- This topic has 9 תגובות, 4 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 7 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
ובכן אני מניח שהסיפור שלי נחשב לאחד מאותם יותר מוזרים… בצעתי שני שינויים קטנים בתקווה שאולי זה יבהיר יותר…
אשמח לקבל חוות דעת כנה
$$$$$$$$$
הוא עמד במרכז הגשר כמו אחרי המבול, אחז במעקה המתכת הקר והביט במים השחורים, הקוצפים שזרמו תחתיו. עיניו בהו בתנועת המים הנודדים לכיוון האופק, כממאנים לקבל את המתחולל.
אחר כך הרים את ראשו והביט בקו האופק המצטבע אדום, גדל ומתעבה, כמו שואב לתוכו את תמצית העולם. מעליו שרתה הילה לבנה כחלב, שומרת על השמיים לבל יתגנדו. הוא כופף את גופו כלפי המים ונעצר.
"אל תעשה את זה." אמר הקול מימינו.
"לעשות את מה?" הוא שאל.
"אל תשנה את ההחלטה." אמר האדם שהתקדם וסמך את גופו לצידו.
"אני לא יכול לשאת את זה יותר."
"היית צריך לצפות את זה!"
"אבל תראה מה עוללתי."
"מה עוללת? הרי אמרת שיצר האדם רע מנעוריו."
"אבל החרבתי את העולם."
"לא! הם החריבו. אתה יצרת."
"אבל גזע האדם יעלם מעל האדמה."
"וגזע אחר ישלוט במקומו."הגשר נרעד. רוח לוהטת הוטחה בפניו. השמיים האדימו ביתר שאת, מחכים לגואלם. האדמה היססה ונרעדה, נפרצת בסדקים ובקרעים. פטריית ענק בקעה מבטנה, הזדחלה והתמרה בהתרסה כנגד השמיים.
הוא חשב על ברואיי קודמו ועל אחריתו.
הוא הגה בעצמו, בברואייו, בחסידיו ובנביאיו.
הוא האמין ביכולת האדם לגבור על החיסרון שנטע בו, אבל היצר ניצח את האדם והרוע כיסה את פניו. ולמרות זאת, הוא זכר את הבטחתו לנוח, את בריתו לאברהם ואת העקדה. איך יוכל להפר הבטחה?
הוא בחר להתעלם מההחלטה והתערב.
כשהשמש הפציעה ביום שלמחרת ושרידי האתמול נעלמו כלא היו, הוא פוטר.
-
הצטבע? אני לא חושב שהבניין קיים לשורש הזה, ובכל מקרה הוא לא רלוונטי בהתייחסות הזו. כנ"ל- מה זה "התגנדו"?
אם לתמצת את ההרגשה הלא טובה (והאגוצנטרית, מה לעשות) שלי מהסיפור, היא נובעת מההצגה של בורא האדם כעובד באיזה תאגיד, שיש בו מפקחים והכל ("איניטיליגיניציה-R-US?"). בנוסף, אני לא מבין את ההתכופפות מהגשר- למה, מה זה אמור לעשות?
הרעיון יכול להיות נחמד, אבל הביצוע בהחלט יכול להשתפר. דווקא העובדה שהסיפור לא מובן בהתחלה לא מפריעה- זה סיפור קצרצר, אפשר לקרוא אותו כמה פעמים בשביל להבין.
-
והשימוש בו הוא רק עניין של סגנון.
הסיפור מעורר בי אי נוחות קלה. מצד אחד – הרעיון נחמד לטעמי, למרות שאינו מקורי במיוחד, והכתיבה סבירה (אם כי האיות הנכון הוא "ברואי" ו-"ברואיו" וניתן לשפר את סימני הפיסוק). מצד שני – חסר לי משהו. זהו רעיון גלמי ממש, ובמקום לעבותו מעט יותר, המחבר בוחר לשקוע בתיאורי נוף.
לא רעים, אגב.
ועדיין – חסר. -
הבעייה שלי היא יותר עם כמה דברים בביצוע של הסיפור.
נדמה לי שלאורך הסיפור יש כמה הטעיות של הקורא, שלדעתי בסיפור כל כך קצר אינן רצויות.
הטעיה ראשונה: אנחנו מניחים ש"אל תעשה את זה" מתייחס להתאבדות של האיש המשקיף מהגשר.
הטעיה שניה: "גזע אחר ישלוט במקומו". איזה גזע? הגזע של האדם הדובר? גזע של חייזרים? גזע של בעלי חיים מפותחים? ומי בכלל הדובר?
לדעתי, הדיאלוג הקצר הזה מסיט את הקורא לשני כיוונים לא רלוונטיים לסיפור עצמו. מעבר לכך, אני לא אוהבת סיגנון כתיבה עמוס ודרמטי מדי, ואוהבת שימוש יותר חסכוני בדימויים כדי להעביר תמונה.
באופן כללי מעבר לאפוקליפטיות שהסיפור כן מצליח להעביר (אם כי לטעמי היה אפשר עם פחות דימויים), יש בסיפור פן הומוריסטי. יש בו האנשה של האל, שלבסוף נענש ומפוטר (בעיני, זה מצחיק). יחד עם זאת, אין לטעמי מספיק מהטון ההומוריסטי בסיפור עצמו! שילוב של ההומור יחד עם האפוקליפטיות היה יוצר סיפור יותר קריא, וזורם. -
הרעיון של עמידה על הגשר, הוא "כמו" התאבדות, כי הרעיון שעומד מאחוריו אובדני. זה ניסיון קפקאי… מוצלח או לא מוצלח זו כבר בעיה אחרת.
הדיאלוג אכן אמור לבלבל ולהסיט את הקורא מהכוונה הברורה של ההתאבדות אל עבר ישום החלטה…
הרעיון שגזע אחר ישלוט במקומו יוצא מתוך הנחה, מצחיקה לשם עצמה, שהבורא הקודם של העולם, יצר את הדינוזאורים לפני האדם… גם הם הושמדו במין הרס העולם, שלא על-ידם. רמז זה ניתן לקראת הסוף. האדם לעומתם הכריע את גורלו שלו בגלל יצרו או יכולתו להבדיל בין טוב לרע.
הרעיון ששום דבר אינו פאטלי אמור להתבטא בפיטורים… ובכך שאין לזלזל בהשגחה העליונה… ושוב.. אכן הטקסט הקצר, לא אמור להעיד על כל כך הרבה דברים, אלא עם כן יש לך דימיון מופתח(והנה אני משתמש שוב בהומור קצר).
כבר טעמת סיפור אחד שלי ואני אכן רואה שאת לא אוהבת דימויים "מוזרים" אבל הרשי לי לומר שלגבי הסיפור האחרון שלך, השתמשת בלא מעט דימויים בעצמך.
-
לפני שאשאל את שאלתי, אני מכיר את עמדתך בנושא ומכבד אותה.
בנוסף :
*ההתגנדו* נובע מדיסלקציה קלה – הכוונה *התנגדו*
ועכשיו לשני דברים:
1. הבעיה שלי בנושא הדת והאלוהים, הוא במחשבה מצחיקה על אין סוף, למרוד רדידותה, היא לא מפסיקה לשעשע אותי… וזה מתחלק לשניים.
אם אלוהים ברא את האדם, מי ברא את אלוהים…
ואם אלוהים ברא את האדם בצלמו, אז האדם יוכל לברוא אלוהים בצלמו…
2. אם לא הרגזתי אותך יותר מדי, ושוב אני מתנצל מראש, אשמח לשמוע מה לדעתך מסורבל.
-
-
אהבתי את זה שהאל עומד על הגשר, רק ה"אל תעשה את זה!" לא היה נראה לי נחוץ, אם מה שהתכוונת זה שהתחושה האובדנית תרחף מעל הסיפור, קלה כענן לבן ביום קיץ, אך מטרידה כמו תחזית של גשם לפני פיקניק. חוץ מזה, באופן כללי אני חושבת שזה סיפור לא רע, אבל שיש מקום לשיפור. ואולי אני בכלל טועה, ולא מצליחה לשים את האצבע על מה שמפריע לי. אני מניחה שאתה יכול לשפוט יותר טוב מה רצית להשיג.
-
-
-
