- This topic has 40 תגובות, 11 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים by
.
-
תגובות
-
-
להלן הקטעים העניינים הנוגעים לעדכון האחרון של האתר של SFiR, כולל קצת מהכל
יום רביעי 17.10.2001
18:00 שעון ישראל: נהדר, יש עוד שלושה ימים עד שהעדכון של האתר אמור להעלות, והם מחליטים לשחק סטלרס. טוב יפה יש עוד זמן בעצם, למה להיות פרנואידים? להירגע נואר, לנשום ולנשוף, טוב לפחות אלון על הלוח השני, אני חושב שאתחיל עם בנית דרך…
19:00 שעון ישראל: עדין משחקים סטלרס
19:30 שעון ישראל: טוב חברים, אני צריך ללכת (למה עכשיו, עוד שלוש סיבובים והייתי מגיע לעשר נק' ניצחון, לוז' מטומטם) תהנו ותכינו חומר לאתר.
20:00 שעון ישראל: הגעתי הביתה
20:01 שעון ישראל: מתחבר לאינטרנט, הנה האתר, מה צריך לשנות? טוב פה יש שגיאת כתיב, לוקח לרקע הזה נצח לעלות, כדי להחליף אותו ואני פשוט חייב להעיף את אחד מאזורי הבניה האלו…
20:40 שעון ישראל: התנתקתי מהרשת, אבל לפני השוואתי לאתרים אחרים, בדקתי מה אני יכול לעשות, השלמתי סיור פורומים ובדקתי מה חדש בIGN.יום חמישי 18.10.2001
קצת אחרי שעת צהרים: חזרתי הביתה, מה חדש ברשת? עדין לא העלו שום דבר חדש בפורום הסיפורים של האגודה, אלון מתלונן בפורום שאין מספיק שיש חובבים ברחובות והם לא באים לפגישות, אני מאשים את שכבת י"ב הקודמת, הבריחו מאתנו אנשים. קמפיין הפרסום ממשיך בתכנון, צריך להוציא לפועל.
15:10 עד 21:00 שעון ישראל: טקס הזיכרון לחללי השריון בלטרון, לא שיש לי שמץ של מושג למה אני פה, רגע אחד קראתי את "אבק כוכבים" של גימן ורגע שני אני על אוטובוס שתי דקות מלטרון והכי גרוע מכל הדיסקים שיש לי פה, את ה"יקום בפיתה" השארתי בבית. טוב, אז הגענו, טנקים מגניב (לא רוצה להיות באחד)… טקס, בסדר… מופז נואם, אני יכול לעמוד בזה, אני יכול לעמוד בזה… פואד נואם, הצילו, תוציאו אותי מפה. הדבר הבא שאני זוכר זה אור משונה, כל מינה דקירות במקומות לא נעימים במיוחד ולבסוף התעוררתי באוטובוס הביתה כשזוג צפונבוניות יושבות מאחורי מקשקשות, איפה פואד כשצריך אותו?
22:00 שעון ישראל: הגעתי הביתה, פרקתי מתחים על ידי ירי על השתלטות על לוויין קרב אמריקאי והפצצת אפגניסטן, בבוקר הם יודו לי
קצת לפני קפה של ערב: סיימתי חובות אחרים, זמן לעבוד על האתר, רק נבדוק קודם דוא"ל, אולי מישהו שלח לי משהו שאני יכול להעלות לרשת, לא, אולי מחר (די נאיבי בהבטה לאחור). טוב, אז מה היו הבעיות, רקעים, בו ננסה ליצור בטרה-ג'ן משהו מעט יותר מונוטוני וקטן יותר, הכי חשוב, קטן יותר, שיעלה כמו שצריך.
עשרים דקות אחרי: יופי יש שלוש תמונות בול, נתחיל לעבוד על התוכן… אז מה נעלה, תמונות או סיפורים, תמונות זה הרבה מרחב רשת וזה מסובך, ממשק, תמונות מוקטנות, להעלות הכל לרשת, אולי עדכון הבא. סיפורים, אין לי כל כך הרבה סיפורים מקורים, ולגנוב, מי גונב סיפורים קצרים? זה לא אתי, נעלה את "גברים בחלל" של הינליין, לא חוקי כל כך אבל לשבוע זה רק ימשוך קהל, נעלה גם את "משטרה מקומית" שיהיה גם מגע מקורי שלי באתר.
שעה אחר כך וחור בשק אגרוף שניצב ליד המחשב (כדי לפרוק זעם לא על חומרה של כמה אלפי שקלים): זהו עשיתי את זה, ניתצתי את טבלת השיאים של Desktop Destroy II, מחר יגיע עוד חומר מקורי של הקבוצה, אולי שי יסיים את המאמר שלו ("מאה מליון דרכים להרוג את מר פוטר"), אולי אלון יתרום הרפתקה, אולי כרמל ישלח מלונדון סיפור… אני אעשה את השינויים ואעלה את הכל לרשת.יום שישי 19.10.2001:
22:00 שעון ישראל: זה נגמר חזרתי הביתה, אני שונא ימי שישי, אימון קליעה, ריצה הביתה, אנדרומדה, התכוננות לערב, סעודה משפחתית, ריב משפחתי וסוף סוף השלווה והמנוחה, נבדוק אולי מישהו שלח משהו לאתר, לא, מוזר, כדי שאני אבדוק את הדוא"ל שלי.
22:10 שעון ישראל: הדוא"ל עובד מאה אחוז, מוזר שלא קיבלתי שום דבר… אלא עם שי באמת עסוק בלחשוב על מאה מליון דרכים להרוג את הראקציונר הקטן, ומאלון לצפות לעזרה זה כמו לבקש מלימור לבנת להיות נחמדה… טוב מחר. בואו בינתיים נעשה את השינויים ונראה מה חדש בSETI.
שעה וחצי אחרי ושני דוסים בעלי חורי נשימה נוספים: סיימתי, אני שונא html, אבל עשיתי את זה, השינויים באתר הושלמו, מחר אני אעלה את זה לרשת, אולי יגיע משהו מצורות החיים הלא מזוהות שכונות שאר חברי הקבוצה… בינתיים יש לי דברים יותר טובים לעשות היום
22:30 שעון ישראל: איפה באפי כשצריך אותה, יש בעית ערפדים קשה ברחובות (רובם עובדים בעיריה)
23:00 שעון ישראל: אני עייף, לילה טוב.יום שבת 20.10.2001:
9:00 שעון ישראל: האידיוטים האלו עדין לא שלחו שום דבר, אני אהרוג אותם, האתר חייב לעלות היום…
11:00 שעון ישראל, אחרי ארוחת בוקר ופריקת מתחים על ידי שריפה, ירי, חנק, טבח ורצח עם של בובות ג'ורג' (בוש): להעלות את האתר לרשת, זה לא צריך להיות מסובך…
11:05 שעון ישראל: סיימתי, אני מת על המודם החדש הזה, עכשיו להודיע לגורמים הנאותים. רק בואו נבדוק קודם שהאתר יציב
12:23 שעון ישראל: הודעה פורסמה בפורום האגודה, בבקשה, בבקשה, בבקשה שלא יהיה לינץ'.
18:14 שעון ישראל: יופי, אין לינץ', אבל זרם התלונות החל, נקווה שאוכל לעמוד בכולן.יום ראשון 21.10.2001:
7:12 שעון ישראל: בסדר אני נכנע, אני צריך לבנות את האתר מחדש, היום… ניתן שינוי קטן, אולי זה יעבוד, ואני צריך עוד להתמודד מול ג'ירף נבחני היום.
13:22 שעון ישראל: זה לא עבד, אז לעבודה, בחיי שאין לי כוח לזה, דבר ראשון נגיב ואחר כך לעבודה… לא, קודם נוכל ואחר כך לעבודה.
14:00 שעון ישראל: אין מצב, אני לא בונה את האתר זה שוב, שילכו לחפש…
14:01 שעון ישראל: אין לי כוח ללינץ', נבנה מחדש. אבל אין לי כוח… רעיון
14:01:30 שעון ישראל: המגרה העליונה במכתבה נפתחת, הכפתור סודי נלחץ, המראה של הארון ניראת כמו הסטארגייט רק שיש "שלג" של הפרעות בקליטה מאחורה. המחשב עושה ריסט, מערכת הפעלה חדשה עולה, trans-linear programmable destination crossing device, בעברית פשוטה, בחר ספר והמציאות שלו תהפוך נגישה, ככה השגתי את המתקן החביב הזה.לזמן כבר אין חשיבות: טוב דבר ראשון, עולם הדיסק, אני מניח שטרי פראצ'ט יסלח לי עם כמה שדונים יעלמו, אני רק מקווה שהם יודעים html…
"עשר כתרים." אמר סוחר השדונים
"שבע, לא פרוטה יותר." השבתי והצבעתי על הסחורה "זו סחורה סוג ד', שבע."
"תשע ושלוש." לקח לי רגע להיזכר שבעולם הזה הגיון אין מקום
"אחת עשרה ותשע."
"שלוש."
"נמכר, נעים לעשות איתך עסקים." זרקתי שלוש מטבעות של חצי שקל, תפסתי את כלוב השדונים וזינקתי לתוך מה שניראה כמו שלולית מאונכתטוב מה עכשיו אני צריך, חומרה, מאיפה אני משיג עכשיו חומרה מתאימה ואני עוד צריך לשלוח את השדונים האלו להכשרה. פתחתי אינדקס ממוחשב וניסיתי למצוא תירוץ למה לא להיכנס לתוך ספר של ויליאם גיבסון חוץ מהסיכויים הנמוכים שלי לצאת משם בחיים, צללתי לתוך ניורומנסר.
ההחלטה הראשונה והכי חכמה שעשיתי בטיול הזה זה לא לקנות אלא לגנוב, מצאתי את עצמי בתוך חנות מחשבים, איפה שהוא במערב ארה"ב, השארתי את השדונים ללימודים אצל איזה מתכנת אתרים ושילמתי לו בעזרת שבב אשראי שהיה אמור להיות איפה שהוא בתיקיו של קייס, אני מקווה שזה לא יהרוס את העלילה, ובאתי הנה, שום מערכת אזעקה עד היום לא הומצאה שיכלה למנוע מדברים להיכנס מבפנים, ואני בספק אם תומצא, נכנסתי, זרקתי את מרבית תכולת החנות לתוך החדר שלי מעבר לשער וחזרתי לעולם שלנו לרגע, זינוק נוסף החזיק אותי למתכנת כעבור חודש, אספתי את השדונים שכעת הקימו ועד עובדים ודרשו תנאי שכר משופרים, כלומר זבל אורגני ממסעות יוקרה בלבד, שקלתי לרגע את ההצעה ואז שלפי שוט, הועד פורק מיד, ומציעה הרעיון איבד את רגליו (החברים שלו, לא אני, נשבע)
טוב יש חומרה, יש כוח עבודה, שטח… שאלתי את אחד ממרתפי העינויים של קציר רחובות, מתוך הבנה שהתפאורה תתן לשדונים השראה, והלכתי לישון בעמידה, תוך כדי החזקה בשוט מאחורי השדונים.
כעבור מספר שעות התעוררתי, האתר של השדונים היה מדהים, ממשק תלת מימדי מלא, סיפורים שכוללים תמונות תלת מימדיות מטריפות, הכל בעברית תקנית ויש גם גרסה באנגלית, צרפתית, סינית ורוסית. גרפיקה כמו שלא ראיתי אף פעם ואז שמתי לב לבעיה אחת קטנה, כיוון שברוב חכמתי לקחתי חומרה מתוך ניורומנסר, האתר (ששקל כמעט מאה גיגה) לא יכול לעלות על אף מחשב בעולם, ואין שום מקום ברשת שאני יכול לאכסן אותו, קיללתי קצת, הרבצתי לשדונים כדי לפרוק מתחים והשארתי אותם במרתף של התיכון כעונש.
14:02 שעון ישראל: התחלתי לעבוד על האתר
15:00 שעון ישראל: האתר הושלם, והועלה לרשת
15:10 שעון ישראל: הודעה בפורום האגודה, שוב מוצאים בעיות, נראה לי שיש לי עוד שבוע של עבודה, מעניין אם אפשר למד את השדונים האלו html רגיל ולשכנע אותם לעבוד איתו? -
-
-
-
את ה-"סיפור" הזה היית צריך להעלות לאתר המדובר, היות והוא רלוונטי אך ורק לחברי הקבוצה המדוברת.
מעט על סגנון, באופן כללי – רק כתעודת ביטוח, אם תחליט לכתוב סיפור אמיתי:
+ ריבוי טכנו-באבל הוא דבר איום ונורא. משתמשים בו בקיצוב קטלני, טיפין טיפין. כלל אצבע: תמיד קרא את הסיפור ונסה לדמיין לעצמך את סבתא שלך קוראת אותו. אם נראה לך שהיא הבינה: מצוין – סלק חצי מהטכנו-באבל שנשאר ואתה בסדר.
+ ניסוחים מסורבלים: "שום מערכת אזעקה עד היום לא הומצאה שיכלה למנוע" (צ"ל: "עד היום לא הומצאה מערכת אזעקה המסוגלת למנוע"), למשל.
+ אנגלית בתעתיק עברי: "המחשב עושה ריסט" (המלה העברית היא "אתחול" – מתאתחל, מאתחל, התאתחלנו, מתאתחלים, התאתחלו וכו').
+ שגיאות מרגיזות וסתמיות: "הכפתור סודי נלחץ", "עשר כתרים", "מעניין אם אפשר למד" וכו' – את כל אלה חייבים לתקן *לפני* העלאת הסיפור לכאן. -
והוא אף אינו תורם דבר לעלילה. פרט לכך, מבנה ה-"סיפור" שגוי: החלק הראשון כלל אינו רלוונטי לשאר, ולמעשה כמעט אין כאן כל עלילה שנתן לדבר עליה. או דמויות. או רעיון חדש. או משהו… זהו מין "מנשר חובבים" ותו לא. אם תחליט לפרסם כאן, להבדיל, סיפור של ממש, קרא את עצותי למטה, וכן את המאמרים המומלצים בחוקי הפורום.
-
את האמת סבתא שלי לא היתה בנימצא אז נתתי לסבא שלי לקרוא את זה והוא הבין את כל ה"עלילה"
ושאלה מי אומר שהוא "איתחל" את המחשב, כל מי שאני מכיר משמתמש במונח "reset" או "restart", אמת שאנו עברים ועלינו לדבר עברית, אך שפה זו סובלת מליקוים וסירבול, בעיקב כשהדבר נוגע למונחים טכניים (מונח שאול ללועזית ד"א). כמעט אי אפשר ודי מסורבל כשאפשר להשתמש בעברית כדי לתאר מונחים ודברים הקשורים בעיקר למחשבים ולשמות מוצר. משפט פשוט כמו : "If I wouldn’t have to reset the computer every two sec, I wouldn’t need to defrag it now" מתרגמים לעברית צחה כך: "לולא היה המחשב מאתחל כל שתי שניות, לא הייתי נאלץ לבצע איחוי קבצים כולל עכשיו." אומנם יותר קצר אבל גם יותר מסורבל. אבל זו רק דעתיואני חושב שכדאי באמת שאני אוסיף את זה לאתר בעידכון הבא
-
-
-
-
-
"The guide to the species of Sci-fi", זה מאמר מאוד נחמד שאני לא יודע אם תורגם לעברית (אבל זו אחלה הזדמנות לבדוק את מנוע החיפוש של האגודה) שנותן רשימה של סוגים שונים שבהם סיפורי מד"ב מופיעים, log, מופיע שם, כמו כן מה שניקרא Footnote sroty, יש הרבה סוגים של מד"ב והרבה דרכים לספר סיפורים מד"ביסטים. ניצלתי רק אחד, אומנם די נדיר, אבל מוכר.
ד"א ערתי על החוקים וזה עומד ברובם -
-
-
-
זה משהו שאני לא מצליח (ואולי לא אצליח) להבין, פה ושם יכולה להשתרבב שגיאת כתיב לסיפור, אפשר אפילו רבע רבע סיפור עם שגיאות כתיב סבילות, לפעמים (לפעמים) זה אפילו תורם קצת במובן של הומור.
אבל מה שאני מניח שמפריע זה לא דווקא העניין הזה של השגיאות כתיב (למרות שאני יודע שאת בוג'י זה מטריף), אלא הנושא של השגיאות הקטנות של השפה, שגם הן לא כל כך נוראות ברוב הסיפורים/מונולוגים/שאר הדברים שאנשים כותבים, אני לא מבין כמה יכול להרוס מילת קישור שלא מאה אחוז מתאימה, אפילו שאני מזל בתולה, אני לא מבין. אבל כמובן זה רק אני… -
-
כתיב, ואין לי מושג מאיפה הוצאת את הדעה הקדומה הזו.
סיפור שמכיל כמות גדולה מדי של שגיאות כתיב, דקדוק, תחביר וכדומה, מעיד על יוצרו שהוא לא השקיע מספיק כדי למנוע את אלה, ולפיכך למעשה:
1. לא שולט מספיק טוב בכלי היצירה, ובכל זאת מתעקש לכתוב לפני שהוא לומד לשלוט בכלים הבסיסיים כמו שצריך.
2. לא מכבד את קוראיו ואת יצירתו מספיק כדי להשקיע את הנדרש ולסלק את הטעויות המיותרות.
כמות קטנה של שגיאות כתיב ואחרות היא באמת לא ביג דיל, במיוחד אם הסיפור עצמו טוב. -
-
ג-ר-פ-ו-מ-נ-י-ה.
כמות לא עושה איכות. 75% הראשונים של הלוג חסרי עניין לחלוטין והרבע האחרון בו ממש קורה משהו לא מצדיקים את היתר. תחשוב שניה בתור קורא. היית רוצה לקרוא את זה? איזה עניין חשבת שיהיה בזה? כתבת עשרות שורות של כלום.
דילוג מהיר לסוף… והנה מגיע המד"ב עצמו. "מספר החיה 666" בגרסת NOIR. ביצוע לא משעשע, די חסר מטרה. אתה רוצה לבצע רעיון מוכר כזה עוד פעם, תצטרך להתאמץ יותר. הרבה יותר.
-
-
-
יש המון סיפרי מד"ב מהדור הקודם, מה שניקרא מד"ב קלאסי כמו "מלחמת העולמות" (ה.ג. וולס) או "פאריס במאה העשרים" (ז'ולס וורן) שכוללים הרבה חומר שלא קשור בכלל לעלילה ועדין קוראים אותם גם סיפורי מד"ב מודרנים חוטאים בכך, בעיקר בגלל נסיון לדחוס הרבה חומר למעט מקום (תתפלאו אלף חמש מאות מילים זה מעט, רוב הדברים שכתבתי ואני חושב שהם טובם הם מעל שבעת אלפים וזה כבד מדי בשביל פרסום). ואני חייב לציין שהמד"ב פזור לאוך כל הלוג, בסוף הוא פשוט יותר מרוכז ואני מודה שיותר מדי תזזיתי
ולא, אני לא מתימר להיות ה.ג ולס
-
-
-
ה.ג. וולס הוא גזען, שוביניסט ואין לו מושג כיצד לבנות דמות. אם ברצונך להבין מדוע ה.ג. וולס הוא סופר בינוני, לך ותקרא את "אוסף כתבי ה.ג. וולס". אם כי בזמנו היצירות האלה נקראו יצירות מופת אבל הסטנדרטים הספרותיים של היום דקדקניים יותר.
ומה שאתה מדבר עליו זה הרקע. אינך יכול להריץ עלילה בלי רקע אבל מצד שני אינך יכול להריץ רק רקע! ואתה דווקא הבטחת סיפור באורך 7000 מילה! ומה זה לוג בדיוק? בפעם האחרונה שביררתי, זה היה פונקציה במחשבון. -
-
אני מקווה לפרסם אותו בקרוב, אבל כיוון שאין לי חשק להיות מותקף באמצע הלילה על ידי רעולי פנים ולהוכות למוות על הריסת סיפור טוב כיוון שהוא לא עבר הגהה, ביקשתי מנעמי כטובה אישית לעשות לי הגהה, היא הסכימה וברגע שהיא תסיים אותה זה יעלה לרשת.
בנוגע למה זה לוג. לוג זו צורת כתיבה שבה הסיפור עצמו בנוי מהערות והכנסות ליומן שהדמות מכניסה לאורך זמן הסיפור, במיקרה זה אני לאורך כמה ימים. המונח לקוח מאנגלית, log בלעז מלבד להיות פקודה במחשבון זה גם יומן משימה שברובו מורכב מדיווחים לאורך המשימה ומכאן השם
תזכיר לי ברגע שהמחשב הישן שלי יחזור מתיקון, אני אחפש את המאמר שהזכרתי לרני, תביט אחורה מעט, אתרגם אותו (זה משהו שאני עושה טוב) ואעלה אותו איפה שהוא (או פה או בSFiR)
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
כל אחד מהם טען כי השני לא יוכל לכתוב כהלכה גם אם חייו יהיו תלויים בכך.
באשר לחלוציות: ולס המציא, חד וחלק, את מכונת הזמן (ולא שום דבר אחר, למיטב זכרוני – חייזרים היו כבר קודם. הרבה קודם). ורן הביא את רעיון השימוש בטכנולוגיה לפתרון בעיות לרמה גבוהה ביותר ולפופולאריות, אך הוא לא המציא קונספט או רעיון חדש לחלוטין. יש הטוענים כי צוללת פרימיטיבית כבר היתה קיימת עת נכתב "20,000 מיל מתחת לפני המים", המסע אל הירח נכתב מנקודת ראות מדעית של בן התקופה, ועל כן לא היה ישים (וורן ידע זאת) – מה עוד שהוא לא היה הראשון לכתוב על מסע שכזה, ושאר ההרפתקאות שלו אמנם מכילות כמות רבה של מדע פופולארי או מומצא, אך לא שום דבר חדש או חריג לגבי מדעני והוגי התקופה. -
-
-
