- This topic has 3 תגובות, 3 משתתפים, and was last updated לפני 20 שנים, 4 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
משה פתח את הדלת ונכנס בצעד בתוך לתך הדירה. בלי אף מחשבה נזרקה מזוודה על הכורסא, ומשה התיישב לידה. הטלוויזיה נדלקה על ערוץ הספורט ובאותו הרגע נדלק מוחו של משה. הוא היה תשוש ועייף, אבל בכל זאת החליט לפרוק את המזוודה שלו. הוא פתח אותה במהירות והוציא אבן גדולה. משה היה שמח, לא כל יום מזמן למישהוא להוציא אבן מהירח ולהגניב אותה דרך בדיקת המכס חשב, ובמיוחד לא את בדיקת המכס בכניסה לישראל. הוא התלבט האם להניח אותה על המדף בסלון או בחר, ולבסוף החליט שבחדר היא תהה מוגנת יותר מפני מלשינים. משה הוציא בקבוק בירה ששמר מהטיסה והניח אותו בצד. הוא הניח אותו בצד והחליט שישמור אותו כדי להראות לחברים בעבודה. הוא נזכר איך הגישה לו הדיילת את הבקבוק והסבירה לו שזה בקבוק מדמה כבידה ואפשר לשתות ממנו כרגיל. משה שמע על הבקבוקים האלו לא מזמן והחליט שכנראה הוא יוכל למכור אותו לאיזה פתי מהעבודה.
משה הוציא מכיסו את כרטיסי הטיסה המשומשים וזרק אותם על הריצפה. הטלוויזיה הודיעה על התפתרותו של מאמן כלשהוא, אבל א משה זה כבר לא עניין כרגע. הוא הגיעה לפריט שבו הוא היה גאה יותר מכל. הוא הוציא מהתיק מגבת לבנה וארוכה ופרס אותה לפניו. הוא הביט עליה בגאווה וקרא את האותיות הקטנות בתחתית המגבת.
"מלון הירח".
-סוף- -
כי אם כן, זה לא נראה כך.
א. שגיאות כתיב. צ"ל צעד *בטוח*. צ"ל *התפטרותו* של מישהו.
ב. שגיאות הקלדה. צ"ל *לתוך* הדירה. צ"ל אבל *את* משה. צ"ל *בחדר*.
ג. סדר אירועים. קודם הוא מוציא אבן מהתיק, אח"כ הוא מוציא בקבוק בירה – מאיפה?, אחר כך הוא מוציא כרטיסים מהכיס, ובסוף הוא מוציא מגבת מהתיק. למה הבאלגן?
ד. למה צריך מחשבה כדי לזרוק מזוודה על הכורסא? מה אומר הביטוי "בלי אף מחשבה"?
ה. איך הטלוזיה נדלקה? מעצמה, או שמשה הדליק אותה?
ו. "נדלק מוחו של משה"? מה זה אומר? מה המשמעות של זה?ועכשיו הגענו לעיקר.
ז. אז משה גנב מגבת ממלון הירח. מה חדש בזה? זה שהוא לא גנב את הברזים? מה הסיפור? -
-
בעיקרון מה שמייק כתב נכון. נסה להתעלם מסגנון ההודעה, ולהתייחס רק לתוכן שלו.
בנוסף, חשוב שתחליט מה אתה רוצה לספר.
מה שיש כאן בעיקרון הוא איזושהי הכרזה על כך שישראלי ישאר לעולם ישראלי גם בחלל. זה בסיס נחמד כדי לפתח עליו דמות בתוך סיפור, אבל זה רעיון חלש מכדי להחזיק סיפור שלם על גבו.
הסיפור פה בנוי באופן הבא: קרה משהו. קרה עוד משהו. שוב קרה משהו. הגיעה פואנטה. זהו.סיפור טוב (בלי קשר לאורכו) רצוי שיהיה בנוי על איזשהו קונפליקט. אם תבחן את היצירות הגדולות (וזו צריכה להיות השאיפה כשכותבים) תראה שבבסיס העלילה מצוי איזשהו קונפליקט שיש לפתור אותו. זה גורם למתח, ומתח מחזיק סיפור.
אני אתן דוגמה שקשורה לסיפור שלך. נניח שאנחנו רוצים לשמור את דמותו של משה (דמות ישראלית פארודית). אפשר למקם את העלילה בבית המלון של הירח (רק אחד דרך אגב?), בזמן של כנס יוקרתי ביותר. משה הוא אחד המוזמנים המכובדים עקב תרומתו הרבה לפיתוחו של החומוס החללי (תמצא איזה הסבר מצחיק למה זה טוב). משה מנסה להתנהג כיאות, אבל אופיו הישראלי חזק ממנו, והוא פשוט חייב לגנוב מגבת. אתה יכול לתאר כיצד הוא מנסה לעמוד בפיתוי, ולא מצליח. ביציאה מהמלון בין כל המוזמנים המכובדים שהתרשמו מאוד מהרצאתו על החומוס החללי, מצפצף גלאי המגבות הגנובות…
אופס. מה עושה משה? האם הוא יתנצל כמו פריצקי?
האם יטען שהפלילו אותו?
האם ינסה לזרוק את האשמה על מישהו אחר?
האם ימצא קישור בין המגבת לחומוס החללי?זו היתה סתם דוגמה מהשרוול לאפשרות לפתח סיפור מעניין סביב דמותו של משה. כמובן, אתה יכול לקחת את זה להרבה מאוד כיוונים אחרים, אולי אפילו איזה מפגש עם תייר בריטי שגונב אפילו יותר ממשה. (הבריטים דרך אגב, באמת נחשבים לגנבים גרועים יותר מבתי מלון).
כדי שהסיפור יהיה מעניין לקריאה, אתה חייב להכניס *משהו* פנימה שיצור מתח.
נסה שוב. אסור להיות מדוכאים בגלל ביקורת לא טובה. כל מי שכותב חייב להיות מוכן נפשית לדבר כזה, כי רק ככה אפשר ללמוד ולהשתפר.
בבקשה, בפעם הבאה לפני שאתה שולח סיפור, עשה עליו יותר הגהה. זה לא נעים לקרוא סיפור עם כל כך הרבה שגיאות הקלדה שבדיקה במאיית של וורד היתה עולה על רובן.בהצלחה.
-
