- This topic has 12 תגובות, 8 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים by
.
-
תגובות
-
-
הרעש באולם גבר שוב ומכות פטיש נוספות נשמעו.
"שקט, אמרתי", ראש הוועדה החל להתחרט שנתן לתקשורת לכסות את הדיון היום, הוא היה צריך לדעת יותר טוב. בכל מקרה גמל בליבו לא לתת לדיון להידרדר למריבה קולנית. יהיה מספיק מאלו בתוכניות האקטואליה השונות, שעקבו מקרוב אחרי היום הזה.
"המשך בעדותך ד"ר קרבין", פנה לאיש שלפניו.
קרבין העיף מבט לאחור, כאילו חיכה לאישורו של מישהו ואז המשיך כמקודם
"ובכן, כפי שציינתי הטכנולוגיה שבידנו היום אינה מתאימה לכל לוח הזמנים של הפרוייקט אך אנו צופים שהיא תתפתח במידה כזו שעד סופו היא תוכל להדביק את הפער ואולי אף לעבור אותו."
"כשאתה אומר טכנולוגיה אתה מתכוון לטכנולוגית הטיסה ?"
"לא רק, אני מתכוון לכל טכנולוגיה הקשורה לנושא, הקפאות קריוגניות, שימור חיידקים ווירוסים לאורך זמן, אוטומציה מלאה למערכות וכיוצא בזה."
"אני מבולבל", אמר אחד מחברי הועדה, "אתה טוען שעלינו לצאת למשימה מתחושת עליונות שאמורה להיות לנו ואם זאת אתה מודה שאין לנו את הטכנולוגיה לבצע משימה כזו. אמור לי, איזו מין עליונות היא זו ?"
קרדין הבליע חיוך והתחיל לענות כמעט מייד, כאילו שינן בראשו את כל התשובות האפשריות.
"זוהי פשוט פרשנות מוטעית למושג עליונות, אני טוען על עליונות יחסית על שאר הגלקסיה, זה הכל. אין פה שום אשליה בקשר למצבנו.
תוכל לקרוא לי אופטימיסט אבל אני מאמין שנוכל להדביק את הפער הטכנולוגי תוך זמן קצר, כל מה שאנו זקוקים לו הוא אתגר, מטרה, רף גבוה במיוחד."
"אבל למה המהירות ?", התעקש חבר הועדה.
"כיוון שתהליכים כאלו לוקחים אלפי אם לא עשרות אלפי שנים, אני חושב שכדי להתחיל לעבוד מקודם ככל האפשר."
"רגע, רגע, רגע", התפרץ אדם שלישי לדיון, הוא היה עב כרס אך בעל פנים חדות, "לפני שנתחיל לשקול את יישום התוכנית אולי כדאי שנדון האם בכלל מותר לנו ליישם תוכנית ?"
קרדין חשב במהירות, הוא בטח שייך לאחד מאירגוני הדת ששותפים בועדה, או לאחד מהאירגונים הירוקים, הוא קילל בליבו את העובדה שלא טרח לשנן את פרצופם של חברי הועדה והרקע שלהם. הוא לקח נשימה עמוקה, האיש המשיך לדבר.
" אני חושב שעצם העירור על החלטות הבסיס של האו"ם שהתקבלו לפני 45 שנה היא בכייה לדורות. מיטב המומחים התרכזו, דנו ובסוף הוציאו את ההחלטות הנ"ל שבראשן אי ההתערבות, האם אנו יכולים לערער עליהן ?"
קרדין נחר בבוז, "אולי הוועדה חשבה שתפקידי היה למצוא את החייזרים המסתתרים ולצבוע אותם בצבעים עליזים ? הוטל עליי לתת דו"ח כולל על כל מדיניות החיים החוצניים של הארץ."
היו"ר ראה איך הדיון מתדרדר שוב והחליט להתערב, "ד"ר קרדין, מה שמר פאולו מנסה להגיד שאתה אינך מציע לחרוג מן המסגרת אלא לנתץ אותה לרסיסים.", הוא החל להרים דפים שסימן מראש ולקרוא אותם, "התערבות גנטית ישירה, החדרת זנים ארציים, הפרת שיווי משקל אבולוציוני, חיסול פרטים המראים התנהגות בלתי ניתנת לצפייה ?", את המילים האחרונות אמר היו"ר במעין תחינה, כמנסה להעביר לקרדין את תחושת המועקה וחוסר הנוחות שדבריו שוברי המוסכמות הסבו לאנשים.
קרדין לא התרשם, "אני רק מפרט את מה שיש לעשות, אינני מותח ביקורת מוסרית מוטעית מיסודה כמו מנסחי "אמנת קובה". האנושות חיפשה במשך שנים אשר עליה להפוך, רק מגבלות שאנחנו כופים על עצמנו מונעת מאיתנו להגשים את יעודנו."
האולם התפרץ לפתע וגעש מעשרות האנשים שהחלו לצעוק, בעיקר קריאות בוז ומעל כולם קולו של פאולו ברמקולים, "חילול הקודש".קרדין הפסיק את דפיקת הפטיש באמצע הדרך ואז כיבה את המסך. עברו כמעט עשרה חודשים מאז הדיון ההוא ועדיין הוא המשיך לבחון אותו, לבדוק כל מילה שעשה, כל מחווה של אנשי הוועדה. "חסר טעם" , חשב לעצמו, "אני חייב לנוח, ישנן עוד 3 שעות טיסה עד שנהיה במסלול," הוא עבר במהירות על לוח הבקרה, מכבה את הכל, בקרת טיסה, תנאים סביבתיים, סיפור, מקורות כוח. סיפור ? הוא כבר כמעט שכח ממנו, "התנ"ך החייזרי", די גרוע למעשה, אבל היתה לו חולשה לסיפורי מד"ב ישנים, למרות שרובם נראו מגוחכים עכשיו. הוא התעורר מכווץ בתוך התא הקטן וקילל בסתר שלא יכל למצוא קושר טוב יותר לקנוניה הקטנה שלו חוץ ממדען מזדקן. לו רק היה קושר קשר עם מהנדס, חשב, הוא בוודאי היה מסדר לי לפחות מקום לרגליים. היבהוב קטן בזווית העין הזכיר לו את לוח הבקרה. הוא הדליק אותו וחיכה עד שזה יגמור להתממשק לספינה הבלתי מאויישת, הוא חיפש ומצא את תא המטען.
"האם מטען 33א נמצא במקומו ?"
"חיובי"
"טען את המטען למסוע והיכון להפעיל את תוכנית פאולו29", קרדין חייך בזמן שאמר את השם האירוני שבחר.
"תוכנית 29 דורשת קוד הפעלה מיוחד"
"מובן, הקוד הוא פרותמתיאוס-אלפא-בראוו"
"מאושר, מוכן לפעולה"
קרדין, בחן את הנתונים בזמן שקרבו לפלנטה, האדם החי הראשון מזה 10 שנים ליד פלנטה זרה. "חיכינו זמן רב מידי", חשב, "50 שנה חיפשנו אחרי המושיע, הזורע, מביא החיים לכדה"א, וגילינו שאין אפילו חיים תבוניים לשוחח איתם על מתמטיקה."
"שחרר"
"מטען משוחרר, כניסה לאטמוספירה קרובה."
"תן לי תמונה ויזואלית מלאה."
כל המסכים היבהבו לרגע ותמונה ענקית הופיעה עליהם. התמונה הראתה את חפץ מתכתי דמוי ביצה במסלול נפילה לקראת האוקיינוס האינסופי של הפלנטה למטה.
"אי התערבות", חשב בבוז, "חשיבה מפגרת, אם אין גזע נעלה באופק, הבא נעשה זאת בעצמנו."
הביצה החלה להתחכך באטומוספירה העליונה וקרדין בדק שוב את הטמפרטורות, התרביות נראו שלמות ובריאות.
הביצה הגיעה לשיא החיכוך ובוהק עצום מילא את התא.
"ויהי אור", לחש לעצמו. -
-
-
-
-
-
בתחילה שקלתי לכתוב כמה מילים לפני הסיפור אבל ויתרתי, מסתבר שטעיתי בגדול.
הסיבה שהסיפור כתוב בכזו לקוניות (שמות בודדים ועלילה מינימלית) היא קודם כל כיוון
ש"מתיחת" הסיפור (פירוט שמו של המדען המשת"פ, מראה פניהם של שאר חברי הועדה וכו')
לא רלוונטים למסר או להבנת הסוף, הם סתם היו מאריכים את הקריאה.
סיבה שנייה היא שאינני אוהב להיות מואכל בכפית, נראה לי מוזר שדמות בסיפור מתחילה להסביר למישהו אחר את כל המאורעות או את כל הרקע של העולם.
כשאני זורק איזכורים על "זרע החיים" או "התנ"ך החייזרי" אני מתכוון לתפיסה הידועה שחייזרים
יצרו/שינו את החיים על כדה"א ו/או התערבו במהלך התפתחות האנושות. כשאני מזכיר "תרביות", "שימור חיידקים ווירוסים" אני מתכוון להזרעת עולמות או "הארצת" עולמות.
לטעמי הסיפור היה נראה באמת מטופש ללא הלקוניות הזו, אבל אני משער שזה רק טעמי.ועכשיו פירוש רש"י למי שמתעקש:
ההנחה הברורה מאליה לכולם היא שברגע שנצא לכוכבים נפגוש חיים תבוניים, דומים או שונים מאיתנו, אבל חיים תבוניים מספיק כדי לתקשר ולהחליף מידע. אף אחד לא שוקל את העובדה שאנחנו לבד ביקום, שהאנושות היא תאונה מוזרה ושאולי החיים בשאר הגלקסיה יתחילו להתפתח רק עוד מיליארד שנה. אז הגיתי סיפור פשוט על מדען שקרא יותר מדי סיפורי
מד"ב בהם בני אדם שתמיד מגלים בסוף שהם חלק מתוכנית קוסמית של גזע עליון אחר להפיץ חיים הדומים להם (לגזע העליון הנ"ל) ברחבי הגלקסיה, ומחליט להפוך לגזע עליון בעצמו.בדיעבד אני משער שאפשר להבין מהסיפור שכמו שפעולת המדען היתה חד-פעמית ולא חלק מתוכנית כוללת, ייתכן ש"הזרעתנו" גם היא היתה שיגעון של יצור אחד, שהלך נגד הכללים.
כאמור, בדיעבד, המחשבה שלפני זה היא היתה המנחה.ועוד אחת לסיום, שגיאות כתיב ? אני אשמח שיפנו אותי למקום המדוייק למרות שעברתי על הסיפור מספר פעמים כדי לחפש זאת.
-
אחרי "מריבה קולנית" צ"ל יהיו, לא יהיה.
שגיאה שלדאבוני גיליתי שהיא מאוד נפוצה בפורומים –
כתבת "ואם זאת" כשצ"ל ועם זאת
במקום כדאי כתבת "כדי"
ומן הסתם יש עוד.
אין הרבה שגיאות, אבל מספיק בשבילי.לגבי שאר הערותיך – כוונת הסיפור היתה ברורה.
זה פשוט לא מחדש לנו כלום וצר לי אך זה גם לא כתוב מעניין במיוחד.
לפי הערותיך, אני חושב שאני קלעתי לסוג הסיפור המדובר:
פארודיה לא מוצלחת. -
-
-
המד"ב קיים יותר ממאה שנה, את ה"רעיון" שלך כבר כתבו אלפי פעמים (אני חייב לציין פה את לם, ששני הטכנאים שלו "אלו" ו-"הים" יצרו את החיים על כדה"א). אז, כמאמר המשורר, "רפי, תחדש לי!".
חוץ מהרעיון הלעוס לעייפה, יש עוד בעיה: אין בסיפור כלום חוץ מרעיון. אל תשכח ספרות המד"ב היא גם ספרות ולא רק מדע. סיפור צריך דמויות מעניינות, עלילה, קונפליקט, סגנון, *משהו נוסף*, בנוסף לרעיון.
-
-
-
