נחש

מציג 5 תגובות משורשרות
  • מאת
    תגובות
    • #162528 הגב
      Random
      משתתף

      הילד עמד, חיוור ומבולבל, בלב ההמון הגועש. רעש המכוניות הנוסעות, אורות הרמזורים ופני האנשים האטומות שחלפו מולו לא הועילו במאום לשלוות נפשו. הגשם שזרזף בהפסקות, לא נראה מוטרד גם הוא כלל ממצוקתו הגלויה.
      לפתע גמלה החלטה בלבו, פניו המלאכיות התבהרו ,הוא כחכח בגרונו ופנה לאדם הבא שחלף מולו, נערה בסוף שנות העשרה שלה.
      "שלום, האם את מאושרת?"
      פניה הכהות לא הביעו עניין כשחלפה על פניו, "אין לי כסף מיותר" הפטירה, "מצטערת..".
      -"לא, אינך מבינה…!" התחיל, אך ללא הועיל, הוא כבר לא יכל לזהותה בהמון האדם הצפוף.
      "שוב ושוב…אותה תגובה אדישה" רטן לעצמו בקדרות, בורר תפוח מסלסלתו ונוגס בו. "זה לא היה תמיד ככה, אני זוכר…אינני זוכר..". נתון היה תחת ההרגשה שתגובת האנשים אמורה הייתה להיות שונה.
      -"אדוני!, אינך נראה לי מאושר כפי שראוי אתה להיות" פנה לג'נטלמן מבוגר שעבר לידו בעודו מעיין בעיתון.
      -"זוז מדרכי, פרחח!, תמצא עבודה הגונה, למען השם, ולא תיאלץ להטריד עוברים ושבים." זו הייתה תגובה, סופסוף. הראשונה שקיבל באותו יום ארור – אולי כאן טמון סיכוי?
      נשימתו הואצה וקולו נעשה שורקני קמעא "אדון מכובד, אם תואיל להקדיש לי.."
      -"אינך מבין עברית?" הגבר שאל בעוד גבותיו מטפסות במעלה מצחו, "אינני מעוניין במה שאתה מוכר". טמן מבטו בעיתון והתרחק בצעד מואץ.
      החזיונות התחלפו בראשו במהירות מסחררת – …הזקן מוכש על ידי נחש… מוקף באש השאול…ראשו משופד על חנית מונגולית…חרב צלבנית משספת אותו לשניים…מועלה על המוקד…נמק בתא כלא כאסיר הפוליטיבורו…נורה על ידי אפורי-מדים קרי מבט והבעה המתפעלים מכונות ירייה אוטומטיות…

      חזיונות שפסקו כהרף עין. מי מהעוברים ושבים שהיה נועץ מבטו בעיניו הכחולות והקפואות של הילד , יכל לראות את המאורעות רוחשים באישוניו הצרים, אך איש לא טרח.
      שוב הציפו אותו הזכרונות לרגע…הוא כבר הראה לאנשים את הדרך, הוא כבר הסביר להם איך להגיע לאושר אמיתי, הוא היה בטוח בזה, אז כיצד ייתכן שהעולם עדיין עסק במלחמות על איזה עץ זית שייך למי?
      נחשולים של שנאה ואהבה, נקם וחמלה, מפותלים ביניהם ללא הכר, מציפים אותו. וגל הזכרון שכך כלעומת שבא.
      לבסוף, התגבשה החלטתו – הוא לא יוותר, ינסה שוב מחר. אותה החלטה שקיבל מדי יום, במשך יותר זמן ממה שיכל לזכור, ממה שיכל מישהו לזכור.

      ובחלומו בלילה, ייזכר, כיוון שזה טיב הקללה שהוטלה עליו.
      בחלומו הוא נזכר בעבר…ובעתיד. בגורלם של אנשים ואומות, ובעברו הפרטי , המקביל לעבר העולם. ויודע, שכאשר יתעורר שוב יימחה מוחו מהעול הנורא של הזיכרונות, ויוותר רק הציווי הכביר לדבר…להסביר…
      ובחלומו הוא צוחק. צחוק שורקני ומתנשם, מריר ואכזר.

      שכן, הילד אכן דיבר כבר עם בני האדם, אכן הסביר להם את העיקרים הפשוטים של קיום מאושר, אך איש אינו זוכר.
      האגדות זוכרות אותו: בסיפור הבריאה, כמשה, כישו, כמוחמד, כבודהה…בשמות רבים נוספים. אך השמות אינם משנים, שכן כולם שגויים, כמו האגדה המלווה את השם, כפי שהתורה שהטיף אז עוותה, ונהפכה על פיה.
      וכעת האגדות – הן רק אגדות, אינן מכילות דבר מהמסר, קליפה ריקה.
      ואולי מחר…הוא תוהה בחלומו, אולי מחר… ושוב מהדהד צחוקו המר.

    • #180719 הגב
      יעל
      משתתף

      הסיפור בנוי יפה. יש התפתחות נחמדה בדמותו של הילד, שמתבטאת בתגובה שלו לתגובות של האנשים. יש בניה טובה של המתח בסיפור. אבל הסוף כל כך צפוי. ידעתי כבר באמצע הפסקה הראשונה לאן זה הולך. קיוויתי שיבוא איזה טוויסט מדהים, אבל לא בא.

      סופרים דשו את הרעיון הזה כל כך הרבה פעמים, ובדיוק בצורה הזו. מאוד קשה לחדש ברעיונות מהסוג הזה.

      ורגע של עברית: השורש י.כ.ל בבניין קל בעבר נכתב כ"יכול". בכתיב עם ניקוד יהיה שם חולם חסר, אבל בלי ניקוד תהיה ו'. זה פועל יוצא דופן. (כן, גם בעברית יש כאלה).

    • #180722 הגב
      NY
      משתתף

      בנוסף לדבריה של יעל, אציין כי:
      א. כתיבה חביבה, אם כי אשמח למעט יותר הקפדה על פיסוק והגהה (לפני פסיק *אין* רווח, לאחר פסיק *יש* רווח, לפני מרכאות של שורת דיאלוג *אין* קו מפריד למעט מקרים חריגים, למידע נוסף עיין במבחר כללי הפיסוק של האקדמיה – הוספתי קישור אליהם גם מדף כללי הפורום).
      ב. קשה למצוא בימינו רעיון מקורי לסיפור מד"ב או פנטסיה, ביחוד אם אינך מכיר את התחום היטב (וכיום מתי מעט מכירים אותו טוב עד כדי כך – אני נתקף לעתים דיכאון כשאני נתקל ברשימות ספרים וסדרות שעוד לא קראתי). על כל פנים – כדאי לעיין ברשימת קלישאות המד"ב (קישור מופיע גם בכללי הפורום) כדי להמנע מחזרה קלישאית סתם (סיפורך, אני חייב להודות, הוא הטוב מבין כל סיפורי הקלישאות הנדושות שנתקלנו בהם כאן – אך עדיין הבעיה קשה). הרעיונות ברשימה אינם אסורים לחלוטין, כמובן, אבל יש לדעת שרובם נוצלו קשות, ולכן לא כדאי לכתוב עליהם אלא אם כן יש לך טוויסט מדהים או נקודת ראות חדשה ושונה על אחד מהם.
      ג. לדעתי תוכל לפתח את הסיפור הנוכחי אם תמצא סיבה חדשה, טובה *ומעניינת* לגורלה של הדמות. אם תוכל לחשוף את הסיבה ההיא טיפין טיפין, רצוי ללא ידיעתה של הדמות עצמה – או אולי באמצעות הצגת דמות אחרת, אם בהווה ואם בזכרון, יתכן שיהיה לסיפור יותר בשר ושמינון הקלישאתיות ירד. עדיין "האיש שהיה מוחמד/ישו/עלי ג'י" הוא נושא לעוס מאד, אך אולי יש לך סיכוי ליצור עניין באופן לא צפוי כלשהו.

      עלה והצלח!

    • #180723 הגב
      ???
      משתתף

      או יותר נכון מתי נראה את הרשימה בעברית?

    • #180728 הגב
      ???
      משתתף
    • #180755 הגב
      טרי רוז
      משתתף

      מכיוון שעמיתי למעלה כבר דנו בנושא התוכן יש לי כמה הערות לגבי הכתיבה עצמה.

      עניין המראות שניתן לראות בעיניו – קצת קיטש הייתי אומר, לקוח מכל מיני סרטים הוליוודים שעושים את זה שוב ושוב, דבר אחד הוא לעשות סרט עם קיטש הוליוודי אבל לשים כזה מוטיב בסיפור נראה לי מיותר לחלוטין – אם כבר על טבעי בעיניים לפחות שיהיה משהו מקורי (אם צריך בכלל)

      זהו האמת היא, אין לי יותר מה להגיד
      לילה טוב

מציג 5 תגובות משורשרות
מענה ל־נחש

You can use BBCodes to format your content.
Your account can't use Advanced BBCodes, they will be stripped before saving.

פרטים: