ללא כותרת › ללא כותרת › פורום הסיפורים › אקרא כוכב על שמך
- This topic has 9 תגובות, 7 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים by NY.
-
מאתתגובות
-
-
???משתתף
"מוכנה?"
הידקתי את רצועות החגורה והבטתי ימינה, על אישתי.
"עוד רגע אחד", היא התעקשה. "אתה קראת את כל האותיות הקטנות?" היא נופפה בדפי החוזה הסטנדרטי.
"נראה לך? אותיות קטנות הן בשביל בתי משפט. אנחנו יוצאים לדרך על-סמך אמונה בטיבו של האדם וביטחוננו באל שינחה אותנו למצוא פרצות באותיות הקטנות".
היא הביטה בי בתימהון, אבל הידקה את רצועות החגורה.
היטבתי את פיית המיקרופון מול פי. "פיקוח מחתול שמונה, מוכנים לשיגור", קיוויתי שהצלחתי להישמע קר רוח.
"חתול 8, המתן", קירקר הרמקול מעל ראשי.
"סעיף 133 למשל, אתה ראית אותו?"
"לא זוכר".
"הצוות מוותר בזאת על זכאותו למתן שמות לכל התופעות הגאלאקטיות החדשות בהן ייתקל, ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, מוותר הצוות על זכאותו למתן שמות לגאלאקסיות, נובלות, שמשות, כוכבים, אסטרואידים, ירחים, שביטים, חייזרים, חיים או מתים, מאובנים, אמצעי תעבורה בחלל, שיטות תקשורת מכניות ושפות תקשורת אורגניות מכל סוג ומכל מין".
"נו, אז?" התממתי.
"הסיבה היחידה בגללה רציתי שנצא לסיור חללי, היה כדי לקרוא כוכב על שמי!"
"וכך אכן ייעשה. כוכב חדש ייקרא על שמך".
"והחוזה?"
"נשרוף את הגשר הזה כשנגיע אליו, טוב?"
"לפעמים אני לא מבינה מה עשית שם במשרד", היא המשיכה לדפדף בחוזה," וזה, סעיף 216, ראית אותו?"
"לא זוכר".
"הצוות מוותר בזאת על זכאותו להשתתפות ברווחים העשויים לנבוע באופן ישיר ו/או עקיף מכל תגלית גאלאקטית חדשה, ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, מוותר הצוות על זכאותו להשתתפות ברווחים העשויים לנבוע באופן ישיר ו/או עקיף מגילוי יסודות, תרכובות, תהליכים, מכשירים, מכונות, מכונות זמן, אמצעי תעבורה בחלל, שיטות הנעה בחלל, תרופות, וכלי נשק מכל סוג ומכל מין, בין חדשים ובין מחודשים".
"נו, אז?" התממתי.
"נמאס לי מההתחכמויות שלך".
שתקנו בזמן הספירה לאחור.
אחר כך שתקנו כי קצת קשה לדבר בזמן התאוצה האדירה הבועטת אותך מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ.אחר כך שתקנו כי המראה של כדור הארץ מהחלל הוא עוצר נשימה.
ואחר כך שתקנו כי הפעלתי את משגרי הניוטרו-פלאזמה.
ספרי הסטטיסטיקה אומרים כי הסיכוי למציאת כוכב מתאים לחיי אנוש בשיגור ראשון הוא אחד לשמונה, בערך, כך שלא הייתי ממש מופתע לראות כוכב ירקרק יפהפה מבעד לחלון.
חיכינו כחמישים וחמש דקות בציפיה מתוחה בטרם מסך התצוגה העליון החל להציג רצף נתונים על הכוכב כפי שהתקבלו מהגשש ששוגר לעברו: דחיסות האוויר והרכבו, מינרלים, אדמה, אחוז מים, צמחיה ועוד ועוד. אני התמקדתי בפינה הימנית התחתונה של המסך: "שם: אפטוניגל". אישתי התמקדה בי, והיה נדמה לי שהיא רוצה להמשיך את השיחה שנקטעה לפני שלוש שעות."מוכנה?"
"לנחיתה? בשביל מה? כל מה שנמצא לא יהיה שלנו, ולכל דבר שנמצא, לא נוכל לתת שם אפילו. כסף לא נראה מזה, ואת מחצית הירושה של אבא שלי כבר ביזבזת בשביל ההרפתקה המוזרה הזו. אני רוצה הביתה".
"בבקשה", סיבבתי את ידית החירום ומחצית התא נאטמה. לחצתי על כפתור נוסף, ויחידת המילוט שלה נפלטה מהחללית.
"את סעיף 2, באותיות גדולות, את ראית?" דיברתי אל האוויר.
"הצוות מאשר בזאת את מודעותו לסכנות המסע בחלל, ומוותר על כל תביעה בקשר לכל נזק העלול להגרם, בין במזיד ובין במקרה לכל אחד מחבריו. הצוות מאשר בזאת כי למפקד המשימה תנתנה סמכויות חירום לביצוע כל פעולה בחלל שתידרש להשלמתה על-פי שיקול דעתו הבלעדי, ללא סמכות עירעור".
נכון, אני מודה. אבל אם תמצאו שיטה יותר טובה להתחמק מרצח בכוונה תחילה, תודיעו לי.
בשעות הבוקר אני אהיה במשרדי.
ברנע את ברנע, עורכי-דין. יועצים בלעדיים לסוכנות החלל. -
NYמשתתף
קצר ולעניין. אני בטוח שאוכל לנטפק במאמץ קל, אבל נהניתי מדי מכדי לעשות זאת כעת. שימו לב, כל כותבי סיפורי הפואנטה למיניהם – *כך* צריך לעשות זאת: בלי בדיחות פרטיות, בלי הפלצות, תיאורים בדיוק במדה הנכונה, רמזים ומוטיבים בדיוק במדה הנכונה, אורך נכון והפתעה אמיתית בסיום. טוב מאד, א.מ.ר (באמת חשבת שאטרח לכתוב את הכינוי שלך במלואו?…), באמת כל הכבוד!
-
NYמשתתף
אנא צור איתי קשר מיידית בדואר אלקטרוני – הקש כאן.
-
יעל8משתתף
אני מקווה שבעתיד לא יהיה ^כל כך^ פשוט לרצוח את אשתך.
הסיפור מעניין, הניסוח קולח, ונשמרת האוירה הנכונה. ניטפיקון אחד קטנטן – כתבת 'חתול שמונה' פעם במילים ופעם בספרות. תבחר מה שבא לך, אבל תהיה עקבי (הכלל בד"כ אומר שמספרים עד שמונה זה במילים, ומעל שמונה בספרות).
תודה, יעל
-
שלמקומשתתף
ולי דווקא יש נטפוק, אבל אני מסספנד אותו.
-
גרומיטמשתתף
הכלל הלא רשמי הוא שמספרים עד עשר (ובפועל כל מה שניתן לכתוב במילה אחת) כותבים אוטומטית באמצעות שם המספר. ספרות משמשות רק למספרים ארוכים יותר.
-
בן רוטמשתתף
-
עמיחימשתתף
-
???משתתף
כי אחרת, מי יודע איך היו מוצאים תירוצים נפלאים לזרוק את האשה באמצע הדרך…
ובאשר לסיפור, אכן סיפור פואנטה קלאסי, נחמד, קולע וקצר.
-
NYמשתתף
פרסום הסיפור באתר. ועם זאת, אבקש להמנע בפורום זה מתגובות לקוניות, לטוב ולרע. אם כל מה שיש למישהו להגיד הוא "טוב מאד" או "רע" – שלא יכתוב. אם מישהו כותב – שיפרט. *למה* טוב. *למה* רע. *מה* גרם לסיפור להיות טוב או רע. באופן זה יוכלו קוראים אחרים ללמוד מהתגובות וליישם גם הם חלק מהדברים הגורמים לסיפור להיות טוב.
ותחשבו על זה…
-
-
מאתתגובות