- This topic has 11 תגובות, 5 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 9 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
אני הוא המוות וההרס, אני האסון והמהומה. אני הוא הסוף והסיום, שאחריו אין עוד. אני הוא המשמיד והאחרון. אני… אני… אני חושב שאני מתחיל להשתגע.
אני מביט מחלון התצפית שבחללית. השמיים בחוץ שחורים וריקים. האורות במיליווייז כבר כבו מזמן. אדם מסר לי ולקוסמוואק ברכת שלום אחרונה ודעך. ועכשיו אני לבדי.
אני האחרון, בחללית שהיא הדבר האחרון ביקום. זה לא שהיקום חדל להתקיים, מלבד בבועה סביב לחללית. לא ולא. היקום עדיין נמצא שם, גושים גדולים של כל החומרים היציבים בטבע, מענני מימן ועד לגבישי כספית. אבל הכל קפוא, בטמפרטורה אחידה. היקום לא נעלם, הוא רק מת. מת תרמית, האנטרופיה סוף סוף השיגה אותו. בכל מקום מלבד החללית, לא מתרחש שום תהליך כימי או גרעיני. אין להם שום סיבה לקרות, שום כוח מניע. היקום כולו באותה טמפרטורה, קפוא וסטטי.
אבל לא בחללית שלי. בחללית יש חימום, וחמצן, ומים. אני אי קטן של פעילות בתוך יקום שהתעייף. לפחות בזמן הקרוב.
כל השמשות נולדו, חיו ומתו, לוקחות איתן את כוכבי הלכת ברשף של תהילה. כל פיסה של אנרגיה שהייתה אי פעם ביקום, נמצאת אי שם, אבל אין לה מה לעשות. ועכשיו, אין שום דבר ביקום מלבד אינרציה. קרה, מחושבת, וחסרת תועלת. בקרוב אני אצטרף אליה, והכל באמת ייגמר. קודם יקרה איזה כשל קטן במערכת תמיכת החיים ואני ארדם. החללית תשרוף את כל המאגרים שלה, עד שתהפוך לחפץ מת בחלל ותתקרר לטמפרטורה הכללית שלו. ואז כל היקום יהיה אחיד, משעמם, ומת.
אבל עדיין לא. בינתיים, רק אני והחללית עוצרים את הסוף. כתבתי את כל הגיגי על לוח מתכת, ועוד מעט אשחרר אותו לחלל, להיסחף עד אין סוף. אולי יום אחד, האנטרופיה תושב אחור. אולי בעוד זמן-לא-זמן, מתוך האחידות המשמימה, יקום יקום חדש, ובו ימצא מישהו את מילותיי, ירושתי לו. אבל אני לא אשאר כאן לזמן רב. הגיע הזמן להרוג את היקום.
אני הוא המוות וההרס, אני האחרון והסופי. אני הוא זה שאין אחריו כלום. ואני מוריד את המסך.
-
-
-
רציתי לכתוב סיפור אווירה. אין עלילה, כי האמת- מה כבר נשאר לעשות בסוף היקום? אין הסברים (כמו איך מישהו הצליח להגיע למצב הזה), אין כלום- מלבד מחווה גדולה לאסימוב (וקצת אדאמס) ותיאור אווירה. למעשה, כשהחלטתי להגיש את הסיפור לתחרות הקצרצרים, כל מה שהייתי צריך לעשות זה לבצע קצת עריכה לשונית ולהוריד מילים…
מה הגיבור עושה? הגיבור משתגע. אין לו לאן להמשיך. הוא כמו האיש בחללית המגח מהסיפור של ניבן- הוא לא עושה כלום. אבל אני שמח שהאווירה עברה כמו שצריך.
-
-
-
-
-
-
אם תרצה, אומר שזה יפה, ואם תרצה אומר שזה חסר ערך ואם תרצה באמת… אוכל לומר שבכמה שינויים היתה הופך את זה לאודיסאה בחלל 2020. כי הסיפור לטעמי נע בין שלושתם. אבל כיון שאתה בעצמך לא בחרת לאיזה כיוון לנטות יצרת סיפור שאפילו ב 300 מילים אתה מצליח לחזור על עצמך, וחבל…
הייתי מציע לך כמה כיוונים, אבל אני אתן לך להחליט.
-
-
-
