ללא כותרת › ללא כותרת › פורום הסיפורים › רחשי סוף העולם
- This topic has 5 תגובות, 4 משתתפים, and was last updated לפני 20 שנים, 11 חודשים by NY.
-
מאתתגובות
-
-
טל מזרחימשתתף
עננת סוף העולם האדומה והרכה שטה לה בעדינות על פני השמש השוקעת, מזכירה לנו את הטעות הגדולה שלנו. שם עמדתי, על גגו של בית החולים הישן, שנגד בתכליתו את מהות העבר.
הרוח נשבה על לחיי, שערי מתנופף לו ברוח הקרירה, העולם השתנה לנגד עיניי, לא היה ולו קול אחד מסביבי, פרט לאותה הרוח הנושבת.
דמעה, דמעה בודדת על לחיי הזכירה לי את ההומניות שבפתרון שלנו, הדרך שבה יכולנו להפוך את העולם לטוב יותר, המדענים הטובים ביותר, ההומניטרים הגדולים ביותר.
ובן אדם אחד.
רק אחד, זה כל מה שנחוץ כדי להרוס. כדי לבטל. אותו אדם שבפקודה אחת השמיד את העולם כפי שהכרתי אותו.
אני שומע קולות, אך הם לא קיימים, האטמוספרה, או לפות מה שנותר ממנה, בהקה לעברי.
שעות הדמדומים, כמה אהבתי את אותן השעות שבהן יכולתי רק לתהות על סופו של העולם.
הסימפוניה האחרונה של האנושות, השקט היפה ביותר, עוד מעט ונגמר.
"צ'לו! כינורות! חלילי הצד! קרשנדו!!!", המנצח סוער לקראת הסוף, מתרגש ובא, מתקדם הלאה לקראת הסיום.
אני מסתובב, גבי לעולם,הרוח על לחיי השנייה ושערי בהתאם, עיני נעצמות ואני מרחף בשקט ובאיטיות, כאשר הכול נגמר, האנושות.היו עדינים עמי…
-
NYמשתתף
אבל ננסה.
ראשית – ברוך הבא.
שנית – הבעיה הגדולה והעיקרית של הסיפור הזה היא הרעיון והנושא. שניהם, למרבה הצער, נדושים ביותר ונפוצים מאד אצל כותבים מתחילים. קראתי כבר כמה עשרות סיפורים זהים כמעט לחלוטין לשלך, רובם של כותבים מתחילים.
לכן אין הרבה טעם לדון בסיפור זה. אני מציע, במקום זאת, לדון בסיפור הבא שלך. הנה כמה עצות, לפני שאתה ניגש למלאכת הכתיבה:
א. רעיון. אמנם אפשר לקחת רעיון שכבר השתמשו בו בעבר, אך חייבים להביא לפחות זוית ראיה מקורית עליו, או לשלבו ברעיונות אחרים באופן חדש ויחודי. מה לעשות? 1. לקרוא את רשימת הקלישאות שלנו (ראה כללי הפורום, קישור גדול מהבהב בראש העמוד), 2. לקרוא הרבה מד"ב ופנטסיה כדי להכיר את התחום.
ב. עלילה. לסיפור הנוכחי שלך אין כזו. לסיפור הבא שלך כדאי שתהיה. ועלילה, בהכרח, מביאה אותנו ל –
ג. דמויות וגיבורים. אנשים, חייזרים, יצורים, מה שלא יהיה. דמויות להן קורים דברים כאלה ואחרים, ואשר מגיבות באופנים שונים להתרחשויות.
ד. רקע כלשהו. עתיד, עבר, הווה חלופי, כדה"א, כוכב אחר, ארץ דמיונית כלשהי, משהו.
ה. בכללי הפורום (כאמור, קישור גדול ומהבהב בראש העמוד) נתונים כמה מאמרים טובים הנוגעים לכתיבת מד"ב ופנטסיה. קרא אותם.נתחיל באלה.
בהצלחה! -
???משתתף
ואני רוצה להוסיף שנראה כאילו חשבת יותר בכיוון של שיר, שמנסה להעביר אוירה אבל כתבת אותו בצורה של סיפור.
יש כותבים שטוענים שקיים ז'אנר בשם סיפורי אוירה. הם מתארים איזשהו מצב ומנסים להעביר לקורא את האוירה של הסיפור או את מצב הרוח של הדמות הראשית.
אני באופן אישי מוצאת את ה"ז'אנר" הזה די משעמם, אבל כנראה יש אנשים שאוהבים את זה.את הקטע הזה לדעתי כדאי לך לנסות להעביר לצורה של שיר. זה יתקבל הרבה יותר טוב. וכשאתה ניגש לכתוב את הסיפור הבא, נסה לראות שמשהו קורה בו, שמשהו עובר שינוי. סיפור טוב בדרך כלל יוצא מנקודה אחת ומגיע לנקודה אחרת. התהליך שעובר מנקודה א' לנקודה ב' זהו הסיפור שלנו.
-
טל מזרחימשתתף
"…את הקטע הזה לדעתי כדאי לך לנסות להעביר לצורה של שיר…"
יעל העדינה, פתחתי מכתבי בציטוטך,
למען תדעי כי זכרתי שמך,
לשנות סיפור לשיר, זה מגוחך!
ועל כן נותר לומר "אח, אח, אח!"האם לא תאהבי את סיפורך שלך?
האם אין לו ערך ממשי בעייניך?
האם תסכימי לשנות את כל תכנו, או את ערכו, רק כדי שייתקבל בידי קבוצה של…
בני אדם?
זה נראה לך הגיוני?
זה לא נראה אבסורד?
אם לרגע ראית אותי, בדמיונך (הללא ספק מופרע מעבר לכל יכולת תפיסה אנושית), משנה את הסיפור שאני כתבתי, רק כדי שיימצא חן בעינייך?
חה!
הרשי לי לבוז לך אלפי פעמים!
ועוד פעם אחת על כל סופר צעיר שאת פניו הורדתם, את וNY, לאדמה…
צר לי, אבל העיצה שלך, לא רק שלא התקבלה, אלא גרמה לי להבין שכאן לא אמצא את מקומי, לא איתך, לא איתכם, לא פה.
המשך חיים נפלאים.
-
יעלמשתתף
אם אני רוצה שיקראו אותי, אז אני אשנה. ומי שבז פה זה אתה לעצמך. שיהיה לך בהצלחה בהמשך דרכך.
-
NYמשתתף
שאין לך שום מושג ולו הקלוש ביותר בתורת המשקל. ידע זה הנו חיוני לכתיבת שירים, ועל כן מובנת התפרצות הזעם שלך.
נו, שוין. תהיה בריא.
-
-
מאתתגובות