- This topic has 2 תגובות, 3 משתתפים, and was last updated לפני 19 שנים by
.
-
תגובות
-
-
הקידום המיוחם של יוסי אוסגאווה
יוסי אוסגאווה התעורר כרגיל, בשש בבוקר עם זקפה מרנינה. קולה הרוטט של דווינה הפרועה מילא את חדר השינה. היא נראתה לו מאד מוחשית, עומדת במרחק נגיעה ממנו, מותחת איבריה היפים בעצלתיים ומפתה אותו לקום לקראת יום חדש ומרגש. בייחוד היה יוסי מרוגש מבטנה החשופה שלמראיה התעצמה זקפתו פי כמה, והכי, כשראה את אותה בטן עגלגלה נעה בתנועות גליות במעין ריקוד מזרחי מסורתי. יוסי התפעל מתעוזתה בחשיפת בטנה, וכדרכו בכל יום, התקרב למקסם ועבר דרכו בהילוכו לחדר ההכנה.
בעודו עוצם עיניו, שטפו אותו מכל הכוונים קילוחים חמים בדיוק במידה שהוא אוהב, אחריהם זרזיפי מחטא ריחני, ולבסוף, אויר חם. יוסי בחן את פניו ב 'מראת הקסמים', אשר אמרה לו בקול מתוק: "אתה יפה יוסססי. עוד חודש ימים ל גת"ש " הוסיפה באותה נימה ( גילוח תלת חדשי)"
יוסי חייג והזמין ארוחת בוקר מסורתית מספר חמש, והתלבש בעודו ממתין לארוחה שתגיע דרך תעלות השיגור המהירות, היישר מ 'מרכז מאכלי הקסלי. יוסי לבש תחתונים כסופים אשר כיסו היטב את בטנו, והקפיד לשלוף את אברו, אשר נרגע בינתיים והיה תלוי ממפתח תחתוניו בצורה מרשימה ומעוררת כבוד. כתמיד, שמח שמורשתו היהודית/אתיופית מצד אמו, גברה על מורשתו היפנית מצד אביו, בכל הנוגע לצורתו וגודלו של האבר. לבש מכנסי "קלינטון" עליונים, וחולצת "אהבה", שניהם זוהרים בירוק-צמחי ושקופים למחצה. בעודו מתלבש, הרהר על נוהגי הלבוש של 'אפרודיטה'.
מהיותו היסטוריומניאק כפייתי, הכיר על בוריים את נהגי הלבוש של כדור הארץ מלפני מאתיים שנה. אצלו בארון תלתה חליפת עסקים ניו-יורקית עתיקה מהמאה העשרים, שקנה שנה קודם ב 'מכירת המציאות'. לעתים קרובות היה לובש אותה בהסתר, עומד לפני המראה, מתפעל מהעניבה שלצווארו, ומנסה לנחש לאיזה צורך שימשה. בצער ציין לעצמו, כי מאז שהגיעו בני אדם לאפרודיטה, הפכו המנהגים המעודנים והמרומזים של כדור הארץ, לבוטים למדי, ופג חלק מהקסם הרומנטי שבמעשה האהבה.
לאחר שסעד את לבו באוכל ארצני מסורתי, הרכיב על ראשו את קסדת התקשורת, ויצא מדירתו לפינת ההיסעים. נכנס לכמוסה, התרווח, הוריד על עיניו את המסך, ואמר אל תוך הפומית: "למחוקק ג'קסון". לאחר צליל של אישור, החלה הכמוסה לנוע ולצבור מהירות, כשהיא מתמרנת בזריזות בין הנתיבים שכיסו כרשת של קורי עכביש את פני כוכב אפרודיטה. לאחר שיוסי התחבר בעזרת הקסדה למרכז ההגות שלו, נכנס לשלווה נהדרת של עשרים וחמש דקות, כשבעיניו ואוזניו עולים מראות וצלילים נהדרים. באותו זמן, השתוללה הכמוסה בין כל הנתיבים האפשריים, ובחוש חייתי, מצאה את הדרך הכי קצרה בין מעונו ובין 'מרכז ג'קסון לחוק אורבני', חברה לענייני חוק, שבה כיהן יוסי כשופט ומפשר בשכר.
תכופות תהה יוסי איך הכמוסות שמסיעות אותו ושכמותו בתוך הצינורות שממלאים את קרקע העיר בכל הכוונים, אינן מתנגשות זו בזו למרות המהירות העצומה שבה הו נעות, ומשנות כוון מצינור אחד למשנהו, פעמים רבות בכל נסיעה. הוא גם ידע שמזה מאה שנה, אחרי התאונה הגדולה שבה נהרגו אלף איש בשרשרת התנגשויות, שוכללה מערכת הבקרה, וגובתה כך, שכל פקודה ופעולה התבצעה בו זמנית בחמש מערכות נפרדות ומקבילות, עם אספקת מתח נפרדת. וכך עלתה אמינות הנסיעה בכמוסה, וכמעט לא נודע על עובד שסירב לנסוע בכמוסות, ובחר בשעות רבות של נסיעה עילית.
תם הזמן. הכמוסה נעצרה הדרגתית, ויוסי מצא עצמו בכניסה למרכז ג'קסון, מוכן לשגרת יום מעניין ומרתק. כשנכנס לחדרו, פקד: "רשימה", ומחשב הבית הקרין לאוויר, את רשימת המתדיינים להיום. "זילפההה" קרא יוסי בקול הכי סקסי שיכול. וזילפה מזקירתו, נכנסה אליו מהחדר השני, יפה כמו תמיד, כששדיה המלאים מתנדנדים בחן, מתחת לחולצתה השקופה. הוא הושיב אותה על ברכיו, וזילפה, כדרכה מדי בוקר, שלחה ידה אל אברו וליטפה אותו ליטוף של 'בוקר טוב'. האבר הזדקר וגדל, וצמיחתו שימחה את זילפה, עד כדי כך, שהרשתה לו לפתוח קצת את שמלתה הארוכה לראות ואפילו….לגעת בבטנה הנהדרת והמגרה. לאחר שעברו חמש הדקות של ליטוף הבוקר, נפרד יוסי בצער מקרבתה המעוררת של זילפה. הוא הצטער על האיסור המטופש להזמין צופים ולהתעלס במקום העבודה. בחוסר רצון בולט נשק נשיקת פרידה בינתיים, לפטמותיה המזמינות, וביקש ממנה להזמין את שני המתדיינים הראשונים.
למעשה לא היה ליוסי צורך מעשי בזילפה. יכול היה לקבל את כל תפקודיה הכרוכים בעבודתו כמפשר, דרך מערכת המחשב. אבל יסוהירו ג'קסון השלישי נשיא חברת ג'קסון הותיקה, היה שמרני למדי, אמון על המגע האנושי, והקפיד שלכל מפשר ומפשר עליון, תהיה מזקירה, שתלבב אותו שלוש פעמים ביום. כך יהיה המפשר רוב הזמן במצב שיעורר כבוד אצל המתדיינים.
שני המתדיינים היו זוג שנמצא בהליכי פרידה. לא היו להם ילדים, וגם מעט רכוש, והבעיה היחידה הייתה קבלת חזקה על 'רובנס' החתול המלאיי הכתום. שני בני הזוג הביטו דרך השולחן השקוף על אברו הזקור היפה של יוסי, ושמחו שבחרו באיש כל כך נכבד לפסוק ביניהם.
דניבוי המתדיין הגברי, היה די שפוף ומכווץ איבר. וגם שרה אשתו לא הייתה יפה במיוחד, ציין לעצמו יוסי. אבל ערוותה האדומה והלחה, נראתה היטב דרך המכנס השקוף, וטיפות עסיס האהבים שניגרו ממנה, הוכיחו ליוסי ללא צל של ספק, את צדקת טענותיה בדבר יחסה החם לחתול הכתום. מראה ערוותה הנוטפת, עודד את יוסי לפסוק בביטחון שהחתול יישאר אצל שרה, עם אפשרות ביקור של דניבוי, אחת לשבועיים למשך שעה אחת בלבד.
לאחר שחרץ את הדין, והוקלט למחשב העירוני, היה צריך יוסי לדון בעוד חמישה מקרים. אבל כבר קודם, קבע עם שרה להיפגש בשתיים עשרה, במרכז האהבה העירוני, כדי לממש ולהצהיל את תאוותם. כשהגיע לשם זקור ומדמיין, מצא את שרה הנהדרת ממתינה על אחת ממיטות העינוגים. "יש צופים"? שאל יוסי בערגה. "לא ראיתי אף אחד" אמרה שרה בנימת אכזבה.
" לעולם יתעלסו שניים ויותר, רק אם צופה בהם, אמיתי, לפחות בן אדם אחד". כך קבע אחד מחוקי היסוד של אפרודיטה, אשר חוקק על ידי המייסדים , בני משפחת אזולאי שהיו שתיינים פרועים, אהבו להקפיץ אורגיות, והתעקשו להותיר את מורשתם ההוללת לדורות שאחריהם. מהיותם אחראים לקבוצת המתיישבים הראשונה, שלטו בני אזולאי באפרודיטה במשך חמישים השנים הראשונות לקיום המושבה, והשפיעו מאד על החוקה. לחוק הזה היו השלכות על צורת המשפחות באפרודיטה. היו אלו משפחות של מספר מבוגרים, שלעולם היה יותר גדול משניים…. סוציומטים שלא הצליחו להשיג שני שותפים, המשיכו לגור לבדם.
התעלסות של שני בני זוג ללא נוכחות עד, הייתה עבירה פלילית שדינה מאסר שנתיים. לעתים בשעת הדחק, כשאין צופים, היו כמה נואשים שהתעלסו וניסו לרמות את החוק על ידי כך שהקרינו את עילוסם למרכזי תרבות או למדרחוב. משטרת האהבה, נהגה לעתים לעצום עין ולהתעלם מהעברה החמורה, תלוי באישיותו של רמטכל המשטרה באותו הזמן. יוסי ושרה לא רצו לקחת סיכון. הם התנשקו בקלילות, ושקלו להיפרד ולהיפגש שנית, בנוכחות עד. לפתע לשמחתם, הגיע לשם עוד זוג משתוקק, אשר התמקם על המיטה שלידם.
הוסכם, שיוסי ושרה יתעלסו ראשונים, ובני הזוג השני, יצפו בהם. יוסי לחץ על התיעוד בקסדתו, והחל להפשיט את שרה בתאווה בלתי מרוסנת, בעוד היא, מסירה בערגה את בגדיו, והחתול הכתום מסתובב סביבם כשהוא מילל באי הסכמה נואשת. יוסי היה מומחה גדול בעילוסים. ועד מהרה החלה שרה להיאנח ולזעוק בשיא קולה הצרוד, כשהיא מגורה עד לשורשי עצבי ערוותה, ומביאה את יוסי להרוותה בפעימות קולחות של שחרור. לאחר שעתיים של עילוסים מטריפים, נכנסו יוסי ושרה לחדר ההכנה הציבורי. בעודם רוחצים מתנקים ומתייפים, הקרין יוסי למרכז החדר את מעשה אהבהביהם. לאחר שראו שהכל נעשה כחוק, שיגרו את המראות למקומות עבודתם. אז, חזרו למיטה למילוי חובתם לצפות בזוג השני.
למחרת בשעה תשע בבוקר, נכנס יוסי כבכל יום, למרכז ג'קסון , וחזהו בולט בגאווה. על הלוח חיכתה לו הזמנה מהממונה עליו: מפשר עליון– דווידס. "איזה זיון נהדר" אמר לו דווידס בכניסתו לחדרו, ולחץ את ידו בחמימות. אברו של יוסי הזדקר מחדש בגאווה גדולה. וביציאתו מהחדר, ידע שקידומו לתפקיד מפשר – עליון, קרוב מאד.
בכניסתו לחדרו, הזמין את זילפה, ונשק לה בתאווה על שפתיה העליונות. אחר כך הפשיל בעדינות את חצאיתה, ונשק לה נשיקה לחה על שפתיה שהיו כתמיד, מצובעות באודם מתוק בטעם מנטה.
זילפה שמחה מאד. היא ידעה שהבוס נמצא במצב רוח נהדר, שיהיה לה יום נפלא, וגם שקידומו של יוסי ובעקבותיו גם קידומה, קרובים מאד. וכשנישקה בתאווה את הראש התפוח של אברו, ביקשה ממנו לבוא אתה לאחר העבודה למרכז האהבה העירוני הקרוב. יוסי לא ידע שזילפה הערמומית כבר דאגה לכל, והזמינה את גרייס, מזקירתו של המפשר דוגאש, שתשמש עדה.
הייתה שעת ערב מוקדמת. שמש אלפא שקעה לאיטה, בעוד שמש ביתא עמדה במרכז השמיים. ואז, קם הדבר ונהיה: ויוסי מימש עם זילפה את כל רגעי כמיהתם הדחויים. זילפה שהכירה מזה זמן רב, את אברו המכובד, וגם היתה צופה נלהבת במעשיו במרכז האהבה, יכלה סוף סוף לחוש אותו בתוכה. וגרייס, במיטה השכנה, שכבה כשאצבעותיה מלטפות את עינבלה האדום כשהיא חולמת ונהנית למראה התורן הגדול והמבריק שחודר ונסוג אצל חברתה הטובה.
ועכשיו, נותר רק להמתין לגמר ההליכים, עד לקידומו הממשמש ובא של יוסי.
-
-
-
