החייזר שבפנים

[פאוסט]

בדיוק לפני שהתחיל מרתון "הנוסע השמיני" בלווין נקטע השידור במבזק על פיגוע תופת באוטובוס שהיה שחזור כמעט מדויק של הפיגוע משלשום, שבעה הרוגים ישראלים ללא שום רמז על חומר נפץ או גופת מתאבד. גם הפעם הפיצוץ קרה בתחנה הראשונה ולא היה שום עד לאירוע – דבר תמוה בשעה זו.
באותו רגע חשבתי לעצמי "איזה צירוף מקרים. אולי צריך לחפש את הנוסע השמיני בתוך אחת הגופות" ופטרתי את המחשבה הזו בחוסר של מד"ב בחיי לאחרונה.
צלחתי את המרתון ונרדמתי בכורסה. בקושי התעוררתי וכבר שמעתי ברדיו על פיגוע נוסף באוטובוס, שבעה הרוגים וכל הסיפור. עד צלצול הטלפון מגבריאל שהיה באתר הפיגוע עם אנשי 'חסד של אמת' והציע לי להצטרף כי הם לא עומדים בקצב חשבתי שאני עדיין חולם.
לאחר יומיים שוב אותו סיפור באזור משכן הכנסת, פעם שלישית בשבוע זה כבר יותר מצירוף מקרים.
הסיוט השבועי שלי על היצור מהנוסע השמיני היוצא מתוך גופה חרוכה, אוחז בדגל פלשתין ומותיר אחריו טפטוף דם ירוק נקטע ע"י צלצול הטלפון מגבריאל… תוך עשר דקות הגעתי למקום ואחרי שפינינו את אריות הגופות התקרבתי להריסות והבחנתי בצורה מוכרת. נזכרתי שבחלום ראיתי את הדם הירוק מאחורי דלת האוטובוס המקומטת, הזזתי אותה ולחרדתי היה שם נוזל ירוק חומצתי ובדיוק קרב שוטר זועם והעיף אותנו.
הפיגועים המשיכו באותה מתכונת וחלה התגברות רצינית בפעולות הטרור בעולם, ואז הקימו את ועידת 'פירוק הנשק האוניברסלי' שכללה שמונה חברים. צפיתי ב'ועידה' בטלוויזיה, היו שם רה"מ דרעי, ערפאת, ונשיא ארה"ב טום הנקס. היו"ר נראה לי מוכר באופן מוזר למרות שתוויו הוצללו, בשלב מסוים הוא אמר: "ניסיתי ואני מבין שאין ברירה מלבד אמצעי קיצוני שלשמחתי רחוק ממני בלחיצת כפתור". המסך נהיה מטושטש וגם המציאות…
פסים ירוקים של אור בוהק מבעד לתריס העירו אותי משינה עמוקה, השעון המעורר הראה 08/08/2008 8:08 כ"כ הרבה זמן ישנתי? יצאתי החוצה והרחוב היה מפוצץ באנשים נושאים כרזות 'הם כאן' ומוצפים אור ירוק. הבטתי לשמיים, השמש הייתה גדולה אימתנית וצורבת בעור ו – ירוקה.

[Boojie]

בוא נגיד שלפסקה הראשונה היה פוטנציאל. אם היית מוסיף עוד כמה פסקאות שיממשו את הפוטנציאל הזה, וסוף בעל משמעות, הסיפור היה יכול להיות טוב…
מה אני יכולה להגיד? שזה שחוק? שזה נדוש? שהרעיון לא נסגר בשום צורה? שזה רעיון של סרט אימה, לא של מד"ב? (ההבדל בין סרט אימה מד"בי לבין מד"ב פרופר: בסרט אימה קורים דברים מפחידים, אבל אנחנו לא ממש מקבלים הסבר *למה* או *איך* הם קורים. במד"ב כן.)
ומילא זה, אבל להרוס הכל עם סוף של "ואז התעוררתי", שלא סוגר כלום בשום צורה ולא ברור בכלל אם הוא מתחבר לכל השאר?
בקיצור, לא אהבתי. יש הרבה מקום לשיפור. אבל זה כתוב נחמד, והרעיון ההתחלתי מעניין בהחלט, ולו גם על תקן של "סיפור אקטואליה".

[שלמקו]

אתה גם לא יודע לספור. הפיגוע שאליו אתה מתייחס כשלישי הוא ללא כל ספק הרביעי.

[???]

לידיעתך שבוע זה מיום ראשון עד שבת, כך שארבעת הפיגועים לא קרו באותו שבוע. אבל אני מסכים שהיה עדיף לכתוב "פעם רביעית" ולא "שלישית", אולי זה בגלל שאני רגיל לכתוב ב"במה חדשה", לא שאני מזלזל בהם חלילה (עדיף שאשתוק).
מבטיח להיות פחות חובבני בהמשך.

[NY]

ולעזרה, אציע לך לעיין היטב בכללי הפורום ובמאמרים המצורפים להם. יש שם הרבה חומר טוב לכותב המתחיל.

[???]

בסדר, קטלת אותי די, לדעתי. אני רגיל לכתוב שירה. חוץ מזה העוקצנות שלך מאד לא מהוקצעת אם לנקוט לשון המעטה.

[שלמקו]

לדעתך, אולי. אבל NY לא הגיע אפילו לאחוז וחצי מתוך הקטילות שהוא מסוגל להגיע אליהם. למעשה יצאת מאד בזול. אתה רגיל לכתוב שירה? אז תכתוב שירה. חסרה לנו שירת מד"ב-פ' טובה. והעוקצנות שלו מאד מהוקצעת- הוא פשוט ריחם עליך.

[Nemo]

לא משהו

[NY]

*למה* הסיפור לא משהו? *מה* לא בסדר, לדעתך? פרט, נמק, הסבר והבהר.

[Nemo]

[???]

לא התכוונתי לשירה ווגונית אלא למשהו בסיגנון :
קץ האינסוף

בחלומי ראיתי אביר ללא חרב
יושב בצלו של עץ חסר ענפים
מקשיב לציוצן של ציפורים חסרי כנף
ומביט אל רקיע חסר גוון וצבע.

באותו רגע בדיוק, בפלנטה אחרת
קרס רובוט היפר-אינטלגנטי שהחליד
תחת כיפת מתכת קרירה ובוהקת
לקולה הצפצפני של ספינת חלל בנחיתתה
בהביטו לתהום אינסופית שזורת כוכבים.

…ואז הכל התערפל והתפורר לרסיסים דקים,
החזיון הפך לאור מסנוור,
כשפקחתי את עיני מצאתי עצמי
לכוד בין להב חרבו של אביר עשוי כסף
לפסגתו של צוק אפוף עשן המתנשא למרומים
ויכולתי לשמוע בבירור את קול הפעמון
המבשר על בואו של יום הדין האחרון.

[NY]

באחריות.
מצד שני, למעט החוסר המשווע בעיצורים גרוניים ובפעולות מעיים, איני רואה הבדל גדול…

[מאת]

תגובות