- This topic has 25 תגובות, 6 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 6 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
"אתה זוכר שתמיד אמרתי שאם תהיה דרך לנסוע בזמן, אני אנסה לעשות זאת?"
"אני זוכר, מלכי"
"אז מצאתי דרך"
לא ממש ידעתי איך להגיב. הרמתי גבה אחת, באופן שיכול היה להתפרש ביותר מדרך אחת.
"אתה מפקפק בי". הטון הגבוה והפסקני בו השתמש היה עלול להוליך שולל, לולא הייתי יועצו של המלך מזה עשרים ואחת שנה, ותורגלתי רבות בהתחמקות ממלכודות פתאים שכאלו.
"חלילה, מלכי"."אתה ודאי זוכר את הנסיונות הרבים שעשיתי עם העבדים"
"זוכר היטב, מלכי"
"גיליתי אם כן, שניתן להקפיא אדם ולהפשירו רק לאחר פרק זמן ארוך מאוד. פרק הזמן שעבורנו נראה כמו ימים, שבועות וחודשים, נראה למוקפא כהרף עין".
"אני בטוח בכך, מלכי, אבל זו רק מחצית הדרך. הלא כן?"
"כן".
"אז איך חוזרים, מלכי?"
"אני עומד לעבור הקפאה עמוקה. אני עומד לצאת לדרך ארוכה אל עבר העתיד. חמשת אלפים שנה". הוא נשמע מהורהר קמעה.
"ואיך תחזור, מלכי?"
"אני משוכנע כי בתוך חמשת אלפים שנה מהיום, יומצא החצי השני של מכונת הזמן"ביני לבין עצמי חשבתי שהוא השתגע לגמרי.
לא יכולתי לומר לו דבר, כמובן.
"והיכן יהיה מתקן ההקפאה במשך חמשת אלפים שנה, מלכי?"
"אתה חושב שאתה מאוד חכם" הוא זקף את אצבעו, השתהה, ואז הניע אותה לצדדים. "אבל אתה לא!"
"אני יועצך, מלכי"
"בשנה הקרובה אתה תפקח באופן אישי על בניית מבנה ייחודי שיהיה בעל ערך היסטורי, מבנה שיהיה מיוחד ומופלא, ויישמר ללא פגע שנים רבות בזכות מראהו"
"ומה ימנע מזרים להכנס למבנה ולפגוע במכונת ההקפאה, מלכי?"
"מלכודות. מלכודות ומבוכים. לא יהיה קל לחדור למבנה, ואתה תקפיד לזרוע בכל הפרוזדורים מלכודות מתוחכמות שרק מבפנים ניתן יהיה לפותחן."
"כך אכן יהיה, מלכי".הייתה לי שנה להתכונן.
חיבלתי במכונת ההקפאה כך שגופתו של המלך אמנם תשמר במצב מעולה, אבל הוא יהיה מת באופן סופי ובלתי הפיך.
חיבלתי בחלק מהמלכודות.
תיזמנתי את הרעלתם של מרבית הנסיכים.ביום בו סיימו להניח את אבן המבנה העליונה והאחרונה, נכנס המלך לתיבת ההקפאה.
בעוד אדים קרים אופפים את גופו המכוסה בבד הייחודי השומר על קצב לב מזערי, הורעל היורש האחרון. ביום הזה ייסדתי שושלת חדשה.עכשיו אני הוא זה שקוראים לו פרעה.
את הפירמידה הגדולה והסרקופאג החלטתי להשאיר כמצבה לשגעון הגדלות של חופו וכתמרור אזהרה למי שיחשוב אי פעם שגם הוא רוצה לנסוע בזמן. -
-
-
שוב – הסיפור חמוד לדעתי. הביקורת נוגעת אך ורק לדרך ההגשה:
א. כל משפט יסתיים בנקודה או בסימן פיסוק אחר.
"אני זוכר, מלכי."
"אז מצאתי דרך."
וכו'. סיפור אחד או שניים למטה תמצא דיון מפורט ומאלף בעניין השימוש בסימני פיסוק במהלך דיאלוג.ב. לעיתים פסיקים לא מועילים אלא גורעים. למשל: "אני משוכנע כי בתוך חמשת אלפים שנה מהיום יומצא החצי השני של מכונת הזמן." (פסיק במקור לא נחוץ)
ג. חלק מהניסוחים מסורבלים מעט. דוגמה: "מלכודות מתוחכמות שרק מבפנים ניתן יהיה לפותחן." (במקום, נניח, "מלכודות מתוחכמות הניתנות לפתיחה רק מבפנים.")
ד. בניגוד לאפנה הרווחת כיום בתחום התרגום, אני דוגל בשימוש מבוקר מאד בכפל י'. מהיום איית "יחודי" ו-"יסדתי", ואת כפל ה-י' שמור למקומות בהם התנועה כפולה – יין, ייבא (בלשון עתיד) וכדומה. חלק זה של ביקורתי יגרום, מן הסתם, לכמה קפצנים כאן (ובכלל) לזעוק מרה. אל תשית לבך אליהם.
זהו. עלה והצלח!
-
-
-
-
לא כותבים יחודי, אלא כשזה מנוקד. על פי כללי הכתיב חסר הניקוד, כותבים ייחודי כשזה לא מנוקד. למה? כי זו י' עיצורית שאחריה י' שהיא תנועה, שמחליפה את החיריק בכתיב המנוקד. כמו שלא היית כותב "אחודי" כי אם "איחודי" – הי' הראשונה ב"ייחודי" היא עיצור בדיוק כמו שהא' ב"איחודי" היא עיצור. הי' השניה היא תנועה.
אבל כמובן, NY יודע דקדוק יותר טוב מהאקדמיה, אז אל תקשיבו לי, תקשיבו לו. -
-
-
-
נראה שיוצא לי להגיד לך את המשפט הזה יותר ויותר.
יש לנו פה שתי אפשרויות:
לבחור בתור הסמכות שקובעת את כללי השפה את האקדמיה ללשון העברית, קבוצת אנשים שלמרות מגרעותיהם בכל זאת השפה היא מקצועם ואפשר לסמוך עליהם שהם מעורים במתרחש בה מזה אלפיים שנות, או אולי את שלל כותבי הספרים הרלוונטיים, העוסקים בדקדוק, כתיב, סגנון ומה לא, ולכל אחד מהם עבר אקדמי מפואר, ידע עמוק בתחום והתמצאות במקורות השפה ובמהלכה הנוכחי – או, מנגד, באיש מחשבים בעל להקה, שבזמנו החופשי קורא הרבה וגם במקרה יצא לו להיות אחראי על פורום כותבי סיפורים מתוקף תפקידו כמנהל האתר, ולפיכך עלה לו קצת השתן לראש ונדמה לו שהוא מינימום אליעזר בן-יהודה או ש"י עגנון.
תן לי לחשוב על זה יום יומיים, בסדר? זו נראית לי בעייה ממש קשה לפתרון. -
אני בטוח שאם תתאמצי מספיק זה יקרה גם לך… P-;
וברצינות: לדעתי השפה העברית עוברת בשנים האחרונות תהליך של פיחות ופישוט. הדבר אינו מקרי, אלא נובע מהתנהלות מכוונת של האקדמיה. אני יכול רק לשער מהם הגורמים לכך (גורמים שאינם קשורים בשום פנים ואופן *בשפה עצמה*), ואני אישית מתנגד לכך בכל תוקף.
אולי אני מהווה, בנקודה זו, מעין דון קיחוטה (על כל הטוב והרע שבכך), אבל על דבר אחד אעמוד: כותב שיפעל על פי הוראותי ינפק טקסט *ברור*, *מובן*, *זורם* ו*קביל*. זאת בניגוד לגישת "הכל הולך" שלך. את יכולה לטעון שזו שחצנות מהיום ועד להודעה חדשה – זו האמת ואין בלתה. איני מושלם, אבל אני טוב מאד, תודה. אם לא הייתי חושב כך, לא הייתי מעז למתוח ביקורת על סגנונם של אחרים.וכעת, אודה אם תפסיקי לזהם לי את הפורום בויכוחים של טינה אישית. אם יש לך משהו אישי נגדי, את יודעת בדיוק איך למצוא אותי בפרטי. אם יש לך משהו מועיל לתרום – את מוזמנת לכאן כתמיד. תודה ושלום.
-
אתה מתיימר ללמד את באי הפורום כיצד משתמשים בעברית נכונה, כשאינך איש מקצוע בתחום ואפילו אינך קרוב לכך. אין לך את הידע הדרוש, לא את הרקע הדרוש, לא את ההשכלה הדרושה, ויותר מדי פעמים תפסתי אותך בטעויות ובטענות לא מעודכנות.
הבעייה היא, שאתה כותב דברים בנימה הרבה יותר מדי סמכותית, ואם נוסיף לזה את תפקיד הניהול שיושב בידיך, נקבל מצב שבו אנשים נאלצים להאמין שאתה אכן בר סמכא. יותר מכל דבר אחר, זו הטעייה. אנשים אינם מודעים לחוסר המקצועיות שלך, לחוסר העדכון שלך, לחוסר הידע שלך, ויוצאים מנקודת הנחה שאתה בהכרח יודע על מה אתה מדבר, וכופפים את ראשם מול סמכותך.
אני לא חושבת ש"הכל הולך", אבל כשקיימת יותר מאופציה אחת, אני אומרת את זה. אני לא אומרת "זו דרכי, כזה ראה וקדש, דרכי היא אחת ואין בלתה". אני לא מנסה ללבוש אצטלה נחרצת, להציג את עצמי כמומחית הסופית והיחידה לענייני השפה, או להעמיד פני שופט עליון. אני אדם שעיסוקו בשפה, ולפיכך יש לו מידה מסוימת של ידע ושל עדכון במגמות העכשוויות כמו גם בהיסטוריה של התחום, ולכן אני יכולה להציע לאנשים מידה מסוימת של ידע, ובכלל זה גם במצבים שבהם הידע הזה לא מוחלט. שפה היא דבר נזיל משהו, וריבוי האופציות בה הוא נכס, לא נטל.
אתה, לעומת זאת, אדם שלא עוסק בשפה באופן מקצועי, לא מתעדכן במקורות המקצועיים, וכבר כמה פעמים הטעית אנשים בפורום הזה (וטרחתי לתקן אותך). ובכל זאת אתה מרשה לעצמך ללמד אנשים כללים הנוגעים לשפה כאילו היא נכס בלעדי שלך, ונדמה לך שההעדפה הפרטית שלך בכל תחום היא האפשרות היחידה הקיימת. ומילא זה, אבל אתה גורם לכך שגם לאנשים אחרים נדמה ככה.
בעיני זה חוסר אחריות כלפי באי הפורום. אנשים רואים אדם בעל סמכות, ומאמינים שלסמכות הזו יש איזשהו בסיס. הם רואים שאתה המנהל כאן, קוראים את הנימה הנחרצת והסמכותית שבה אתה כותב דברים, ומאמינים שאתה יודע על מה אתה מדבר, ולא שאתה מביע דעה אישית ולא מקצועית.
אם אתה חושב שזו גישה ראויה, יבושם לך. אני חושבת שזו גישה שחצנית, שמטרתה העיקרית לא לסייע לאנשים אחרים, כי אם להתהדר בנוצות לא-לך. ולי זה מפריע אישית כי לטעמי, אתה מבזה בזה את התחום המקצועי שלי. אף איש מקצוע לא נהנה לראות חובבן מתהדר בנוצות מומחה ומציב את עצמו בתפקיד יועץ, שופט וקובע עליון. מעבר לזה, אני חושבת שאתה עושה בזה שירות דוב למבקרי הפורום הזה, שמקבלים את דבריך קבלה כמעט עיוורת בגלל הסמכותיות שבה אתה מציג אותם, ובסופו של דבר עלולים למצוא את עצמם יום אחד מול אנשי מקצוע *אמיתיים*, כשהם נעולים בדפוסי מחשבה ועבודה שגויים, ולא מבינים מה לא בסדר.
ואני לא חושבת שצריך להגיד "לדעתי" בכל משפט. מצד שני, רוח "אני הפוסק העליון" שנודפת מכל דבריך היא ממש הקיצוניות השניה בתחום הזה. -
או לפחות את זה של איש מקצוע *אמיתי* (אני מתנצל אם עיסוקך בתרגום אינו מרשים אותי יותר מאשר עיסוקי בעריכה מרשים אותך, ואני נחפז להגיד מראש כי אין כאן כל כוונה לעלבון), ואכפוף ראשי בשמחה. *בשמחה*. הייתי שמח מאד אם מישהו היה עוזר *לי* באותה מדה בה אני מנסה לעזור לשוכני הפורום הזה.
בינתיים, איני רואה כאן אופציה טובה ממני. את חושדת בי בנסיון להתהדר בנוצות לא לי, ואני אומר רק זאת: איני זקוק להן – יש לי מספיק אחרות משל עצמי, תודה…
אני, כאמור, מנסה לעזור לשוכני הפורום הזה ולפיתוח תחום כתיבת המד"ב העברית. נשמע יומרני? אולי, אבל זו דרכי ואני מתעקש ללכת בה. אמת, אני חסיד גדול של הגבלה (אולי בגלל הרקע המוסיקלי שלי), ויש לי שיטה מסוימת בה אני מנסה לגרום לתוצאות הרצויות (אני קורא לה "למד לזחול לפני שתנסה ללכת"). נראה לי, אפילו, כי היא עובדת, לאט לאט.
שחצנות? שגעון גדלות? את מוזמנת לקרוא לכך באיזה שם שתרצי. דבר אחד עומד מול עיני: קידום כתיבת המד"ב בארץ. איני חסין טעויות (כמוני כמוך), אך אני עושה מאמץ גדול מאד לשפר (בכח, אם צריך) את איכות הכתיבה. אני מאמין בלב שלם כי דרכי היא הנכונה, ואני מזמין את כל החפץ בכך להצטרף אלי. ביום בו יהיו חמישה כותבי מד"ב מובהקים טובים ומפורסמים בארץ, אני פורש ונעלם אל מעבר לאופק.את שארית הויכוח (הייתי אומר "אם יש" אבל אני מכיר אותך…
) אשמח לנהל באמצעים פרטיים יותר, ולהשאיר כאן מקום לסיפורים ולביקורות. תודה. -
אם ניר יניב, העורך המקצועי המפורסם, שהוציא כבר מתחת ידו עבודות עריכה מקצועיות רבות, בחברות מפורסמות ומקצועיות, לא מעריך את המקצועיות שלי, אנה אוליך את החרפה? כנראה שזה מזל שלי שאנשי המקצוע שתפקידם להעריך את המקצועיות שלי, כן מעריכים אותה, וכך לפחות אני מצליחה להתפרנס.
תגיד, אתה מזלזל במקצועיותו של אדם בציבור, אומר "בלי כוונה להעליב", וחושב שיש לאמירה הזו *איזשהו* ערך, ולו גם האפסי ביותר? ועוד משווה למידת המקצועיות שלו את מידת המקצועיות שלך כעורך לעת מצוא של אתר אינטרנט לחובבים?
ולא, אני לא מוכנה להעביר את השיחה הזו למדיום פרטי. אתה זלזלת במקצוע שבו אני עוסקת ובכישורי המקצועיים לעסוק בו, בפורום פומבי. אם ברצינות נדמה לך שאני אשתוק על זה, אתה מ-מ-ש לא מכיר אותי. אם אתה לא רוצה את ההודעה הזו פה, אתה תצטרך למחוק אותה בעצמך, דבר שאני בטוחה שמיומנותך כעורך תסייע לך מאד לעשות. למרבה הצער, האמת שמאחוריה לא תעלם בכזו קלות.
*אתה לא איש מקצוע בתחום הלשון. התנדבותך לערוך אתר אינטרנט של חובבים לא הופכת אותך לאיש מקצוע בתחום הלשון. זה לא הולך להשתנות רק בגלל שאתה רוצה לעזור לאנשים, או בגלל שאתה רואה לנכון לזלזל במידת מקצועיותו של אדם שעוסק בתחום באופן יומיומי, ולראות את עצמך כנעלה עליו למרות שלא עברת אף אחד ממבחני המעשה הרלוונטיים, שאתה לא מכיר את הכלים המקצועיים הרלוונטיים, ושאתה לא טורח להתעדכן בספרות הרלוונטית.*
בבקשה. אתה מוזמן למחוק. המציאות, למרבה הצער, לא תימחק. -
-
-
-
הסיבה שהפריעה לי כל-כך שפרעה – כדמות היסטורית מופיעה, בדיוק, כמו שנפוליון יכול היה להופיע, או היטלר…. למען הקיצוניות…. תני להנות מהדמות, ואם אפשר גם סיבה לפעולה.
הסיפור מזכיר לי ברמתו ההיסטורית, מפורסם אחר, שקראו לו קלאדיוס… הגמגמן, שנראה מסכן, אך נקם והרג, אם אני לא טועה, אפילו את אמא שלו…. אז קלאדיום הוא אומנם לא פרעה… אך מיהו פרעה? אם היית שואלת את השאלה הזו את עצמך, היה לסיפור כח מניע רב יותר….
אני מקווה שהובנתי.
-
(אני אמנם כפולת כינוי, אבל להבדיל ממך אני שומרת על אחידות בתוך הפתיל).
סתם לא הבנתי את הביקורת שלך על הסיפור.
עכשיו הבנתי, אבל אני לא מסכימה איתה. יש הרבה סיפורים בהם מופיעה דמות היסטורית X ויכולה היתה להופיע גם דמות היסטורית Y בלי פגיעה בסיפור. זה לא פוגע כהו זה בסיפור.
לבד מכך, שיוך הסיפור למצריים העתיקה מאוד הגיוני בגלל העלילה. למצרים היו טכניקות מדהימות של ניתוחי מוח וחניטה (אציין שאני לא בקיאה בתחום), והסיפור עושה עוד צעד מאלה להקפאה.
אי אפשר היה לבצע את הצעד הזה לגבי אף תרבות אנושית אחרת. -
-
-
-
-
-
