- This topic has 46 תגובות, 13 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
עדיין לא התאוששתי…
טוב, זה בערך הדיווח שלי. היה מרתק, היה מוטרף, היה מגניב, היה מצחיק ("כפית!"), היה מעשיר, והיה מין דבר כזה שאחריו ראוי להתאשפז בבית חולים לחולי נפש למשך כמה שנים ולקבל הרבה הרבה שוקים חשמליים כדי להתאושש.
טוב שנפטרנו מהסטופר. הדיון היותר חופשי היה – לטעמי – הרבה יותר מוצלח.
אני מציעה שכל אחד יפרסם את הסיפור שהוא הביא למפגש פה, כדי שתהיה לנו תזכורת גם על גבי הפורום, ונוכל להגיב לסיפורים גם לאחר מחשבה קצת יותר ארוכה (ובמיוחד לסיפור של עדי, שבאמת דורש שעה קצת יותר נורמלית…)
כמו כן, יהיה טוב לשמוע תגובות מהמשתתפים כאן, לצרכי הפקת לקחים לעתיד – ואני מקווה שיהיו עוד הרבה מפגשים כאלה בעתיד, כי אני, לפחות, מצאתי את המפגש הזה מאד מאד מועיל.
ואסיים בדבריו של ג'רי ספרינגר (אני די בטוחה שיש פה איזושהי קונספירציה עם הטמפלרים): *שימרו* על עצמכם, וזה על זה.
-
-
טוב, אז חוץ מזה שהיה נורא-נורא כיף בתור פורום-קון מסורתי (פיצה של בוג'י, וינסנט של וינסנט, מצב כפית מביך במיוחד), היה גם מאוד מעניין לשמוע את הסיפורים של כולם. לא כל הסיפורים היו באותה רמה, אבל לדעתי בהחלט היה רוב לסיפורים הטובים והמרשימים. היה מאוד מעניין להשוות בין קריאה של סיפור כתוב לבין שמיעה של הכותב עצמו מקריא את הסיפור. גם את התגובות אהבתי לשמוע (וואו, אנשים, יש לכם דברים מעניינים להגיד!).
בעיה גדולה של הפורמט הזה לסדנה היא העייפות שמשתלטת על כולם, גם בגלל השעה וגם בגלל שמיעה של מספר סיפורים אחד אחרי השני. חבל שהסיפורים האחרונים בסדר הקריאה לא זוכים לתשומת הלב שמגיעה להם. מצד שני, כל שעה אחרת לעריכת הסדנה לא תתאים להרבה מאוד אנשים, כמו שראינו…
תודה לאסטרו על האירוח (ועל הקסם האישי, ועל שלא דיברת בטון של מורה יותר מדי, ועל שלא לקחת את הביקורת שלי בתור קטילה… אני מקווה), תודה לבוג'י ומייפל על היותן בוג'י ומייפל (אפשר לשכפל אתכן, אני רוצה כמוכן בבית. אני אשים לכן ארגז חול קטן, יהיה כיף!) וגם תודה למייפל על הסצינות הארוטיות שסיפקה לכולנו (ובחינם), ו… Let's do this again some time.
-
אני, למרבה הצער, נעדרתי. לפחות בגופי.
בזמן בו אתם קראתם סיפורים והשתעשעתם להנאתכם, עבדכם הנאמן נאלץ להתמודד ללא עזרה בחברי משפחתה המורחבת של חברתו, באירוע הנקרא בפיהם "ארוחת חג", כמו גם "הדלקת נר".
אולי אכתוב על כך סיפור יום אחד. הרי אף אחד לא יאמין לי אם אנסה לתאר זאת כאמת לאמיתה. מצד שני – אולי עדיף להדחיק? לא יודע. חברתי ישנה בעודי כותב זאת, ועל כן אני יכול להרשות לעצמי ל%$#@ארררררררררגגגגגגגגג כחחחחחחחח! -
-
-
-
היה ממש כיף. אנשים, אני אוהבת את כולכם, על-אף כמה הערות מרושעות מצדכם לגבי החרב של אסטרו (תתביישו לכם!). הסיפורים היו אחלה. נכון, לא כולם היו באותה רמה, אבל אני חייבת להודות שאהבתי כל אחד מהם.
תודה לאסטרו על האירוח, החן והחרב, תודה לוינסנט על הוינסנט, תודה לשריל על האירוח, ועל המקום שינה, תודה לניקי על הדיסקים, תודה לבוג'י ולגיא על ההסעה (והפיצה), תודה לגל על ההסעה, תודה לשלמקו על המצלמה (אני רוצה עותקים!) ועל פורנו-השמרים, ובעיקר תודה על זה שהצחקתם אותי עד דמעות._______________________________
יום לא-הולדת *שמר*,
גל -
-
(לא היה לי מקום בכותרת – למבוגרים בלבד!)
הרי לכם, לדיראון עולם, כל הידע העצום שהצטבר בעקבות מפגש הפורום הראשון:
1. במילותיה האלמותיות של בוג'י: שמרים מזדיינים! להוכחות, פנו לשלמקו / גל.
2. מייפל אוכלת קרמבו בכפית, בצורה מאוד סקסית.
3. מייפל אוהבת חרבות. מאוווווד אוהבת חרבות. וזו *לא* אהבה אפלטונית. וגם את זה היא עושה בתורה סקסית.
4. מייפל מקריאה בצורה סקסית.
5. מייפל ילדה קטנה ותמימה.
6. בוץ עומד על תילו, ועושה את זה בצורה סקסית. אבן עומדת בשדה… לא, לא בצורה סקסית. רעיונות נרצחים ונשארים לדמם בצורה… מבדרת, בוחצלגיחצן נגנב בצורה מעגלית על ידי מעריצי קארי פישר (וכולם ביחד: "קארי פישר?!"), העבר נחקר בצורת "וואו" (או אפילו וו-אא-או), לנימפת יער בצורת הריון יש שיער סגול, בדרך לאחולה יש כבשים בצורה אדומה עזה, חתול אינטליגנטי בצורה מאוד מסוכנת, בתולות אוהבות דרקונים… בצורה לא-סקסית (ולכן הן נשארות בתולות הרבה זמן), וביתו של האלוהים רוצה נעל חייזרית בצורה… עייפה.
7. אנשי פורום סיפורים מתנהגים באידיוטיות חיננית, שעשוע מטופש ונטייה להשתטות כל עוד הם *לא* שתו אלכוהול. אחרי האלכוהול הם רציניים, מפוקסים והגיוניים (עד שהשמרים בוראי-הכל נכנסים לתמונה!)
8. השמרים הם הכל. הם ההתחלה והסוף. הם בראו את הטמפלרים, הם מניעים בוחצלגיחצנים, הם עשו את מלחמת הכוכבים.
והם מזדיינים.
אז שמור לי ואשמור לך, ביחד נשמור על העולם מכל משמר! נאכל אוכל משומר עם שמיר, נצפה במשמר המפרץ ובחתול שמיר, נשמור אמונים לשומר הצעיר, נעשה שמירה לשומר המסך, נצטרף לשומרונים ונדבר שומרית עתיקה.
אגב, היום ב- 12:30, לפני שנרדמתי, הגעתי למסקנה שגם על שר הטבעות הם השתלטו – הרי כל מי שמחזיק את הטבעת רי הוא משומר היטב
אכן, שמרים שולתים!!!!1 (או שמא שולתים שמורים?)
9. כלבים מייללים בצורה מאוד לא סקסית. מאוד, מאוד לא סקסית.
10. אנשי הפורום הם יצורים רעבים.ועכשיו נותר לנו רק להתכונן למפגש הפורום הבא, ולהתחיל לעבוד על הסטאר-אפ: בוג'י, התחלת לכתוב את הסיפור? מייפל, את מטפחת את הקול? עינב, הכנת כותונת להשאלה?
-
אנשים טובים, היה נפלא.
תודה שבאתם… ושהייתם כאלה. נהניתי מאווווד!
תודה לבוג'י על הפיצה, על הבוג'יות ועל זה שהפרידה ממני את הסטופר
תודה לגיאחברשלבוג'י על המבט המפוכח (אלק…
תודה לגיאאחשלי על העזרה (גיא! סכין לבוג'י!), הוינסנט וההערות המשעשעות
תודה לאלון על המחמאות לסיפור
תודה למישהי עם ניק מתחכם על ההחזרה לאדמה ובכלל על היותה מישהי עם ניק מתחכם
תודה לשלמקו על ההוכחות הנשלפות למיניותם המתפרצת של השמרים ועל התיעוד המשובח
תודה לגל על היותו גל (אני עדיין מנסה לפצח איך העגלה הגיעה אליך!) ועל כל ההרבה הרבה עזרה, לפני ובזמן ואחרי
תודה לעדי על רגעים הזויים במיוחד
תודה ליעל על נקודת המבט הפיכחת ע-ד ה-ס-ו-ף
תודה למייפל על העזרה, החושניות ואהבת הסיפורים (גיא טוען בתוקף שהחרב שלי ארוכה עכשיו בעשרה סנטימטריםתודה לכל מי שנשאר אחרי 3 על העזרה בנקיון ועל זה ששעשעתם אותי עד אור הבוקר
תודה להורי ומורי שהביאוני… לא, רגע, זה לא לכאן.
היה נפלא, היה נהדר, היה מטורף וטוב שהיה!
תודה. -
איך נראות תגובות על קונים ע"י אנשים שלא זכו להגיע. אחרי שהשארתי הודעות מסוג זה אחרי כל מיני מפגשים, הגיע הזמן להביט מבחוץ (לא הגעתי לסדנא בשל… אה… מחויבותי הצה"לית המעצבנת להיות במילואים) וממש נראה שנהניתם. מבחוץ המפגש נשמע הרבה פחות רציני ממה שנשמע התכנון שלו, ונראה שעסק בעיקר בסקס, משתי זוויות: שמרים ומייפל (שזה, במחשבה שניה, נשמע כמו עוגה).
בכל אופן, מקווה מאוד להגיע לקון הבא כדי שתוכלו לקטול אותי באופן אישי.
ויאללה, לפרסם את הסיפורים – גם אני רוצה לדעת מה עניין השיער הסגול. -
-
"טבעת לשמור בם ולאתרם,
טבעת למשול בם ולשמרם,
בארץ מורדור, שם השמר לא נם"…
טוב, *נדמה* לי שזה היה הניסוח.
אגב, למישהו יש ספק ש"המועצה האפורה" מבבילון 5 אפורה בגלל השמרים? ושהמשולש הצבעוני עם האורות מזהה למעשה את תכולת השמרים באדם? לא סתם מונה ללונדו מולארי ולבן של דלן *שומר* (keeper).
הייתי אומרת עוד משהו על הבורג, אבל אני חושבת שאני אעצור כאן, במחילה… -
ראשית, ברצוני לומר שהיה מפגש מהנה, מעניין, מועיל, חינוכי ומטורף.
אני שמח שהעלתי את ההצעה לערוך סדנה זו ושנעמי לקחה על עצמה לארגן ולארח.מסקנות ולקחים לעתיד (כללי):
א) 10 סיפורים = 10 שעות, כולל הפסקת אוכל.
ב) לפעמים עדיף לזרוק את הכללים לפח:
1. הכלל החשוב ביותר – "כל אחד חייב להביא סיפור חדש" נזרק לפח כשהבאתי את עינב, ונותר מאחור כשניקי (ללא סיפור) וגיאחברשל (הביא סיפור שפורסם באתר האגודה) באו.
2. הסטופר – לפח.
3. הכלל "כל אחד מבקר בתורו, לפי הסדר, והמחבר שומר את כל תשובותיו לסוף" החזיק מעמד עד שבוג'י קראה בקול את סיפורה (שהיה הראשון שקראנו במפגש זה).
4. כללי הפורום (רק סיפור שלם, שאתם חושבים שהוא מושלם, שעבר הגהה וכו') נשלחו לאבדון. מפגש זה בהחלט יכול להקרא "תירוץקון, או למה הסיפור שלי נראה ככה". בין התירוצים שעלו: לא ידעתי שצריך להביא סיפור, כתבתי רק ברגע האחרון ולא הספקתי לשפר ולהגיה,החתול אכל את המחשב ועוד…
ג) את הסיפור הארוך יש לקרוא בתחילת הערב, לא בסופו.
ד) לא להביא כלבים, שמרים או חיות אחרות.
ה) לא לתת למייפל חרב. זה מסיח את הדעת.
ו) לא לתת למייפל קרמבו. זה מסיח את הדעת.מסקנות ולקחים לעתיד (אישי):
א) רצוי לישון בלילה שלפני המפגש.
ב) *לא* ללגום וינסנט לפני שאני קורא בקול את הסיפור שלי.
ג) לא להסתכל על מייפל והחרב. זה מסיח את הדעת.
ד) לא להסתכל עלמייפל אוכלת קרמבו. זה מסיח את הדעת.תודות:
לעינב על האירוח בלילה הקודם למפגש(ועל עוד כמה דברים, לנעמי על האירוח של המפגש ועל המיטה לאחריו ועל סוכריות השרשרת למועדון המעריצות . לגל על היותך מייפל, אוהב אותך נשמה. לבוג'י וגיאאחשל על הפיצה והוינסנט בהתאמה. לכל מי שהגיע והביא איתו סיפור (או לא). על השבחים והביקורות. לשלמקו על המצלמה (שלח לי את התמונות בדוא"ל, במטוטא ממך) ועל הצחוקיה .רק דבר אחד לא הבנתי – מה לעזאזל כל כך מצחיק בשמרים?
-
-
-
-
-
-
-
-
-
היה גדול!!!!
כן נכון היה משונה, אבל נחמד.
ואני חייבת להודות לנעמי על האירוח ולכולכם על כך שקיבלתם אותי בצורה כל כך נחמדה
ולמרות שבאתי בלי סיפור.
שוב, תודה.לגבי מייפל, היית משהו לא רגיל בפגישה, גילינו כמה חרב מדהימה ביופיה יכולה להיות דבר סקסי ומסיח דעת.
היה כיף ואני מקווה שעוד כמה חודשים נערוך עוד פגישה כזאת
שוב תודה לכולם ונתראה בשר הטבעות!!!!
-
-
-
-
-
משהו מאד חשוב שגילינו על מייפל בסדנא: מלבד החיבה שלה לחרבות וכפיות (וכאן אני פונה בקריאה נרגשת: תוקם קבוצת נישואים היינלינית מבאי הפורום!), למייפל יש קול מאד סקסי כשהיא מקריאה. מאד. הסיפור שלה עשה שתיים או שלוש רמות כשהיא הקריאה אותו מאשר אם הייתי קורא לבד (לו הייתי מרים את הראש מהדף ורואה מה היא לכאורה עשתה בחרב באותה הזדמנות…).
וגם אני שיניתי קצת את הסיפור שלי בשביל שאני אקריא אותו…
-
-
דבר ראשון: הפרוטוקול של טרקי סיטי לא שווה כלום. מלבד הרעיון הכללי, של אחד קורא והאחרים מגיבים, לא שמרנו על שום דבר. הסטופר נזרק בשלב די מוקדם, כותב הסיפור הגיב באופן ספונטני לכל ההערות, וכמובן שהדוברים כל הזמן נכנסו אחד לדברים של השני. היה כיף לא נורמלי, אבל לא מתאים למה שהאמריקאים האלה עושים…
ונראה ש10 אנשים זהו הגבול העליון בערך לסדנא. גם ככה זה לקח לילה שלם, שזה כיף לא נורמלי.
בכל מקרה- איך היה: הגענו לבית של נעמי. כמה אנשים הגיעו לפני הזמן (רובם כי גל נתקע בחיפה בלי ארנק), והסדנא התחילה באופן רשמי כשבוג'י הגיעה, ובאיחור סמלי של 10 דקות. עד אז שיחקנו כולנו בשתי החרבות שהיו לאסטרו.
בטרם הסדנא (ואולי אני מבלבל בין זמנים), עקב שיחות על שמרים שהיו ביני לבין גל (זה הג'וב שלו ועל זה בדיוק למדתי), בוג'י הצליחה לחלץ את העובדה ששמרים, כלשונה, מזדיינים, והתמונה של שמרים עם סימני מתיחה שהוצאתי מהתיק (התיק שלי הוא כמו המעיל של ג'רי) הצליחו לקבע את הסדנא בסימן שמרים.
הסדנא התחילה בסיפור של בוג'י. באמצע הסיפור, הסיפור עבר מלהיות מוקרא ע"י בוג'י בעצמה ללהיות מוקרא ע"י מייפל, שיפור היסטרי. אח"כ הוקרא הסיפור של וינסנט (שלמרות שכבר הופיע בגרסה אחרת בפנטזיה 2000, הפואנטה שלו הצליחה לעורר את אחד מפרצי הצחוק הגדולים ביותר במהלך הערב- והיו הרבה כאלה. אני באופן אישי הייתי חייב להוריד את המשקפיים עקב הדמעות ולהרביץ לי בראש עם קלסר בשביל להירגע)- במילה אחת, וו-אא-וו. אח"כ הגיעו הסיפור שלי, שלא ציפיתי שיקבל תגובות כאלה חיוביות, והסיפור של מייפל, שהוכיח שיש לנו מקור הכנסה חדש לאגודה (עם שיער סגול). אח"כ כבר הפסקתי לעקוב אחרי סדר הסיפורים, אבל היו שם רוצח של רעיונות, חתול שהוכיח לי כמה טוב שהם לא אינטיליגנטיים, סיפור המבוסס על מייפל (וחבל שלא הזדמן לי לנסוע יותר עם גל וגל באוטו) בדרך לאחולה, אגדה מקסימה על דרקון ובתולה, וסיפור בעל אורך לא מוצלח (קצר מדי או ארוך מדי) שנקרא פשוט מאוחר מדי (אבל יהפך לנובלטה טובה). עם כל אלו שהושמטו בדרך- אנחנו יודעים שאתם שם…
בין לבין, כלב של אחד מהמשתתפים (ובלי שמות) ילל כל הזמן מהמרפסת של נעמי ובאופן ספציפי מאחורי הראש שלי, ובכך נתן לסדנא את שמה הרשמי: 12 איש בחדר אחד (מלבד הכלב).
באמצע הסדנא, ישבנו לאכול ארוחת ערב, שבסיומה קינחנו עם כוסית ווינסנט, שלמעט כמה יציאות מוזרות מיד אחרי (ושוב, אנשים- אני לא ירדתי על מייפל! אני השתמשתי בשורה שלה כנגדה!), הפך את המשתתפים לאנשים שקולים ושקטים.
מי שלא ראה את מייפל אוכלת קרמבו בכפית (תמונה תבוא, לא לדאוג) הפסיד, אבל מצד שני לא יסבול עכשיו מחלומות מוזרים. אבל אם הסטארט-אפ שמתכננים יתממש, עוד תשמעו ממנה…
לכשנגמרו הסיפורים, נכנסנו לטריפ שמרים. אולי יום אחד תהיה תחרות סיפורים בנושא שמרים?
וזהו? תריסר אנשים היו שם. עוד נקבל את הסיפור המלא.
-
-
כמו בלשון הסדנה, אני לא מתכוון לומר את הנאמר. אבל מה שכן אומר זה את מה שיצא לי מזה. זה השראה, זה דעות. זה אתם בבת-אחת וכל אחד בנפרד. נכון שיש לי נטיה ל"הישפך" קצת, אבל התרגשתי, מאד התרגשתי. מעצם המעמד ומהזכות שנפלה בקירבי. אנשים הם ההשראה הטובה ביותר לכתיבת סיפור, הרעיון שנוצר באוטובוס "הכל בזכות יעל" הפך לסיפור ביום שבת בצוהריים. ראה מעלה.
אני מאחל לכם ולי להיפגש שוב ולהפוך את זה לממוסד עד כמה שאפשר, תיקונים, הצעות ועוד תמיד ניתן יהיה לומר. אני את שלי אמרתי.
-
-
-
-
-
-
-
אנחנו ( מייפל, עינב ואנוכי) לא הגענו מוקדם לנעמי כי אבד לי הארנק. זה היה מתוכנן שנבוא מוקדם ונארח לה לחברה (ונעזור בקניות. מבחינתי זה כלל הסעת העגלה, סחיבת מוצרים וההצעה לקנות קרמבו).
הדיון על שמרים מזדיינים עלה לאחר הקראת הסיפור הראשון, אני די בטוח בכך. אבל אנ'לא זוכר איך זה התחיל. משהו שקשור לאבולוציה אני חושב.
סדר הסיפורים: בוג'י, גיאאחשל, שלמקו, מייפל, אלון [הפסקת פיצה/ספגטי ו-וינסנט] גל , יעל, גיאחברשל, אסטרונעמי, al.
סיפורי שמרים: אחד כבר בשלבי כתיבה והשני בשלבי התהוות. אבל אני עדיין לא מבין מה כלכך מצחיק בשמרים.
החרב: האם שמתם לב לניקי והחרב כאשר מייפל הפקידה את החרב אצלה לכמה דקות? טכניקה שונה לגמרי מזו של מייפל
הספגטי בולונז – לא זכור לי מי הכין את הרוטב, אבל היה מאוד טעים, אז טודה!
-
זה בגלל שאתה חי שמרים. כשפוגשים אותם בפעם הראשונה, זה מצחיק…
בכל מקרה, התחלתי לכתוב סיפור שמרים משלי, אבל מבט קל בלוח השנה מראה שבחודש הקרוב יש לי יותר בחני אמצע מזמן פנוי. אז אני אשים פה את הפסקאות הראשונות (שאני בטוח שרק גל יבין לחלוטין), ואם תרצה- גם את הרעיון הכללי שלי…
_מי שומר על השמרים?_
סרביסיה התעורר לו בחדרו הריק, הלבן והנקי. הוא התהפך לו במיטתו, מלטף מבלי משים את הניצן בחדש שלו, שכבר הגיע לרבע מגודלו של סרביסיה עצמו ונראה דומה לו יותר עם כל יום שעובר, ואף התחיל להפגין התעניינות מוגברת במוצרט. סרביסיה חשב להישאר עוד מספר דקות במיטתו, אבל אז נזכר שהיום הוא אחד מהימים האחרונים בהכשרתו, כשתסתיים כאשר הניצן יגדל לשני שליש מגודלו הנוכחי של סרביסיה, יהפוך להעתקו בזעיר אנפין, וישתחרר מגופו של סרביסיה לחיות חיים מלאים משל עצמו. אז, לאחר חיים מלאים ושלושה ניצנים מלאים, יעבור סרביסיה שבע הרצון ובעל צלקות ההנצה לשלב הבא בחייו. והיום יש לו קורסי הכנה נוספים לחייו החדשים.
סרביסיה הכין לעצמו כוס גדולה של מיץ ענבים לארוחת הבוקר, השגיח שפתחי החמצן בחדרו מספקים לו את כל האוויר הדרוש לו, ליטף את סלמונלת המחמד המפונקת שלו, ויצא בדרכו למכון הרבייה. -
-
-
-
-
-
-
