- This topic has 8 תגובות, 6 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
נשימתו החמה של הדרקון צימררה את צווארו של מיכאלוב. שינאתו ירתה את קילשונה אל עבר האדם המסכן והמפוחד, עטפה את כתפיו עם טלפיה המטונפים ואט אט משכה אותו אל עבר מציאות אחרת.
מיכאלוב מצא את עצמו חצי מעולף במערת הדרקון, קשור בקורי עכביש שלא מן העולם, ונוטף מריר הדרקון.
ברגעים של חולשה, חשב מיכאלוב, אפשר לאבד את עצמך – שנייה אחת של פחד ואימה זה כל מה שדרוש להרוס אדם, להוריד אותו אל העולם התחתון של דרקונים ועכבישים מפלצתיים.
עם בואה של ההכרה, התעורר במיכאלוב זעם שהציף את ליבו. ליבו פעם בעצמה, כאילו רצה לפרוץ את כלוב בית החזה המקיף אותו ולנפץ לרסיסים את המציאות האיומה.
אך כל זעם הכאב והאימה שבעולם לא יכלו לשחרר את מיכאלוב מכבליו – כבלי העכביש העוטפים את גופו, והכבלים הנפשיים העוטפים את רוחו. רק הוא יכל לשחרר את עצמו – לנתק מעליו את עול החיים ולהתמסר לעולם של אי שפיות וסמיות הדעת.
הסרחון המחניק של המערה, הבל פיו של הדרקון על עורפו, הריר וקורי העכביש הדבוקים לגופו – כל אלו הזמינו לבסוף את השיגעון לאחוז במיכאלוב.
אך השיגעון היה כברכה במציאות עגומה זאת – מיכאלוב שט איתו לעולם פנימי משלו, שם היה חופשי מכל רסן.
לא עבר זמן רב לפני שמיכאלוב מת, השאיר אחריו זכר מעורפל של אדם לא אנושי, שכוב במערת הדרקון המרופדת בכריות לבנות, קשור בקורי העכביש הרותמים את ידיו זו אל זו, עם חלון קטן של אור ממעל, מאיר חלקית על גופו הקר. -
-
-
-
ה-"סיפור" כתוב, אמנם, כמעט ללא שגיאות כתיב בולטות לעין (למעט האמור למעלה), אך מכאן ועד "כתוב היטב" רחוקה הדרך. הסממן הבולט ביותר כאן הוא חזרה על מילים, מילים החוזרות על עצמן, מילים החוזרות וחוזרות, חוזרות הן על עצמן המילים… כמו גם הדגשה מיותרת, ללא צורך, שאינה נחוצה, חיונית כאופניים לדג, נטולת כל חשיבות שהיא, מרגיזה וכמובן, מודגשת.
שימו לב כמה פעמים חוזר שמו של הגיבור. האם לוקים אנו במחלת השיכחה? האם לא נצליח לזכור שם כ-"מיכאלוב" ללא חזרה אינסופית? ואשר להדגשה ולחזרה – דוגמה אפיינית הנה "לא יכלו לשחרר את מיכאלוב *מכבליו* – *כבלי* עכביש העוטפים את גופו, וה*כבלים* הנפשיים…"
כמו כן, כמה מהניסוחים לא מדהימים, בלשון המעטה, גם ללא ההדגשות המיותרות: "עטפה את כתפיו *עם* טלפיה המטונפים", "שניה אחת של פחד ואימה *זה* כל מה שדרוש" וכו'.
בקיצור,
פרט להיותו אי-סיפור
– גם הסגנון טעון שיפור. -
קצת קשוח לטעמי, אבל תודה על התגובות ובהחלט אקח לתשומת ליבי. ועצה לעתיד – נסו לנסח את תגובותיכם בצורה קצת יותר מעודנת, כי בכל זאת, תזכרו שאתם נותנים פה רק את *דעתכם* – ונכון, בשביל דעתכם באתי, אך דעה אפשר להגיד בכמה דרכים.
לגל – לצערי לא הגעתי לסדנת הכתיבה, ותודה על התיקון. סמיות הדעת = עוורון הדעת.
לבוג'י – צודקת, סביר להניח שלא עבדתי על זה יותר משעה, וגם לא הייתה לי כוונה לעבוד על זה יותר מכך. אבל לאור תגובתך אולי אקדיש קצת יותר זמן לפיתוח הסיפור ונראה מה יצא.
שלמקו – קורי עכביש שלא מן העולם *הזה*. כפי שאתה בוודאי יודע – באתי להדגיש את גודלם של הקורים.
NY – על דעות אי אפשר להתווכח. בקשר לחזרה על השם, אולי היא מוגזמת, אך זאת בחירתו של הכותב.
-
-
-
-
