- This topic has 5 תגובות, 5 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 2 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
מראה
תאריך כוכבי 53172
הרגשתי כמו בסיפור סוג גימל. אגל זעה עושה דרכו לאורך המצח בעודי מביט על הספרות המרחפות לנגד עיני ומתחלפות במעין התרסה מטורפת. למה תמיד שלושים שניות, שלושה על-חוטים מחוברים לנפץ ופייזר מכוון לראש?
תאריך כוכבי 53170
המעבר היה צר וחשוך, רחפות ספורות ביצבצו מבעד לעשן הירוק, ספק מחפשות דרכן, ספק מפלסות דרכן במערבולת הכרך. הצפצוף המוכר של המקרן לווה בפניה החצי שקופות של ג'יני. עיניה הגדולות הביטו בי בחשש.
"ג'ייק!" קראה, "למה? למה?"
עייני ריצדו חלופות בין בבואתה הנאה לבין הדרך שמולי.
"לפעמים אין ברירה, מותק.", אמרתי וקיוותי שההומור שלי יקלט במסלול המעגלי של הירח.
"לעזאזל איתך! כל שנות האבולוציה ועדיין נדמה לכם שאתם אותם קאובויס עם אקדח גדול"
"קאובויס?" שאלתי, "על מה את מדברת חמודה?"
תאריך כוכבי 53160
גור הוציא באיטיות מקל עשן מכיס המקטרון שלו ויישר אלי מבט.
תאריך ככוכבי 53168
ג'יני קמה מהמיטה, גופה החטוב נע לעבר הארון.
"חצאית קצרה", אמרה ג'יני.
חייכתי מתחת לשפם הקטן.
תאריך כוכבי 53166
ג'יני הופיעה פתאום, והניחה את זרועותיה החומות סביב צווארי. היא הביטה בי בעינה הכחולות.
"זו מלכודת ג'ייק" אמרה, "אל תלך",
"למה?" שאלתי.
"בגלל זה", אמרה ומיד נתגלתה מולי בכל הדרה, גופה החטוב, ירכיה המוצקות, שדיה…"
רונן בלע את הרוק שהצטבר פיו."אתה קונה או לא?", שאל המוכר בעצבנות.
רונן אהב מדע עתידני, בעיקר את סיפוריו של "ג'ייק סייר החלל".
"רק בדקתי אם לא קראתי את זה כבר", אמר רונן בקול מתנצל וכיבה את הספר. הוא פסע באיטיות לעבר הדוכן, מפשפש בכיסו אחר צ'יפ לימוד.
"מה לא עושים בשביל הדמיון היום, הא?" אמר המוכר וקרץ.
-
זה כתוב טוב. לא מצאתי שגיאות או דברים מציקים אחרים. זה היה מעניין, ובהחלט עקבתי אחרי התאריכים הקופצים… אבל הסוף, מין פואנטה שחוקה שמשאירה אותי בהרגשה נאחסית כזו, ושיש לה גם את האיכות של "אם המנזר התקשרי הביתה" מלקסיקון טרקי סיטי.
זאת אומרת, אם אתה מחליף את הספר החשמלי בספר נייר ואת צ'יפ הלימוד בכסף (אם זו היתה הכוונה), תקבל בדיוק את אותו סיפור. הבנתי שהספר גורם לרונן לחוות את הסיפור כאילו הוא הגיבור כולל תחושות גופניות והכל. והרעיון מאוד יפה ואפשר לפתח אותו למשהו גדול ומרתק, אבל כמו שזה עכשיו זה נורא אנמי, ונראה כאילו זה מכוון לאיזו פואנטה זולה של "חחח… זה רק ספר, עבדתי עליכם".
בקיצור, הרעיון יפה, אבל תן לדמיון שלך להשתולל. אל תעצור את הסיפור לפני שהתחלת אותו.
-
-
-
-
-
