- This topic has 9 תגובות, 3 משתתפים, and was last updated לפני 20 שנים, 5 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
…"הנקודה שלי היא, שברגע שתחשוב חיובי הכל יהיה חיובי". "זה טפשי" ענה רמי. "אם בן אדם קרוב אליי נפטר, שום דבר חיובי לא יעלה לי בראש". "נכון שאתה תהיה עצוב" ענתה יעל, " אך אתה יכול לחשוב על הזמן שהייתם ביחד, על מה שקיבלת ממנו, וכמה טוב לו עכשיו. אני יתן לך דוגמה יותר פרקטית: אתה חושב שנסבול היום בלונה-פארק, ואני חושבת שנהנה. תנסה לחשוב על הדברים החיוביים שם, ותראה איזה כיף יהיה…"
היום בלונה פארק היה מחורבן.
רמי חזר הביתה. הוא החזיק בהגה והרהר בריב שהיה לו עם יעל. היא טענה שמאז השחרור שלו מהצבא הוא לא מחייך. מצב רוח שלא מתאים לבן אדם שמח כמו יעלי, חשב. אם אני לא יצא מהדיכאון שלי היא תעזוב אותי במוקדם או מאוחר, בטוח. אני חייב להתאמן בחשיבה חיובית.
הוא הסתכל על הנוף מסביבו. הוא התחבר לעולם מסביבו. הוא חייך…
הוא נכנס במכונית שבלמה לפניו.
"לא!!!" הוא צרח. אחרי כמה שניות נזכר ביעלי. הוא חשב על הנוף וחייך שנית.
רמי יצא לעבר הנהג הרותח מהאוטו שלפניו. "שלום" חייך רמי, "חתיכת בן זונה שיכור אתה עיוור????" ענה לו הנהג בנימוס. האושר הקיף אותו, הוא הסתכל לנהג בעיניים, ולא טרח לענות. המבט בעיניי הנהג נהיה מזוגג. "כן אדון" אמר.
"הא?" שאל רמי.
רמי חזר הביתה עם תוספת של 400 ש"ח בארנק.
בערב הוא צלצל ליעל. השיחה שלהם הלכה מצויין. היא התרגשה מהשינוי שמצאה בו.
אחרי שבוע נהיה לה מבט אטום. רמי זרק אותה בחיוך.
תוך 5 שנים הוא הפך להיות ראש ממשלה. אחרי מספר הופעות בטלוזיה כולם הסכימו ש"אדון רמי הוא ראש הממשלה הכי טוב שהיה או יהיה אי פעם."
רמי התחיל השתעמם אחרי שהמדינה ה55 הצטרפה לישראל. המשפט היחידי ששמע מאנשים היה "כן אדוני"
הוא קם בבוקר, והשאיר הודעה ברשת העולמית שהוקמה לכבודו.
"איזה יום מחורבן" -
א. רעיון – למרבה הצער כבר נעשה בו שימוש בצורות שונות, והסיפור הנ"ל לא מחדש דבר.
ב. עלילה – מתומצתת מדי, וכולה תפורה כדי להציג את הרעיון ולא שום דבר מלבדו. כיוון שהרעיון הנ"ל לא חדש ואינו מוצג בצורה המחדשת משהו, הרי שאני, כקורא, נשאר עם טעם של החמצה.
ג. הומור – בהנחה שהיה כאן נסיון בכתיבה הומוריסטית, הרי שמופרכותו הבסיסית של הסיפור אינה גדולה מספיק כדי להפכו למשעשע ממש, אך הנה גדולה מדי מכדי לתת לו כל נופך רציני שהוא. לכן הוא נופל בין הכסאות, ושוב – תחושת החמצה אצל הקורא.
ד. הגיבור מתנהג באופן לא עקבי, כזה שנוח מאד למחבר הסיפור אך לא מעורר כל אמון אצל הקורא.
ה. הסיפור עובר בחטף מתיאור מתמשך של זמן ומקום מסוים לתיאור פעולות כללי וקופצני הנפרש על פני שנים. כתוצאה מכך הוא מאבד מיקוד.ולסיום, כמה הערות טכניות:
א. בדיאלוג, עבור שורה בכל פעם בה מתחלף הדובר. כלומר, את הדיאלוג הראשון בסיפורך צריך לכתוב כך:
"…הנקודה שלי היא שברגע שתחשוב חיובי הכל יהיה חיובי."
"זה טפשי," ענה רמי. "אם בן אדם קרוב אלי נפטר, שום דבר חיובי לא יעלה לי בראש."
"נכון שאתה תהיה עצוב," ענתה יעל, "אך אתה יכול"…
וכו'.
ב. פעלים בגוף ראשון זמן עתיד מתחילים באות א', לא י'. כלומר: אני *אתן* (ולא "יתן"), אני *אצא* (ולא "יצא") וכו'.
ג. מספרים יש לכתוב במילים, לא בספרות. כלומר: "תוך חמש שנים הוא הפך להיות ראש ממשלה" (ולא "תוך 5 שנים"), "תוספת של ארבע-מאות ש"ח", וכו'.
ד. פיסוק בדיאלוג: ראה קישור (רד למטה בדף עד הכותרת "שימוש בסימני פיסוק" ואז קרא).
ה. לעולם אל תשתמש ביותר מסימן קריאה אחד ברצף. לעולם. כנ"ל סימן שאלה.
ו. אני ממליץ לקרוא את כללי הפורום שלנו, ואת המאמרים המחכימים המקושרים מהם. אל כללי הפורום תוכל להגיע על ידי לחיצה על הקישור הגדול המהבהב בראש עמוד זה.ברוך הבא לפורום, ובהצלחה בסיפוריך הבאים!
-
-
-
-
מה לגבי מספר עם נקודה באמצע וכו', 173.30, נניח שזהו ציון דרך, או משהו בסגנון. גם לגבי מספר עם לוכסן/סלש. איך עדיף?
מאה-שבעים ושלוש נקודה שלושים (או שלוש אפס-לפי ההקשר).
תיק מספר שש-שש-אחת לוכסן אלפיים וארבע.
זה נוח לקריאה? זה תקין? יש אפשרויות אחרות, עדיפות?תודה על הסובלנות.
(לא הביישן לומד, ולא הקפדן מלמד…) -
אוקיי,מקבל. אבל, 1.מה היית עושה כדי להפוך את הסיפור ליותר משעשע? 2.איך היית מרחיב את העלילה? 3. הסברתי את התנהגות הגיבור. מדוע היא לא עקבית?
תודה על הביקורת, הלוואי שמישהו היה מתייחס לסיפורים שלי ברצינות לפני.
נ.ב. אני מבין שאתה מהמערכת. הצטרפתי לאגודה לא מזמן והייתי רוצה דבר עם מישהו בטלפון לגבי כמה נושאים (אין לי סבלנות למייל). תוכל לשלוח לי מספר?
-
-
אבל לא כדאי להרבות בכך.
בכלל, הרבה כותבים מתחילים נוטים לגבות את סיפוריהם בשלל מספרים, מתוך הנחה שהדבר יתרום באופן כלשהו לאמינות הכתוב. ולא כך היא. בדרך כלל המספרים המומצאים הנ"ל רק מעיקים על הקורא המסכן, שבסך הכל בא לקרוא סיפור, ולא ממש מעניין אותו מספר הזהות, החוגר או רשיון הנהיגה של הגיבורים. או (המקרה הנפוץ יותר) מיספורי כוכבים, כוכביות, אסטרואידים, חלליות, דגמי כלי נשק וכו'. בקיצור – אם אפשר להסתדרבלי ספרות ומספרים – עדיף. -
א. כדי להיות משעשע, סיפור זקוק לסיטואציות קומיות ולדמויות קומיות. אפשר לדון בכך המון, אבל לא אוכל לעשות זאת כרגע. יש מאמר בנושא שנמצא כרגע בשלבי עריכה, אבל יעבור עוד זמן עד פרסומו. בינתיים אני מציע לך לקרוא הרבה ספרים קומיים ולנסות לנתח לעצמך מה בדיוק קומי בהם. המלצות: שלושה בסירה אחת / ג'רום ק. ג'רום (אך *לא* בתרגומו המזעזע של דני קרמן), ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור / מרק טוויין.
ב. הרחבת הסיפור – חביבי, זאת הבעיה שלך. אני לא יכול לכתוב את הסיפור במקומך…
בכל אופן – נסה לחשוב על התפתחויות אפשריות כתוצאה מהיכולת הזו. דוקא ראש ממשלה הבחור רוצה להיות? אולי משהו אחר? באילו דרכים אחרות הוא יכול לנצל את יכולותיו? האם הוא יכול ללמד אחרים לעשות את מה שהוא עושה? אלה כמה דרכים (לא כולן, אפילו לא רובן) להרחבת הסיפור. אני בטוח שאתה יכול לחשוב על עוד.
ג. אני צריך ללכת לאכול. עוד – אחר כך…
-
