קוסם כושל

[???]

הבטתי בחשד על הקבוצה, אבל רותי, המנחה, עודדה אותי להמשיך.
"שלום," אמרתי. "שמי מייק ואני קוסם כושל."
"שלום מייק," ענתה הקבוצה במקהלה. "אנחנו אוהבים אותך."
"אתם בטח אומרים את זה לכולם," אמרתי.
"נכון," אמרה גלית. "אבל אנחנו *באמת* מתכוונים לזה."
התקדמתי שני צעדים ורכנתי לעברה. "את באמת *אוהבת* אותי?" יכולתי להריח את השמפו שבו השתמשה לחפוף את שערה.
"כן. אבל לא בסגנון שעובר לך עכשיו בראש." היא חייכה ואספה לאחור את שערה הבלונדיני, מהדקת אותו בגומיה אדומה שהיתה כרוכה קודם לכן על פרק ידה.
הזדקפתי וחזרתי למקומי מול הקבוצה.
"מתי גילית שאתה קוסם?" שאלה רותי.
"בגיל חמש עשרה," אמרתי וחייכתי בעל כורחי. גם אתם הייתם צוחקים למראה הזנב שצימחתי למורה לאנגלית.
"ומתי גילית שהקסם אבד לך? מתי גילית שאתה קוסם כושל?"
"לפני שנתיים. בערך."
"אתה יודע שאנחנו צריכים לבדוק אותך?" אמרה גלית.
"לא. לא ידעתי."
"בוודאי. אתה לא תאמין לכמות הקוסמים האמיתיים שמנסים לחדור אל שורותינו."
"איך… איך בודקים?"
חיוכים מסתוריים חלפו בין חברי הקבוצה.
"עד סוף הערב אתה תדע," אמרה רותי.
חזרתי למקומי בחשש מה.
לא הצלחתי להקשיב לסיפורים המזעזעים של חברי הקבוצה. במוחי ניקר החשש ששמץ מכוחי יחזור אלי לפתע בעת הבדיקה. זה קרה לפעמים.
"אני צריך לשירותים," מלמלתי וקמתי ממקומי. הספקתי לעבור את חצי המרחק עד לדלת כשעמוד עשן היתמר לפני. קפאתי. מבעד לערפילי העשן זיהיתי את דמותו של אלנין, הקוסם. הוא אמר משהו, אך אני לא שמעתי.

עד היום אני לא יכול לשמוע.
וגם לא יכול לדבר.
כנראה שנכשלתי בבחינה שלהם, וזהו עונשי.
עכשיו אני באמת קוסם כושל. אני לא מכיר שום קסם שיכול לעבוד בלי מילים.
אולי מישהו מוכן לבוא לכאן, להקריא בלחש את הלחש שארשום לו על דף?

[NY]

זו המילה שמגדירה באופן הטוב ביותר את דעתי על הסיפור. יש רעיון כלשהו, אך הוא לא מפותח. יש דמות, אך כמעט שום דבר לא מספיק לקרות לה. יש עלילה קצרצרה שרובה אקספוזיציה, ואשר סובלת מפגמי הגיון (חומרת העונש, למשל, כמוצג בסיפור). ניכר בסיפור שכולו מתרחש על מנת להגיע לסיטואציה המתוארת בסיום, וזו האחרונה לא עומדת בנטל. אולי אם הסיפור היה *מתחיל* בסיטואציה ההיא ומתקדם משם (איך הקוסם מתמודד עם נכותו? מה פירוש "כושל", לפני כן? מדוע קוסמים זקוקים לקבוצות תמיכה נוסח המאה העשרים? האם מדובר בהיסטוריה חלופית?) – אולי היה יוצא לך משהו מעניין.

אני ממש מקווה שהסיפור לא היה אמור להצחיק.

אני בטוח שאתה יכול לכתוב הרבה יותר טוב. השקעה וחשיבה הן מילות המפתח כאן.

[דבי ינקו]

כשנזכרתי בכאסח שבה אתה יורד על אנשים אחרים, ובסמכותיות שבה אתה מעיר להם. הייתי בטוחה שמשהו משלך ישקף את פאר היצירה.
אז לא.
קודם כל – פתחת שתי דלתות מעניינות –
באמת מה זה קוסם כושל ..
למה שקוסם אמיתי ירצה לחדור לשורותיהם?
ולמה הקוסם הזה הצטרף לקבוצה – מה התועלת שבקבוצה הזו? הם עושים שם משהו מעניין?
ועוד סתירה פנימית (שזה כבר הישג בסיפור כה קצר).. אם הם קוסמים כושלים אז איך הם שולטים בכזו עוצמת קסם שהופכת את הגיבור לחירש אילם, הא?

זה נראה כמו ההתחלה של ההתחלה של בריינסטורמינג לקראת סיפור.. במקום לענות קודם על השאלות האלה בינך לבין עצמך, מה התשובה לכל הדברים האלה, העלית אותם בצורת סיפתח לעלילה ושיגרת.
חבל.

[מאת]

תגובות