודעות שעוסקות בך מפריעות לך – ואני בעד שמנהלת הפורום תמחק אותן, היות והן מפריעות לך. אבל אני בעיקר בעד שמעכשיו תגובש מדיניות דיונים כללית, שתהיה נכונה באותה המידה לכולם, ושתיושם בפורום על ידי המנהלת. אני גם בעד שאנשים (אנשים. לא אדם ספציפי למרות הדעה המקובלת) ישלטו ברוחם, מזגם לשונם ומקלדתם ויהיו קצת יותר נחמדים לאחר באשר הוא אחר, אבל נו, עד שיהיו לי הכלים ליצור לעצמי את העולם הזה יעבור עוד הרבה זמן. בינתיים אני יכולה רק לקוות בנאיביות כהרגלי.
-
לא היה הכפשות אלא ביקורת. ביקורת חריפה ולא ממותנת, אולי, אבל ביקורת.
ואילו אתה, על פי הצהרתך שלך בפורום זה (הנה הקישור למה שאמרת, כדי שתוכל לומר שאני משקרת: http://forum.sf-f.org.il/read.php?10,49871,49878#msg-49878), לא ביטאת בפורום הזה ביקורת כלפי אמיר ארד. סתם קראת לו בשמות שוב ושוב.
אני מסוגלת לבלוע הרבה שפה חריפה וקיצונית (אני גם מייצרת אותה לעתים מזומנות), אבל סתם קריאה בשמות זה ילדותי, לגמרי לא ענייני ותקיפה אישית שמקומה לא יכירנה בפורום הזה. זה מדרדר את הדיון לכלל מריבה של ילדים בגן במקום שיעסוק בגופו של עניין.אתה מפתיע אותי, האמת. אני זוכרת כמה וכמה פעמים שנאמת באוזניי נאומים חוצבי להבות על "כבוד הפעיל" ועל זה שהאגודה לא מתנהגת נכון לפעילים ולפעילי עבר. אתה זה שנעלב עד עמקי נשמתו כי יו"ר האגודה הרשתה לעצמה לומר עליו דברים לא נכונים ואיש באגודה לא טרח לתקן אותה. ו*אתה* לא מבין למה האגודה צריכה להקפיד שבפורומים שלה לא יכנו פעילים או פעילי עבר שלה בכינויים כמו "שקרן" ו"מוקיון"?
ובמה שנוגע לתיקונים עובדתיים – כשלאנשים *יש* תיקונים עובדתיים רלוונטיים, הם מעלים אותם, ואתה אמור לדעת את זה, כי אני לא יודעת כמה פעמים יצא לי לתקן אותך.
אני יכולה לומר מתוך ניסיון שכשמדובר בדברים לא מדויקים שפעיל אחד אומר על פעיל אחר, לא תמיד לאנשים אחרים יש יכולת לתקן, כי לא בהכרח לאחרים יש את המידע הרלוונטי. למשל, אם לחזור לדוגמה מהסעיף הקודם, כשהיה מדובר בהתבטאות של קרן ביחס אליך בפורום הפעילים, רוב האנשים בדיון (כולל אותי) לא תיקנו אותה פשוט כי הם לא ידעו מספיק על הנושא ולא הייתה להם דרך לדעת אם זה מידע מדויק או לא. אבל כשיש תיקון עובדתי? כן, בהחלט מתקנים, וגל הוא בין האנשים שלא מהססים להודות בטעות (כפי שהוא אכן עשה, אם תבדוק את הודעתו, שאותה הוא ערך) כאשר מסבים את תשומת לבם אליה. -
מה נעשה כשזה לא יקרה?
אני אתן לך דוגמא: אני חושב, וחשבתי גם אז, שזה פגם חמור בפרס גפן שאותה כותבת מגיעה עם שלוש מועמדויות שונות לשלב הגמר. חשבתי שזה מחייב דיון אמיתי בתהליך איסוף הסיפורים הקצרים וההצבעה עליהם, ושזה מצביע על הטיה גדולה מדי לכיוון כותבות שארבעים האנשים שמצביעים בשלב א' מכירים.
האם היה על זה דיון? לא. נמחקה ההודעה. למה? כי אותה כותבת נעלבה שהשתמשתי בשם האמיתי שלה, חף ממילות נגאי, כדי לציין דוגמא אמיתית מהעולם האמיתי על משהו שבאמת קרה שרלוונטי מאוד לדיון שניסיתי לפתוח כי הוא היה על זה.
זו התוצאה של מדיניות המחיקה. את, למשל, אדם נחמד. אני מבטיח שמנהלת הפורומים מחבבת אותך, ולו רק בגלל שכל ההודעות שלך חפות מבוז ומכעס. אני בטוח שלך, כמו לכל בן אדם אחר, יש איזו קריזה, משהו שמאוד מעליב אותך אפילו שהוא לא מעליב אנשים אחרים. למשל, נניח שאת נעלבת כשמשווים אותך לדמויות מצוירות. אז אני אכתוב משהו סטייל "אני לא חושב שקריטי להשקיע כסף בהעלאת הצגות מטומטמות רק כי הן גורמות ללילי לקפץ כמו שד טאזמני מהתלהבות."
בום! נמחקה ההודעה. למה? כי מנהלת הפורומים מחבבת אותך. הודעה אחת קודם, חברת ועדת ביקורת כותבת "גרייף לא יכול להיות נציג האגודה באייקון, כי הוא שקרן, הוא יבגוד באמון חברי הוועד, והסיבה היחידה שהוא מקבל את המינוי זה כי ליאת חברה שלו." וההודעה תשאר שם. למה? ככה.
מדיניות מחיקה ברורה ומובנת לכולם זה עוד נסבל: אצלנו בפורומים מוחקים בוטים לפרסום אוטומטי, הודעות מאנשים שחושבים שזה פורום למשחקי תפקידים במיטה, וכן הלאה. אבל אם כתבו לך הודעה מעליבה, ובכן, אתה יכול לנסות להעליב בחזרה או ללכת. אבל למחוק הודעות כי הן מעליבות? זה מגוחך, וזה מיד מוביל למצב שבו דואגים לרגשות של כותבות פורום מסוימות הרבה יותר מלכותבים אחרים.
-
אני לא מנסה לנקוט כאן עמדה או לצדד במישהו, רק אציין שלמרות היותי אדם סבלן ופציפיסט, אם הדברים היו מופנים אלי, ואם אני הייתי יושבת ככה בשורה הראשונה במיקום כל כך אופטימלי, ואותי היו משתיקים, המפגש היה ככל הנראה נגמר באלימות. מעולם לא הערכתי את איתי גרייף כמו בישיבה הזו. לו רק היה מיישם את אותה שליטה עצמית בפורומים, אני חושבת שכולנו היינו אנשים מאושרים יותר (ולו בגלל כל הזמן הפנוי שהיה מתפנה לנו כי לא היינו מנסים נואשות לעקוב אחרי הפתילים הללו).
-
את כותבת "אתה קורא לו בשמות סתם" ואז מקשרת להודעה שבה אני כותב "אני לא קורא לו בשמות כביקורת עליו, אלא כביקורת על הוועד". טעיתי אגב, זה היה חמישה אנשים, לא שישה. יערה הייתה בחו"ל.
ליאת, רותם, עידו ענבל, קובי, ונעמה ישבו לידו על הבמה במשך חצי שעה ונתנו לו לעשות צחוק מעצמו, מהוועד, ובעיקר, מהם. כי הוא עזב את החדר, והם נשארו; נשארו לעמוד מול הצעקות של חגית והביקורת של הדס, מול השאלות לגבי השגרירות והחד-ממד שנזרקו לתעלה, שנאלצו לעשות ישיבה חירום! פאקינג ישיבת חירום, כדי להבין מה קורה עכשיו.
זו לא מוקיונות?
-
תפקידה של מנהלת פורום (על פי השקפתי) היא לא למחוק הודעות, אלא ליצור מצב בו כל הצדדים המעורבים בדיון (לא וויכוח, דיון) יכולים לשמוע אחד את השני, להסכים או לא – זה החלק שלכם.
ולכן כמו בדוגמה שלך, באם כתבת משהו וזה פגע בסופרת, אז אני מציעה לך להבהיר את הנקודה שלך בעזרת דוגמה אחרת. אני מניחה שלא חסרות לך דוגמאות, אז תבחר אחת אחרת שתעביר את המסר. -
א. אנשים לנצח יהיו מוטים בתפיסתם את המציאות (היי, לא התדיינו על כך כבר פעם?). זה לא צריך למנוע ממישהו לנסות. אני בעד לא להעליב אנשים בפורום, בגבולות ההיגיון.
ב. אם אתה מאוד רוצה לנהל את הדיון ההוא, אתה מוזמן לנסות שוב. אני בעד דיונים חשובים (אם כי אני מאוד לא מסכימה עם דעתך, כפי שאמרתי גם בזמנו, ולא אהסס לומר זאת שוב). אמנם אלה רק שני סיפורים ולא שלושה, אבל אם אתה באמת לא מסוגל לנהל אותו בלי דוגמאות לגופו של כותב, "לילי דאי" – לך על זה. אבל אני בהחלט אקום על רגלי האחוריות אם תגזים, אז אני מצפה ממך להשתמש ברשותי הזו באחריות. -
-
זה בכל מקרה שיפוט ערכי, ושיפוט ערכי כזה הוא לא מתפקידי ולא מתפקידה של מנהלת הפורום. אני לא חושבת שיש סיבה כלשהי שמישהו יצטרך לשקול ולהגיע למסקנה אם מעשה מסוים הוא כן מוקיונות או לא מוקיונות לפני שהוא יחליט אם השימוש בכינויים מוצדק או לא מוצדק. מילה כמו "מוקיון" מקומה לא יכירנה בדיונים כאלה, בין אם אנשים שונים מסכימים ביניהם שהיא תואמת את המציאות ובין אם לאו, והיא לוקחת אותם למקומות הלא נכונים. אני *לא צריכה* להתעסק עם השאלה האם מה שאדם מסוים עשה הוא מוקיונות או לא (או כל תואר מבזה אחר שתבחר להשתמש בו) בדיון ענייני. זה שיפוט ערכי, תלוי עמדה, שהוא לחלוטין לא רלוונטי לנושא.
יש לך ביקורת על אמיר ארד? סבבה. יש לך ביקורת על הוועד? סבבה. יש לך תיקונים עובדתיים למה שאמיר כן-או-לא אמר עליך (אין לי מושג מה הוא אמר עליך. לא הייתי ולא טרחתי להתעדכן, כי אני *לא רוצה* לדעת) בישיבת פגוש-את-הוועד? סבבה.
אבל תפסיק לקרוא לאנשים בשמות בפורום. זה מלכלך את הפורום.ואגב, אני *מאד* בעד הביקורת שלך באופן כללי. אני חושבת שחלקים גדולים ממנה נכונים וגם כשלא, ראוי להקדיש לה תשומת לב. אני לגמרי נגד השימוש בהכפשות אישיות. זה מדרדר את הדיון למקומות הלא נכונים, וגורר את הקורא לבצע שיפוטים אישיים לגופו של אדם במקום להתמקד בנושאים הרלוונטיים.
-
-
(ככה כותבים את זה? אוף).
את נגד האשמות אישיות בפורום? לכתוב הכול לגופו של עניין?
מה אני אגיד לך, ורד, you crack me up.
לגבי "מוקיונות" ושיפוט ערכי: אחד הסיבות לפורום הוא ההתנגשות בין ערכים. העמותה הזו מקדמת ערכים, היא לא מקדמת עובדות. האגודה למלחמה בסרטן מקדמת דרכי מניעה שיעילותם מוכחת; כשאנחנו מתווכחים "האם אשכול פיס עולה X כסף או Y כסף" זה וויכוח עובדתי. כשאני אומר "ליאת לא הייתה צריכה לשבת ולתת ליו"ר האגודה, זה שאח"כ לא נשאר וענה על שאלות למרות שאמר שזה מה שיעשה, לעמוד ולזיין את השכל חצי שעה" זה טיעון ערכי. להגיד שאין מקום בפורום לטיעונים ערכיים זה מגוחך.
במקום לכתוב כל פעם "ועדת ביקורת לא עושה את העבודה שלה, הנה דוגמה, ועוד אחת, וגם זאת, וגם שם", ולמלא כל הודעה בפורום בארבע פסקאות, אני בעד לכתוב את זה פעם אחת, מאותה נקודה פשוט לכתוב כל פעם "ועדת הביקורת הרשלנית" או "ועדת הביקורת הפשלונרית"; זאת נראית לך בעיה?
-
א. למנהלת הפורום – אני לא מתכוון להכנס לשום וויכוח – במיוחד לא עם מר גרייף. אני מתכוון כן לתקן עובדתית כפי שוורד תיקנה עובדה מסויימת.
ב. למר גרייף – אתה שב ומשתמש במונח "דברים שאני יודע שהם אמיתיים". מכיוון ולא החלפתי איתך ולו מילה אחת בנוגע לסיבת התפטרותי – זוהי ההנחה שלך באשר לסיבת ההתפטרות.
ורק להבהיר ולתקן – לא, לא הרגשתי נבגד מצד הוועד שאותו אתה מכנה "שלי".
הסיבה להתפטרות הייתה שונה ולא קשורה ל"בגידה" כזו או אחרת. אתה מתבקש, בפעם השנייה, להפסיק להפיץ מידע הבא כביכול מפי ואינו נכון (בלשון המעטה).
אמיר ארד.
-
-
קודם לא מוחקים הכפשות ברורות, ועכשיו הפורום הוא *לא מקום לוויכוחים*?
מנהלת הפורום היקרה, אם תואילי, אני רוצה בבקשה הסבר מפורט ככל האפשר לגבי מדיניות הפורום, אם יש כזו. מה מותר לעשות בו ומה אסור? אני פשוט מבולבלת לחלוטין מהודעתך האחרונה שרומזת על כך שאסור להתווכח בפורום, וחוששת שלא אוכל לדעת מה לגיטימי בפורום הזה ומה לא עד שיוסבר לי הדבר. -
-
-
-
לפנינים שכבר פיזרת פה בפורום מצטרפת הקריאה לגל "תפסיק לכתוב כאן, אולי יתחיל להיות נעים יותר" (1). מבזק חדשות: לגל יש זכות להיות פה בפורום בדיוק כמוך – לא, למעשה זכותו גדולה מזו שלך, כי הוא עשה בחייו שנים-שלושה דברים עבור האגודה. אם יש משהו שחברי האגודה לא היו רוצים לראות זה הפסקת הפעילות של גל עבור האגודה, ואם ההודעות שלך הן מה שמעמידות את הפעילות הזו בסכנה – הרי שהפיכתך כאן בפורום לפרסונה-נון-גראטה היא מחיר שהם מוכנים לשלם. שמחים לשלם, אפילו (הוכחות בפתיל זה ממש).
רבאק, אם יש לקח כלשהו שכבר היית אמור ללמוד – כולל מהאפיזודה שהתרחשה באסיפה – היא שהבעיה היא, לכל הפחות, גם בך. חברי ועד ויו"רים לאורך שלוש השנים האחרונות גילו כלפיך איפוק מרשים (לכל הפחות בהתבטאויותיהם הפומביות) למרות שהתחלואים שהם האשמת אותם הלכו אחורה עד רצח רטנאו, לא כולל (נדמה לי). חברי אגודה מהשורה, לעומת זאת, כבר מגלים כלפיך אפס סבלנות – ויעידו לא רק התגובות כאן בפורום, אלא גם הקריאות שהפכו לדבר שבשגרה בכל אספה של האגודה בה אתה נוכח.
אז שמע, אם האנשים שאותם אתה מנסה לשכנע אוטמים את האזניים צורחים "תשתוק כבר!" ומתעקשים להשאר שבויים בתודעה הכוזבת שלהם – כנראה שמשהו לא בסדר בטכניקת-השכנוע שלך. אלא אם כן, כמובן, המטרה שלך היא לא לשכנע אף אחד אלא סתם לעשות רעש ובלגנים (וזו, אגב, ההגדרה המילונית ל-"טרול") – ובמקרה כזה, צר לי לומר, אין שום סיבה
לתת לך להתבטא פה.אבל אתה יודע משהו? חבל. כי כמו שאמרה בוג'י, מדי פעם אתה מפנה ביקורת מוצדקת לחלוטין כלפי ההתנהלות של האגודה. אתה רק מתעקש לשגר אותה כשהיא נוטפת רפש וצחנה, שלא עושים לאף אחד, כולל אלה שיכולים לעשות משהו בנדון, חשק להקשיב לך או לפעול על פיה. ההודעה שפרסמת למעלה על תפקוד ועדת הביקורת, אגב, היא צעד קטן (קטן. מאוד) בכיוון הנכון – יש בה קצת פחות רפש מכרגיל.
(1) ועצה למנהלת הפורום – התבטאות כזאת היא בדיוק מה שמצדיק השלכת הודעה לסל-המחזור של ההיסטוריה.
-
עד בערך חודשיים אחריה, ורק אז התייחסתי לדברים באופן חלקי בפורום הפעילים. לקח די הרבה זמן עד שדיברתי על הנושא בצורה גלויה בפורום פומבי (אני לא בטוחה שאי פעם פירטתי את העניין בפורום פתוח עד היום), ואני לגמרי יכולה להבין חברי ועד פורשים שעושים אותו דבר. יש לזה סדרה של מניעים אפשריים, בין השאר הרצון להניח לוועד להתאושש ולעשות את עבודתו, הרצון לא להעביר ביקורות אישיות שהרבה פעמים הכרחיות כדי להסביר את הנושא, הרצון לא להיכנס לעימות מיותר ועוד מגוון דברים אחרים.
לפעמים יש שיקולים נוספים מעבר ל"זכות חברי האגודה לדעת". -
-
לא להשתתף בדיונים בפורום האגודה?
וואו. אני מתרשמת. וגם קצת סקרנית איפה זה הופיע בפרוטוקולים. או שזאת לא הייתה החלטה מהסוג הזה, סתם החלטה "בין החבר'ה"? לא, רגע, זה לא יכול להיות, כי "ועד האגודה" כרגע הודיע על זה בתגובה רשמית כמשהו שהוועד החליט עליו.
הממ. אני מתחילה להתבלבל, אני חושבת. אפשר הסבר מתי הגיע ועד האגודה להחלטה שחברי ועד האגודה לא מתערבים בדיונים בפורום האגודה, איפה ההחלטה הזאת התפרסמה, והאם זו החלטה רשמית או לא? -
-
-
-
ושאפשר לדרוש מכותב הודעה, לפני שמוחקים את הודעתו, לערוך אותה בהתאם?
דוגמה מחורבנת יותר שאפשר לתת לזה היא כשהודעה שכללה מידע עובדתי על דברים שאמר פעיל מסוים נמחקה בידי מנהל פורום הפעילים דאז מפני שאותו פעיל החליט שהיא לא מוצאת חן בעיניו. מנהל הפורום דאז, אגב, הודה באופן פרטי שהוא מאמין שתוכן ההודעה נכון, אבל רצה "למנוע מריבות בפורום".
מאחר שההודעה כבר הניבה דיון ארוך שהיה חבל למחוק, מנהל הפורום דאז מחק את תוכן ההודעה כולו על דעת עצמו, ורק הותיר את ההודעה המחוקה כעוגן לדיון שאותו לא רצה למחוק. כלומר, גם זה אפשרי.לא חייבים ללכת עד הקיצוניות של מחיקת הודעות.
-
זה שבאותה תקופה הוא נהג להביא את שמה של אותה פעילה שוב ושוב, במגוון דוגמאות היפותטיות-לכאורה למגוון דברים שלא מצאו חן בעיניו, עד שזה כבר נהיה מכוער.
זה לא שהוא היה מזכיר את השם "לילי דאי" פעם אחת. זה שהוא היה מזכיר אותו כדוגמה היפותטית בחמישים הודעות שונות שכל אחת מהן מתייחסת לליקוי כלשהו או לדבר כלשהו שהוא מזלזל בו באגודה. אני מאמינה שבשלב מסוים גם את היית מאבדת סבלנות. יש מצב שדי מהר. -
-
קבוצת האנשים שמכהנת כיום כועד אינה האשמה היחידה במצב הנוכחי. הרבה מאוד שנות פעילות אגודה הביאו אותנו לפה.
אנחנו פה תעשה חודשים. אני סטודנטית במשרה מלאה, ויש לי דברים יותר טובים לעשות עבור האגודה מאשר להפריד את המריבות שלך ושל גרייף, בעיקר כאשר זה מלווה באיומי התפטרות אם "הועד לא יעשה משהו". אני מניחה שגם שאר חברי לוועד מוצאים דרכים יותר קונסטרקטיביות לתרום לאגודה.
זוהי תגובה שלי כאדם פרטי, זוהי לא דעתו של הועד, וגו'. אני מאוד מעריכה את מה שאתה עושה עבור האגודה, אבל אתה מספיק בוגר בשביל להסתדר עם גרייף לבד. הלוחמנות החדשה שלך נגד הועד ממש חורה. אני אשמח אם תרוץ בבחירות הבאות, על מנת לתקן את ההתנהלות הבעייתית של הועד והאגודה במקום רק להכנס בנו. אין מספיק אידיאליסטים שרוצים לתקן את המצב הקיים, והרבה יותר קל להתלונן.
-
אני נגד שימוש בכינויי גנאי בפורום. יקח עוד הרבה זמן לפני שתצליח לנסח מחדש את הדברים שאמרתי כך שבאמת יהיו דומים לדברים שאמרתי?
זה לא משנה אם אני חושבת שמעשיך מצביעים על זה שאתה אידיוט, או ילדותי, או מפגר – אני לא אכנה אותך בכינויים האלה שוב ושוב בפורום. כי הקביעה שאתה אידיוט או ילדותי או מפגר היא קביעה *שלי*, שנעשתה מנקודת המבט *שלי*, והיא לא לעניין.
אני יכולה להגיד לך "מה שעשית היה לא בסדר". אני יכולה אפילו להגיד לך "מה שעשית היה מגעיל". אבל אני לא אקרא לך שוב ושוב "המפגר" או "התינוק" (ואם יום אחד אתרתח מספיק כדי לעשות את זה, אני מקווה שיהיה מי שידאג לעצור גם אותי בעניין הזה), ובכך אאלץ את כל מי שקורא את דבריי להיכנס לשיפוט הערכי הזה (שהוא לא בהכרח שותף לו, אבל אני כופה עליו כאקסיומה) שוב ושוב ושוב. -
-
-
-
-
שעליה הודיע הוועד בתגובה רשמית של הוועד. כי עד עכשיו, חברי האגודה לא היו צריכים לדעת שחברי הוועד שלהם החליט – באופן לא רשמי, כמובן – לא להגיב על דיונים בפורום האגודה. או כן להגיב עליהם, לפי שיקול דעתו, כי לפני כן, כמובן, זו הייתה חובה על כל חברי הוועד. אה, לא, רגע, בעצם, לא, זה מאז ומעולם היה נתון לשיקול דעתם של חברי הוועד. אז אולי… לא, בעצם לא הבנתי.
-
כן מבקשים – לא, רגע, דורשים – מהוועד, הגוף המנהל של האגודה, זה שחבריו רצו אליו על יסוד ההנחה שהם *כשירים* לנהל את האגודה, לעשות את מה שנדרש כדי שבפורום הזה לא יהיו הכפשות, הוצאות דיבה ושאר ירקות. כמו לקבוע מדיניות מתאימה ולתת למנהלת מטעמו הנחיות ברורות, נניח.
ואם ועד האגודה מרגיש שאין ביכולתו לקחת אחריות על התנהלות סבירה של הפורומים של האגודה, אולי הוא צריך שוב לסגור אותם. לא יתכן שהאגודה תחזיק פרויקט *כלשהו* שהיא לא מסוגלת לקחת אחריות לניהולו התקין והסביר. ולדאוג שבפורומים שמחזיקה האגודה לא יתפרסמו הכפשות והוצאות דיבה זה חלק בלתי נפרד מניהול תקין וסביר שלהם.
אגב, ההתנערות מביקורת בנוסח "אז תרוץ אתה לוועד" לא עובדת, מאחר שמרגע שקיבלת על עצמך תפקיד מסוים, מצפים ממך למלא אותו כיאות גם אם מי שמעביר עלייך ביקורת לא מעוניין למלא אותו בעצמו. אני מציעה לך לא להשתמש בה שוב בעתיד.
-
אתה כתבת דואל לחברי ועד שבו האשמת את ליאת שהיא פועלת מתוך מניעים זרים לאגודה, מתוך זה שהיא חברה שלי ושל אורי אביב.
ההאשמה נגד חבר ועד בניגוד אינטרסים ומניעים זרים זו אחת ההאשמות הכי חמורות שאני יכול לחשוב עליהן שחבר ועד יכול לעמוד מולן.
את ההאשמה הזו אתה קישרת לזה שהתפטרת מהוועד.
עכשיו, חבר ועד לשעבר שברח מהחדר במקום להישאר ולענות על שאלות כפי שהבטחת שתעשה, תסביר את העובדה הזו בבקשה. במילותייך שלך.
-
המושג "אמת הוא בעיני המתבונן" הוא טועה ומטעה.
אם גרייף אומר שאמרתי משהו או שעשיתי מעשה בגלל שחשבתי כך או אחרת, לא מדובר באמת סובייקטיבית כגון השאלה האם קר היום או חם.
רק אני יכול לתקן ולהציב אמת אבסולוטית באשר למה שאני חושב/מרגיש כי מדובר עלי ולא על אף אחד אחר.
כל מי שטוען אחרת לגבי הרגשתי/תחושותי או מחשבותי – זוהי הסקה על בסיס חלקי בלבד.
אותו הדבר תקף לגבי תחושותייך או תחושותיו של כל אדם אחר – האמת האבסולוטית שייכת לו ואך ורק לו. כל השאר הוא רק נגזרת וספולקציה.
ולכן זוהי זכותי לתקן ולעמוד על האמת. אני מצפה שלא תינתן במה לאי דיוקים ו/או תוספת פרשנות.
-
-
-
-
בשביל "לענות לשאלות ישירות המופנות אל הוועד" או "למסור מידע חיוני בנושאים שעולים לדיון בפורום", קיימות תגובות רשמיות של וועד האגודה.
מעבר לזה, חברי הוועד, כמו כל אדם, זכאים להחליט האם הם מעוניינים להתערב בדיונים בפורומים.
בתשובה להודעתו של גל, על כך שחברי הוועד אינם מתבטאים בחופשיות בפורום, הגיעה התגובה הרשמית, שהסבירה את המניעים לעובדה זו. -
> קבוצת האנשים שמכהנת כיום כועד אינה האשמה היחידה
> במצב הנוכחי. הרבה מאוד שנות פעילות אגודה הביאו
> אותנו לפה.נכון. נו אז? לשמור את המצב הקיים בגלל נוסטלגיה? או לנסות לשפר אותו?
> אנחנו פה תעשה חודשים. אני סטודנטית במשרה מלאה, ויש
> לי דברים יותר טובים לעשות עבור האגודה מאשר להפריד
> את המריבות שלך ושל גרייף, בעיקר כאשר זה מלווה
> באיומי התפטרות אם "הועד לא יעשה משהו". אני מניחה
> שגם שאר חברי לוועד מוצאים דרכים יותר קונסטרקטיביות
> לתרום לאגודה.
>הו! תחרות! אני עושה דוקטורט, יש לי שני ילדים קטנים, ומתרגם מאמרים לסטודנטים בשביל עוד קצת כסף, בנוסף לתפקידי כאחראי המזכירות ועורך המכתב החודשי. כמו כן, התנדבתי ל"צוות חשיבה" בדיוק בנושא דן הפתיל – שימור חברים ופעילים וגיוס חברים חדשים, עבודה שכבר התחלתי, לפחות בנקודות כלליות.
לגבי איומי ההתפטרות – כן, איימתי בהתפטרות, אחרי שחיכיתי הרבה מאוד מאוד זמן לאיזוהי תגובה רשמית מכם לגבי האשמותיו של גרייף (לא רק בפתיל שבו הוא קרא לי שקרן, אלא עוד בפתיל קודם). כנראה הייתי תמים שציפיתי לגיבוי מהאנשים שאני עובד איתם.> זוהי תגובה שלי כאדם פרטי, זוהי לא דעתו של הועד,
> וגו'. אני מאוד מעריכה את מה שאתה עושה עבור האגודה,
> אבל אתה מספיק בוגר בשביל להסתדר עם גרייף לבד.
> הלוחמנות החדשה שלך נגד הועד ממש חורה. אני אשמח אם
> תרוץ בבחירות הבאות, על מנת לתקן את ההתנהלות
> הבעייתית של הועד והאגודה במקום רק להכנס בנו. אין
> מספיק אידיאליסטים שרוצים לתקן את המצב הקיים, והרבה
> יותר קל להתלונן.הבעיה שלי היא לא עם גרייף. הבעיה שלי, כמו שחזרתי ואמרתי כמה פעמים בפתיל הזה, היא היחס שלכם לפעילי האגודה.
ואני אשמח מאוד לא לרוץ לועד שוב. אין לי עדיין נטיות אובדניות, תודה. -
כי הנקודה הזו ממצה את כל הוויכוח כולו.
כל בן אדם שמדבר איתי וכל בן אדם שקורא הודעות כאן יודע שהתנהלות ועד האגודה בזויה בעיניי, שהזלזול של חברי האגודה ברעיון הבסיסי של עמותה ציבורית ותפקידם בזוי בעיניי. כמה שהביקורת תהיה יותר עניינית, כך היא תביע יותר בוז, וכך היא פחות נעימה לקורא. נכון, אני לא מכנה את האגודה "אוסף של חרא", אבל זה רק בגלל שאני, בניגוד לאנשים אחרים, רוצה לבסס את הטענות שלי. אם אני כותב "ועד האגודה מזלזל בפעילים שלו ברמה שאין כדוגמתה", אני רוצה שיהיה ברור למה אני כותב את זה.
אבל אז ועד האגודה נעלב. נעלב עד כדי כך שהוא אומר שהביקורת היא עצמה פגיעה לא הכרחית; ד"ר אמיר ארד נעלב שאני קורא לו "מוקיון"? אני נעלב שמשקרים לי, אבל זה לא מונע ממנו לעשות את זה מול ארבעים אנשים, וזה לא גורם לאותם ארבעים אנשים להגיב במשהו חוץ מלתת לו חיבוק, לשתות איתו ו'יסקי, ולהגן על רגשותיו העדינים בפורום.
אי אפשר להעביר ביקורת על ארגון כל כך לקוי בלי לפגוע באנשים שאחראיים על הליקויים הללו. אי אפשר. אפשר למחוק את הביקורת ולמנוע אותה מראש, ואפשר לתקוע את הראש בחול ולא לראות את הפגמים והחולשות, אבל אי אפשר להעביר ביקורת, לגיטימית ככל שתהיה, על כשלים בכזה סדר גודל, בלי להעליב את האנשים שאחראים עליהם.
-
-
-
-
-
מאוד תמוה בעיניי אם אתה חושב שאנחנו לא מנסים לשפר את המצב הקיים.
בהודעה שיערה הגיבה אליה, ציינת שאתה רוצה לשמוע את דעותיהם של חברי הוועד.
יערה כתבה מה דעתה ואיך היא מרגישה וזה מפריע לך?
אתה בעצמך ביקשת שזה ייעשה.ואנו מצטערים, אבל הויכוח שלך עם גרייף לא קשור להיותך מזכיר האגודה.
אנחנו רוצים תרבות בדיון בפורום אבל זה לא מקומנו להגן על אדם כזה או אחר. -
-
ואני שמחה שהפסקת לקרוא לאמיר ארד בכינוי זה או אחר, אבל הנושא כרגע הוא לא אתה, כפי שכבר טרחתי לציין אי שם. הנושא הוא מדיניות הפורום ומדיניות הוועד. לא ממש מעניין אותי מה עושים בעניין איתי גרייף, שהוא מקרה יחיד – אולי מקרה קיצון, אבל בהחלט מקרה יחיד.
מעניין אותי מה המדיניות הכללית של הוועד ביחס לפורום האגודה, והאם הוא מתייחס אליו כאל אחריות שלו או לא. -
אם את אותה הגילי שישבה בשורה הראשונה ליד גרייף במהלך הישיבה, לא זכור לי שהחלפתי איתך מילה מאז שהתפטרתי.
אני סבור, כמו ורד, שאין טעם לטלטל את הסירה עוד יותר. יש אנשים אחרים שעושים את זה מצויין ואפילו הם עשו הסבה זמנית, לאור האירועים, לדיון או שניים הרבה יותר קונקרטיים ושקטים.
אני חושב שהועד המכהן נתון למספיק ביקורת גם ללא הדברים שיהיו לי להגיד.
וכמובן, ראוי לציין, שאין לי גישה לא לרשימת התפוצה ולא למייל החודשי ולמען הסר ספק – גם אין לי רצון להפיץ את דברי, לא ברשימת התפוצה ולא במייל החודשי.
אני חושב שמרגע שהתפטרתי, אין טעם כרגע בהבעת ביקורת. הוועד המכהן יעשה את מה שהוא חושב ומוצא לנכון לעשות. בניגוד למה שאנשים אחדים סבורים, אכן יש שם אנשים חושבים ולא אוטומטונים שפועלים אחרי הנחיית היו"ר התורן.
-
אני אכן אותה גילי, ואחרי אותה ישיבה, כשקצת יצאתי מההלם, בזמן שהוועד שנשאר אחריך כינס ישיבת חירום ואתה עמדת ודיברת עם אנשים, ניגשתי ושאלתי אותך למה התפטרת. וענית לי. אם אתה לא זוכר מה אמרת זה בסדר, אני זוכרת דווקא לא רע.
ואני חושבת שאם יש חילוקי דעות בתוך הוועד זכות הפעילים לדעת את זה. למה? לא לצורך הטחת האשמות, ולא למען הכפשת שמות, אלא כי יש בחירות ביולי, וחלק (או כל) חברי הוועד יכולים להתמודד שוב על מקומם. אני כחברת אגודה רוצה לדעת מה עמדתם בנושאים שונים כדי לדעת אם הם מייצגים את העמדה שלי, כדי שאוכל לבחור את מי שאכן ייצג את העמדה שלי. חברי הוועד אמורים לעמוד מאחורי דעה וגישה מסויימת לא רק כשהם נותנים את נאום הבחירות שלהם אלא כל השנה, ואם מי מחברי הוועד הפסיק לייצג את הדעה בה תמך ביולי אני רוצה לדעת את זה ולדעת גם למה. סולידריות זה מצויין, דעה אחת לוועד יש בה מן הטוב, אבל אם אנשים שאני הצבעתי להם כבר לא מייצגים אותי, אני אעדיף להחליף את הוועד, במועד ובצורה שנקבעו לכך, ולא לפרוש מהאגודה שזה סוג של התעלמות מהבעיה העמוקה יותר. אז כן, לדעתי לכל חברי האגודה מגיע לשמוע מה בדיוק קרה שם, וגם זה מרכיב מאוד חשוב של שקיפות. מי שלא מעניין אותו, שלא יקרא.
-
הטיעון שלי, ואני מאמין שעקבת אחריו, היה "תפסיק לכתוב כאן בצורה שבה אתה כותב ויהיה נעים יותר". לקראת סיום הגעתי לחלק שאומר, "אם אתה לא מסוגל לעשות את זה אז באמת כדאי שתפסיק לכתוב כאן בכלל."
ולא, העובדה שרוב המשתתפים האחרים בפורום לא טרחו לסייג את דבריהם כמו שאני סייגתי אותם לא עומדת לגנותם, חוששני – היא מעידה שפשוט הצלחת לעלות להם על העצבים מעבר לגבול הטעם הטוב. אני אחזור על דברי מההודעה הקודמת: כשפעיל ותיק של האגודה שוקל את המשך דרכו בה כי נמאס לו מהיחס שלך אליו אישית ואל פעילי האגודה בכלל, הבעיה, מבחינתם של חברי האגודה, היא לא אותו פעיל אלא אתה.
ואגב, לא היתה לי שום בעיה אם מנהלת הפורום היתה מוחקת את כל הפתיל הזה – וביחד אתו, את כל ההודעות אותן פרסמת פה מאז שהוחלט (לא ברור לי למה) לתת לך שוב את זכות ההתבטאות בפורום (כאמור, בהודעה אחת התקרבת קצת להתנסחות ראויה, אבל עדיין אין סיגר).
-
-
-
-
-
-
-
-
-
"אנחנו רוצים תרבות בדיון בפורום אבל זה לא מקומנו להגן על אדם כזה או אחר".
טוב, סיימתי להיחנק מהסנדביץ' שלי עם קריאת המשפט הנ"ל, אני עדיין עסוק בלהרים את הלסת מהרצפה, אבל נדמה לי שלהקליד אני מסוגל, איכשהו.
חבר אגודה מרגיש שכבודו הפך למרמס בידי אדם אחר – שאגב, אינו חבר אגודה – בפורום רשמי של האגודה.
חברי אגודה אחרים חושבים שהתחושה הזאת צודקת בהחלט.
הדבר הכי קרוב לתגובה רשמית שאותו חבר אגודה מקבל הוא בקשה ממנהלת הפורום של האגודה "לשמור על נימוס" – כאילו הוא עשה משהו רע. את התגובה ההיא של מנהלת הפורום, אגב, אפשר לתרגם בקלות ל-"תהיה בשקט ותיתן שידרכו עליך."
ועכשיו חבר ועד מודיע לו שזה "לא תפקידו" להגן עליו? את התגובה הזאת אפשר לתרגם ל-"תפסיק ליילל".
האמת היא שאף חבר אגודה, על אחת כמה וכמה כשמדובר באגודה של מתנדבים, כאלה שמשלמים כסף כדי להיות חברים בה, לא צריך לספוג את היחס הזה. אבל כשמדובר בחבר אגודה שגם קורע את התחת עבורה, גם כן בהתנדבות-
מה אותו חבר אמור להסיק לגבי העבודה שהוא עושה?
מה אותו חבר אמור להסיק לגבי העבודה שהוא עשה עד היום?
מה אותו חבר אמור להסיק לגבי ה-100 ש"ח שהוא שילם בעבור דמי חברות?"זה לא מקומנו להגן על אדם כזה או אחר"? כדאי שזה יתחיל להיות.
-
גילי הבינה מד"ר אמיר ארד, אותו יו"ר שנתן לי תשובה אחת ולאגודה תשובה אחרת לגמרי (ככה אפשר לכתוב שמישהו "שקרן" בלי להיגרר לפגיעה לא הכרחית?) שהוא לא רוצה לכתוב את השיקולים הסודיים להתפטרות שלו בפורום שפתוח למי שאינם חברי אגודה.
זה בגלל שגילי מגיעה מעמותה אחרת, שבה אם חבר עמותה מבקש מסמך שיש לוועד, הוועד חייב לתת לו לראות אותו. אני אמרתי שאין פורום שחשוף רק לחברי האגודה ולא לאנשים שאינם חברי אגודה. גם פורום הפעילים החדש חשוף לאנשים שאינם חברי אגודה, אפילו שהם לא יכולים לכתוב בו.
-
-
סגרו את הפורום, אף אחד לא כתב, פתחו את הפורום, פתאום אנשים כותבים בו עוד פעם. גם אני.
למה פתחו את הפורום? כי כשהוא היה סגור, זה היה נורא. היו"ר הקודם, אותו יו"ר שיש לו בעיה עם פרסום מכתבים אישיים שהוא כותב אבל אין לו שום בעיה עם פרסום אמירות אישיות שאני אומר, סגר את הפורום כי לסגור את הפורום זה קל. היו"ר הנוכחית, אותה יו"ר שיש לה בעיה עם פרסום אמירות אישיות לא משנה מי אמר אותן למי, החליטה לפתוח את הפורום בחזרה כי (אזהרת פרשנות!) היא מבינה שד"ר אמיר ארד החליט מעט החלטות, כולן טיפשיות, וצריך להפוך אותן על פיהן אחת אחרי השנייה.
כרגע נשארה רק אחת: ביטול המימד. אותה הוועד לא רוצה להפוך, הם לא חושבים שההחלטה הזו היא טיפשית.
-
-
-
ויש לכם בעיה רצינית בהבנה אם נדמה לכם שזה מה שהוא מדבר עליו פה.
גל – והאגודה בכלל – צריכים שוועד האגודה יקח אחריות על פורומי האגודה. שוועד האגודה יגיד, "הפורומים האלה הם שלנו, וזו החובה שלנו והאחריות שלנו, כגוף המנהל של האגודה שאחראי על כל המפעלים שלה, לדאוג לזה שלא יהיו בהם הכפשות, השמצות והוצאות דיבה".
ואם אתם לא מסוגלים לעשות את זה, אם ועד האגודה לא מסוגל – ו/או רוצה – לקחת אחריות על פורומי האגודה, תסגרו אותם, ותתמודדו עם התוצאות של *זה*. אבל כל עוד אתם מאמינים שלאגודה צריכים להיות פורומים, אתם אחראים על כך שהם ינוהלו בצורה סבירה. וזאת *עבודה*. תמיד הייתה, תמיד תהיה. -
-
כל תכתובת בין חברי הוועד, גם אם מי שכתב את אותה תכתובת לא אישר אותה לפרסום?
ניסים ונפלאות. כמה טוב שאני לא בעמותה הזאת שלך. כי במציאות שאני מכירה, מייל ששלח אדם לאנשים אחרים – גם אם זה בענייני עבודה – נשאר בגדר תכתובת פרטית עד שהוא מאשר אותו לפרסום. לא כל מייל שרץ בין חברי הוועד הוא "מסמך" של האגודה. -
תמיד היה בחירה של כל חבר אגודה – וחבר ועד – מאז ומעולם.
אני פשוט מתקשה להבין מה הייתה ההחלטה המדוברת, ובמה היא הייתה שונה ממצב ברירת המחדל. האם היא הייתה "לא אוכפים על חברי ועד להשתתף בפורום, אבל שיעשו את זה אם הם רוצים"? האם היא הייתה "עדיף שחברי ועד לא ישתתפו בדיונים בפורום, אבל מותר להם אם בא להם"? "חברי הוועד, בזמנם החופשי מחוץ לפעילויות הוועד, יחליטו אם בא להם או לא בא להם להשתתף בפורום"?
אני ברצינות לא מבינה איך דבר כזה יכול להיות החלטה של הוועד. אלא אם כן, כמובן, האפשרות האחרת הייתה לקבוע לחברי הוועד שהם *חייבים* להשתתף בדיונים (אה?) או ש*אסור* להם להשתתף בדיונים (שוב אה?) -
-
-
-
או שכולם יכולים לקרוא בו?
אני חושבת שצריכה להיות לאנשים איזושהי יכולת לנהל דיונים בפרטיות בלי שכל העולם יסתכל להם מעבר לכתף. למשל, לוועד אמורה להיות היכולת לנהל דיונים בלי שהם ייצאו מנקודת הנחה שברגע שהם מסיימים את הדיון, חברי הוועד מתפזרים לדרכם ומדווחים כל מה שהיה בדיון לכל מי שרק רוצה לשמוע (גם אם מדובר באנשים שעליהם דיברו בדיון). או, להבדיל, אם אני יושבת ומשוחחת עם חברים, אני יוצאת מנקודת הנחה שהם לא מספרים כל מה שדיברנו לכל אדם שהם נפגשים איתו אחר כך (אפילו אם דיברנו עליו). לא כי זה סודי – כי זה לא מיועד לפרסום.
אז הייתה תקווה כלשהי שהדיונים בפורום הפעילים יישארו בין הפעילים. לא משום שהוא היה אמור להיות "סודי", אלא משום שכשבני אדם משוחחים ביניהם, הם לא עושים את זה לדיווח לכלל הציבור. עניין של פרטיות ואמון וכל מיני דברים כאלה.
האם זו ציפייה ריאלית, לגבי פורום שחברים בו יותר משמונים איש? לא ממש. אבל זה עדיין לגיטימי לכעוס על מי שמעביר הלאה את השיחות שלך איתו, אם הן לא נועדו לפרסום. -
זכותו של כל חבר אגודה לפרוש מהאגודה מתי שבא לו, זכותו של כל חבר ועד להתפטר מתי שבא לו.
אני אמרתי אחרת?אני נתתי סיבות להתפטרות. גילי נתנה סיבות להתפטרות, בהתבסס על מה שאותו היו"ר שישב מולי ושיקר לי שקיים מסמך חתום שמאפשר לו לפרוש מהאגודה, אמר לה בעולמות. אותו יו"ר פשוט אמר שהן לא נכונות. אמר, ולא פירט.
האם הוא חייב לפרט סיבות?
חגית חושבת שכן. גל חושב שכן. כל חבר אגודה שחושב שזו בעיה שיו"ר התפטר, חושב שמגיע לו לדעת למה. חברי אגודה שיקנו כל שקר, כל שטות, שתגידי להם, כי אף אחד לא אומר להם את האמת.
לא מסכימה עם הפרשנות לגבי למה? סבבה. לפחות תסכימי איתי לגבי ההשלכות של זה: ככל שוועד האגודה מסתיר יותר מידע מחברי האגודה שלו, כך הוא נותן יותר כוח להשערות חסרות ביסוס, ולא משנה אם הן שלי או של גל.
-
אם את, אישית, אומרת לי משהו ואומרת "בבקשה תשמור עליו בסוד", אז זה סודי.
אם אני מגביל משהו לידיעתם של שלושים אנשים, אני לא בטוח שאפשר לקרוא לזה "סודי". אני רוצה לסמוך על הדיסקרטיות של שלושים חברי עמותה, שרק הם אמורים להיחשף למידע השמור לחברי עמותה, כי אחרת קשה לי יותר לנהל את העמותה. אני חושב שאותו הדבר נכון לגבי האגודה – יש מידע שאמור להגיע רק לחברי אגודה, ולא אמור לעניין אנשים אחרים.מצד שני, אני לא מאמין שאפשר להגביל משהו לדיסקרטיות של 500 אנשים. אני אוסיף משהו שאני מאמין שאת מסכימה איתי לגביו: מספר חברי העמותה באגודה צריך להיות מוגבלת לאותם 30-50 אנשים שאכפת להם, שמגיעים ומצביעים, ושגם, על הדרך, אפשר לסמוך על הדיסקרטיות שלהם קצת יותר.
-
ועדיין זכותו של כל אדם להגיש "שלום אני הולך" מבלי לנמק.
בעולם נפלא הוא היה שוטח הכל במישנה סדורה ומנומקת שתסייע לבאים אחריו בהמשך דרכם , אבל אני לא ממש בטוח שבעולם האוטופי הנ"ל אנו חיים.
בין הרצון שלך לדעת ובהנחה שחשיבות לכך אולי קיימת להמשך דרכה של האגודה לבין חובתו של היו"ר היוצא לנמק, אין שום קשר.
-
-
לא באמת יוצא מזה שום דבר.
כשפרשתי מהוועד, שלחתי לרשימת הדיוור של הוועד מייל באורך הגלות שמסביר בדיוק למה. מנומק למשעי ועם מינימום מילים גסות. כששלחתי אותו, היה לי ברור שאני עושה את זה יותר בשביל תחושת הסגירה שלי מאשר בשביל כל דבר אחר. הוועד שאדם משאיר מאחור כשהוא פורש *לא רוצה להקשיב לו*. הוא רוצה להרגיע את הסירה המיטלטלת ולהרגיש צודק. כשחזרתי לבטא בפומבי את הביקורת שלי כלפי הוועד, חודשיים אחרי שהתפטרתי, ובפורום הפעילים בלבד (לקח זמן עד שהתחלתי לבטא אותה גם בפורומים פתוחים), קיבלתי מטעם חברי הוועד הנשארים אמירות בנוסח "מאז שעזבת היית לא הוגנת ורק הכפשת את הוועד על ימין ועל שמאל", אמירות שלא היו קשורות בשום צורה שהיא למציאות, אבל אני מניחה שככה הם הרגישו.
אז אני ממש לא יכולה להאשים את אמיר אם לא בא לו לבזבז זמן או עצבים על לנסות להציג את האמת שלו לאנשים שאין להם שום רצון או כוונה להקשיב לה. לא משנה כמה טוב הוא ינמק וינסח את עצמו עד זוב דם, *לא ייצא מזה כלום*. לא עבורו, ולא עבור האגודה. כלום.
-
צריך להיות מוגבל, ושבעלי זכות ההצבעה לאגודה צריכים לענות על דרישות קצת יותר משמעותיות מאשר "למי יש מאה ש"ח?", זה לא חדש ולא סוד, לאור העובדה שהצעתי בזמנו שינוי ברוח הזאת במבנה האגודה.
ועדיין, "הפורום הסודי" זה שם מטעה. זה לא שנעשתה שם פעילות חשאית בשושו שהיה צריך להסתיר אותה מעין העולם – זה שהייתה איזושהי ציפייה, כפי שאתה מגדיר את זה, לדיסקרטיות. ציפייה לא ריאלית, מן הסתם. -
אם כי לפחות בעיני עצמי, כבר הוכחתי שאני יכולה להתמודד לא רע עם עלבונות (גרועים בהרבה מרוב מה שהולך כאן, ושבכלל לא הגיעו מאיתי גרייף, או משהו, לבל תהיה אי הבנה) בוויכוחי ז'אנר, גם אם לא כאלה שנערכו בפומבי (אם כי בקהילה שלנו, ניתן להניח שדיווח חד צדדי לגבי אופיי ומהותי כאדם כן הגיע לכמה אנשים, אם כי אף אחד מהם לא שאל אותי על הצד שלי אז אני רוצה להאמין שאני טועה), ובלי שתהיינה לכך השלכות מרחיקות לכת על אנשים (אלא אם מישהו רוצה לטעון ששנה הפסקה מפירסום היא השלכה כזו על מישהו מלבדי, וחוץ מזה גם היא למיטב הבנתי סייעה להישרדותו של פרוייקט קהילתי. ושאם תהפוך לשנתיים, אגב, זו כבר לא אשמתי – עורכי ארצנו אנשים עסוקים הם).
אני לא מתעקשת על הותרת הטינה והמריבות מאחור כי אני לא מבינה את ההרגשה. זה לא שלא נכוויתי בעבר. זה שנכוויתי ועוד איך, ואני בכל זאת מאמינה שכולם כאן מנסים לקדם את הז'אנר, ויכולים, אם הם רוצים, לעשות זאת בלי לפגוע, לנטור טינה, להעליב, להכפיש, או כל דבר אחר שהוא. אבל זה מצריך מידה כלשהי של נכונות ואמון – והנה הצעד הראשון שלי: אני מאמינה שאיתי גרייף מסוגל לנהל דיון לעניין ולתרום במסגרתו, ומרשה לו, עד להודעה חדשה, להשתמש בי כדוגמא לדברים, מתוך אמון מלא בכך שהוא לא ינצל את זה לרעה.(אוף! איזה אורך של פתיל! רובו ייחכה למחר, חוששתני)
-
הם בדיוק מה שהם היו תמיד:
http://www.sf-f.org.il/story_247(חוץ מהחלק שבו המייל הוא עדיין של אסף דקל – אבל זה ישתנה בקרוב)
-
כשהסירה מתנדנדת אף אחד לא פנוי ולא רוצה להקשיב.
ואני מאוד מבין את הרצון שלך והעשיה של לשטוח הכל מוסדר ומנומק , קודם כל מתוך הרגשת חובה אישית ורצון לסגור מעגל.
למרות כל זאת, גם אם אומרים "הכפשת" וגם אם אומרים "רק… ורק.. ורק…"
בסופו של דבר למילים יש השפעה ומכיוון שמדובר באנשים אינטיליגנטים , אני מניח שהם כן לומדים ומסיקים מסקנות, אבל כדרך רוב בני האדם, הם פשוט לא מודים בזאת וזה לעיתים מתסכל.
כך שאם את מרגישה שמה שכתב אז יצא לריק, אני מניח (ומקווה) שאת טועה, מה שכן, לשמוע "את צדקת"….
פה נסחפת (-: -
-
כללי הפורום, שהם, האמת, אמורפיים למדי מכל שאר הבחינות, מציינים במפורש: "הודעות המכילות עלבונות, גידופים, הטפה למעשי אלימות או נושאים שאינם קשורים לענייני הפורום ימחקו לאלתר."
מאחר שעד כה לא ראיתי שדבר כזה התרחש, אני נאלצת להניח שאת לא באמת עומדת מאחורי כללי הפורום ולא באמת מתכוונת ליישם אותם *או*, אפשרות אחרת, שלשיטתך עד כה לא נשמעו פה עלבונות וגידופים.
ובכן, אני אשמח לשמוע ממך הסבר לסוגיה זו: מה דינם של כינויים כמו "שקרן" ו"מוקיון"? האם אלה עלבונות וגידופים, ואז את מתעלמת במופגן מכללי הפורום שלפני שנייה טענת שאמורים להיות תקפים, או שמא הם *לא* עלבונות וגידופים לשיטתך, ואז אשמח לשמוע מה את *כן* מגדירה עלבונות וגידופים, כי האמת, אני קצת מבולבלת. -
-
שיראו ב"אבל אולי בכל זאת הם מקשיבים ומפיקים לקחים אפילו שלמראית עין הם תוקעים אצבעות באוזניים ושרים לה לה לה בקול רם כל פעם שאתה מדבר" כסיבה טובה לבזבז זמן על הסברים.
מי שמרגיש צורך להסביר, מסביר, כדי לספק את הצורך של עצמו לדבר, לא משום סיבה אחרת. מי שלא, זה באמת לא נימוק מספיק חזק כדי לגרום לו להסביר. -
-
-
-
-
-
ועל דעתי בלבד. מבלי שדיברתי עם מישהו מחברי הוועד.
מי שראה את פניהם של חברי הועד על הבמה ב"פגוש את הועד" מבין למה הם לא רצים להגן על שמו של היו"ר הקודם.
כי בין העקרון ש"אסור לדבר בצורה כזאת על פעילי האגודה" והעקרון של תרבות דיבור בפורומים (וכאן אין לי ברירה אלא להסכים עם גל ובוג'י), אני די מבינה את האנשים שלא רצים לריב עם גרייף על מילה כזאת או אחרת. במיוחד בהתחשב בכך שחוץ מהמילה ההיא שמתחילה במ' – הביקורת שלו עניינית, ואפילו נכונה בחלקה הגדול.
אישית, אני הייתי שמחה אם מישהו היה מוחק את כל הפתילים האלה. הם ארוכים, מתישים ומעצבנים. הסיבה היחידה שאני קוראת אותם היא שלמדתי המון על האגודה מהם. מה שקצת עצוב כי אני באמת לא אוהבת את פרצוף האגודה שעולה מהם.
-
-
בכללי הפורום נכתב
Quote:כמו כן, הודעות המכילות עלבונות, גידופים, הטפה למעשי אלימות או נושאים שאינם קשורים לענייני הפורום ימחקו לאלתר.הנהלת הפורום והאתר שומרת לעצמה את הזכות למחוק הודעות בפורום זה כראות עיניה וללא התראה כלשהי.
כתוב שם גם שמנהל הפורום הוא אסף דקל, מה שמעיד על-כך שכדאי לרענן את הטקסט הזה, אבל כללי הפורום נועדו להנחות לא רק את הכותבים אלא גם את מנהלת הפורום לגבי התנהלותה. מחיקת הודעה שלא מפרה לכאורה את הכללים או אי-מחיקת הודעות שכן מהוות הפרה של הכללים הן צעדים שדורשים נימוק.
-
-
הדס פרבר שואלת את הוועד שאלה, והוועד לא עונה לה. איך לקרוא לזה? אני קראתי לזה "זלזול בפעילה כבדה"; איך את היית קוראת לזה? איך מגנים התנהגות כזו בלי להשתמש במילות גנאי?
יו"ר האגודה, אותו אחד שכינה אתך ואת כל חברייך אוסף של חרא, עומד מול ארבעים חברי אגודה ומבטיח שיהיה זמן לשאלות. איך אפשר לגנות את זה בלי להשתמש במילות גנאי?אפשר להגיד למישהו שהסיפור שלו גרוע בלי להגיד "אתה מטומטם", אבל אי אפשר לגנות התנהגות מחליאה בלי להשתמש במילות גנאי.
-
-
-
אז הרי את מכירה אחד (-:
האמ… והוא אפילו בטוח שככל שתקיעת העצבעות עמוקה יותר וגובה השירה רם יותר אז הרי "הזמר החרש" יודע טוב טוב בתוכו שיש לו מה להקשיב ולמה ובשניה הראשונה שיעלם הקהל הוא יאוץ לו ללמוד את החומר.קצת ניסיון עם ילדים מתקף את התיאוריה הנ"ל לחלוטין.
את גם יכולה לראות בהרבה מהמקרים בקיאות כה רבה בד"כ באי הסכמה ל"מה שלא הקשבתי" כך שברור שבוצעו שיעורי בית.
ו…. כן, לא כולם כאלו, יש גם אווילים משרישים מוחלטים.
-
-
-
-
-
אני אומר לך שהסיבה שהיו"ר, אותו יו"ר שמול ארבעים חברי אגודה חזר בו מכמעט כל דבר שהתחייב אליו בשלושת החודשים האחרונים, קשורה ליחסי העבודה שלו עם שאר הוועד. אני אומר לך שיחסי העבודה בתוך הוועד פגומים מיסודם, והובילו לכך שהן ורד והן קרן התפטרו בקדנציה שעברה, וכמעט גרמו להתפטרותם של עוד חברי ועד מלבד אותו יו"ר.
ועד האגודה לא נותן לך תשובות; צנעת הפרט וכו'. אותו היו"ר, שהיושר המקצועי שלו לא הפריע לו לחתום על פרוטוקולים שקריים ולשקר לי בפרצוף לגבי החלטות ועד, אומר לך "לא נכון; היו לי שיקולים סודיים, שרק שני אנשים יודעים עליהם בכל העולם כולו, וכל מה שאיתי, או גילי, יגידו לך זה לא נכון, הביקורת שיש לי על הוועד לא קשורה לשיקולים שלי להתפטר והיא לא עניינך, וכו', וכו'"
כן, לאנשים יש זכות לחיים פרטיים. אבל אין להם זכות להסתיר בעיות מהותיות לאגודה מחברי אגודה, ואין להם זכות לשקר לחברי אגודה, לא בזמן שהם בוועד ולא אח"כ לגבי התקופה שהם היו בה בוועד. איך תדעי? את לא תדעי. כי אם תלכי לחברת ועד כמו ליאת או רותם ותשאלי אותה ישירות, היא תסרב לענות. ואם תלכי לפורום ותצעקי "הוועד מסתיר מידע מחברי האגודה", תקבלי את אותו היחס שאני מקבל. ועד האגודה לא אוהב שחברי אגודה יודעים שיש דברים שהם לא יודעים. זה מייצר בלגן.
-
-
-
-
אני חושב שאם הייתי חבר עמותה שהוועד שלה היה מתייחס אליי ככה הייתי מתפטר ממנה בשאט נפש.
רגע. אכן, הייתי חבר עמותה שהוועד שלה מתייחס אליה ככה והתפטרתי בשאט נפש…
אני חושב שהדרך היחידה של חברי אגודה להמשיך להיות חברי אגודה היא או א. בורות לעומק הרשלנות הנפשעת הזו או ב. אשליה עצמית שחברי הוועד הם אנשים טובים שמנסים וטועים לפעמים, ושעם קצת רצון טוב יהיה אפשר לתקן את המצב.
מסתבר שכותבים "שאט נפש" ולא "שאת נפש". תודה על התיקון. גם אמרתי "גזר דין" (כמו השורש) עד שתיקנו אותי… -
אבל זה הולך ככה:
– האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה עושה דברים שחשובים לי (מארגנת כנסים ותחרויות כתיבה, מפרסמת סיפורים, מקדמת פרויקטים כמו הפקות מקור, פודקאסטים מד"ביים ושאר דברים).
– אין כרגע גוף אחר שעושה אותם באותו האופן (עם אותם סדרי חשיבות, למשל).
– אין לי את היכולת, כרגע (לא – בוא נאמר בכלל. בכלל זה הרבה יותר מדויק. גם כשהדברים ישתפרו, אני יודעת מה אני לא מסוגלת) להשתתף בהנהלה שלו.
– מי שכן משתתפים בהנהלה שלו עושים זאת בהתנדבות ותוך השקעה מטורפת של זמן ומאמץ.
– רוב מי שאני מכירה מהאנשים האלה הם אנשים שאני באופן אישי חושבת שהם אנשים מוצלחים, שתמיד היו נחמדים אלי באופן אישי ולמי שאני מכירה, ושאני חושבת שהם אנשים ישרים.עכשיו, נכניס פנימה עוד כמה דברים שאני יודעת:
– יש המון דברים שמתרחשים מאחורי הקלעים של האגודה, ואני רואה רק רמזים להם. ממה שאני רואה, זה לא נראה טוב.
– יש בעיות בתחום.
– אני שומעת עדויות סותרות על הבעיות הנ"ל.
– לא נראה שמישהו מהאנשים שכן מודעים לכל מה שהולך מאוד נהנה מהמצב.אז אני מנסה להבין עד כמה שאני יכולה מה קורה, מציעה את עזרתי ומתנדבת כשאני יכולה, משלמת דמי חבר לאגודה מסיבות אידיאולוגיות (כי אני רוצה שהיא תמשיך להתקיים), מגיעה לאסיפות אגודה ומצביעה לאופציות הטובות ביותר עבור הקהילה, הז'אנר, האגודה והיקום למיטב הבנתי, ומאמינה שהאנשים בוועד עושים כמיטב יכולתם בסיטואציה לא פשוטה. זה לא אומר שאני לא מעבירה על ההתנהגות שלהם ביקורת כשיש לי, זה לא אומר שאני לא רוצה ושואפת לדעת יותר על מה שקורה, זה רק אומר שאני יוצאת מתוך נקודת ההנחה שהם עושים כמיטב יכולתם. צר עולמי כעולם נמלה?
-
אני חושב שהאופטימיות שלך גובלת בנאיביות.
חברי אגודה מסתירים ממך אינפורמציה כי אם הם היית יודעת אותה, הייתה נוצרת להם בעיה, והעבודה שלהם, מורכבת וקשה כרגע, תהפוך להיות עוד יותר מורכבת וקשה אם לחברי אגודה יהיה הידע הדרוש כדי לבקר אותה באופן אמיתי.
כל עוד חברי אגודה לא מודעים למה שקורה, הוועד יכול לנהל את האגודה בלי פיקוח. את חופשיה להגיד "אני סומכת על האנשים האלה בעיניים עצומות", וזו זכותך (אני חושב; אני מודה שבנקודה הזו ייתכן ואני טועה, ולמעשה אסור לך לעצום עיניים אל מול הרשלנות של הוועד, אבל ניחא).
-
האחת קלה בהרבה לסיגול מהשניה ומהווה דרך פשוטה יותר להשיג דברים דומים.
אני חושבת שכבר הבהרתי שאני לא סומכת בעיניים עצומות – אני סומכת בעיניים פקוחות לרווחה, תוך ניסיון לקבל מידע והקשבה לביקורת. אני פשוט יוצאת מתוך נקודת ההנחה שבבסיס הדברים מדובר באנשים שמטרתם היא לשפר דברים, לא להרוס אותם, והם עושים כמיטב יכולתם. אני בהחלט מאמינה בלהעביר ביקורת, להציע הצעות, להציע עזרה, לנסות להשפיע בדרכים שפתוחות בפני, וכל דבר אחר שעולה בדעתי – אני פשוט לא חושבת שצריך לעשות את זה בצורה שתפגע, תתסכל, ו"תשרוף" פעילים שעובדים קשה, עבודה קשה שאני מרוויחה ממנה ושאני לא יכולה לבצע בעצמי. קרא לזה אמון עיוור אם אתה רוצה, אני קוראת לזה ריאליזם מפוכח.
-
-
-
-
עד שלא דיברתי איתה היום, גם אני חשבתי שמדובר היה בבדיחה, אבל מסתבר שאין זה כך.
בעמותה יש הבדל בין "מתנדב" ל"פעיל" ל"פעיל כבד" (או "פעיל על", מה שמאוד הצחיק את ערן מולוט בזמנו, והוא שקל להגיע עם גלימת סופר-מן לאיזו אסיפת עמותה…) כך שאני מכיר את זה בתור מחמאה וציון מעמד של בן אדם בתוך ארגון המתנדבים שלו.
-
מאז שכתבת את זה אני מנסה להזכר מתי כתבתי את המשפט הזה ואני פשוט לא מצליחה.
גם לא עולה בדעתי שום הקשר שבו הייתי כותבת דבר כזה, בייחוד בהתחשב בעובדה שבאייקונים השונים מעולם לא יצא לי להתנדב מעבר לישיבה בדוכן האגודה ולא היה לי שום מגע עם אורי אביב מעבר להחלפת מלים ידידותית פה ושם.
אז אחת משלוש, או שמישהו אחר כתב את זה והתבלבלת, או שהייתי שיכורה (מה שלא סביר) או שאני סובלת מאמנזיה.
-
-
-
