יש מקום קרוב לכאן

[amir]

יש עולם ממש קרוב לכאן שהתינוקות שנולדים בו בוכים בכי מתוק כדבש , השמש זורחת בו כל בוקר מחדש עם חיוך כמו בציור של ילדים בגן . הכל מותר כי את מה שאסור גם ככה אף אחד לא מנסה לעשות . לפעמים אם מישהו נופל מיד רצים אליו לפחות שני אבירים
ואחרי קידה עמוקה הם שואלים " סליחה אפשר לעזור " . פעם ממש בטעות הגעתי לשם בהתחלה לא הבנתי שאני נמצא בעולם אחר אבל שנעמדתי מול מעבר החציה וטור ענק של מכוניות עצר בשבילי ושטיח אדום נפרש לכבודי קצת גרדתי בראש . עברתי את הכביש והמשכתי ללכת עד שהיגעתי לגן גדול עם פרחים צבעונים שהדיפו ריח חריף . התישבתי על ספסל עץ מתחת לעץ צפצפה ענק ונתתי לרוח ללטף אותי . השעה הייתה קצת אחרי ארבע וידעתי שאמא צריכה לרדת מהאוטובוס שיגיע תוך מספר דקות לתחנה . חיכיתי עוד קצת מול התחנה מחכה שהוא כבר יגיע והיא תרד אבל שום אוטובוס לא התקרב . שאלתי איש זקן אחד שהלך לאיטו עם כלב קשור לרצועה האם הוא יודע למה היום האוטובוס לא מגיע לתחנה והוא אמר שאני לא צריך לדאוג " נו הוא צריך היה להוריד עוד כמה אימהות היום בתחנות אחרות אם אתה ממש ממהר אז תגיד לו שאתה כבר מחכה המון זמן אז אולי הוא יסכים להגיע לכאן קצת יותר מהר אבל אל תדאג אני חושב שאני שומע אותו נכנס לשכונה אתה שומע " . שתקתי וכל מה ששמעתי היה רפרוף כנפים של שני מלאכים שירדו מלמעלה והתישבו לצידי . " מחכה לאמא ה'א ? " הם שאלו אותי האמת מעולם לא דיברתי עם מלאכים ככה פנים אל פנים אז המשכתי לשתוק . הם הסתכלו עלי ואז המלאך זה עם הכובע שאל את חבר שלו תראה בכלל נראה לי שהוא הגיע לכאן בטעות .לא היה לי נעים להקשיב לשני מבוגרים שמדברים עלי ככה סתם . האמת שגם התחלתי לפחוד אולי באמת טעיתי והגעתי למקום חדש ולא אוכל בחיים יותר לפגוש את אמא ואבא ואת כל מי שאני מכיר את אתי ושרון וצביקה ועמוס הם כולם שם בעולם ההוא ורק אני הגעתי בטעות לעולם הזה ? רציתי לשאול אותם אם אנחנו בתל-אביב אבל בדיוק שכבר התגברתי וכמעט פתחתי את הפה הם נעלמו ככה סתם . התבוננתי מסביב ופתאום ראיתי שאני כבר לא נמצא בגינה היא פשוט נעלמה ואני הייתי ישוב בתוך רכב זוהר עם חלונות של זכוכית צהובה . הייתי לבד בתוך הרכב לא היו נוסעים אחרים ואפילו לא נהג היו רק כמה כפתורים עם ציורים של עוגה כוס דלת חלון וחץ כחול וחץ אדום .

[מאת]

תגובות