חיזוריו של אבא של אדי

[???]

חיזוריו של אבא של אדי

היום, היום, אני מקבל אמא חדשה,אמא חדשה לגמרי בחיי
ממש עכשיו יצאה מהמפעל,מתוך מיכל מי השפיר הגדול של גינאטקס.
אני עוד זוכר את הישנה שלי,בחיי כאילו שזה היה אתמול.
בעצם רק עוד לפני שבוע אני זוכר שהיא קראה לי לצהריים :
"אדי,אדי בוא לאכול".
"לא עכשיו אמא אני עסוק,יותר מאוחר".
"אדי זמן לעלות הביתה"
עדין מהדהד קולה המתוק במוחי.
חבל חבל שלא ביליתי אותה יותר זמן,אבל ככה זה העולם שייך לעסוקים.
אוף! למה תמיד תאהבת הבצע של החברות ענק הללו מכתיבות את חיינו?
זה די מעצבן כל העניין הזה של תאריך התפוגה,לפחות אפשר לשמור את המוח
שלה במדיה דיגיטאלית ולהעביר לדגם הבא,אוף! כמה כסף זה עולה.

פעם לפני עידן החברות הגדולות,העולם היה די מלוכלך,ככה מספרים לנו
הרובוטמדריכים מתוצרת גובוגוצ'י,פעם גברים ונשים היו חיים ביחד,פעם
היה כאוס וחוסר הרמוניה עד שבמאה ה-22 נמצא פתרון מושלם ודי במקרה.

איך נוצר הפיתרון ?,שאלתי את הגובוגוצ'י טי-אקס-900 שלי ביום בהיר אחד.
ע"י ביקוש והצע ענה בקולו המתכתי,האם לפרט ?
כן ביקשתי,

במאה ה-21 חלו התפתחיות עצומות במדע,המדענים למדו איך לשכפל אורגניזמים
בשלמותם כתוצאה מכך נשים מסיומות שקראו להם לסביות יכלו ללדת ילדים בעצמם
ללא סיוע של גברים,חשבו אז שזהו הקץ על המין הגברי אבל אז גילו
שהעסק עובד גם בשני הכיוונים,באמצעות בנקים גנטיים חברות מסחריות שיכפלו
בייצור המוני את האישה המושלמת,היו כמה דגמים כמובן והם שודרו מדי שנה,
אבל לאט לאט הגברים חיבבו את האשה הקנויה ולא את האמיתית שלא ענתה
על הצרכים האמיתיים שלהם.

המדענים גם למדו למפות במחשב את מוח האדם,כתוצאה מכך היה ניתן ליצור תכפילים
שהיו למעשה כמו רובוטים,משרתים בשר ודם ללא רצונות ומאווים,דבר שאפשר לגברים
להנות מעולם עשיר של דיגמי מוצרי נשים ללא כל מצפון,המגבלה היחידה הייתה
כסף.

נוצרו למעשה שני חברות שונות בצורה קיצונית בקרב בני האדם,הלסביות
שהיו חייות בין עצמם בהרמוניה וללא תלות חיצונית,והגברים שהיו למעשה
צרכנים של דגמי נשים והתרבו ע"י הריון נשלט כקפידה.

אהם,יתכן שאני ארצה לחקור פעם את תופעת הלסביות,מקרוב.אמרתי וכיביתי
את הרובוט,מדבר לפעמים הוא יותר מידי.

הדגם של אמא (קיו-זד בלונדינית 120-60-90) כבר לא קיים יותר,יש דגמים
דומים אני חושב שאני אבחר משהו עם עינים ירוקות,ואשתיל בו את הזכרונות
שלה,סוף סוף קיבלתי את רישיון הפוריות שלי,בגיל 15 ,אפשר מהיום להתחיל לחגוג
טוב אחרי שאקנה את הדגם ואשתיל בו את הזכרונות כמובן,
אתן לכל החברה סיבוב על אמא.

[גרומיט]

הרעיון בסדר גמור, גם אם אולי משומש במקצת. אבל מה עם עלילה? התפתחות מינימלית? לא קורה בסיפור הזה כלום פרט להרצאה של המספר על תולדות השיכפול הגנטי.

[שלמקו]

אפריים, אתה כנראה חדש בפורום, לכן תקרא קודם את כללי הפורום. הסיפור שלך היה מלא בשגיאות (תאהבה? איזה תזוייג מילים חדש?), לא ערוך כמו שצריך (לא מכניסים אנטר בין שורות, רק בין פסקאות), ודי חסר סיפור.

בעיות סגנוניות: המעבר בין שפה גבוהה לנמוכה מבלבל, ובמיוחד שנער בן 15 אמור להיות בין שתי הרמות. לא לדבר על כך שבשביל נער בן 15, שהולך לעשות סיבוב על אימא, הוא מתייחס אליה מאד ברגשנות.

אבל כן, בסך הכל- רעיון לא רע. אבל כמות השיפורים שצריך לעשות בסיפור מזכירה את בופו בימיו הגדולים.

[Boojie]

במיוחד מנקודת ראותה של פמיניסטית מיליטנטית כמוני , אבל אני מסכימה שהוא לא מגיע לידי מימוש. זה יותר פתיח לסיפור מאשר סיפור ממש, כיוון שלא קורה פה שום דבר מעניין, אין פה קונפליקט, אין פה בעייה, הקורא סתם מקבל תיאור של סיטואציה.
אגב, אם כבר, שכחת שבעולם הזה יש לא רק לסביות אלא גם גברים הומוסקסואליים, שטכנולוגיה כזו תהווה פתרון משמעותי מאד לרצון שלהם להקים משפחה. וזו הבעייה המשמעותית עם הסיפור הזה – אין בו מספיק מחשבה ומספיק תשומת לב לשינויים החברתיים ששינוי טכנולוגי כזה יביא. יש כאן איזשהו ניצן של רעיון, אבל הניצן הזה לא מגיע לידי פיתוח. מה יהיו מערכות היחסים בין גברים ובין נשים? מה יהיו מערכות היחסים בתוך המינים? האם דבר כזה יעודד שוויון בין המינים, או דווקא יגביל אותו? האם טכנולוגיה כזו תשנה את המערכת הרגשית של בני אדם, ואם כן, איך ולמה? כל השינויים החברתיים המעניינים ששינוי טכנולוגי כזה עשוי להביא פשוט מתפספסים כאן, לדעתי מחוסר מחשבה. הרעיון הזה לא הגיע לבשלות.

[מאת]

תגובות