- This topic has 9 תגובות, 6 משתתפים, and was last updated לפני 21 שנים by
.
-
תגובות
-
-
הקדמה
ואלה שלושת חוקי הרובוטים
1. רובוט אינו יכול לפגוע בבן אנוש או, ע"י אי – פעולה, להרשות לבן אנוש לפגוע בעצמו.
2. רובוט חייב לציית לפקודות הניתנות לו ע"י בני אנוש חוץ ממקרה שפקודה כלשהי תסתור את החוק הראשון.
3. רובוט חייב להגן על הקיום של עצמו כל עוד הגנה כזו לא תסתור את החוק הראשון או השני.-אייסק אסימוב-
נקמה/Gal
זו הייתה יציאתה הראשונה של קאת'רין קָאלאֶוֶואי (Katherine Calewai) למאדים ועם זאת היא לא הייתה נרגשת בכלל. היא באה למאדים לעבוד, לא לנפוש. היא ירדה מהמעבורת אל תוך מה שנראה כעיר קטנה שכולה עטופה כיפה, שם המתין לה חברה הֶנרי בוגרט (Bogart), אשר הגיע כמה דקות לפני כן, במעבורת הקודמת. "בואי" אמר "נלך אל האחראי כאן". "אחריך" השיבה קאת'רין.
הם הלכו זמן מה שקאת'רין העריכה אותו כחמש דקות, והגיעו לדלת שעלייה כתוב: 'ד"ר דובר אנדרסן(Dover) – הנהלה'. הנרי דפק על הדלת, "יבוא" ענה קול מצידה השני של הדלת. הנרי פתח את הדלת. "הנה, הם הגיעו" אמר מי שנחשה קאת'רין שהוא ד"ר אנדרסן לאיש שישב מולו. "אני ד"ר אנדרסן וזה ג'ון" אמר ד"ר אנדרסן והחווה בידו על האיש שישב מולו. ד"ר אנדרסן והאיש שהציגו כג'ון קמו. "הוא יהיה מדריך העבודה שלכם בשטח, וכאן" הסביר ד"ר אנדרסן. "ואלו הם" המשיך אנדרסן "ד"ר קאת'רין קאלאוואי – פסיכולוגית של רובוטים, או בקיצור רובופסיכולוגית". ג'ון הושיט לקאת'רין את ידו ללחיצת ידיים ואמר "נעים לי מאוד ד"ר קאלאוואי". "נעים מאוד גם לי" השיבה קאת'רין. "ו" המשיך אנדרסן " הנרי בוגרט – טכנאי בעל ניסיון עשיר". "נעים לפגוש גם אותך הנרי" אמר ג'ון תוך כדי לחיצת ידו של הנרי. "נעים גם לי ג'ון" השיב הנרי.
"טוב, ולאחר ההיכרות נתחיל בעבודה" אמר ד"ר אנדרסן "ג'ון תמשיך מכאן, תתחיל בסיור של המפעל". "כמובן" אמר ג'ון וסימן לנו לבוא אחריו.
"זה בניין חדרי השינה של הפועלים" אמר ג'ון והחווה בידו על בניין קטן בצבע כחול" ג'ון המשיך ללכת וקאת'רין וּהנרי אחריו. הם הגיעו למשרד נאה ריק מאדם, "זה המשרד שבו את תעבדי" הסביר ג'ון. "והוא כולו שלך". אך לפני שנמשיך בסיור, בתור הרובופסיכולוגית שלנו יש משהו שעלייך לדעת בנוגע לרובוטים כאן" אמר ג'ון.
"מה הדבר?" שאלה ד"ר קאלאווואי בהתעניינות. "אז ככה" פתח ואמר ג'ון "קודם כל לרובוטים כאן יש רגשות" "כן המשך זהו דבר אמנם לא נפוץ אך הוא מוכר" אמרה ד"ר קאלאוואי. "ו" המשיך ג'ון "לרובוטים כאן יש רק חצי מן החוק הראשון, את מבינה לא היה לנו כאן טכנאי זמן מה וזה מה שהצלחנו לעשות בלעדיו". ארשת פנייה של ד"ר קאלאוואי הפכה רצינית מאוד. היא שאלה "מה זאת אומרת רק חצי מהחוק הראשון!?". ג'ון השיב "רובוט אינו יכול לפגוע בבן אנוש". "אינני סבור שמחסור החצי הזה כ"כ משנה. ועד עכשיו לא הייתה לנו אפילו תאונת עבודה אחת! הכל פועל מצוין". אך ארשת פנייה של קאת'רין לא השתנתה והיא נשארה רצינית ומהורהרת בכל המשך הסיור.
הסיור המשיך וכך גם הסבריו של ג'ון "זהו חדר המכונות – חלק מן הזמן תהיה כאן" פנה אל הנרי. "אך רוב הזמן", הוסיף והמשיך ללכת, "תעבוד בשטח, בתיקון בעיות קלות עם רובוטים עם חלקי חילוף עם מכונות חפירה שהתקלקלו וכד'. את העבודה הזו תעשה מתחת לאדמה. כאשר תקרה תקלה טכנית כלשהי הפועלים יפנו אליך. כמו כן תקבל רובוט משלך הוא יעזור לך בעבודה ובנשיאת חלקי החילוף וכלי העבודה אם תצטרך". הנרי נראה מרוצה אך ארשת פנייה של ד"ר קאלאוואי הרצינה עוד יותר. "זהו המקום האחרון בסיור, בניין המגורים שלכם". החווה ג'ון בידו על בניין קטן ונחמד למראה. "תראו שכל חפציכם כבר שם, ושתמצאו שם את כל מבוקשכם. טוב אז יום העבודה שלכם מתחיל מחר בשעה 09:00 ונגמר ב 17:00 אל תאחרו. ערב טוב" אמר ג'ון והלך.
קאת'רין והנרי נכנסו לבניין מגוריהם. הנרי התחיל "איזו נחמד עבודה טובה בדיוק כמו שציפיתי!".
"בוא נחזור הביתה הנרי" אמרה קאת'רין.
"מה!? למה?"
"אני חוששת לחייך"
"מה פתאום לחיי?"
"כן רובוט כאן יכול לפגוע בך ע"י אי פעולה"
"לא שמעת מה שג'ון אמר רובוט לא יכול לפגוע בבני אנוש"
"כן אבל זה לא הוא יפגע זו האי פעולה שתפגע"
"אני לא מבין"
"אם אני אתן לך דוגמא אחת אז נחזור הביתה?"
"אם היא תהייה מספיק משכנעת ובעלת סבירות גבוהה יחסית אז כן"
"טוב אז ככה. מתחת לאדמה, איפה שאתה עובד, אז יש מקומות יותר גבוהים מאחרים כידוע, כמו צוקים קטנים. עכשיו נניח שרובוט מפנה משקל כבד, כזה שמותר לו לשאת אך רק באופן מסוים. ועכשיו נניח שבמקום לשאת את המשקל באופן המסוים הזה הוא יישא אותו על יד אחת או על אצבע אחת במקרים יותר קיצוניים. והרובוט המסוים הזה נמצא על האדמה מעליך. והמשא הכבד שהוא נושא שובר לו את האצבע ונופל עליך. אז במקרה כזה הרובוט יוכל לשכנע את עצמו שלא באשמתו המשקל נפל עליך כי אם באשמת כוח הכבידה שמשך אותו למטה והוא לא חייב לעשות כלום כי הוא לא פוגע בך ישירות כי אם בחוסר אקטיביות כאשר הוא לא הזהיר אותך או לא עשה את כל המאמצים בשביל שכוח המשיכה לא יפיל את המשא הכבד אז במקרה כזה אתה תמות ולו לא יקרה כלום זו הייתה 'תאונת עבודה'". סיימה ד"ר קאלאוואי את תיאור המקרה.
"טוב, צריך דמיון די מפותח בשביל לחשוב שמשהו כזה יקרה. מצטער לא שכנעת אותי וגם לפי דעתי הסבירות שדבר כגון זה שתיארת הוא אפסי!"
"אני אומרת לך בוא נחזור הביתה" התחננה קאת'רין.
"לא. ולא אוסיף להתווכח על זה! לילה טוב!" אמר הנרי, נשכב על המיטה והתחיל לישון.
'אולי אצליח לשכנע אותו בבוקר, אולי הוא יחשוב יותר בהגיוניות' חשבה לעצמה ד"ר קאלאוואי והלכה לישון גם היא.למחרת הם התעוררו בשמונה בבוקר, קאת'רין לא הצליחה לשכנע את הנרי אך היא הצליחה או כך לפחות היא קיוותה להחדיר חשש קל בליבו של הנרי.מכיוון שהוא אמר לה "את יודעת מה. אני לא רוצה שנריב אז בואי נלך לעבודה היום ונראה מה יקרה.
הם הלכו לעבודה והנרי קיבל את הרובוט שלו. שמו היה דונבון(Donavon) זה היה רובוט חביב מאוד דמוי אדם. הם ערכו היכרות החליפו בינהם כמה מילים על העבודה וירדו אל מתחת לאדמה דרך מעלית שדונבון הוביל אליה.
הנרי ישב ודיבר עם דונבון ולפתע הזעיקו אותו למקרה דחוף של "השתגעות" מכונת חפירה, כמו שהפועל הלחוץ תיאר זאת. זה היה מקרה מאוד מסובך והנרי היה צריך התרכזות מרבית אז אין זה פלא שכדונבון עמד ודיבר אתו והעיר לו כל הזמן הנרי נפצע. הנרי הסתובב אל דונבון בכעס ואמר: "אוֹך, עוף מכאן דונבון אתה סתם מפריע לי אני לא צריך אותך. לך לעזור לרובוטים להעביר איזה מטען של אבנים או משהו". דונבון הלך בבושת פנים "לעזור לרובוטים להעביר מטען של אבנים או משהו" אך היה בו משהו מוזר.
סוף כל סוף לאחר רבע שעה שנראתה להנרי כיובל הוא סיים את המקרה המסובך עם המכונה ש"השתגעה".
הנרי הרגיש רגשי אשמה על מה שהוא עשה לדונבון והלך לחפש אותו.
מהותו של דונבון היא לעזור לו ולטכנאים אחרים וכשאמר לו שהוא יעוף מכאן ושהוא לא צריך אותו הוא בעצם אמר לו שאין סיבה לקיומו. הנרי חשש שדונבון ייקח את זה ללב, אילו היה לו אחד כזה, ויינטור טינה להנרי, מקרה שהנרי בהחלט לא רצה.
אז הנרי הלך לחפש את דונבון. כרגע זה היה הדבר הדחוף לו ביותר. הוא לא רצה להפסיד שותף טוב לעבודה וגם חבר נחמד.ד"ר קאלאוואי עבדה. היא ישבה במשרד שלה ועברה על התיקים של כל הרובוטים. היא לא מצאה שום דבר חריג במיוחד. היא הסתכלה על השעון השעה הייתה 17:30 'איך שהזמן רץ' חשבה לעצמה. 'בוודאי הנרי כבר מחכה לי בבניין המגורים' חשבה בעת הליכתה לעבר בניין המגורים.
אך כשהיא הגיעה לבניין הנרי לא היה שם. 'בטח הוא מתעכב בעבודה, אולי איזה מקרה מסובך' חשבה לעצמה. אך עברה רבע שעה עברה חצי שעה עברה שעה, השעה הייתה כבר 18:30 שעה וחצי אחרי סיום העבודה והנרי עדיין לא הגיע. קאת'רין החליטה לחפש אותו אז היא יצאה מחדר המגורים, שאלה פועל אחד ששוטט שם איפה המעלית התת קרקעית וצעדה לעבר הכיוון שהפועל הראה לה. כשקאת'רין כמעט הגיעה למעלית היא פגשה את דונבון.
"היי" אמרה
"שלום ד"ר קאלאוואי" אמר דונבון. אך ד"ר קאלאוואי הבחינה שמשהו מוזר קצת בדונבון, היה כאילו לחוץ אבל לא רק זה היה משהו מוזר במראה החיצוני שלו משהו שונה.
"תגיד" אמרה קאת'רין "ראית במקרה את הנרי?"
"לא, לא ראית אותו מאז הבוקר" השיב דונבון.
"טוב תודה"
"בשמחה"
ודונבון הלך. לד"ר קאלאוואי עדיין הייתה את ההרגשה המוזרה שמשהו לא בסדר במראה של דונבון. 'טוב אין לי זמן לזה עכשיו' אמרה לעצמה וירדה במעלית.
קאת'רין הגיעה אל מתחת לאדמה יצאה מהמעלית התקדמה קצת יותר עמוק אל מקום העבודה של הנרי ושם היא ראתה אותו.
הנרי היה מוטל מת כשמטען כבד של אבנים מונח עליו.
ברגע זה זיהתה ד"ר קאלאוואי מה היה מוזר אצל דונבון,
הייתה חסרה לו אצבע! -
יש בסיפור הרבה בעיות, אבל אין שום דבר שלא ניתן לפתור בסיפורים הבאים. ניגש, אם כן, למלאכה. אחלק את הבעיות לשני סוגים: עקרוניות וטכניות.
בעיות עקרוניות:
א. כתיבת סיפור ביקום שמישהו אחר המציא היא לא דרך טובה לפיתוח הדמיון. גם הקוראים לא יעריכו את זה. אסימוב כתב המון סיפורי רובוטים ודש בענייני מערכת החוקים שהמציא עד תום. מילא אם הסיפור היה פרודיה משעשעת כלשהי על הנושא, אבל לדון בו ברצינות בלי להביא שום רעיון חדש – לא חבל?
ב. לא, זה לא רעיון חדש. הסיפור לא באמת שופך אור חדש על הרובוטים של אסימוב. גם נסיבות ההתרחשות נראות מאולצות – שינוי החוק הראשון לא אמור להיות דבר של מה בכך.
ג. הסוף ברור לקורא עוד לפני אמצע הסיפור. הכל צפוי וברור וידוע. אין כל הפתעה אמיתית, וגם לא שום דבר שיעורר עניין אמיתי.
ד. אתה ישראלי וכותב בעברית – למה הדמויות שלך אמריקאיות במובהק? אתה מכיר אמריקאים? גרת פעם בארה"ב? יש לך רקע תרבותי אמריקאי? סביר להניח שלא. נסה לכתוב, לפחות בתור התחלה, על דמויות שאת רקען אתה מכיר. הרי הסיפור לא היה משתנה מהותית לו שמות הגיבורים היו משה ושרה, נניח.בעיות טכניות:
א. מבחינה סגנונית הטקסט נראה כתרגום כושל מאנגלית. אתה משתמש בשפה גבוהה מדי ו"תרגומית" לעתים, ביחוד בדיאלוגים. בכלל, שמעת אי פעם מישהו אומר "נעים לי מאד, ד"ר משהו"? או "מה הדבר"? או "ולא אוסיף להתווכח על זה"? כאשר אתה כותב דיאלוג, נסה לדמיין איך אנשים מדברים *באמת*.
ב. סימני פיסוק חסרים. אם תעיין בכללי הפורום (קישור מהבהב בראש עמוד זה) תמצא שם קישורים לדף עזר בנושא השייך לאקדמיה. עשה בו שימוש. כמו כן תמצא כמה עצות טובות בנושא הקישורים בדף הזה. שים לב לנטיה שלך לא לסיים משפט בנקודה ולא לשים פסיקים במקומות הדורשים זאת. כיצד תדע שצריך פסיק? נסה להגיד את המשפט בקול. המקום שבו תשתהה הוא זה בו יבוא הפסיק.
(אם כבר הזכרנו את כללי הפורום – כדאי לך לקרוא אותם בעיון רב, וכן את כל המאמרים המומלצים בהם והמקושרים מהם. הדבר יועיל לך מאד.)
ג. המנע מאזכור תעתיק אנגלי בסוגריים. זה פשוט נורא ואיום. בכלל, כדאי להמנע מסוגריים.
ד. רד שורה בתחילת כל שורת דיאלוג חדשה של דובר חדש. למשל:
*לא נכון:*
"לעזאזל!" אמר משה. "מה," שאל חיים, "מה אתה רוצה?" "שום דבר," אמר משה.
*נכון:*
"לעזאזל!" אמר משה.
"מה," שאל חיים, "מה אתה רוצה?"
"שום דבר," אמר משה.
ה. יש עוד הרבה בעיות סגנון, אבל אשאיר משהו לשאר חברי הפורום הרעבים, מה עוד שאני צריך ללכת.בכל מקרה – ברוך הבא לפורום, ואל תתיאש – זו רק ההתחלה…
-
-
ראשית, אם אתה מצטט את החוקים של אסימוב, רצוי לפחות לעשות זאת במדויק.
החוק הראשון אומר: רובוט אינו יכול לפגוע בבן-אנוש, או ע"י אי-פעולה להרשות לבן-אנוש להפגע.שנית, כמו שניר אמר – הסיבה בסיפור מדוע יש רק חצי מהחוק הראשון היא מאוד מאוד מאולצת, ובכלל לא אמינה. נסה לחשוב ברצינות על נסיבות שיובילו לזאת. אסימוב עשה זאת, כידוע.
-
לעולם אל תחתוך מלים. אלא אם מדובר בנסיבות ממש קיצוניות (האיש מת באמצע המלה, למשל, או נחנק מתפוח או סתם נשאר בלי אויר כי היה אחרי ריצה ארוכה).
בכמה מקומות רשמת: "ו", אמר ד"ר X, "אני חושב שצריך…"
ו' החיבור הינה חלק אינטגרלי מהמילה שאחריה. האם תרגמת את הסיפור הזה מאנגלית? באנגלית המבנה הזה היה איכשהו מתקבל, אבל בעברית זה פשוט נורא ואיום.
רק כדי לחדד את הבעיה של הרעיון: הרעיון הזה הופיע כבר בכתביו של אסימוב עצמו (הוא הרי מסביר למה צריך את החלק השני של החוק בדיוק בסיבות האלה). זה לא שאסור להשתמש ברעיון כזה בשנית, אבל צריך לעשות את זה מאוד בזהירות וצריך להכניס איזה אלמנט חדש שעדיין לא ראינו. למשל כמו בסיפור הבא של אחת ורד טוכטרמן:
http://www.sf-f.org.il/story.php3?id=141 (הכוונה לסיפור "שני רוכבים" שזכה מקום ראשון).בכלל, למתחילים לא מומלץ לטפס על אילנות גבוהים כמו אסימוב. מצא לך רעיון חדש, וכתוב עליו סיפור קצר. שים לב במיוחד לשפת הכתיבה ולצורת הכתיבה (מה ש NY אמר על שורה חדשה בדיאלוג וכל זה). אחר כך תן לסיפור לנוח איזה שבוע, ז"א, אל תקרא אותו בזמן הזה, ואז קרא אותו שוב. תקן כל מה שתמצא לא בסדר, וחזור על התהליך. אחר כך פרסם אותו פה.
אני מחכה.
-
הדמויות גם הן לא מאוד אמינות ודורשות יותר פיתוח.
רובופסיכולוגית שמגיעה למאדים לעבודה מבלי ללמוד קודם על המצב שם – כלומר שלרובוטים יש רק חצי חוק ראשון?
מדוע היא צריכה להסביר לטכנאי את משמעות החוק הראשון? בתור טכנאי, הוא אמור להיות מודע לזה וזה צריך להטריד אותו לא פחות. נראה כאילו ההסבר מיועד לקורא. נסה למצוא דרך להסביר לקורא מבלי שהדמויות יצטרכו להסביר אחת לשניה את הברור מאליו.לא ממש הבנתי את מהות היחסים בין קתרין להנרי – הם נשואים? חברים? סתם עובדים ביחד? היתה לי תחושה שהם גרים יחד, ואם כן אז למה הם הגיעו בשתי מעבורות נפרדות?
למה כשהנרי עבד דונבון העיר הערות וכו'? האם הוא רובוט טכנאי? כזכור לי מאסימוב – הרובוטים בדרך כלל שמרו על שקט מכובד ליד בני אדם. לרוב הם המתינו בנימוס שיפנו אליהם, אלא אם כן היתה בעניין דחיפות כלשהי, או שהורו להם לעשות כן.
לגבי הטקסט עצמו: כמו שניר אמר, זה נראה כמו תרגום קלוקל ביותר. בנוסף, מומלץ מאוד לעשות הגהה, ואז לתת לפחות לעוד שני אנשים לעשות הגהה, ואז לעשות שוב הגהה.
-
1. כלל אצבע: אל תשתמש בקיצורים ובראשי תיבות. למשל: במקום "ע"י" כתוב "על ידי". במקום "ז"א" כתוב "זאת אומרת". מתי ניתן להשתמש בראשי תיבות? כאשר מדובר בשם מקובל כלשהו: נאס"א, נורא"ד, נתב"ג, מע"מ, נגמ"ש. אם אינך בטוח האם מותר להשתמש בראשי תיבות, הנח שאי אפשר.
2. מעט בשימוש בסימן קריאה. לעולם אל תכפיל סימן קריאה (אולי לא עשית זאת – זוהי עצה לעתיד).
3. רק על מנת להדגיש את מה שכבר אמרתי: בסוף משפט, *כל* משפט, כולל משפטים הנמצאים בתוך מרכאות, יבוא סימן פיסוק – בדרך כלל נקודה. *תמיד*. -
-
-
-
