מי אמר שיר לא יכול להיות מד"ב?

[???]

הארץ זורחת מעל אופק חיוור,
כדור כחול מתגלה לאיטו.
ואני משנתי אט אט מתעורר,
לעוד יום אפור וקודר.

הו, שמים שלי, שמים כחולים,
שמי חמסין, וקרה, וערפיח.
מי יתנני לחזור להלך תחתיכם,
מי יתנני פרחים להריח.

כגוש אחד צועדים לשממה,
עוד יום לעבוד בו בפרך.
כולם כאחד רועדים בדממה,
שתיקתם של פליטי אדמה.

הו, שמים שלי, שמים כחולים,
שמי חמסין, וקרה, וערפיח.
מי יתנני לחזור להלך תחתיכם,
ולחשוף את פני אל הרוח.

עוד יגיע היום בו נרד מהמרומים,
בו נוכל כבר לחזור לביתנו,
ועד יום יגיע, אספור הימים,
כי האל, הוא מלא רחמים.

הו, שמים שלי, שמים כחולים,
שמי חמסין, וקרה, וערפיח.
מי יתנני לחזור להלך תחתיכם,
מי יתן, ויהיה לי הכוח.

[Boojie]

מזכיר במשהו את "הגבעות הירוקות של הארץ", אבל עם מסר הרבה יותר כבד.

[יעל]

רק שאלתי אם יכול להיות. כן, זו דוגמה מצויינת לשיר שהוא בהחלט מד"ב, וגם שיר מוצלח. השיר של טלה בר לא היה כזה חד משמעי.

[אבישי]

קודם כל – כל הכבוד, באמת שיר מד"בי. יש, אמנם, כמה דברים שלא אהבתי.
ישנן כמה שורות שנשמעות מאולצות מדי, כמו "כי האל, הוא מלא רחמים" או אחרות (בעיקר בסופי בתים) שקצת פוגמות בחוויה.

אבל סך הכל, יופי. עושה חשק גם לכתוב משהו.

[NY]

[Preacher 1]

מזכירה, כמובן, את "אל מלא רחמים" ורומזת לטרגדיה ש(כנראה) קרתה בכדה"א. תוך כדי, ההבדל בין הפשט (האל רחום) והדרש (כל בני האדם מתו – האל אכזר) יוצרת אירוניה אכזרית למדי.

[אסטרו-נעמי]

רציתי לכתוב ביקורת ארוכה ומפורטת, על איך שהשיר הוא תמצית המד"ב – מציג בעזרת תמונות ברורות וחדות מציאות בדיונית אבל אפשרית, רומז לרגשות בצורה שקל להזדהות איתה, בונה עולם ומלואו בהינף יד…
אבל כל זה חסר טעם. הדבר היחיד שיש לי לומר הוא שהשיר נפלא.

[???]

לגבעות הירוקות, כמובן.

נוסף לכך, יש "רקע" מסויים לשיר, שהמשפט הזה משתלב בו היטב. לא משנה כרגע איך.

[מאת]

תגובות