הגרפיקה של החיים

[יצחק מילר]

הגרפיקה של החיים

סוף סוף הגיע חופשת הפסח, ואני וחיים כבר התרוצצנו ברחבי הסייבר בכל מקום .
מרשת לרשת, מחדרי לימוד וירטואלים ,לגן פרהיסטורי שעיצבו בגרפיקה בינונית
באלפיים ושבע בערך . מוצאים כל ילד, כל חבר, מכר או עמית שאנחנו מכירים
ומדברים אתו על התערוכה הכי שווה בעולם ג.מ.ב : גרפיקה,מתקדמת , בלבד, .
שם המשחקים הכי חמים נמצאים , יש להם את העיצובים הכי יפים . ולא משנה כמה תרוץ ותחפש : ברחבי הסייבר, הרשתות העליונות או התחתונות , או אפילו במקומות זיכרון נעולים- שקשה אבל לא בלתי אפשר לפרוץ . לא תמצא אותם, משחקים כאלה יש רק בתערוכה .

ולי ולחיים יש כרטיסים, כבר מסוכות פתחנו דואר אלקטרוני מיוחד כדי לקבל אותם הם מעוברים בצורה מרשימה רק הגרפיקה שלהם איזה גרפיקה מדהימה . בכל חייך לא תראה דבר כזה .
כשהגיע היום המיועד כמעט ולא נחתי , הזנתי את עצמי במה שהולך להיות כל היום .
לקחתי את זכרונות הבגדים שלי ולא ידעתי מה ללבוש . רציתי משהו ששוקל הרבה אבל יהיה לו גרפיקה טובה. הסתפקתי בסקין שקניתי לפני שלושה ימים מעוצב יפה ובאלגנטיות.

חיברנו עצמנו לשם וכל הדרך דיברנו על מה יהיה שם תוך כדי הרצת חישובים נמהרת של איפה ומה נעשה .
חייבים לראות את הדום החדש גוף האדם מעוצב שם שאפשר לחתוך נימים ורידים וגידים.
ובמרוץ החדש אתה רואה את כל כתמי הכביש העיקומים והפיוגמים מעוצב כמו שצריך בדימוי של נסיעה אמיתית.
אבל הדבר שהכי חיכינו לו הוא הסימס החדש בו אתה דואג לדשא שיצמח בזווית הנכונה ושהכלב יתרבה עם הכלבה הנכונה, וההפתעה הגדולה שם היא :
שאתה יכול לטייל בכל העולם להקים מקום מחייה בכל מקום אם נשים שונות . אבל זה בטח דורש את הקוד של הכסף .

ברגע שנגמר תהליך ביצוע הסריקה שיגרנו את עצמנו למרכז הראשי .
מקום מרהיב השתרע לכל ההיכל ושמות של טובי המעצבים הופיעו בכל מקום .
לכל דבר היה אור חזק צבעים מהממים, מהירויות מדהימות, והכי חשוב , גרפיקה שעולה מעבר לכל מה שראיתי עד היום .
הכל היה ממוחשב ומבטיח. חוץ מדוכן אחד שהיה מעוצב בדילול אפקטים וצבעים דלים אך המוני הולגרמות היו סביבו . הבחור שם דיבר בהתלהבות והזיכרון של בגדיו היה דליל וחלש בקושי 7 ג'יגה .
אני התכוונתי ללחוץ על פקודת השיגור לסימס כמובן, אך חיים התעקש ללכת לדוכן העלוב.

"תנו לספר לכם על משחק גדול יותר מכל דבר שאי פעם ראיתם "דיבר המוכר " הוא הרבה יותר טוב מהסימס ומכל דום ששיחקתם, חזק יותר מכל דימוי הסביבה שיש , ומעבר לכל דמיון , ולמה רבותי המכובדים אתם יודעים למה הוא משחק הכי מצליח שיש
כי יש בו רגש" .
מילה זו גרמה לפחד בקהל וכולם לחצו על פקודת הרמת הגבות .
”רגש אתה משוגע ! " צעקו לו האנשים במגוון הקולות שהיה לכל אחד .
"אני לא משוגע זו חזרה של משחק שפעם היה הכי נפוץ בכל העולם ולא היה יותר טוב ממנו" . במשחק הזה אתה מרגיש אתה חושב אתה אחראי להכל, הוא יכול להסתיים ברע, והוא יכול להסתיים בטוב . ומה שבטוח הוא הכי מציאותי שיש מכל מה שיש כאן בחדרים הוירטואלים.

"אבל איזה מנוע גרפי יש לו" שאלתי כמתעניין כמו כולם .
" הו הו לקוח צעיר , זה המנוע הכי ישן אך הכי טוב עולם: מנוע החיים .
יש בו עצים גדולים וירוקים מתמיד ,המכוניות מעלות ריחות של אגזוזים שמזמן לא הרחת
וכל זאת אתה רואה משתי ענייך בדרך הכי מציאותית שיש בדרך החיים "
אנשים החלו לעזוב את המקום במהירות הם הרגישו שמשהו מוזר במשחק הזה אבל אני וחיים נשארנו שם מפעילים בקשות לעוד מידע .
"מה העלילה" צעק חיים לעבר נציג החברה .
"את העלילה אדון, בוחר אתה בעצמך ולא בטוח מתי תסיים אותה ואיש לא יודע מתי תסתיים. היא יוכלה להתסיים אחרי עשר דקות , או אחרי עשרות שנים מה שבטוח זו תהיה חוויה של פעם בחיים."

אחד הלקוחות שאל בחכמה "אם אתה בטוח שנהנה מהמשחק הזה כל כך אז למה כתוב במדיניות שאין החזרת כסף או תמיכה טכנית.
"זה מכוון שזהו משחק החיים, וכל מה שתעשה בו וכל מה שתרגיש בו יקרה- הכל טבעי לחלוטין אין אני יכול להבטיח לך שדרך פעולתך תהיה נכונה .
המילה טבעי גרמה וירוס וחישוב מוטעה בקהל ואנשים הכלו לחבר עצמם למקומות אחרים אך אנחנו נשארו ואתנו עוד הרבה סקרנים .
"אני מוכר לכם את המשחק הזה במחיר אחיד ופשוט ללא הנחות וללא מבצעים ".
" אבל ,כדי לשחק במשחק עליכם… להתנתק! ומרגע שתתחילו לשחק לא תוכלו להפסיק !

גל תדהמה שנוצר בקהל הלך וגבר כולם שלחו דעותיהם ללא סוף .
"שקט רבותי שקט , מי מוכן לצרף עצמו ולקנות את המשחק ?
דממה שררה ולפתע נשמע קול , "אני רוצה אני מוכן לחיות תן לי את הפקודה"
סרקתי היכן נמצא הקול המוכר הזה וגילתי שזהו חיים, אותו שחקן אמיץ חבר.
חיים שלח למוכר את כספו. כולם כיוונו עצמם אליו מחכים בציפייה לראות מה יקרה
הוא הקיש את הפקודה ולחץ אנטר .
"הוא נעלם צעקו כולם לאן הוא הלך ?
"על פחד רבותי על פחד, יש לי מצלמה היכן שהוא נמצא" .
כולם כיוונו עצמם אל המסך הענק שהיה שם מסתכלים על העצים הירוקים והשמיים הכחולים.
"חיים אתה שומע אותנו?" שאל המוכר.
"כן אני מבין "אמרחיים.
"איך ההרגשה חיים"?
"שיחקתי בכל משחק אפשרי שקיים, בכל רשת , אבל בכל חיי לא הרגשתי ככה.
תומר, אתה חייב להיות כאן לראות את זה! זאת הגרפיקה של החיים "

חלק מהאנשים עזבו את המקום וחלק קטן קנו את המשחק ונעלמו .
את חיים , לא ראיתי הרבה חודשים , אבל שמעתי שהוא לא מפסיק לשחק לרגע .
יש עכשיו דיון ברשת האם להוציא את המשחק מחוץ לחוק או לא .
האם שווה לחזור למציאות ?
אני חושב שאני הולך לקנות את המשחק נמאס לי לראות הנשים המקסיקניות שלי רבות עם הצרפתיות .

[יעל]

זה כתוב בצורה נורא מבולבלת, והחיתוך הלא נכון של השורות עוד מוסיף על זה. אני מניחה שזה נובע מהעתקה מוורד או משהו, כשנלחץ אנטר בסוף שורה במקום המשך הקלדה.

ממש היה לי קשה לקרוא את זה.

ולמרות זאת, מאוד אהבתי את הרעיון של הסיפור. אמנם בקושי הצלחתי להתרכז בו, אבל הוא רעיון יפה. קצת קיטשי וקצת נוטה לקלישאתיות אבל יפה.

אבל הביצוע – אתה חייב לסגנן את זה בדחיפות רבה, עדיף בעזרה של מישהו בעל יכולת הבעה מפותחת. צריך לשכתב הכל לעברית יותר קריאה, להוסיף סימני פיסוק ועוד. צריך הרבה עבודה.

[???]

אם כי היה חלק שחשתי שאתה קצת גולש לסגנון "הטפתי" – וזה לדעתי מאד לא רצוי בסיפור. אם זאת הסיפור לא כתוב מספיק טוב. הוא ארוך מדי, וכל ההתחלה לא מספיק מעניינת. מה דעתך להתחיל את הסיפור דווקא בדוכן בו נמכר המשחק החדש? ורק אז לחזור אחורה ולתת לקוראים קצת רקע?

לדעתי אחד הדברים החשובים בסיפור, אחרי שאתה כבר יודע מה אתה רוצה שיתרחש בו, הוא ההחלטה מאיפה אתה פורש אותו בפני הקורא. הסיפור שלך לינארי בזמן, וזה בסדר. ככה בוודאי גיבשת אותו, אבל זה לא מעניין כי הקורא צריך לצלוח התחלה שנראית כמו עוד סיפור מד"ב עלוב. סליחה על הביטוי, אבל יש פשוט כל כך הרבה כאלה…

בעייה אחרת שנראית לי מרכזית היא החוסר בקונפליקט של הגיבור עצמו. אמנם חיים עובר לצד השני ומתחיל לחיות, אבל הגיבור? אני רוצה שהוא יתהפך במיטתו הוירטאולית אכול ספקות האם כדאי לו לבצע את הצעד הנועז או לא. אני רוצה שיהיה לו משהו להפסיד מלהשאר בעולם הוירטואלי ומשהו להפסיד מההחלטה להתחיל לחיות. אני רוצה שהוא ינקוט בפעולה, או ימנע מפעולה, וישלם על כך מחיר. ככה זה בחיים אגב, על כל החלטה שאנו עושים, אנו מוותרים על משהו אחר. עשה הקבלה בין החיים לסיפור שלך על החיים…

לסיכום – הסיפור שלך הוא גולמי, ולא מגובש. אני ממליצה לך לא להסתפק בכך ולעבוד (מן הסתם) קשה כדי לכתוב ממנו סיפור אמיתי וראוי. רק אם תשאף לכתוב כך, תצליח לכתוב כך. אחרת – כולנו יכולים להתשעשע ברעיונות, אבל קריאת סיפור כזה אינה מספקת שום צורך אמיתי של חובב ספרות (בין אם מד"ב או כל ז'אנר אחר).

[מאת]

תגובות